פורטל:ברלין/הידעת?/קטעי הידעת?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1
חומת ברלין עם "רצועת המוות" (משמאל), שטח סטרילי שהיה סגור לאזרחים

חומת ברלין הייתה חומת בטון באורך כולל של כ-156 קילומטר אשר הקיפה את מובלעת ברלין המערבית שבשליטת מערב גרמניה. החומה חילקה בין השנים 1961 ו-1989 את ברלין, עד 1945 בירת גרמניה, לשני חלקים - ברלין המזרחית שבשליטת גרמניה המזרחית וברלין המערבית שבשליטת גרמניה המערבית, וכן הפרידה בין ברלין המערבית לשטחי מזרח גרמניה. החומה נחשבה לאחד מסמליה העיקריים של המלחמה הקרה.

עריכה | תבנית | שיחה
2
East Side Gallery.JPG

גלריית איסט סייד היא השריד הארוך ביותר (1.3 ק"מ) שנותר מחומת ברלין. על גבי החומה צוירו 106 ציורי קיר על ידי אמנים מכל רחבי העולם. הציור הראשון ציור על ידי כריסטין מק לין בדצמבר 1989, זמן קצר לאחר "נפילת" החומה. הציורים שצוירו זמן קצר לאחר נפילת "מסך הברזל", בהם הציורים של ג'ים אביניון ות'יירי נואר, מתעדים את תקוות תושבי מזרח אירופה לעתיד חופשי וטוב יותר. הגלריה מהווה אתר תיירותי פופולרי, וככל הנראה גלריית ציורי הגרפיטי הגדולה בעולם.

עריכה | תבנית | שיחה
3
הפרנזהטורם

הפרנזהטורם (מגדל הטלוויזיה של ברלין), נבנה בין השנים 19651969 ביוזמת ממשלת גרמניה המזרחית במטרה לסמל את העיר ברלין ואת המדינה הקומוניסטית. כיום המגדל מהווה סמל של העיר ברלין. כיום הפרנזהטורם הוא המבנה השלישי בגובהו באירופה (אחרי מגדל אוסטאנקינו במוסקבה שברוסיה ומגדל הטלוויזיה של ריגה בריגה שבלטביה).

עריכה | תבנית | שיחה
4
הפרנזהטורם

כאשר השמש משתקפת על כדור הפלדה שבראש מגדל הפרנזהטורם (מגדל הטלוויזיה של ברלין), השתקפות השמש יוצרת צורת "צלב". השתקפות זו כונתה על ידי תושבי ברלין ומזרח גרמניה בשם "נקמת האפיפיור" (בגרמנית: "Rache des Papstes"), בשל האופי האנטי דתי של מזרח גרמניה אשר מגדל זה נועד להיות סימלה, למול אופיו הדתי של סימן הצלב אשר הופיע על המגדל.

עריכה | תבנית | שיחה
5
פילי האבן הגדולים, בכניסה לגן החיות בברלין

גן החיות של ברלין הוא אחד מגני החיות הגדולים בגרמניה ובאירופה ומהעתיקים בעולם. הגן נוסד בחודש אוגוסט 1844 בברלין, בירת הממלכה הפרוסית, והיה גן החיות הראשון שנבנה בגרמניה. גן החיות נחשב כגדול בעולם מבחינת מספר המינים, החיים בו: מעל 1500 מינים ומעל 14,000 בעלי חיים.

עריכה | תבנית | שיחה
6 שעון הזמן הזורם (בגרמנית: Uhr der fließenden Zeit) שבאירופה סנטר נמצא בחצר המערבית של המבנה, ומציג את השעה באמצעות מים צבעוניים הזורמים בתוך כדורי זכוכית וצינורות זכוכית. כל המים יוצאים המהמערכת מדי יום בשעה 13:00 בצהרים ו-1:00 בלילה, למעט הכדור המסמל את השעה אחת, ומים נוספים הזורמים דרך כדורי השניות, הדקות והשעות מראים את השעה תוך ניצול חוק כלים שלובים. עריכה | תבנית | שיחה
7 מזרקת הלוטוס הנמצאת בחצר המזרחית של האירופה סנטר נבנתה על ידי האמנים הפריזאים ברנרד בשה ופרנסואה בשה. יצירת אמנות זו הוזמנה עבור הגלריה הלאומית החדשה בשנת 1975, אבל בשנת 1981 הוחלט להוציאה מהגלריה, והיא הושאלה בלא הגבלת זמן לאירופה סנטר בשנת 1982. עריכה | תבנית | שיחה
8
שדרות ה-17 ביוני. מבט מכיוון עמוד הניצחון של ברלין לעבר שער ברנדנבורג.

רחוב ה-17 ביוני הנמצא במרכז ברלין מהווה את המשכו לכיוון מערב של שדרת אונטר דן לינדן. הרחוב חוצה את הטירגארטן. בקצהו המזרחי נמצא שער ברנדנבורג ובקצהו המערב נמצאת כיכר ארנסט רויטר שבשרלוטנבורג. הדרך נסללה בשנת 1799 ושימשה כדרך הראשית לברלין מכיוון מערב. בתקופת השלטון הנאצית הורחבה הדרך כחלק מציר מזרח-מערב שנבנה עבור התהלוכות הצבאיות של המפלגה הנאצית. בשלהי מלחמת העולם השנייה, במהלך הקרב על ברלין, ולאחר שהעיר הוקפה על ידי הצבא הסובייטי ובשל הארטילריה הסובייטית לא יכלו הנאצים להשתמש בשדות התעופה של ברלין, שימשה דרך זו כאתר הנחיתה העיקרי של בכירי הצבא הנאצי אשר הגיעו לפיהררבונקר.

עריכה | תבנית | שיחה
9
דגל ברלין

בניגוד לערי בירה אחרות באירופה, כמו לונדון, פריז ומדריד, נחשב יוקר המחיה בברלין לנמוך בהשוואה לשאר חלקי גרמניה. ברלין היא מהעניות שבערי גרמניה ושיעור האבטלה ומקבלי קצבאות הסעד בה גבוה מאוד. נכון לשנת 2004 היה חובה של ברלין בגובה 46 מיליארד אירו והעיר הייתה על סף פשיטת רגל.

עריכה | תבנית | שיחה
10
אנדרטת השואה

בתחרות להקמת אנדרטת השואה (תחרות שנייה במספר) שנערכה בנובמבר 1997 זכה האדריכל היהודי - אמריקני פיטר אייזנמן. בתחרות זו נדחתה הצעה להשאיר את האתר ריק למעט תחנת אוטובוס ממנה ייצאו אוטובסים כל מספר דקות למחנה ההשמדה זקסנהאוזן. ביוני 1998 רוב גדול של הבונדסטג החליט על קבלת תוכניתו של אייזנמן, לה צורף מוזיאון תת-קרקעי "מקום המידע", אשר גם אותו תכנן אייזנמן. הבנייה בפועל החלה באפריל 2003.

עריכה | תבנית | שיחה
11
אנדרטת השואה

במהלך הקמת אנדרטת השואה באוקטובר 2003 הסתבר כי החברה הגרמנית דגוסה, אשר סיפקה חומר כנגד גרפיטי על מנת להגן על הקוביות, היא החברה שייצרה את גז ציקלון B בימי השואה. לאחר שיקול דעת המשיכה העבודה, לרבות מעורבות החברה דגוסה, כאשר החברה התחייבה לספק את הצבע לצביעת הקוביות בלא עלות גם בעת ההקמה, וגם בכל צביעה עתידית של האנדרטה.

עריכה | תבנית | שיחה
12
הספרייה הריקה של מיכה אולמן, מוארת בלילה

כיכר בבל, בשמה דאז כיכר האופרה, נודעה בשל אירוע שריפת הספרים שהתרחש במקום ב-10 במאי 1933, אז נשרפו כ-20 אלף ספרים, כולל עבודות של תומאס מאן, היינריך היינה, קרל מרקס ועוד סופרים רבים. טקס שריפת הספרים התרחש בעקבות יוזמה שר התעמולה הגרמני, יוזף גבלס. במהלך הלילה סטודנטים ופרופסורים בליווי מוזיקלי של מקהלות האס אס והאס אה שרפו למעלה מ-20 אלף ספרים של כ-200 סופרים, אנשי מדע, פילוסופים, אנשי אמנות ועיתונאים, כשני שלישים מהם יהודים, אותם בזזו מספריות סמוכות ואוספים פרטיים רבים.

עריכה | תבנית | שיחה
13
הספרייה הריקה של מיכה אולמן, מוארת בלילה

לזכר אירוע שריפת הספרים בכיכר בבל על ידי המפלגה הנאצית הוקמה במקום אנדרטת הספרייה הריקה על ידי האומן הישראלי מיכה אולמן. האנדרטה נחנכה ב-20 במרץ 1995. האנדרטה היא חדר תת-קרקעי בעל תקרת זכוכית, הנמצא מתחת לכיכר במקום המדויק בו נשרפו הספרים. החדר מואר בתאורה פנימית ומכוסה במדפי ספרים רקים המתאימים לאחסונם של 20,000 ספרים ומייצגים את החלל התרבותי הנותר לאחר שריפת הספרים. ליד האנדרטה שני לוחות ברונזה עליהם חקוק, בין היתר, ציטוטו הנבואי של המשורר הגרמני-יהודי, היינריך היינה:

"הייתה זו רק הקדמה. במקום שבו שורפים ספרים, ישרפו בסוף גם בני אדם".
עריכה | תבנית | שיחה
14
-
הוספה
15
-
הוספה
16
-
הוספה