פורטל:גאולוגיה/הידעת?/קטעי הידעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1
טרמוליט

טרמוליט הוא מינרל בצבע לבן, אחד מסוגי האזבסט ששימש בעבר כחומר מבודד, עד שנתגלה כי שאיפת הסיבים מהם הוא מורכב גורמת למחלות שונות כדוגמת סרטן הריאה. את השם למינרל קבע בשנת 1789 הרוקח השווייצרי יוהאן הפּפְנר, על שם המקום בו ידע כי נתגלה לראשונה, עמק טרמולה (Val Tremola) שנמצא דרומית למעבר סנקט גוטהרד בקנטון טיצ'ינו שבשווייץ. אולם מחקרים מודרניים גילו שבעמק טרמולה אין ולא היה אי פעם טרמוליט. הסתבר שהפּפְנר לא מצא בעצמו את המינרל אלא רכש אותו מסוחר שסיפר לו כי מקור המינרל בעמק זה. ניתוח כימי של דגימות של טרמוליט מתקופתו של הפּפְנר המצויות במוזיאונים לטבע בלוזאן ובז'נבה גילו שמקורם האמיתי הוא באזור קמפוֹלוּנגוֹ (Campolungo) הנמצא דרומית לעמק טרמולה.

עריכה | תבנית | שיחה
2
הלוחות הטקטוניים

נדידת היבשות היא תאוריה שפותחה על ידי אלפרד וגנר בתחילת המאה ה-20 וניסתה להסביר את תהליך התנועה של יבשות. נדידת היבשות קדמה לתאוריית טקטוניקת הלוחות המודרנית המספקת הסברים מורכבים לתנועתם של הלוחות המרכיבים את קרום כדור הארץ על-פני המעטפת.
טקטוניקת הלוחות מסבירה כיצד מתרחב ים סוף – שבמרכזו עובר הבקע הסורי-אפריקני המפריד בין הלוח האפריקאי והלוח הערבי המתרחקים זה מזה – ומתפתח כאוקיינוס צעיר.
היפרדות זו ותנועתו של הלוח הערבי צפונה תהפוך בעוד כמה מיליוני שנים את ערב הסעודית לשכנתה המזרחית של ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה
3
זירקון
זירקוניה

זירקון הוא מינרל המשמש כאבן חן, ומשמש גם מדד לגילם של סלעים באמצעות חישוב דעיכת אורניום לעופרת.
בשל הדמיון השמי, קיימת נטייה להתבלבל בינו לבין זירקוניה (cubic zirconia), שהיא גביש מלאכותי – כלומר, מעשה ידי אדם – המשמש כתחליף ליהלום בתעשיית התכשיטים.

עריכה | תבנית | שיחה
4
אגן ההטבלה בקתדרלת מגדבורג בנויה מפורפיר שמקורו מג'באל אבו דוקן בסמוך להורגאדה שבמצרים

חלק מקיסרי האימפריה הביזנטית היו מכונים בתואר "נולד לארגמן" (πορφυρογέννητος – פורפיריגניטוס). מקור הכינוי בסלע בגוון חום-ארגמן שהרומאים העריכו מאוד כאבן לבנייה וכינו אותה בשם פורפירלטינית - ארגמן, מילה שמקורה ביוונית). את הסלע נהגו לחצוב במקום אחד בלבד, "מונס פורפיריטיס" (Mons Porphyritis – הר הפורפיר), כיום ג'באל אבו דוקן, במדבר המזרחי של מצרים. בסלע נעשה שימוש בבניית מונומנטים ומפעלי בנייה גדולים. כך למשל מצופים קירות הפנתאון ברומא בלוחות פורפיר. את התואר "נולדו לארגמן" העניקו היסטוריונים ביזנטיים לקיסרים שנולדו במשפחה הקיסרית, על מנת להבדיל בינם לבין קיסרים שעלו לשלטון באמצעות הפיכה. המקור לתואר הוא במנהג של נשות הקיסרים ללדת בחדר בארמון שקירותיו צופו בלוחות פורפיר.

עריכה | תבנית | שיחה
5
תרשים סכמטי של השכבות במכרה באוקלו. 1) אזור של כורים גרעיניים. 2) אבן חול. 3) שכבת מחצבי אורניום. 4) גרניט.

לפני כשני מיליארד שנים, בתקופת הפרוטרוזואיקון התחתון, פעל באוקלו שבגבון, באזור של מרבצי אורניום, כור גרעיני טבעי. מי תהום מקומיים שימשו להאטת הנייטרונים המהירים שנפלטו מגרעיני האורניום בהתפרקות רדיואקטיבית וגרמו לתגובת שרשרת גרעינית. מאז דעך ריכוז האיזוטופ הבקיע אורניום-235, וכורים גרעיניים טבעיים שכאלה פסקו לפעול. כיום, נוהגים להעשיר אורניום על מנת ליצור מסה קריטית בכור גרעיני מלאכותי.

עריכה | תבנית | שיחה
6
סקוריה
טוף

כשאדריכלי נוף, גננים ושתלנים קוראים לחצץ נקבובי "טוף" – הם מתכוונים לסקוריהסלע געשי המועף מלוע הר געש בעת התפרצות געשית. סלע זה הוא נקבובי כתוצאה מבועות גז בתוך הלבה היוצרת אותו, המותירות חללים בעת התקררותו המהירה של הסלע.
גם טוף הוא סלע געשי, והוא נוצר מדחיסה ומילוּט (מלשון מלט) של רובדי אפר געשי.

עריכה | תבנית | שיחה
7
איקוסיטטרהדרון

לכמה מסוגי המינרלים יש מבני גביש מורכבים מאוד. כך למשל למינרלים לוסיט, אנלציט ולכמה מסוגי הגארנט יש מבנה בצורת פאון בעל 24 פאות זהות, שצורתן דלתון הקרוי איקוסיטטרהדרון. למינרל קלציט, המרכיב העיקרי בסלעי הגיר ו"האבן" אותה אנו פוגשים בתחתית הקומקום והסותמת את צינורות המים החמים, יש מבנה פשוט של מעוינון, אבל הוא מצוי בטבע גם כסקלנוהדרון, פאון בעל 12 פאות.

עריכה | תבנית | שיחה
8
זרם פירוקלסטי בהר מיון

זרם פירוקלסטי הוא תערובת של גזים, אפר ורסיסי סלעים געשיים, הנראית כמו ענן סמיך בצבעי אפור-שחור שמתגלגל ומתערבל על צלע הר געש בדרכו למרגלותיו. זרם פירוקלסטי מסוכן יותר מזרמי לבה, לא רק בגלל החום הגבוה בתוכו שמגיע למאות מעלות צלזיוס, אלא גם עקב מהירות גלישתו שיכולה להגיע למאות קילומטרים לשעה. אחת הדוגמאות לחורבן שזרמים פירוקלסטיים יכולים לגרום היא ארבעת הזרמים שהחריבו את העיר הרקולנאום בשנת 79 וכיסו אותה בשכבות אפר געשי בגובה של כ-20 מטרים.

עריכה | תבנית | שיחה
9
גבישי פיריט

פיריט הוא מינרל גפרתי. הברק המתכתי שלו וצבעו דמוי הפליז הקנו לו את הכינוי "זהב השוטים", מאחר שמחפשי זהב רבים טעו וחשבו אותו לזהב.
למרבה האירוניה, לעיתים אכן ניתן למצוא בו כמויות קטנות של זהב, ופיריטים מסוימים אף נחשבים כעפרה משובחת להפקתו.

עריכה | תבנית | שיחה
10
כיתוב תמונה

אין סיטו (מלטינית In situ "בַּמקום", "בַּאתר") משמש בגאולוגיה להגדרת סלע שנוצר במקום בו הוא נמצא, לעומת סלע שנסחף לאתר. הפרדה זו חשובה להבנת התהליכים שעבר הסלע בסביבה בה הוא מצוי.

עריכה | תבנית | שיחה
11
כיתוב תמונה

קרט הוא מושג המשמש בשני אופנים:

  • קרט כיחידת משקל באבני חן. מקור השם היווני בזרע פרי החרוב שמשקלו בערך 200 מיליגרם.
  • קרט כמידת טוהר במתכות יקרות, מסומן בזהב באות K. החישוב נעשה על ידי הנחת יסוד שטוהר מושלם שווה ערך ל-24 קרטים. לדוגמה: אם מחצית מן הסגסוגת היא זהב והמחצית השנייה מכילה מתכות אחרות, הרי שמדובר בדרגת טוהר של 12 קרט.
עריכה | תבנית | שיחה
12
כיתוב תמונה

חול מזמר, הוא כינוי לחול המפיק צלילים בתדר נמוך תחת לחץ. הצליל מופק בדרך כלל כשהרוח נושבת על גבי דיונות החול או מלחץ על החול בעת הליכה עליו.
קיימת מחלוקת מדעית לגבי מנגנון הפקת הצלילים ולגבי הקשר בין גודל וצורת הגרגירים לבין סוג הצליל ועוצמתו.
הצלילים המופקים מן החול המזמר תוארו כנהימה, רעם ואף שאגה.

עריכה | תבנית | שיחה
13
רעידת אדמה - מוקד

באותו תאריך (26 בדצמבר) שנה אחר שנה התרחשו שתי רעידות אדמה קשות באיראן ובסומטרה.
שני אירועים אלה התרחשו בשולי האוקיינוס ההודי, אזור פעיל מאוד מבחינה טקטונית.

עריכה | תבנית | שיחה
14
הים התיכון מכיוון מצר גיברלטר בצילום מהחלל

כמות המים המתוקים המתנקזים לים התיכון קטנה מכמות המים שהים מאבד כתוצאה מהתאדות, ורק זרימת מי האוקיינוס האטלנטי דרך מצר גיברלטר מאפשרת שמירה של גובה פני ים קבועים. במהלך האירוע המסיני שהתרחש לפני כ-6 מיליוני שנה נסגר מצר גיברלטר, והים התיכון שהפך לימה סגורה החל להתייבש. בשיא האירוע, נותרו בים התיכון מספר ימות מלוחות, והיבשה הגיעה עד לעומק של כמה קילומטרים מתחת לגובה פני האוקיינוס, הרבה יותר עמוק מחוף ים המלח כיום. באותה תקופה התחתרו קניונים עמוקים לעבר הים התיכון. אחד הנחלים הקדומים, קניון באר שבע-עזה, היה עמוק כמו הגרנד קניון באריזונה. יש המעריכים כי משנפתח המצר, מילאה זרימת המים האדירה את הים התיכון מחדש תוך כ-100 שנים בלבד. אם כך היה, הרי שבכל שנייה זרמו כ-950,000 מטרים מעוקבים דרך מצר גיברלטר ויצרו מפל מים בעל ספיקה גדולה פי 400 ממפלי הניאגרה כיום.

עריכה | תבנית | שיחה
15
דיוריט
אבן רוזטה העשויה גרנדיוריט

דיוריט הוא סלע יסוד פלוטוני אפור כהה, קשה וגס גביש. תוספת של מינרלים להרכבו הבסיסי יוצרת סלעים מגוונים ושונים.
אבן רוזטה אשר שימשה כמפתח לפיענוח הכתב ההירוגליפי נחשבה במשך שנים רבות לגרניט או בזלת, אך למעשה היא סלע מסוג גרנדיוריט, דיוריט עשיר בקוורץ.
סוג אחר של דיוריט, הנקרא "נפולאוניט" או "קורסיט" (על שום הימצאותו בקורסיקה), מכיל מבנים כדוריים או אליפטיים. אם הכדורים בו צמחו זה לצד זה, כאשר הוא נחתך ומלוטש עשויה להתקבל דוגמה בצורת הספרה 8.

עריכה | תבנית | שיחה
16
שינויים תכופים בכיוון הצמיחה באגט

הגם שאגט הוא אחד מן המינרלים הנפוצים ביותר, קיימת אי בהירות בנוגע להיווצרותו.
מדענים אינם יודעים לומר בוודאות מהם מקורות הסיליקה ממנה מתגבש האגט, האם קיימת מעורבות של בקטריות ופטריות ביצירת הסיליקה, כיצד ומתי מתגבש האגט בתוך הסלע המארח ומהי הטמפרטורה הנחוצה לתהליך זה.
עם זאת, האגט נפוץ מאוד כאבן חן המשובצת בתכשיטים ומשמש ליצירת חפצי נוי.

עריכה | תבנית | שיחה
17
מטרהורן

המחשה לעוצמתם של הכוחות הטקטוניים ניתן לראות במטרהורן. בתמונה ניתן לראות שלוש שכבות סלעים:
למטה: סלעי משקע חומים שמקורם בלוח האירופי;
באמצע: צפחות ירוקות – סלעים מותמרים כהים שמקורם בקרום האוקייני של ים טתיס;
בפסגה המושלגת: גנייס – סלעים מותמרים אפורים שמקורם בלוח האפריקאי.
שכבות אלה נוצרו באורוגנזה של הרי האלפים אשר חלה בשלישון, ובה התנגשו הלוחות הטקטוניים של אפריקה ואירופה, התרוממו ויצרו רכס הרים זה.

עריכה | תבנית | שיחה
18
אמריקה המרכזית

תהליכים גאולוגיים רבים משפיעים על האקלים העולמי. כך קרה כאשר רצף האיים הגעשיים של אמריקה המרכזית התחבר באמצעות משקעים ימיים וסגר את המיצר בין אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית לפני כ-2 מיליון שנה. סגירה זו חסמה את המעבר בין האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט. זרם הגולף הוא תוצאה אחת של סגירה זו, וכן תופעות אקלימיות כאל ניניו ולה ניניה. תוצאה משוערת אחרת היא רצף של תקופות קרח, שהאחרונה בהן הסתיימה לפני כ-10,000 שנה.

עריכה | תבנית | שיחה
19
רעידת האדמה בפקיסטן, 2005

הגאולוג האמריקאי ג'ים ברקלנד (Jim Berkland), שכיהן כגאולוג הראשי במחוז סנטה קלרה בקליפורניה, הושעה בשנת 1989 למשך חודשיים לאחר שטען בראיון עיתונאי ב-13 באוקטובר באותה שנה כי תתרחש באזור רעידת אדמה בעוצמה שבין 6.5 ל-7 בסולם ריכטר במהלך הימים הבאים. ברקלנד טוען כי ניתן לחזות רעידות אדמה גדולות בהתבססו על חישוב כוח המשיכה של הירח, העולה בעת פריגיאה וגם בעת מולד הירח ובעת ליקוי חמה – אז מצטבר כוח המשיכה של הירח והשמש. לטענתו, במועדים אלה משפיע כוח המשיכה המצטבר על המעטפת וכתוצאה מכך גם על תנועת לוחות טקטוניים שהירח עובר מעליהם. ברקלנד הוחזר לעבודתו לאחר שהבטיח שלא לצאת יותר בתחזיות מעוררות-אימה, אותן המשיך לפרסם באתר האינטרנט שלו.
מעריציו טוענים כי תחזיותיו נכונות במרבית מהמקרים, לדוגמה:

  • ארבעה ימים לאחר שהציג את תחזיתו, ב-17 באוקטובר 1989, התרחשה בסן פרנסיסקו רעידת אדמה בעוצמה 6.9.
  • ב-22 בדצמבר 2004 חזה ברקלנד רעידת אדמה עזה בעת הירח המלא שלאחר חג המולד. ואכן, ב-26 בדצמבר התרחשה רעידת אדמה באוקיינוס ההודי שעוררה גלי צונמי אדירים.
  • תחזית נוספת של ברקלנד התאמתה ימים לאחר פרסומה ב-2005: רעידת אדמה בפקיסטן בעוצמה של 7.6, שהתרחשה כמה שעות לאחר שנצפה באזור ליקוי חמה.
עריכה | תבנית | שיחה
20
מדגסקר

"פלי – זו יבשת, עץ – זה אי". זו כותרתו של מאמר הדן במדגסקר השוכנת לחופיה המזרחיים של יבשת אפריקה.
מדענים מתחומים שונים מתלבטים בשאלה מאחר שגם גאולוגים וגם ביולוגים אינם מצליחים לסווג את מדגסקר על-פי ההיסטוריה הטבעית שלה למודל ההתפתחותי המוכר של איזו מן הקטגוריות: אי או יבשת. אחת הסיבות לכך היא סלעים בני 3 מיליארד שנה, התואמים את התפתחות גרעיני היבשות הגדולות בעידן הפרקמבריון. סיבות נוספות הן אירועים טקטוניים בעבר של מדגסקר שחיברו והפרידו אותה משתי יבשות: אסיה ואפריקה, וכן התפתחות של מינים אנדמיים ב-90 מיליון השנים האחרונות והכחדה הדרגתית של חלק מהם שהחלה לפני כ-2,000 שנה.

עריכה | תבנית | שיחה
21
התנגשות

סלעי הירח הם בזלתיים – כלומר, סלעים שמקורם געשי. אולם אין בירח התפרצויות געשיות ולא הרי געש.
אם כך, מהיכן הגיעו סלעים געשיים אלה?
קיימות מספר תאוריות על אופן היווצרות הירח, שהאחרונה בהן – הנקראת המכה הגדולה – משערת שהירח נוצר לפני מיליארדי שנים, בעת שמערכת השמש הייתה בתקופת היווצרותה, כאשר כוכב לכת בשם תיאה – בגודלו של מאדים – התנגש בכדור הארץ המתהווה. התאוריה טוענת כי השברים מן הפגיעה נזרקו לחלל, התמזגו ויצרו את הירח. הסברה היא, כי השברים שיצרו את הירח היו מותכים בחלקם ויצרו ים של מאגמה ממנו נוצרו הסלעים.

עריכה | תבנית | שיחה
22
Grand Canyon of The Yellowstone 2011 (19854549232).jpg

הקניון הגדול של ילוסטון הוא הקניון של נהר ילוסטון הנמצא בפארק הלאומי ילוסטון בארצות הברית. (אין לבלבל את הקניון הזה עם הגרנד קניון הנמצא במדינת אריזונה.) המאפיינים הגאולוגיים של הקניון אינם ברורים לחלוטין, אך מוסכם כי הקניון הוא אתר בליה. הקניון שמתחת למפלי ילוסטון התחתונים היה בעבר האתר של אגן גייזר שנוצר מזרמי לבה ריוליטיים, העתקים נרחבים, והחום שהצטבר מתחת לפני הקרקע. הצבע של הקניון הוא תוצאה של שינוי הידרו-תרמי. הריוליט שבקניון מכיל מגוון תרכובות ברזל. כאשר אגן הגייזר היה פעיל, ה"בישול" של הסלע גרם לשינוי כימי בתרכובות הללו, כיוון שהחשיפה ליסודות הללו גרמה לשינוי צבע בסלעים שהתחמצנו. צבע הקניון מרמז על נוכחות או על מחסור במים בתרכובות הברזל הייחודיות. רוב האזורים הצהובים בקניון הם תוצאה של עירוב ברזל (ולא גופרית) בסלע, כך שהקניון בעצם מחליד.

עריכה | תבנית | שיחה
23
-
הוספה
24
-
הוספה