פורטל:אמריקה הלטינית/ערך נבחר/44

ההיסטוריה של קובה, המדינה הגדולה והמאוכלסת ביותר במדינות האיים הקריביים, מתחילה בסביבות 5,300 לפני הספירה, אז ראשוני המתיישבים בה היו בני הגואחנטביי. בעקבותיהם הגיעו גם בני הסיבוניי והטאינו. רוב התושבים היו חקלאים, אך היו בהם גם ציידים-לקטים. קובה היא מהמקומות הראשונים אליהם הגיע כריסטופר קולומבוס בעולם החדש, ב-28 באוקטובר 1492. הספרדים החלו ליישב את קובה ב-1511. התנגדות התושבים המקומיים לספרדים דוכאה.

במשך קרוב ל-400 שנות שלטון ספרדי בקובה נעלמו בהדרגה התרבויות המקומיות, והמקומיים נטמעו בספרדים. אלו פיתחו את תעשיות הסוכר והטבק, וקובה הייתה ליצואנית הגדולה בעולם של מוצרים אלה. במהלך המאה ה-19 קמו בקובה תנועות בדלניות ששאפו לעצמאות, אך בסופו של דבר, הייתה זו מלחמת ארצות הברית-ספרד ב-1898 ששמה קץ לשלטון הספרדי.

ב-1902 זכתה קובה לעצמאות, ובראשית דרכה הייתה מדינה דמוקרטית. ב-1933 התחוללה במדינה הפיכה, שבעקבותיה שלט בה לסירוגין הרודן פולחנסיו בטיסטה. ב-1959 הושלמה המהפכה הקובנית, ואת השלטון תפס פידל קסטרו, שהפך את קובה למדינה קומוניסטית, ומבעלת ברית של ארצות הברית היא הפכה ליריבתה המרה.

לערך המלא – מומלצים נוספים