פורטל:אסלאם/הידעת?/קטעי הידעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
1
הסורה הראשונה (סורת אל-פאתחה) של הקוראן
הסורה הראשונה (סורת אל-פאתחה) של הקוראן

הפרקים בקוראן, המכונים סורות, מסודרים על פי אורכם, מהארוך לקצר, פרט לסורת הפתיחה, המכונה "אל-פאתִחה", שאורכה שבעה פסוקים בלבד. הסורה השנייה, סורת אל-בקרה היא הסורה הארוכה ביותר, והיא מונה 286 איאת (פסוקים). הפסוק הארוך ביותר בקוראן מופיע אף הוא בסורה זו, והוא מונה 128 מילים.

עריכה | תבנית | שיחה
2
דגל טורקיה
דגל טורקיה

המג'לה, קובץ החוקים העות'מאני המבוסס על המשפט המוסלמי, בוטלה בישראל רק בשנת 1984, בעוד שטורקיה ביטלה את המג'לה כבר בשנת 1926, והחליפה אותה בקוד האזרחי השווייצרי.

עריכה | תבנית | שיחה
3
מפת ניגריה
מפת אינדוזיה
עריכה | תבנית | שיחה
4 רוסיה וסין מנסות להצטרף ללא הצלחה (עדיין) לארגון המדינות האסלאמיות בטענה שהן מייצגות את המוסלמים אשר חיים במדינות שלהן. אולם המטרה העיקרית היא לנצל את הארגון העולמי לצרכים פוליטיים וכלכליים. ארגון המדינות האסלאמיות מאגד 57 מדינות. 7 מדינות שהצטרפו לארגון אינן רואות את עצמן כמדינות מוסלמיות, בפרט מדינות באפריקה שהצטרפו לארגון לצרכים כלכליים ברורים, כמוזמביק. עריכה | תבנית | שיחה
5 דיני האסלאם אוסרים על תרגום הקוראן. הקוראן נחשב כיצירה מושלמת ומקודשת שבלתי אפשרי לחקות אותה, ואסור לנסות לכתוב יצירה הדומה לה. כיוון שתרגום הוא כעין ניסיון לחקות את הקוראן, נחשב הדבר אסור באופן עקרוני. עם זאת, רוב המוסלמים בעולם, החל מסוף ימי הביניים וגם כיום, אינם ערבים ואינם דוברי ערבית. לפיכך, תרגום הקוראן חיוני לשם העברת הטקסט לרוב המאמינים. הפשרה המקובלת באסלאם בסוגיה זו, היא ראיית התרגום כפרשנות לקוראן ולא כתרגום ממש. רוב המתרגמים המוסלמים של הקוראן נותנים לתרגומם את הכותרת "משמעות הקוראן" כדי להדגיש שהם מביאים מעין פירוש, ולא מנסים לחקות את הקוראן עצמו. בכל מקרה, בשעת התפילה חובה לצטט מן הקוראן בערבית, על פי הנוסח המקורי, ואסור להסתפק בתרגום לשפה המקומית. מרכזים מוסלמיים דתיים, כדוגמת אוניברסיטת אל אזהר במצרים, מקבלים תרגומים של הקוראן לשפות שונות ומאשרים אותם לאחר הכנסת תיקונים, כל זאת בכפוף לכך שהם יוצגו כפירושים ולא כטקסט הקוראני עצמו. עריכה | תבנית | שיחה
6

בשנת 2001 הוציא המופתי של ערב הסעודית פסק הלכה (פתווה) שאסר על הפצת מוצרי הפוקימון בממלכה, בטענה שהם מעודדים הימורים (האסורים על פי האסלאם) וכוללים "סמלים ציוניים", כגון מגן דוד (מה שהוכחש בידי דובר חברת נינטנדו). אנשי דת מוסלמים בכירים בקטר ובמצרים, ביניהם השייח' יוסוף אל-קרדאווי, פרסמו בעקבות זאת פסקי הלכה דומים. מכיוון שהפסק יצא בעיצומה של אינתיפאדת אל-אקצה, פרסם העיתון הירדני "א-דוסתור" קריקטורה, בה נראה אריאל שרון יושב בטנק וצוחק למראהו של ערבי חמוש בחרב, הרודף אחרי פוקימון.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

עריכה | תבנית | שיחה
7 תרגומים חילוניים או מדעיים של הקוראן נעשו כבר בימי הביניים. מימי הביניים ידועים תרגומים של הקוראן ללטינית, לאיטלקית ולהולנדית, שנעשו בידי נוצרים, כנראה לצורכי פולמוס בין-דתי. בימינו תורגם הקוראן בידי חוקרי אסלאם לפי קריטריונים פילולוגיים מדעיים למספר שפות מודרניות. כל התרגומים לעברית של הקוראן נעשו בידי יהודים חוקרי אסלאם, ואין נוסח מוסמך של הקוראן בעברית.

אנשי העדה האחמדית, שרואים כמטרה את הפצת בשורת האסלאם בשפות שונות כחלק ממטלת קירוב הלבבות שנטלו על עצמם, תרגמו את הקוראן למספר שפות, בתוכן יידיש.

עריכה | תבנית | שיחה
8
שיעים בבחריין מכים את עצמם בחזה ביום עשוראא'
שיעים בבחריין מכים את עצמם בחזה ביום עשוראא'

האימאם חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מוחמד, נהרג בקרב בכרבלא שבעיראק, ביום העשירי בחודש המוסלמי מוחרם, שנת 61 להג'רה. יום זה מצוין עד היום בקרב השיעים בצום וטקסי זיכרון וחלק אף מכים ופוצעים את עצמם בחרבות וסכינים עד זוב דם. ישנה מסורת שלפיה קבור ראשו של חוסיין סמוך לבית החולים ברזילי באשקלון. צה"ל פוצץ ב-1950 את המבנה העתיק שהיה במקום, אך מדי שנה מגיעים להתפלל במקום עשרות מאמינים שיעים, בעיקר מהודו ופקיסטן.

עריכה | תבנית | שיחה
9
נפוליאון בונפרטה
נפוליאון בונפרטה

בעת פלישתו למצרים בשנת 1798 הפיץ נפוליאון בונפרטה כרוז בערבית בו הכריז על הוקרתו לדת האסלאם ולנביא מוחמד, וטען כי הוא קרוב אליהם יותר מן הממלוכים ששלטו במצרים באותה תקופה.

עריכה | תבנית | שיחה
10
דף קוראן מאל-אנדלוס (ספרד המוסלמית) מהמאה ה-12
דף קוראן מאל-אנדלוס (ספרד המוסלמית) מהמאה ה-12

הקוראן הוא ספר הקודש של דת האסלאם. על פי המסורת המוסלמית, הקוראן הוא ההתגלות האחרונה של דברי אללה לבני האדם. הוא הורד אל מוחמד, נביא האסלאם, פסוקים-פסוקים (אַיאַת) במהלך תקופה של 22 שנה, בידי המלאך ג'יבריל - המזוהה בדרך-כלל עם המלאך גבריאל. האסלאם אוסר לעטר את הקוראן באיורים, כיוון שהם מזכירים עבודת אלילים. לפיכך הקוראן מעוטר באמצעות כתיבה קליגרפית של חלק מהפסוקים.

עריכה | תבנית | שיחה
11
סבסטיאן פטל מתיז שמפניה לאחר ניצחון בגרנד פרי האיטלקי
סבסטיאן פטל מתיז שמפניה לאחר ניצחון בגרנד פרי האיטלקי
אלכוהול נתפס היום כגורם שלילי המוביל לירידה בשיקול הדעת ובביצועים, אולם בתחילת המאה ה-20 נתפס האלכוהול כאמצעי לשיפור ביצועי סיבולת. רצים למרחקים ארוכים נהגו לשתות משקאות שמפניה ומשקאות אחרים תוך כדי התחרות. השמפניה מהווה סמל סטטוס המזוהה עם עושר, יוקרה ומעמד גבוה. עם השנים נעשה בה שימוש בענפי ספורט יוקרתיים דוגמת פורמולה 1, Motogp ומרוצי סוסים. העולים על פודיום המנצחים פותחים בקבוקי שמפניה, אותם הם מתיזים לכל עבר. בחריין היא מדינה מוסלמית המתירה מכירה ושתייה של משקאות אלכוהוליים בתחומה. למרות זאת בגרנד פרי בחריין הזוכים לא פותחים בקבוקי שמפנייה כמקובל, ומסתפקים במשקה לא-אלכוהולי הנקרא וארד.
עריכה | תבנית | שיחה
12
חרב האסלאם
חרב האסלאם

כשהוקמה האימפריה המוסלמית, הכובש המוסלמי נתן למרבית האוכלוסייה הנכבשת ברירה בין התאסלמות למוות. מקובל לחשוב, שהעמים היוצאים מן הכלל, שהורשו לשמור על דתם הקודמת, היו בעלי הדתות ההמונותאיסטיות. אך זו תפישה שגויה. עובדה שבני אחת הדתות, שעד היום חיים כבני חסות של המוסלמים, הם הזורואטוסרים, ואלו מאמינים באלים רבים (פרדי מרקיורי וזובין מהטה הם בני הדת הזו). המוסלמים פטרו מהתאסלמות את העמים, שהם כינו "עמי ספר". דהיינו, את אלו שדתם הייתה מגובה בכתבי קודש. האסלאם, בראשיתו, לא נלחם בהכרח בפגניות, אלא באנאלפביתיות. עוד ראיה לעובדה זו, היא שהתקופה הפרה-אסלאמית מכונה בערבית "ג'ווהליה", דהיינו בערות. המילה "ג'ווהליה" נגזרת מאותו שורש, שממנו נגזרת המילה "התעלמות", כמו שבאנגלית, המילה "התעלמות" היא בסיס המילה "בערות".

עריכה | תבנית | שיחה
13
דגל סעודיה
דגל סעודיה

דגל ערב הסעודית מורכב מרקע ירוק, ועליו כתובת ה"שהאדה" בערבית - הצהרת האמונה האסלאמית. הפסוק נחשב קדוש, ועל כן נאסרה הדפסתו של הדגל על חולצות או עצמים אחרים. ברוח זו מחתה ערב הסעודית נגד כוונת התאחדות הכדורגל העולמית (פיפ"א) להטביע את דגלה על כדורי רגל, הכוללים את דגלי המדינות שהשתתפו בגביע העולם בכדורגל בשנת 2002. בעיטה בכדור המכיל את פסוקם המקודש נראתה לסעודים בלתי נסבלת.

עריכה | תבנית | שיחה
14
דגל בחריין
דגל בחריין

דגל בחריין שונה בשנת 2002. כיום הדגל מורכב מרצועה לבנה בצד שמאל המופרדת מאזור אדום בצד ימים על ידי חמישה משולשים היוצרים קו משונן. בעבר הדגל כלל יותר משולשים, אולם מספר המשולשים הופחת כדי שהמשולשים יסמלו את חמשת עמודי האסלאם. הצבע האדום מסמל ככל הנראה את הפלג הח'וארג'י של האסלאם.

עריכה | תבנית | שיחה
15
מלון פאלאס, ירושלים
מלון פאלאס, ירושלים

כשחפרו את יסודות מלון פאלאס המוסלמי, נתגלו לפתע עצמות שהיו חלק מבית קברות מוסלמי סמוך. המופתי חאג' אמין אל-חוסייני ביקש להמשיך בבנייה ופרסם פתווה המבטלת את קדושת בית הקברות בשל עתיקותו. בשנת 1990 סללה עיריית ירושלים שביל דרך בית הקברות, ושלפה את הפתווה ההיסטורית כדי למנוע סערה דתית-מוסלמית. כיום טוען מרכז שמעון ויזנטל את אותה טענה בבואו לבנות במקום את מוזיאון הסובלנות.

עריכה | תבנית | שיחה
16
מסגד עומר
מסגד עומר

המסורת העממית מספרת שכאשר ביקר הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב בכנסיית הקבר בירושלים הציע לו הפטריארך סופרוניוס להתפלל במקום. כדי שהמקום לא יהפוך למקום קדוש גם למוסלמים ויפתח פתח לסכסוכים ומלחמות על המקום, סירב עומר ויצא להתפלל בחוץ. במקום בו התפלל נבנה מסגד עומר.

עריכה | תבנית | שיחה
17

רבים חושבים כי שער הפרחים נקרא כך בשל עיטורי הורדים שבחזיתו, אך רוב שערי חומות ירושלים מעוטרים באופן דומה. הסיבה האמיתית לשם היא בשם "שער הפרחים" בערבית: 'באב א-זאהירה', שהוא שיבוש של 'באב א-סאהירה' ("אלה המהלכים בשנתם" - סאהירה=סהרורים). השם מתייחס לבית קברות עתיק השוכן מול השער, שעל פי האמונה המוסלמית מתיו יקומו לתחייה באחרית הימים.

עריכה | תבנית | שיחה
18
דגלים בחצי התורן כאבל על רעידת האדמה בסצ'ואן ב-2008. דגל ערב הסעודית בראש התורן
דגלים בחצי התורן כאבל על רעידת האדמה בסצ'ואן ב-2008. דגל ערב הסעודית בראש התורן

הנפת דגל בחצי התורן היא ביטוי לאבל במדינות רבות. אחד ההסברים למקור המנהג הוא מתן קדימות לדגל הסמלי הבלתי נראה של המוות. הנס המלכותי של הממלכה המאוחדת, אשר משמש את ריבון הממלכה המאוחדת, להבדיל מדגל הממלכה המאוחדת אשר משמש את המדינה, אינו מורכן לעולם לחצי התורן, אפילו לאות אבל על מותו של הריבון, משום שאף על פי שהריבון מת, תמיד יהיה מי שימלוך תחתיו, לפי העיקרון של "המלך מת, יחי המלך!". גם דגל ערב הסעודית אינו מורכן לחצי התורן, אך מסיבה אחרת – הוא נושא את השהאדה, הכרזת האמונה האסלאמית, ולכן הרכנתו עלולה להיחשב לכפירה.

עריכה | תבנית | שיחה
19
חייל ביזנטי בשריון וחמוש בחרב הישרה הביזנטית
חייל ביזנטי בשריון וחמוש בחרב הישרה הביזנטית

קרב הירמוך היה קרב מכריע, שנערך בחודש אוגוסט 636, בין צבאה של האימפריה הרומית המזרחית, הידועה יותר כאימפריה הביזנטית, לבין הכוחות האסלאמיים של צבאות הראשידון. ביום הקרב השני, תקפו הביזנטים לאורך כל החזית כשהם מפתיעים את המוסלמים בעיצומה של תפילת השחר. האגף האסלאמי הימני נשבר תחת המהלומות הביזנטיות והחל בנסיגה, תוך שהכוחות הביזנטיים שוטפים חלק מהמחנות המוסלמים. משהגיעו הלוחמים המוסלמים בריצה למחנה הם נתקלו בנשותיהם, שבצעקות ולעיתים במכות, הכריחו אותם לסוב ולחזור ללחום בביזנטים. על פי האגדה, צעק אחד הלוחמים הערבים "קל יותר להילחם ברומאים מאשר בנשותינו". על כך העיר היסטוריון בריטי, כי הסיבה העיקרית לניצחון האסלאמי בקרב הירמוך היה העידוד והדחיפה שנתנו הנשים ללוחמים המוסלמים ופחדם של הללו מזעם נשותיהם.

עריכה | תבנית | שיחה
20
איה סופיה
איה סופיה

מבני דת רבים בהיסטוריה שינו את ייעודם ושימשו דתות שונות. הפרתנון באתונה שימש כמקדש יווני, כנסייה נוצרית ומסגד מוסלמי עד אשר נחרב. איה סופיה באיסטנבול שימשה ככנסייה ביזנטית והוסבה למסגד, אך בשל העובדה שהמבנה לא תוכנן לתפילה בכיוון העיר מכה, היה קושי לקיים בו מסגד, ולכן משנת 1934 עד 2020 הוא שימש כמוזיאון. ביולי 2020, בהחלטת נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, הפך שוב למסגד. בית הכנסת "סנטה מריה לה בלנקה" בטולדו זכה לשמו המפתיע כיוון שב-1405 הוסב לכנסייה. הוא הוחזר לבעלות הקהילה היהודית בעסקה שביצעה מדינת ישראל, תמורת העברת חדר הסעודה האחרונה שבירושלים לבעלות הכנסייה הקתולית. המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח של באר שבע יועד על ידי עיריית באר שבע להיות חלק אינטגרלי ממוזיאון הנגב לאמנות. אך מכיוון שהוא שימש בעבר כמסגד (המסגד הגדול בבאר שבע), בג"ץ קבע כי הוא יהיה מוזיאון אסלאם.

עריכה | תבנית | שיחה
21

בשנת 1258 פלשו צבאות מונגולית לח'ליפות העבאסית, אורדות של הולגו ח'אן ובעלי בריתו הטילו מצור על בגדד, ולאחר 11 ימי מצור בלבד נפרצו חומותיה. מיד עם כניסתם לעיר החלו כוחות המונגולים במסע שיטתי של רצח וטבחו את כל תושבי העיר, ביזה והרס. המסגדים, הארמונות, הספריות ובתי החולים - מונומנטים תרבותיים וארכיטקטוניים שנבנו במשך מאות שנים של שלטון עבאסי - נבזזו ונהרסו עד היסוד. ספריות העיר ובראשן בית אל-חכמה ("בית החוכמה") נשרפו על מאות אלפי כתבי היד והתעודות ההיסטוריות, המדעיות, הדתיות והספרותיות שבהן. מסופר שמי החידקל השחירו מדיו של הספרים שהושלכו הנהרה ומדם המלומדים שגופותיהם המבותרות היו שותפות לגורלם. היסטוריון ערבי-מוסלמי בן המאה ה-13 כתב "לא היה חורבן דומה לחורבן בגדד שהאסלאם הצליח לשרוד" מספר מאות לאחר מכן כתב ההיסטריון האמריקאי ויל דוראנט כתב בספרו המונומנטלי תולדות התרבות "אין בהיסטוריה האנושית אסון מפתיע יותר והרסני יותר לתרבות האנושית" תיאורים אלה של הרס וביזה מוחלטים של בגדאד ה"תרבותית" על ידי המונגולים ה"ברברים" הודגשו בעיקר על ידי היסטוריונים ערבים בני המאה ה-20 ואוריינטליסטים אירופאים, כהסבר לדעיכתה של הציוויליזציה המוסלמית לעומת אירופה.

עריכה | תבנית | שיחה
22
הספרייה הגדולה של אלכסנדריה
הספרייה הגדולה של אלכסנדריה

הספרייה הגדולה של אלכסנדריה הייתה בעת העתיקה הספרייה הגדולה והמפורסמת בעולם. מניחים כי נוסדה בערך בתחילת המאה השלישית לפנה"ס, מקורות בני התקופה מציינים כי הספרייה אחסנה בשיאה בין ארבע מאות לשבע מאות אלף (לדעות מסוימות אפילו מיליון), מגילות פפירוס, ובתוכן עותקים של חלק גדול מתרבות היוונית הקדומה. הספרייה גדלה בצורה שיטתית, בשיטה הבאה: כל עובר-אורח נדרש להפקיד את הספרים והכתבים שברשותו בספריה, הללו הועתקו במהירות בידי לבלרים מומחים, אשר מסרו את ההעתק לעובר האורח ושמרו את המקור בספרייה. לפי אגדה אחת, חורבנה הסופי של הספרייה התרחש עם הכיבוש המוסלמי בראשות הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב, לו מיוחסת האימרה: "אם מה שכתוב סותר את הקוראן, אז דינו להישרף, ואם הכתוב מתאים לכתוב בקוראן, אז הוא מיותר, וראוי להישרף".

עריכה | תבנית | שיחה
23
דגל החליפות - כולו ירוק בגוון ביניים, ספק בהיר, ספק כהה, ספק צהבהב.
דגל החליפות

השושלת הפאטימית, המוסלמית-שיעית, ששלטה באימפריה במשך מאות שנים, נקראה על שם אישה, פָאטִמָה בת מוחמד. נראה גם, שבניגוד למקובל לפני העת החדשה, ובקרב מוסלמים בפרט, נשים זכו בה לקידום קריירה במוסדות השלטון, בין אם כשפחות ובין אם כבנות חורין. נראה שבמשך תקופות מסוימות אחזו נשים, חלקן אף נוצריות ממוצא אירופאי, בתפקיד נושאת קסת הדיו של הח'ליף, שהייתה סמל שלטון חשוב, ובתפקיד ראש מלתחת הח'ליף. תפקיד ראש המלתחה היה מסובך ורב אחריות, שכן הח'ליף היה אלגנטי, ומעולם לא הופיע בציבור פעמיים באותו בגד. ראש המלתחה הייתה אחראית על חייט/ת ועל עשרות עבדים, שעסקו בייצור וייבוא בגדים, כמו גם על סכומי כסף גדולים. זאת ועוד, אחד הח׳ליפים בשושלת זו הגביל את מספר הנשים, שגבר יכול לשאת, לאחת.

עריכה | תבנית | שיחה
24
נשים משבט הטוארג באלג'יריה
נשים משבט הטוארג באלג'יריה

הטוארג הם שבט אמזיגי, רועים נוודים מצפון אפריקה. השבט הוא ברובו מוסלמי, אך תרבותו נותרה מסורתית - כולל מטריליניאריות (ייחוס משפחתי עובר דרך האם). מדובר בחברה שבה נשים נהנות מסטטוס חברתי גבוה ביחס לשבטים אמזיגים אחרים, ומדינות האסלאם הסובבות. רוב נשות הטוארג יודעות קרוא וכתוב, ורק מעט מן הגברים. רוב הרכוש מוחזק בידי נשים, ודווקא הגברים הם שעוטים רעלה – לא בשל צניעות, אלא צרכים פרקטיים של מרעה ברוחות מדבר הסהרה. ייחוד של חברה זו הוא החופש המיני ממנו נהנות נשים, להן מותר לקחת כל מספר מאהבים לפני הנישואים, המושתתים על חוזה קדם-נישואים, ונשים יכולות להתגרש על פי רצונן – והמשפחה עורכת להן מסיבת גירושין. הילדים בדרך כלל נשארים בחזקת הנשים. תוצאה משמעותית של חופש זה הוא שנשים נישאות בגיל יחסית מאוחר. עם זאת – לא מדובר במטריארכיה. עדיין אלה הם הגברים שעוסקים בפוליטיקה, למרות שמייחסים חשיבות לדעתן של הנשים. עם עליית האסלאם הקיצוני באזור, אורח חיי הטוארג נמצא תחת איום.

עריכה | תבנית | שיחה
25
ציור קיר יווני-אורתודוקסי של ישו מהמאה ה-11
ציור קיר יווני-אורתודוקסי של ישו מהמאה ה-11

ישו הוא הדמות המרכזית בדת הנוצרית, והוא נחשב בה לבנו של אלוהים ולמשיח. חג המולד, יום הולדתו של ישו, מצוין ב-25 בדצמבר ברוב העדות הנוצריות, אולם התאריך המדויק של לידתו לא מוזכר בברית החדשה, ורק בשנת 221 מופיע בכתובים הציון כי ישו נולד ביום זה. חשיבותו של חג המולד בלוח השנה הנוצרי עלתה בימי הביניים, וכיום זה החג המרכזי במדינות רבות. עם הזמן נוספה לישו חשיבות גם בדתות אחרות. הוא נחשב לנביא בדת האסלאם, שבה הוא מכונה עיסא, ויש לו מעמד של נביא גם אצל הדרוזים, הבהאאים והאחמדים.

עריכה | תבנית | שיחה
26
ספל קפה
ספל קפה

בשנת 1633, כ-80 שנה לאחר פתיחתו של בית הקפה הראשון באימפריה העות'מאנית, הוציא הסולטאן מורט הרביעי את הקפה מחוץ לחוק, כחלק מרפורמות שהנהיג שאסרו גם על מוצרי הטבק והאלכוהול, זאת אף על פי שכנראה היה אלכוהוליסט בעצמו. העונש על שתיית קפה בתקופה זו היה עונש מוות, והסולטאן נהג להסתובב בעצמו בבתי הקפה ולוודא אישית שהורגים את מי שמפר את החוק. החוק החזיק מעמד שנה אחת בלבד, אז בוטל על ידי המופתי של האימפריה העות'מאנית, מוחמד בהאי אפנדי, שהוציא פתווה המתיר את העישון ושתיית הקפה, מתוך העיקרון שכל מה שאינו אסור במפורש במסורת האסלאמית – מותר.

עריכה | תבנית | שיחה
27
לוח ההקדש לאנוסי משהד בשכונת הבוכרים בירושלים
לוח ההקדש לאנוסי משהד בשכונת הבוכרים בירושלים

המשותף לערים ירושלים, מכה ומשהד הוא מנהג העליה לרגל אליהן. היו אנשים, שבמסע רגלי אחד היו בשלושתן. אלו היו נכבדי עדת אנוסי משהד. עדה יהודית-איראנית, שבמשך 120 שנה נאלצה להתחזות לקהילה שיעית, ולקיים את מצוות היהדות במחתרת. היהודים הוזמנו לעיר משהד, שלפי האמונה השיעית אסורה בכניסה למי שאינו מוסלמי, בידי השאה, נאדיר, שניסה למתן את הדת במדינה. אולם עד שהם הגיעו לעיר, נאדיר כבר נרצח.

עריכה | תבנית | שיחה
28
פורטרט מצוייר בצבע של עומר ח'יאם בזקנתו
עומר ח'יאם

תרגומי שירתו של עומר ח'יאם, הפרסי בן המאה ה-10, היו רבי מכר בשלל שפות, במאה ה-19 וה-20. אולם עבור בני תקופתו, הוא היה מפורסם בהצלחתו בתחומי השכלה אחרים: שורה של חיבורים אלגבריים, שיטה גאומטרית לפתרון של משוואות ממעלה שלישית, חקר מרובע סאקרי, מחקרים באסטרונומיה, תכנון של לוח השנה של ג'לאלי ובקיאות בפילוסופיה, משפט והיסטוריה. אולם כתביו בנושאים אלו כמעט שלא השתמרו. ח'יאם חיבר שירים מרובעיםסוגה מקובלת בפרס של זמנו. אך תוכן שירתו עסק באהבה, למרות התנגדות הממסד הדתי. לכן ח'יאם הצפין את שיריו בטורים עמוסים בתוכן כתוב עשיר אחר.

עריכה | תבנית | שיחה
29
קידאנה מהרת - הכנסייה ברחוב אתיופיה בירושלים
קידאנה מהרת - הכנסייה ברחוב אתיופיה בירושלים

בין במנהגי הכנסייה האורתודוקסית האתיופית לבין היהדות יש מספר נקודות דמיון, שלא קיימות בשאר הנצרות. מנהגים כמו ברית מילה, שמירת כשרות המזון ושמירת השבת (לצד קדושת יום ראשון), הם מאבני היסוד של הנצרות האתיופית. יש גם נקודות דמיון בין הכנסייה האתיופית לאסלאם (לבד מברית המילה והימנעות מאכילת חזיר). למשל, בכניסה לבית תפילה של הכנסייה האתיופית, יש לחלוץ נעליים, כמו בכניסה למסגד.

עריכה | תבנית | שיחה
30

עם תבוסת ממלכת ירושלים בקרב קרני חיטין ב-1187, קרב אשר סימן תפנית בתקופת שלטון הצלבנים בארץ ישראל, נפל שלל לידי המוסלמים הצלב האמיתי, שעל פי האמונה הנוצרית היה הצלב עליו נצלב ישו. הצלב האמיתי היה לסמלם של הצלבנים, ונלקח לשדה הקרב על מנת לרומם את מורל הלוחמים ולחולל נסים. עצם נפילתו הייתה בעייני הצלבנים מהמפלות הקשות שיכלו לספוג, ונעשו מאמצים דיפלומטיים רבים להשיבו. על פי המסורת הנוצרית, הצלב האמיתי לא אבד לגמרי, ושרידים ממנו נותרו פזורים בכנסיות שונות באירופה. אלא שלמעשה, עד סוף ימי הביניים, כנסיות רבות כל כך טענו שבבעלותן חלקים מהצלב האמיתי, שז'אן קלווין אמר במאה ה-16 שיש מספיק כפיסי עץ כדי למלא בהם ספינה.

עריכה | תבנית | שיחה
31
-
הוספה
32
-
הוספה
33
-
הוספה
34
-
הוספה
35
-
הוספה
36
-
הוספה
37
-
הוספה
38
-
הוספה
39
-
הוספה
40
-
הוספה
41
-
הוספה
42
-
הוספה
43
-
הוספה
44
-
הוספה
45
-
הוספה
46
-
הוספה
47
-
הוספה
48
-
הוספה
49
-
הוספה
50
-
הוספה
51
-
הוספה
52
-
הוספה
53
-
הוספה
54
-
הוספה
55
-
הוספה
56
-
הוספה
57
-
הוספה
58
-
הוספה
59
-
הוספה
60
-
הוספה
61
-
הוספה
62
-
הוספה
63
-
הוספה
64
-
הוספה
65
-
הוספה
66
-
הוספה
67
-
הוספה
68
-
הוספה
69
-
הוספה
70
-
הוספה
71
-
הוספה
72
-
הוספה
73
-
הוספה
74
-
הוספה
75
-
הוספה
76
-
הוספה
77
-
הוספה
78
-
הוספה
79
-
הוספה
80
-
הוספה
81
-
הוספה
82
-
הוספה
83
-
הוספה
84
-
הוספה
85
-
הוספה
86
-
הוספה
87
-
הוספה
88
-
הוספה
89
-
הוספה
90
-
הוספה
91
-
הוספה
92
-
הוספה
93
-
הוספה
94
-
הוספה
95
-
הוספה
96
-
הוספה
97
-
הוספה
98
-
הוספה
99
-
הוספה