פורטל:אמנות/ציטוט נבחר/3

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אם נראה לך חסר-טעם, ואם אינך רוצה לבזבז את זמנך על מלה שאיננה מצביעה על דבר... המחשבה הראשונה, המתגלגלת בראשים אלה, היא מן התחום הבקטריולוגי: למצוא לפחות את המקור האטימולוגי, ההיסטורי או הפסיכולוגי. אנו למדים מן העתונות שהכושים של קְרו מכנים את זנב הפרה הקדושה: דאדא; הקוביה והאֵם באזור מסוים של איטליה: דאדא; סוס-עץ ומינקת, אמירת כן כפולה ברוסית וברומנית: דאדא! עיתונים מתוחכמים רואים בכך אמנות לתינוקות, ישו-הקורא-לילדים-קטנים; אחרים, בני ימינו, רואים בו שיבה אל פרימיטיביזם יבש וצעקני, צעקני וחדגוני. אין בונים את הרגישות על מילה אחת. [...] כלום חושב מישהו שמצא את הבסיס הפסיכולוגי המשותף לכל האנושות? נסיונו של ישו והתנ"ך מחפים בכתפיהם הרחבות ונוטות החסד על החרא, על החיות, על ימים.

טריסטן צארה, "מאניפסט דאדא" (1918), מתוך: דאדא וסוריאליזם בצרפת, הקיבוץ המאוחד, 1992