פורטל:ביתא ישראל/רקע היסטורי
קהילת ביתא ישראל החלה להתגבש במאה ה-8 לפנה"ס, עם הגירת יהודים שמוצאם ממצרים לסנאר ולאחר מכאן לחבש. הקהילה הצליחה לשמר את זהותה היהודית בתוככי האימפריה החבשית והאתיופית משך למעלה מאלפיים שנה ובשיאה אף הצליחה לשלוט על מרבית שטח קיסרות אקסום המתפוררת.  בתחילת המאה ה-4 לספירה, עם התנצרות הממלכה האקסומית, החלה מלחמת אזרחים בין תומכי הנצרות ליהודים. מלחמה זו הובילה לנדידת בית הגדעונים ותומכיהם שחיו באזור אקסום אל אזור הרי סאמיאן, ולכינונה המחודש של ממלכתם. הממלכה שרדה זמן רב למול איומי ומתקפות האימפריה החבשית, ותחת הנהגת יהודית המלכה אף כבשה את אקסום והשתלטה על צפון אתיופיה. ממלכת הגדעונים התקיימה עד המאה ה-17, אז סופחה לאימפריה האתיופית. שקיעת הממלכה פתחה תקופה לא קלה עבור מרבית בני הקהילה, שהחריפה תחת לחצי המסיונרים הנוצרים ולא מעט מלחמות ואסונות טבע שתקפו את האזור. אלפים מבני הקהילה נספו בניסיון העלייה הכושל לארץ ישראל בשנת 1862, ורבבות גוועו בתקופת הזמן הרע ("כְּפוּ קֵן") - שבע שנים רצופות של בצורת, מלחמות ומגיפות. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 הגיעה עליית ביתא ישראל להיקפים משמעותיים ובמסגרתה עלו לישראל כל יהודי אריתריאה ורוב יהודי אתיופיה.
אוכלוסיית ביתא ישראל מגוונת ביותר; מוצא בני הקהילה במחוזות שונים מרחבי אתיופיה שהינם בעלי מאפיינים שונים. השטח שבו התרכזו ביתא ישראל באתיופיה כולל כיום 28 נפות שונות - חלקן משתייכות למדינת תיגראי והרוב למחוזות מדינת אמהרה, צפון גונדר ודרום גונדר. שטח זה היווה בעבר גוש התיישבות יהודי רצוף. עם השנים נוצרו גם קהילות בוואלו, אריתריאה, שאווה (בו שוכנת אדיס אבבה) וגוג'ם, אזורים מרוחקים יותר מגוש ההתיישבות היהודי המרכזי. קהילות ביתא ישראל השונות דיברו בעבר בכמה לשונות וניבים, אך למן המאה התשע עשרה שימשו את הקהילה שתי שפות עיקריות, האמהרית והתגרית. הכתב ששימש את כלל הקהילות הוא הכתב החבשי, כאשר שפת הקודש המשותפת הייתה הגעז.
לערך המלא ערכים נוספים בנושא: קהילות ביתא ישראל - ממלכת סמין - יהודית המלכה - הזמן הרע - אבא מהרי - עליית ביתא ישראל - צאגה אמלק - דו"ח ליטבק - דינזו אברהם - אלדד הדני - הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל - מוצא ביתא ישראל - מנליק הראשון - מרטין פלאד - אבא צברה - רדאית - שלמה מווינה - ביתא אברהם |