פורטל:גאולוגיה/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	טרמוליט טרמוליט הוא מינרל בצבע לבן, אחד מסוגי האזבסט ששימש בעבר כחומר מבודד, עד שנתגלה כי שאיפת הסיבים מהם הוא מורכב גורמת למחלות שונות כדוגמת סרטן הריאה. את השם למינרל קבע בשנת 1789 הרוקח השווייצרי יוהאן הפּפְנר, על שם המקום בו ידע כי נתגלה לראשונה, עמק טרמולה (Val Tremola) שנמצא דרומית למעבר סנקט גוטהרד בקנטון טיצ'ינו שבשווייץ. אולם מחקרים מודרניים גילו שבעמק טרמולה אין ולא היה אי פעם טרמוליט. הסתבר שהפּפְנר לא מצא בעצמו את המינרל אלא רכש אותו מסוחר שסיפר לו כי מקור המינרל בעמק זה. ניתוח כימי של דגימות של טרמוליט מתקופתו של הפּפְנר המצויות במוזיאונים לטבע בלוזאן ובז'נבה גילו שמקורם האמיתי הוא באזור קמפוֹלוּנגוֹ (Campolungo) הנמצא דרומית לעמק טרמולה.	עריכה | תבנית | שיחה
2	הלוחות הטקטוניים נדידת היבשות היא תאוריה שפותחה על ידי אלפרד וגנר בתחילת המאה ה-20 וניסתה להסביר את תהליך התנועה של יבשות. נדידת היבשות קדמה לתאוריית טקטוניקת הלוחות המודרנית המספקת הסברים מורכבים לתנועתם של הלוחות המרכיבים את קרום כדור הארץ על-פני המעטפת. טקטוניקת הלוחות מסבירה כיצד מתרחב ים סוף – שבמרכזו עובר הבקע הסורי-אפריקני המפריד בין הלוח האפריקאי והלוח הערבי המתרחקים זה מזה – ומתפתח כאוקיינוס צעיר. היפרדות זו ותנועתו של הלוח הערבי צפונה תהפוך בעוד כמה מיליוני שנים את ערב הסעודית לשכנתה המזרחית של ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
3	זירקון זירקוניה זירקון הוא מינרל המשמש כאבן חן, ומשמש גם מדד לגילם של סלעים באמצעות חישוב דעיכת אורניום לעופרת. בשל הדמיון השמי, קיימת נטייה להתבלבל בינו לבין זירקוניה (cubic zirconia), שהיא גביש מלאכותי – כלומר, מעשה ידי אדם – המשמש כתחליף ליהלום בתעשיית התכשיטים.	עריכה | תבנית | שיחה
4	אגן ההטבלה בקתדרלת מגדבורג בנויה מפורפיר שמקורו מג'באל אבו דוקן בסמוך להורגאדה שבמצרים חלק מקיסרי האימפריה הביזנטית היו מכונים בתואר "נולד לארגמן" (πορφυρογέννητος – פורפיריגניטוס). מקור הכינוי בסלע בגוון חום-ארגמן שהרומאים העריכו מאוד כאבן לבנייה וכינו אותה בשם פורפיר (בלטינית – ארגמן, מילה שמקורה ביוונית). את הסלע נהגו לחצוב במקום אחד בלבד, "מונס פורפיריטיס" (Mons Porphyritis – הר הפורפיר), כיום ג'באל אבו דוקן, במדבר המזרחי של מצרים. בסלע נעשה שימוש בבניית מונומנטים ומפעלי בנייה גדולים. כך למשל מצופים קירות הפנתאון ברומא בלוחות פורפיר. את התואר "נולדו לארגמן" העניקו היסטוריונים ביזנטיים לקיסרים שנולדו במשפחה הקיסרית, על מנת להבדיל בינם לבין קיסרים שעלו לשלטון באמצעות הפיכה. המקור לתואר הוא במנהג של נשות הקיסרים ללדת בחדר בארמון שקירותיו צופו בלוחות פורפיר.	עריכה | תבנית | שיחה
5	תרשים סכמטי של השכבות במכרה באוקלו. 1) אזור של כורים גרעיניים. 2) אבן חול. 3) שכבת מחצבי אורניום. 4) גרניט. לפני כשני מיליארד שנים, בתקופת הפרוטרוזואיקון התחתון, פעל באוקלו שבגבון, באזור של מרבצי אורניום, כור גרעיני טבעי. מי תהום מקומיים שימשו להאטת הנייטרונים המהירים שנפלטו מגרעיני האורניום בהתפרקות רדיואקטיבית וגרמו לתגובת שרשרת גרעינית. מאז דעך ריכוז האיזוטופ הבקיע אורניום-235, וכורים גרעיניים טבעיים שכאלה פסקו לפעול. כיום, נוהגים להעשיר אורניום על מנת ליצור מסה קריטית בכור גרעיני מלאכותי.	עריכה | תבנית | שיחה
6	סקוריה טוף כשאדריכלי נוף, גננים ושתלנים קוראים לחצץ נקבובי "טוף" – הם מתכוונים לסקוריה – סלע געשי המועף מלוע הר געש בעת התפרצות געשית. סלע זה הוא נקבובי כתוצאה מבועות גז בתוך הלבה היוצרת אותו, המותירות חללים בעת התקררותו המהירה של הסלע. גם טוף הוא סלע געשי, והוא נוצר מדחיסה ומילוּט (מלשון מלט) של רובדי אפר געשי.	עריכה | תבנית | שיחה
7	איקוסיטטרהדרון לכמה מסוגי המינרלים יש מבני גביש מורכבים מאוד. כך למשל למינרלים לוסיט, אנלציט ולכמה מסוגי הגארנט יש מבנה בצורת פאון בעל 24 פאות זהות, שצורתן דלתון הקרוי איקוסיטטרהדרון. למינרל קלציט, המרכיב העיקרי בסלעי הגיר ו"האבן" אותה אנו פוגשים בתחתית הקומקום והסותמת את צינורות המים החמים, יש מבנה פשוט של מעוינון, אבל הוא מצוי בטבע גם כסקלנוהדרון, פאון בעל 12 פאות.	עריכה | תבנית | שיחה
8	זרם פירוקלסטי בהר מיון זרם פירוקלסטי הוא תערובת של גזים, אפר ורסיסי סלעים געשיים, הנראית כמו ענן סמיך בצבעי אפור-שחור שמתגלגל ומתערבל על צלע הר געש בדרכו למרגלותיו. זרם פירוקלסטי מסוכן יותר מזרמי לבה, לא רק בגלל החום הגבוה בתוכו שמגיע למאות מעלות צלזיוס, אלא גם עקב מהירות גלישתו שיכולה להגיע למאות קילומטרים לשעה. אחת הדוגמאות לחורבן שזרמים פירוקלסטיים יכולים לגרום היא ארבעת הזרמים שהחריבו את העיר הרקולנאום בשנת 79 וכיסו אותה בשכבות אפר געשי בגובה של כ-20 מטרים.	עריכה | תבנית | שיחה
9	גבישי פיריט פיריט הוא מינרל גפרתי. הברק המתכתי שלו וצבעו דמוי הפליז הקנו לו את הכינוי "זהב השוטים", מאחר שמחפשי זהב רבים טעו וחשבו אותו לזהב. למרבה האירוניה, לעיתים אכן ניתן למצוא בו כמויות קטנות של זהב, ופיריטים מסוימים אף נחשבים כעפרה משובחת להפקתו.	עריכה | תבנית | שיחה
10	כיתוב תמונה אין סיטו (מלטינית In situ "בַּמקום", "בַּאתר") משמש בגאולוגיה להגדרת סלע שנוצר במקום בו הוא נמצא, לעומת סלע שנסחף לאתר. הפרדה זו חשובה להבנת התהליכים שעבר הסלע בסביבה בה הוא מצוי.	עריכה | תבנית | שיחה
11	כיתוב תמונה קרט הוא מושג המשמש בשני אופנים: קרט כיחידת משקל באבני חן. מקור השם היווני בזרע פרי החרוב שמשקלו בערך 200 מיליגרם. קרט כמידת טוהר במתכות יקרות, מסומן בזהב באות K. החישוב נעשה על ידי הנחת יסוד שטוהר מושלם שווה ערך ל-24 קרטים. לדוגמה: אם מחצית מן הסגסוגת היא זהב והמחצית השנייה מכילה מתכות אחרות, הרי שמדובר בדרגת טוהר של 12 קרט.	עריכה | תבנית | שיחה
12	כיתוב תמונה חול מזמר, הוא כינוי לחול המפיק צלילים בתדר נמוך תחת לחץ. הצליל מופק בדרך כלל כשהרוח נושבת על גבי דיונות החול או מלחץ על החול בעת הליכה עליו. קיימת מחלוקת מדעית לגבי מנגנון הפקת הצלילים ולגבי הקשר בין גודל וצורת הגרגירים לבין סוג הצליל ועוצמתו. הצלילים המופקים מן החול המזמר תוארו כנהימה, רעם ואף שאגה.	עריכה | תבנית | שיחה
13	רעידת אדמה - מוקד באותו תאריך (26 בדצמבר) שנה אחר שנה התרחשו שתי רעידות אדמה קשות באיראן ובסומטרה. שני אירועים אלה התרחשו בשולי האוקיינוס ההודי, אזור פעיל מאוד מבחינה טקטונית.	עריכה | תבנית | שיחה
14	הים התיכון מכיוון מצר גיברלטר בצילום מהחלל כמות המים המתוקים המתנקזים לים התיכון קטנה מכמות המים שהים מאבד כתוצאה מהתאדות, ורק זרימת מי האוקיינוס האטלנטי דרך מצר גיברלטר מאפשרת שמירה של גובה פני ים קבועים. במהלך האירוע המסיני שהתרחש לפני כ-6 מיליוני שנה נסגר מצר גיברלטר, והים התיכון שהפך לימה סגורה החל להתייבש. בשיא האירוע, נותרו בים התיכון מספר ימות מלוחות, והיבשה הגיעה עד לעומק של כמה קילומטרים מתחת לגובה פני האוקיינוס, הרבה יותר עמוק מחוף ים המלח כיום. באותה תקופה התחתרו קניונים עמוקים לעבר הים התיכון. אחד הנחלים הקדומים, קניון באר שבע-עזה, היה עמוק כמו הגרנד קניון באריזונה. יש המעריכים כי משנפתח המצר, מילאה זרימת המים האדירה את הים התיכון מחדש תוך כ-100 שנים בלבד. אם כך היה, הרי שבכל שנייה זרמו כ-950,000 מטרים מעוקבים דרך מצר גיברלטר ויצרו מפל מים בעל ספיקה גדולה פי 400 ממפלי ניאגרה כיום.	עריכה | תבנית | שיחה
15	דיוריט אבן רוזטה העשויה גרנדיוריט דיוריט הוא סלע יסוד פלוטוני אפור כהה, קשה וגס גביש. תוספת של מינרלים להרכבו הבסיסי יוצרת סלעים מגוונים ושונים. אבן רוזטה אשר שימשה כמפתח לפיענוח הכתב ההירוגליפי נחשבה במשך שנים רבות לגרניט או בזלת, אך למעשה היא סלע מסוג גרנדיוריט, דיוריט עשיר בקוורץ. סוג אחר של דיוריט, הנקרא "נפולאוניט" או "קורסיט" (על שום הימצאותו בקורסיקה), מכיל מבנים כדוריים או אליפטיים. אם הכדורים בו צמחו זה לצד זה, כאשר הוא נחתך ומלוטש עשויה להתקבל דוגמה בצורת הספרה 8.	עריכה | תבנית | שיחה
16	שינויים תכופים בכיוון הצמיחה באגט הגם שאגט הוא אחד מן המינרלים הנפוצים ביותר, קיימת אי בהירות בנוגע להיווצרותו. מדענים אינם יודעים לומר בוודאות מהם מקורות הסיליקה ממנה מתגבש האגט, האם קיימת מעורבות של בקטריות ופטריות ביצירת הסיליקה, כיצד ומתי מתגבש האגט בתוך הסלע המארח ומהי הטמפרטורה הנחוצה לתהליך זה. עם זאת, האגט נפוץ מאוד כאבן חן המשובצת בתכשיטים ומשמש ליצירת חפצי נוי.	עריכה | תבנית | שיחה
17	מטרהורן המחשה לעוצמתם של הכוחות הטקטוניים ניתן לראות במטרהורן. בתמונה ניתן לראות שלוש שכבות סלעים: למטה: סלעי משקע חומים שמקורם בלוח האירופי; באמצע: צפחות ירוקות – סלעים מותמרים כהים שמקורם בקרום האוקייני של ים טתיס; בפסגה המושלגת: גנייס – סלעים מותמרים אפורים שמקורם בלוח האפריקאי. שכבות אלה נוצרו באורוגנזה של הרי האלפים אשר חלה בשלישון, ובה התנגשו הלוחות הטקטוניים של אפריקה ואירופה, התרוממו ויצרו רכס הרים זה.	עריכה | תבנית | שיחה
18	אמריקה המרכזית תהליכים גאולוגיים רבים משפיעים על האקלים העולמי. כך קרה כאשר רצף האיים הגעשיים של אמריקה המרכזית התחבר באמצעות משקעים ימיים וסגר את המיצר בין אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית לפני כ-2 מיליון שנה. סגירה זו חסמה את המעבר בין האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט. זרם הגולף הוא תוצאה אחת של סגירה זו, וכן תופעות אקלימיות כאל ניניו ולה ניניה. תוצאה משוערת אחרת היא רצף של תקופות קרח, שהאחרונה בהן הסתיימה לפני כ-10,000 שנה.	עריכה | תבנית | שיחה
19	רעידת האדמה בפקיסטן, 2005 הגאולוג האמריקאי ג'ים ברקלנד (Jim Berkland), שכיהן כגאולוג הראשי במחוז סנטה קלרה בקליפורניה, הושעה בשנת 1989 למשך חודשיים לאחר שטען בראיון עיתונאי ב-13 באוקטובר באותה שנה כי תתרחש באזור רעידת אדמה בעוצמה שבין 6.5 ל-7 בסולם ריכטר במהלך הימים הבאים. ברקלנד טוען כי ניתן לחזות רעידות אדמה גדולות בהתבססו על חישוב כוח המשיכה של הירח, העולה בעת פריגיאה וגם בעת מולד הירח ובעת ליקוי חמה – אז מצטבר כוח המשיכה של הירח והשמש. לטענתו, במועדים אלה משפיע כוח המשיכה המצטבר על המעטפת וכתוצאה מכך גם על תנועת לוחות טקטוניים שהירח עובר מעליהם. ברקלנד הוחזר לעבודתו לאחר שהבטיח שלא לצאת יותר בתחזיות מעוררות-אימה, אותן המשיך לפרסם באתר האינטרנט שלו. מעריציו טוענים כי תחזיותיו נכונות במרבית מהמקרים, לדוגמה: ארבעה ימים לאחר שהציג את תחזיתו, ב-17 באוקטובר 1989, התרחשה בסן פרנסיסקו רעידת אדמה בעוצמה 6.9. ב-22 בדצמבר 2004 חזה ברקלנד רעידת אדמה עזה בעת הירח המלא שלאחר חג המולד. ואכן, ב-26 בדצמבר התרחשה רעידת אדמה באוקיינוס ההודי שעוררה גלי צונאמי אדירים. תחזית נוספת של ברקלנד התאמתה ימים לאחר פרסומה ב-2005: רעידת אדמה בפקיסטן בעוצמה של 7.6, שהתרחשה כמה שעות לאחר שנצפה באזור ליקוי חמה.	עריכה | תבנית | שיחה
20	מדגסקר "פלי – זו יבשת, עץ – זה אי". זו כותרתו של מאמר הדן במדגסקר השוכנת לחופיה המזרחיים של יבשת אפריקה. מדענים מתחומים שונים מתלבטים בשאלה מאחר שגם גאולוגים וגם ביולוגים אינם מצליחים לסווג את מדגסקר על-פי ההיסטוריה הטבעית שלה למודל ההתפתחותי המוכר של איזו מן הקטגוריות: אי או יבשת. אחת הסיבות לכך היא סלעים בני 3 מיליארד שנה, התואמים את התפתחות גרעיני היבשות הגדולות בעידן הפרקמבריון. סיבות נוספות הן אירועים טקטוניים בעבר של מדגסקר שחיברו והפרידו אותה משתי יבשות: אסיה ואפריקה, וכן התפתחות של מינים אנדמיים ב-90 מיליון השנים האחרונות והכחדה הדרגתית של חלק מהם שהחלה לפני כ-2,000 שנה.	עריכה | תבנית | שיחה
21	סלע ירח ולצידו אסטרונאוט אף על פי שעל הירח אין הרי געש, סלעי הירח הם בזלתיים, כלומר, מקורם געשי. אחת התאוריות שמסבירה זאת היא תאוריה על אופן היווצרות הירח הנקראת "השערת ההתנגשות הענקית". התאוריה משערת שהירח נוצר לפני כ-4.5 מיליארדי שנים, בעת היווצרות מערכת השמש, כתוצאה מהתנגשותו של כוכב לכת בשם "תיאה" (בגודלו של מאדים) בכדור הארץ המתהווה. התאוריה טוענת כי שברים מן הפגיעה נזרקו לחלל, התמזגו ויצרו את הירח. שברים אלה, על פי התאוריה, היו מותכים בחלקם ויצרו ים של מאגמה אשר ממנו נוצרו סלעי הירח.	עריכה | תבנית | שיחה
22	הקניון הגדול של ילוסטון הוא הקניון של נהר ילוסטון הנמצא בפארק הלאומי ילוסטון בארצות הברית. (אין לבלבל את הקניון הזה עם הגרנד קניון הנמצא במדינת אריזונה.) המאפיינים הגאולוגיים של הקניון אינם ברורים לחלוטין, אך מוסכם כי הקניון הוא אתר בליה. הקניון שמתחת למפלי ילוסטון התחתונים היה בעבר האתר של אגן גייזר שנוצר מזרמי לבה ריוליטיים, העתקים נרחבים, והחום שהצטבר מתחת לפני הקרקע. הצבע של הקניון הוא תוצאה של שינוי הידרו-תרמי. הריוליט שבקניון מכיל מגוון תרכובות ברזל. כאשר אגן הגייזר היה פעיל, ה"בישול" של הסלע גרם לשינוי כימי בתרכובות הללו, כיוון שהחשיפה ליסודות הללו גרמה לשינוי צבע בסלעים שהתחמצנו. צבע הקניון מרמז על נוכחות או על מחסור במים בתרכובות הברזל הייחודיות. רוב האזורים הצהובים בקניון הם תוצאה של עירוב ברזל (ולא גופרית) בסלע, כך שהקניון בעצם מחליד.	עריכה | תבנית | שיחה
23	יהלום עם מינרל נוסף, שנלכד בתוכו. היהלום יקר יותר מאבני חן אחרות, בעיקר בגלל מוסכמות חברתיות (שחלקן נובע משיווק חכם וויסות שוק חכם, שביצע קרטל היהלומים דה בירס במשך עשרות שנים). גם דירוג המחיר בין היהלומים עצמם, נובע ממוסכמות. ישנן מוסכמות לשקלול גורמים כמו גודל היהלום (קרט) וניקיונו הפנימי. היהלומים הטבעיים נוצרו בשכבות קרקע עמוקות בהרבה מכל אבן יקרה אחרת. חומרים אחרים, שנלכדו בתוך יהלומים, הם למעשה, דגימות קרקע משכבות עמוקות מאוד, שספק אם יש דרך אחרת לדגום, ולכן חומרים אלו מעניינים מאוד את הגאולוגים. לעומתם, מלטשי היהלומים רואים בהם לכלוך, ומסלקים אותם מהיהלומים. הניקוי מתבצע על ידי חלוקת היהלום הגדול וה"מלוכלך" למספר יהלומים קטנים, שכל אחד מהם גובל במקום בו היה קודם ה"לכלוך".	עריכה | תבנית | שיחה
24	מפולת שלגים בהימליה ליד הר האוורסט במלחמת העולם הראשונה נהרגו כ-50,000 חיילים בחזית האיטלקית-אוסטרית בהרי האלפים בעקבות מפולות שלגים. חלק גדול מהמפולות נגרמו שלא במתכוון כתוצאה מאש ארטילרית שגרמה לאפקט כדור השלג. ב-1949 בוצע הניסוי הראשון לשליטה על מפולות שלגים באמצעות ירי פגזים, באתר סקי ליד סולט לייק סיטי שבארצות הברית. למרות הסיכונים בשימוש בתחמושת צבאית, שיטה זו משמשת באופן יומיומי להגנה על כבישים, עיירות ואתרי סקי רבים מפני מפולות שלגים.	עריכה | תבנית | שיחה
25	שבר סן אנדראס כפי שנראה באזור מישור קריזו אזור מפרץ סן פרנסיסקו בקליפורניה, ליד העתק סן אנדראס, סובל מרעידות אדמה תכופות הפוקדות אותו. היה זה אך מתבקש כי כאשר העפילו שתי קבוצות בייסבול מאזור המפרץ, אוקלנד אתלטיקס וסן פרנסיסקו ג'איינטס, לגמר ליגת ה-MLB, הוורלד סיריס של שנת 1989, תפגע רעידת אדמה באזור. ואכן, דקות לפני פתיחת המשחק השלישי בסדרה, פקדה את המקום רעידת אדמה במגניטודה של 6.9 בסולם ריכטר. זו הייתה אחת מרעידות האדמה הראשונות בהיסטוריה שקרו בעת שידור חי בטלוויזיה. שדר הספורט אל מייקלס היה מועמד לזכייה בפרס אמי על הדיווחים החדשותיים שהעביר בזמן אמת על הרעידה בה נספו 63 אנשים ונגרם נזק רב שחלקו עדיין לא שוקם. ייתכן שמספר ההרוגים המועט יחסית נבע מכך שרבים עזבו מוקדם את מקום עבודתם כדי לצפות במשחק, ולא נפגעו על הכבישים והגשרים שקרסו בשעת שיא.	עריכה | תבנית | שיחה
26	מלה, בירת האיים המלדיביים האיים המלדיביים הם מדינה המורכבת מכ-1,200 איים קטנים באוקיינוס ההודי, והגובה הממוצע בה רק כמטר וחצי מעל פני הים. בעת הצונמי הגדול בדצמבר 2004, היה רוב שטח האיים מכוסה מים במשך מספר דקות. בעקבות גלי הצונאמי נוצרו שינויים כה משמעותיים בגאוגרפיה של כמה מהאיים, עד שלא הייתה ברירה אלא לעדכן את מפות הרפובליקה.	עריכה | תבנית | שיחה
27	תנועת הקוטב המגנטי הצפוני בין השנים 1831 - 2001, על רקע איי צפון קנדה ואוקיינוס הקרח הצפוני הקוטב המגנטי הצפוני אינו נמצא באותו מקום שבו נמצא הקוטב הצפוני הגאוגרפי. הקוטב המגנטי נע בכיוון צפון – צפון מערב. במהלך המאה ה-20 נע הקוטב המגנטי הצפוני מעל 1,100 קילומטר, ומהירות תנועתו עלתה בהדרגה מ־9 קילומטר לשנה בשנת 1970 ל־41 קילומטר לשנה בשנת 2001. עקב השפעת רוח השמש עשוי הקוטב המגנטי הצפוני לנוע כ־85 קילומטר צפונה ודרומה במהלך יממה אחת. גם הקוטב המגנטי הדרומי נמצא כל הזמן בתנועה, ומסתבר שבעבר הגאולוגי קרה לא אחת שהם אפילו החליפו ביניהם מיקום, והקוטב הצפוני הפך לדרומי. מחט של מצפן הייתה מצביעה במצב זה לכיוון דרום.	עריכה | תבנית | שיחה
28	פרס מקור הצבע האדום השכיח בנוצות הרגליים והחזה של הפֶּרֶס הוא בסלעים עשירים בתחמוצת ברזל שבהם הוא מתחכך. מקור נוסף הוא מנהג העופות לשטוף עצמם במים המכילים מינרל זה. במינרל יש תרכובות אורגניות אשר גורמות לשינוי הפיגמנטים.	עריכה | תבנית | שיחה
29	גל הצונאמי מתנפץ על החף זמן קצר לפני אסון הצונאמי באוקיינוס ההודי ב-2004 שהתה טילי סמית' בת ה-10 מאנגליה על חוף הים בפוקט בחופשה עם הוריה. היא הבחינה בסימנים עליהם למדה בשיעור גאוגרפיה כסימנים מקדימים לבואו של צונאמי, דיווחה על כך להוריה, והפצירה בהם לפנות את החוף. לפני שחזרו לבית המלון אביה עידכן את איש האבטחה וכך הם הביאו במהירות לפינויים של כ-100 האנשים ששהו על החוף באותה שעה, דקות ספורות לפני שהכה הגל. באסון הצונאמי קיפחו את חייהם יותר מרבע מיליון איש, אך אף לא אחד מהם באותו החוף בו שהתה טילי סמית'.	עריכה | תבנית | שיחה
30	שרטוט גאולוגי המסביר לאן מחלחלים מי מאגר בית זית, תחת האדמה עד שנות החמישים, מי הגשמים, שירדו על מרבית שטח מזרח ירושלים, התנקזו מזרחה, אל ים המלח, ומרבית מי הגשמים שירדו על מערב ירושלים, התנקזו מערבה, אל הים התיכון. אולם כיום, כל מי הגשמים משטח ירושלים מתנקזים לים המלח. יתרה מזאת, גם מי הגשמים מחלק מפרווריה המערביים של ירושלים, כמו מוצא, בית זית וחלק ממבשרת ציון מתנקזים לים המלח. השינוי נגרם בשל הקמת האגם המלאכותי, "מאגר בית זית", בעזרת הקמת סכר על נחל שורק - גדול נחלי הרי ירושלים, שבאופן טבעי התנקז לים התיכון. המאגר הוקם במטרה לעכב את המים, ולאפשר להם לחלחל אל האדמה, להגיע אל שכבת מי התהום, המכונה אקוויפר ההר, ולהישאב בבארות באזור השפלה. זאת במקום להישפך לים התיכון, ולהתבזבז. אלא שבניגוד להערכת אנשי המקצוע, המים המחלחלים לאדמה במאגר בית זית, זורמים לים המלח.	עריכה | תבנית | שיחה
31	האש בתוך שער הגיהנום של דרווזה בוערת כבר למעלה מ-50 שנה ברציפות. הבור, שבקוטר של כ-70 מטרים ובעומק 30 מטר ליד הכפר דרווזה שבטורקמניסטן, נוצר בטעות: בשנת 1971 במסגרת חיפוש אחר מאגרי נפט תת-קרקעיים, גאולוגים סובייטים קדחו אל תוך חלל תת-קרקעי, וציוד הקידוח קרס פנימה תוך כדי יצירת הבור הרחב. הם גילו כי הבור מלא בגז רעיל, וכדי להיפטר מהגז ולקחת את הציוד ששקע לבור הם החליטו לכלות את הגז בצורה טבעית על ידי הדלקתו. הגאולוגים העריכו שהגז יתכלה תוך כמה ימים, אולם בפועל הבור בוער מאז אותו יום. התושבים שגרים סמוך לאתר העניקו לבור את שמו "שער הגיהנום", בשל האש, החום הרב ועצם היותו בור פעור באמצע המדבר. בנובמבר 2013 ירד החוקר הראשון לקרקעית הבור ואסף דוגמיות מהקרקע ומהאקסטרמופילים בקרקעית.	עריכה | תבנית | שיחה
32	בעבר, מצר פנמה – מצר היבשה המחבר בין האמריקות – לא היה קיים. בין האמריקות הפריד גוף מים גדול, שבו התערבו מי האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי. אלא, שמתחת לפני השטח, תהליך של טקטוניקת לוחות גרם להתקרבות היבשות זו לזו, ואף יצר איים ביניהן. סחף של משקעים הרחיב את האיים, עד שלפני כשלושה מיליון שנה נוצר רצף יבשתי בין האמריקות, ומינים יבשתיים החלו לנדוד בכל רחבי אמריקה. מינים רבים שהיו אנדמיים לאחת האמריקות נכחדו, משום שלא הצליחו להתחרות במינים פולשים מהיבשת השנייה. מינים רבים אחרים דווקא שיפרו את תנאיהם בעקבות הנדידה, ושגשגו. הפרדת האוקיינוסים השקט והאטלנטי גרמה גם היא לשינויים היסטוריים מרחיקי לכת: זרם הגולף שנוצר בשל ההפרדה, אפשר טמפרטורות חמימות יחסית במקומות שבהם עבר. גם הפרשי מליחות וטמפרטורה שנוצרו משני עברי מצר פנמה, גרמו לשגשוגם או להכחדתם של מינים ימיים רבים.	עריכה | תבנית | שיחה
33	גייזר אולד פייתפול אזור המעיינות החמים והגייזרים שבפארק ילוסטון בארצות הברית הוא חלק מרמה נרחבת בעלת הרים ועמקים, שכולה מהווה לוע התמוטטות עצום של הר געש, המתפרץ אחת ל-600 אלף שנים בממוצע. התפרצותו היא כה עזה עד כי כל הסלעים הגעשיים הנוצרים בה מתפזרים על שטח נרחב ולא יוצרים את צורת החרוט האופיינית להרי געש. אם תתחולל התפרצות כזו כיום, היא תגרום לאנושות אסון כבד. לפי סימנים שונים – שהעיקריים בהם הם פרק הזמן הממוצע בין התפרצויות היסטוריות, רעידות אדמה מקומיות ותפיחת הקרקע – התפרצות קרובה בילוסטון אכן אפשרית.	עריכה | תבנית | שיחה
34	ניצולים מהרעידה חיו באוהלים מחוץ לחורבות ליסבון: גילוף גרמני זה משנת 1755 בשנת 1755 ארעה אחת מרעידות האדמה הקשות והמשפיעות בהיסטוריה. גאולוגים מעריכים, כי עוצמתה הייתה דרגה 9 בסולם מגניטודה לפי מומנט, ומוקד הרעש היה באוקיינוס האטלנטי, בסביבת פורטוגל ומרוקו. גלי הזעזוע הורגשו בכל אירופה, וכנראה גם, ששני אנשים נהרגו מהם בברזיל הרחוקה. גלי הצונאמי, שיצרה הרעידה, הרסו מבנים רבים סביב האוקיינוס. הרעידה גרמה גם לשריפות, ויחד עם הצונמי והשריפות הרגה כ-100,000 איש, החריבה את ליסבון, והביאה לאובדן רבבות ספרים ואוצרות אמנות אחרים. החורבן חיסל את הקולוניאליזם של פורטוגל, אך פתח בה עידן אדריכלי חדש. רעידת האדמה בליסבון הייתה כר לדיונים פילוסופיים בעידן האורות, גרמה להתפתחויות משמעותיות בתאודיציה ובפילוסופיית הנשגב, והייתה רעידת אדמה הראשונה, שנחקרה מדעית. בכך היא יצרה את מדע הסייסמולוגיה.	עריכה | תבנית | שיחה
35	החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 החלו להתגלות באפריקה מרבצים עצומים של יהלומים. דוגמה לכך היא השפרגביט, אזור לאורך חופיה של נמיביה, שם נתגלו יהלומים פזורים על חולות החוף. כתוצאה מהצפת השוק ביהלומים, ומתוך חשש לפגיעה בערכם הכספי, התאגדו משקיעים וייסדו ב-1888 את דה בירס. במשך עשרות שנים היווה התאגיד מונופול עולמי בכריית והספקת יהלומים, וכך, באופן מלאכותי, הביא הקרטל את מחירם לנסוק. נוספו לכך מאמצי שיווק מתוחכמים: החל משנות השלושים של המאה ה-20 יצא התאגיד במסע פרסום שקישר בין יהלומים לרומנטיקה וסמל סטטוס, וזאת באמצעות תעשיית הקולנוע, אשר הקנו ליהלומים את הפופולריות שיש להם כיום. למעשה, ביחס לשאר אבני החן המצויות בטבע, היהלום כלל אינו נדיר, ואפילו ניתן בתנאי מעבדה לייצר יהלום מלאכותי, אשר זהה במבנה המולקולרי ובתכונותיו ליהלום טבעי	עריכה | תבנית | שיחה
36	מפת איי הוואי האי הגדול באיי הוואי נוצר מחמישה הרי הגעש. שלושה מתוכם, הנמצאים בקצה הצפון-מערבי של האי, כבר כבויים. שאר איי הוואי מסודרים כשורה די ישרה של איים הולכים וקטנים, מצפון-מערב לאי זה (ראו במפה). הם נוצרו מהרי געש, שכבר כבו, והם קטנים עם הזמן בשל כרסום מי האוקינוס. למעשה, שורת הרי הגעש הכבויים, ההולכים וקטנים, ממשיכה באותו כיוון גם מתחת לפני המים. היא ממשיכה בניגוד לכיוון התנועה של הלוח הטקטוני, שעליו מצוי הארכיפלג (הלוח הפסיפי). הרי הגעש, שיצרו את הארכיפלג, נוצרו מנקודה חמה אחת, שהיא מעין "ארובה געשית", שמנקבת את הלוח הטקטוני בפליטת לבה, בעת נדידתו.	עריכה | תבנית | שיחה
37	ארמון הקיץ של הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל, ביריחו, אחרי רעידת האדמה של 1927. תנועות הלוחות הטקטוניים, המרכיבים את קרום כדור הארץ, הן הגורם המרכזי לרעידות האדמה. תנועת הלוחות זה כלפי זה צוברת אט-אט אנרגיה אלסטית, עד לרגע בו היא מומרת בפתאומיות לאנרגיה אקוסטית, בצורת גלים סייסמיים. גלים אלו מרעידים את הקרקע, ועשויים אף להרוס מבנים עליה (בתמונה) או לקרוע אותה. גם על הירח יש רעידות אדמה, והן אפילו תכופות. זאת למרות, שקליפתו אינה נתונה לתנועות טקטוניות מזה 2.5 מיליארד שנים. הגאולוגיה של הירח מופעלת בכוחות אחרים מאלו של גיאולוגית כדור הארץ. אחד הגורמים המרכזיים לרעידות האדמה בירח הוא גרביטצית כדור הארץ. כשם שגרביטצית הירח מפעילה על כדור הארץ את הגאות והשפל, זו של כדור הארץ מערערת את הקרקע הסלעית של הירח.	עריכה | תבנית | שיחה
38	-	הוספה
39	-	הוספה
40	-	הוספה
41	-	הוספה
42	-	הוספה
43	-	הוספה
44	-	הוספה
45	-	הוספה
46	-	הוספה
47	-	הוספה
48	-	הוספה
49	-	הוספה
50	-	הוספה
51	-	הוספה
52	-	הוספה
53	-	הוספה

בחזרה לפורטל