פורטל:גאולוגיה/חדשות/ארכיון/2010

רביעי, 13 בינואר

רעידת אדמה בהאיטי

רעידת אדמה בעוצמה 7 בסולם ריכטר הכתה באיים הקריביים. מוקדה בעומק של כ-10 ק"מ, 15 ק"מ דרומית מזרחית לפורט-או-פרנס בירת האיטי באי היספניולה. לרעש התלוו רעשי משנה רבים בעוצמה ממוצעת של 5 בסולם ריכטר.

שקע פוארטו ריקו והאיים הקריביים במבט ממזרח למערב – השקע מצוין בצבע סגול

האיים הקריביים מצויים לאורך אזור הפחתה בגבול שבין לוחות טקטוניים, בו חודר לוח אמריקה הצפונית מתחת ללוח הקריבי. לאורך גבול בין-לוחי זה מצוי שקע פוארטו ריקו, שאורכו 800 ק"מ ועומקו המרבי 8 ק"מ.

בעקבות רעידת האדמה פורסמה אזהרה מפני צונמי, אך זו בוטלה בהמשך. ההרס הרב והפגיעה הקשה בתשתיות ובתקשורת מקשים על פעולות הצלה. אין עדיין הערכות מדויקות בנוגע לנפגעים, אולם מספרם צפוי להיות גבוה.

(CNN,‏ynet)

חמישי, 18 בפברואר

רעידת אדמה ברוסיה

רעידת אדמה בעוצמה 6.9 בסולם ריכטר התרחשה לפנות בוקר (חמישי, 18 בפברואר) בשטח רוסיה, סמוך לגבול עם סין וקוריאה הצפונית. לא ידוע על נפגעים או נזק משמעותי. (USGS)

שבת, 27 בפברואר

רעידת אדמה בצ'ילה

מוקד הרעש

רעידת אדמה בעוצמה 8.8 בסולם מגניטודה לפי מומנט אירעה בצ'ילה בבוקר שבת (27 בפברואר). מוקד הרעש היה סמוך לחוף בעומק של כ-35 ק"מ, כ-115 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר קונספסיון. במהלך 48 שעות לאחר הרעש דווח על יותר מ-800 הרוגים, חלקם כתוצאה מגלי צונמי שפגעו בחופים, אולם המספר ירד ל-279 לאחר שנעדרים רבים יצרו קשר עם משפחותיהם ועלה שנית ל-452 לאחר שנמצאו גופות נוספות. לרעש נלוו עשרות רעידות עוקבות בעוצמות שבין 5-6.9 ורעשים נוספים בארגנטינה הסמוכה.

צונמי

עם התרחשות רעידת האדמה פורסמה התראת צונמי למדינות השוכנות לחופי האוקיינוס השקט ולאיים המצויים בו. גלים בגבהים שונים – בין 10 סמ' ל-2 מ' – הגיעו אל החופים המערביים של אמריקה וכמה שעות מאוחר יותר גם לחופי הוואי, אוסטרליה ויפן.

גלי הצונמי שגרם רעש האדמה בצ'ילה, 1960

רקע גאולוגי

צ'ילה שוכנת לחופה המערבי של אמריקה הדרומית, לאורך הגבול בין לוחות טקטוניים היוצרים אזור הפחתה בו חודר לוח נסקה מתחת ללוח הדרום-אמריקאי. אזור זה הוא חלק מטבעת האש המקיפה את האוקיינוס השקט ומנוסה ברעידות אדמה עזות.

בשנת 1960 התרחשה בצ'ילה רעידת האדמה העזה ביותר בתיעוד ההיסטורי – 9.5 בסולם ריכטר. הרעש גרם לגלי צונמי עזים שהתפרסו על פני האוקיינוס השקט ופגעו בחיי אדם וברכוש. באיור ניתן לראות את פריסת הצונמי, ואת ציון משך הזמן (בשעות) מאז הרעש ועד להגעת הגלים לאותם מקומות.

רעידת אדמה ביפן

רעידת אדמה נוספת בעוצמה 7.0 בסולם ריכטר התרחשה שעות ספורות קודם לכן, ומוקדה סמוך לאיי ריוקו ביפן בעומק של 22 ק"מ. שני בני אדם נפצעו ולא דווח על נזק משמעותי. (USGS)

חמישי, 11 במרץ

גאולוגיה ב-Science

שני נושאים בגיליון ה-5 במרץ 2010:

מתחזקת ההסכמה בנוגע לסיבות להכחדת קרטיקון-שלישון

אנימציה הממחישה את יצירת המכתש בעקבות פגיעת המטאוריט

כמה עשרות מדענים מרחבי העולם חברו למחקר ייחודי הנוגע לסיבות להכחדה ההמונית שאירעה בגבול קרטיקון-שלישון – אותה הכחדה שבה נעלמו מינים רבים, בהם הדינוזאורים והאמוניטים. בסופו של המחקר קבעו החוקרים כי תרחיש המטאוריט הוא הגורם הישיר להכחדה, בהתאם לעדויות המצטברות בתוך מכתש צ'יקשולוב בחצי האי יוקטן מקסיקו וכן שכבות האירידיום שנמצאו ברחבי העולם והמתוארכים לאותה תקופה. המדענים נעזרו בין היתר במודלים ממוחשבים, שאיפשרו לקבוע כמה סלעים התאדו או הועפו כתוצאה מהפגיעה, וכן לשלול תאוריות אחרות. לכתבה

הסיבות לרעידת האדמה בסצ'ואן (2008)

כמעט שנתיים לאחר רעידת האדמה, מציעים מדענים מקומיים השערה חדשה לסיבת התרחשותה: בניית סכר זיפינגפו (Zipingpu) על העתק שלא היה פעיל כמה אלפי שנים וכמות המים הגדולה במאגר מאחורי הסכר. לכתבה

רעידות אדמה בצ'ילה

כשבועיים לאחר רעידת אדמה, שהייתה בעוצמה 8.8 בסולם מגניטודה, פקדה היום (חמישי, 11 בפברואר) סידרה של רעידות אדמה את צ'ילה סדרת הרעשים בעוצמה שבין 5.0 ל-6.9.

שישי, 12 במרץ

ספיחי רעידת האדמה בצ'ילה: ערים זזו ממקומן, ציר כדור הארץ הוסט והימים התקצרו

ציר כדור הארץ

חוקרים מדדו ומצאו כי רעידת האדמה שהתרחשה בצ'ילה לפני כשבועיים גרם לשינויים במיקומן של ערים באמריקה הדרומית. כתוצאה מתזוזת הלוחות הטקטוניים זזו ממקומן ערים ואיים לכיוון מערב: סנטיאגו זזה כ-30 ס"מ, בואנוס איירס כ-25 מ"מ ואיי פוקלנד גם הם זזו מערבה. אולם, המרחק הגדול ביותר נמדד בקונספסיון – זו זזה יותר מ-3 מטרים לכיוון מערב. נתונים אלה התקבלו ממדידות שעשו שימוש בלוויינים ובטכנולוגיית GPS.

מחקר נוסף מצא כי הרעש הסיט את ציר כדור הארץ ב-8 ס"מ וקיצר את משך היממה ב-1.26 מיקרו שנייה. לטענת חוקרים במעבדה להנעה סילונית של נאס"א, רעידת האדמה שהתרחשה סמוך לקו המשווה היא הגורם להסטת הציר. קיצור משך היממה נובע ממעבר מסה רבה לכיוון הציר, מה שגורם לאפקט המחליק: הצמדת הידיים לגוף גורמת למחליקים על קרח להסתובב מהר יותר.

עם זאת, רעידת האדמה העזה פגעה במחקר המדעי המקומי כאשר מעבדות על ציודן נפגעו ברעש, שגרם גם למותו של ביולוג ימי. הנזק הקשה ביותר נגרם לשתי אוניברסיטאות המצויות קרוב למוקד הרעש, שם אבד חומר מחקרי שנאסף במשך שנים רבות.

חמישי, 1 באפריל

גאולוגיה ב-Science

מדוע לא קפא כדור הארץ הקדום?

עדויות הנתמכות בגבישי זירקון קובעות כי אוקיינוסים התקיימו לצד קרום יבשתי כבר לפני 4.4 מיליארד שנה. עם זאת, מעט אחר-כך, בעידן הארכאיקון, היה אור השמש עמום יותר בכ-30% מכפי שהוא נראה כעת. עובדה זו מעלה את השאלות: מדוע לא הפכו האוקיינוסים ליריעות קרח-עד? מה סיפק את החום הנוסף הדרוש למנוע קפיאה?

בשנת 1972 העלו האסטרונום קרל סגן ועמיתו ג'ורג' מולן העלו את פרדוקס עמעום השמש הצעירה והציעו כי ריכוז גבוה של פחמן דו-חמצני – עד פי 100 מזה של היום – הוא שגרם לתוספת החום.

סידריט

קבוצת חוקרי מדעי כדור הארץ בראשות מיניק רוזינג מאוניברסיטת קופנהגן ערכה לאחרונה ניתוח של סלעים המכילים ברזל בדרום גרינלנד שגילם מוערך בכ-3.8 מיליארד שנים, והתמקדו בעיקר בשני מינרלים: מגנטיט וסידריט, מאחר שמגנטיט אינו יכול להיווצר בריכוז גבוה של פחמן דו-חמצני אולם היווצרות סידריט אינה מופרעת מריכוזים כאלה. מחקרם מעלה במפתיע כי ריכוז הפחמן הדו-חמצני באותה תקופה היה גבוה פי 3 בלבד מזה של היום – ריכוז שאין בו לפצות על השמש העמומה. לדברי רוזינג, המחקר מעלה שתי אפשרויות:

• המסה הסלעית של כדור הארץ הייתה קטנה, מה שאיפשר לאוקיינוסים הכהים לספוג מספיק חום מן השמש
• מיעוט יצורים חיים הפולטים גזים מנע היווצרות עננים ואיפשר לחום השמש להגיע במלואו לפני השטח

עם זאת, חוקר אחר – ג'יימס קסטינג מאוניברסיטת פנסילבניה – טוען כי מוקדם מדי לבטל את קיומם של גזי חממה אחרים במהלך הארכאיקון. למאמר

לועות חדשים באיסלנד

צילום מ-25 במרץ 2010

הר הגעש התת-קרחוני אייאפיאלאייקול (Eyjafjallajökull) בדרום איסלנד החל להתפרץ ב-20 בפברואר, לאחר פעילות סייסמית שהחלה בסוף דצמבר 2009 וכללה קרוב ל-3,000 רעשים בעוצמות נמוכות (עד 2.0 בסולם ריכטר). בתקופה זו נמדדה תזוזה של 3 ס"מ של הקרום בכיוון דרום, כאשר תזוזה של ס"מ אחד אירעה במהלך 4 ימים. כתוצאה מההתפרצות נוצרו בהר הגעש לועות חדשים ונוצר סדק חדש באורך 300 מ', שממשיך להתרחב.

על אף פינוי אוכלוסייה נרחב באזור שמסביב להר הגעש, מעריכים במשטרה המקומית כי מאז תחילת ההתפרצות ביקרו באזור כ-25,000 בני אדם. גאולוגים מניחים כי הפעילות הגעשית נעה צפונה, לכיוון שמורת טבע המהווה אתר תיירות פופולרי. (רויטרס)

חמישי, 15 באפריל

התפרצות געשית באיסלנד

התפרצות נוספת של הר הגעש התת-קרחוני אייאפיאלאייקול (Eyjafjallajökull) בדרום איסלנד שהחלה אתמול (14 באפריל) גרמה לסגירת המרחב האווירי של איסלנד, בריטניה וחלקים מסקנדינביה. ההתפרצות – שעוצמתה 3 במדד VEI – העלתה ענן של אפר געשי לגובה של כ-8 ק"מ וגרמה לשיטפונות בשל המסת מי קרחונים באזור הר הגעש.

צילום מ-25 במרץ 2010

הר הגעש החל להתפרץ ב-20 בפברואר, לאחר פעילות סייסמית שהחלה בסוף דצמבר 2009 וכללה קרוב ל-3,000 רעשים בעוצמות נמוכות (עד 2.0 בסולם ריכטר). בתקופה זו נמדדה תזוזה של 3 ס"מ של הקרום בכיוון דרום, כאשר תזוזה של ס"מ אחד אירעה במהלך 4 ימים. כתוצאה מההתפרצות נוצרו בהר הגעש לועות חדשים ונוצר סדק חדש באורך 300 מ', שממשיך להתרחב.

באזור התבצע פינוי אוכלוסייה נרחב וחילוץ מוצלח של כ-70 תיירים שנלכדו בסמוך להר הגעש. (BCC וUSA Today)

שישי, 30 באפריל

התגלו 7 הרי געש מאספלט

התגלה אשכול של 7 הרי געש תת ימיים מול חופי סנטה ברברה, קליפורניה. הרי געש אלה – שגובהם כ-20 מ' – פלטו כנראה נפט וגז טבעי לתוך האוקיינוס השקט לפני כ-30,000-40,000 שנה, במהלך תקופת הקרח האחרונה. החוקרים נתקלו לראשונה בגופים אלה בשנת 2007, כאשר צללו לבדוק מקום בו סקרים קודמים הצביעו על פתח שהתרומם כ-220 מ' מעל הקרקעית. מעל קרקעית הטין הם ראו צוק אנכי שחור שורץ חיים, שנראה במבט ראשון כשונית תת-ימית. תחילה חשבו כי הצוק הוא בזלתי, אולם בדיקה של פיסה מהצוק גילתה כי הוא עשוי מאספלט שנותר כנראה מן ההתפרצות האחרונה. הפיסה הייתה קלה, צפופה מעט יותר ממי הים וזרועה נקבים, מהם זחלו החוצה יצורים ימיים. במהלך השנתיים הבאות המשיכו המדענים לחקור את השטח. על דפנות הרי הגעש הם מצאו שברים פריכים של אספלט.

הר געש תת-ימי ממערב למלטה

למרות שהרי געש אלה רדומים, מחלקם עדיין נפלטות מדי פעם בועות של מתאן. מדענים שחקרו אזור זה בעבר מצאו עדויות לכמה אירועים חריגים של שחרור מתאן לפני כ-40,000 שנה.

להרי הגעש, הממוקמים לאורך העתק, ניתנו שמות: הגדול יותר, מרוחק מן האחרים כ-1.6 ק"מ, נקרא "איל דואומו" (Il Duomo) על שם קתדרלה בפירנצה; השני בגודלו נקרא "איל דואומיטו" (Il Duomito) והקטנים נקראים "לוס דואומיטוס" (Los Doumitos). (לכתבה)

ובאותו עניין

• הרי געש של אספלט הם כנראה המקור למתאן במי החופים של סנטה ברברה במהלך הפליסטוקן (ב-NatureGeoScience)
• 150 עובדות גאולוגיות על קליפורניה (קובץ PDF)

שלישי, 4 במאי

שוב: טיסות מקורקעות

ענן אפר געשי

התפרצותו של הר הגעש אייאפיאטלאייקוטל בדרום איסלנד נמשכת. אתמול (יום שני, 3 במאי) הודיעה אירלנד על סגירת כל נמלי התעופה שלה לטיסות אל המדינה וממנה, זאת בשל ענן של אפר געשי החל מהבוקר, בשל ענן אפר געשי הנע לעבר האי.

כזכור, המרחב האווירי של מדינות רבות באירופה נסגר בחודש שעבר מסיבה דומה.(BBC, ynet ו-נענע10)

• שידור חי מתצפית על הר הגעש

חמישי, 6 במאי

נקודות חמות פעילות בנוגה

מאאט מונס – הר געש בנוגה

בכוכב הלכת נוגה זוהו 9 נקודות חמות – בדומה לזו המצויה מתחת לאיים הגעשיים של הוואי – שקיימת סבירות גבוהה להיותן פעילות.

ונוס אקספרס – הגשושית הראשונה של סוכנות החלל האירופית – חוקרת, בין היתר, שינויים בהרכב זרמי הלבה בשלוש מן הנקודות החמות בנוגה. באמצעות הדמיה תרמית של אור נראה ותת-אדום בספקטרומטר אופטי הנקרא VIRTIS‏ (Visible and Infrared Thermal Imaging Spectrometer) גילו החוקרים סטיות באמיסיביות של פני השטח. לדעתם, סטיות אלה מייצגות היעדר בליה על-פני השטח. ההערכה היא כי זרמי הלבה צעירים: פחות מ-2.5 מיליון שנה ואף 250,000 שנה או פחות – מה שמצביע על געשיות מתחדשת בכוכב הלכת. (Science)

האם רעידות האדמה האחרונות חריגות?

נזקי רעידת האדמה בהאיטי, 2010

המדענים אומרים – לא.

מאז שנת 1900 נמדד ברחבי העולם ממוצע של 16 רעידות אדמה בדרגה 7.0 בסולם מגניטודה או יותר – עוצמה שסייסמולוגים מגדירים כגדולה. מספר רעידות האדמה הגדולות נע בין 6 (בשנים 1986 ו-1989) ל-32 (בשנת 1943). לפיכך, 6 רעידות אדמה בעוצמות אלה בארבעת החודשים הראשונים של השנה נמצאות בטווח התקין.

את המחיר שגבו רעשים אלה בחיי אדם וברכוש תולים המדענים בצפיפות האוכלוסייה באזורים שנפגעו ובבנייה שלא תוכננה לעמוד בעוצמות אלה, וממליצים לשפר את בטיחותם של מבנים באזורים פעילים מבחינה סייסמולוגית. (USGS)

שלישי, 27 ביולי

מדוע נעים לוחות טקטוניים?

התאוריות המוכרות עד כה הציגו תיאור קינמטי של תנועת הלוחות, אך לא סיפקו הסבר פיזיקלי לתופעה זו או להבדלים בקצב התנועה בין הלוחות השונים. פריצת דרך בהסבר כזה נובעת מתאוריה חדשה שפיתח צוות חוקרים ממכון סקריפס לאוקיינוגרפיה בקליפורניה, בשיתוף גאופיזיקאי מאוניברסיטת סן דייגו. הם עשו זאת באמצעות מודלים ממוחשבים ופיתחו תאוריה מתמטית המבוססת על תנועה דינמית בנוזלים. מודלים אלה – שחישבו את תנועת הלוחות בעשרות מיליוני השנים האחרונות – מדגימים כי לוח מופחת מושך אחריו את שארית הלוח. משיכה זו מושפעת מגודלו של אזור ההפחתה ומתנועת שולי הלוח במהלך ההפחתה.

לטענתם, טקטוניקת הלוחות היא ביטוי על-פני השטח של הדימיקה הפנימית בכדור הארץ, וכי עתה מובן כי הלוחות עצמם שולטים בתהליך – יותר מאשר המעטפת מתחת. המודל מסביר מדוע לוחות מסוימים נעים במהירות גבוהה פי 4 מלוחות קטנים יותר. באותו אופן מתקבל הסבר על תנועתם של לוחות עתיקים, דוגמת לוח פרלון (Farallon) ששקע למעטפת מתחת למערב האמריקות, תוך יצירת רכסי הרים לאורכן. לוח זה האט את ירידתו במהלך תנועתו מזרחה מכ-10 ס"מ לשנה לפני 50 מיליון שנה ל-2 ס"מ לשנה בהווה, וירידת המהירות נובעת מירידה בגודל אזור ההפחתה שלו מ-14,000 ק"מ ל-1,400 ק"מ. (למאמר)

סלעי משקע והרעש בסומטרה

מיקום רעידת האדמה ב-2004

ממצאים חדשים מצביעים על כך כי הרכבם של סלעי משקע השפיע על עוצמתה של רעידת האדמה בסומטרה בשנת 2004, וכן על ההבדל בינה ובין רעידת האדמה החלשה יותר שהתרחשה באזור ב-2005.

הרעש של 2004 התרחש בחלקו הדרומי של אזור ההפחתה, סמוך לחוף, ואילו הרעש של 2005 התרחש במרחק רב יותר מן החוף, מתחת לשכבה עבה מאוד של סלעי משקע. הבדלים אלה השפיעו על עוצמתם של שני הרעשים ועל התהוות צונמי חריף יותר ברעש של 2004.

שאלה נוספת שהעלו החוקרים היא: מדוע לא נוצרה רעידת אדמה אחת גדולה יותר במקום השניים שהתרחשו? התשובה שמצאו היא כי שני הרעשים התרחשו באזורים שונים של אזור ההפחתה, בהם קיים הרכב שונה של סלעים. (למאמר)

גאולוגיה ב-Science

צילום של "ספיריט" ממאדים

מינרלים קרבונטיים במאדים

רכב השטח הרובוטי ספיריט גילה מחשופים של מינרלים קרבונטיים במאדים.

נוכחותם של מינרלים אלה שוערה במשך עשרות שנים בשל עברו החם והלח של כוכב הלכת ואטמוספירה סמיכה ועשירה בפחמן דו-חמצני מזו הנוכחית – תנאים המתאימים להיווצרותם של מינרלים קרבונטיים. המינרלים העשירים בקרבונטים של מגנזיום וברזל נמצאו בגבעות קולומביה אשר במכתש גוסב. הרכבם דומה להרכב הממוצע של כדוריות הקרבונט במטאוריט ALH 84001 שהתגלה באנטארקטיקה ב-1984. (למאמר)

שבת, 31 ביולי

לבה בחצר

נזקי לבה

זרמי לבה מהר הגעש קילוואה בהוואי חדרו לשכונות מגורים והמשיכו לזרום אל האוקיינוס השקט. עד כה לא נמסר על נפגעים, אך נוכח נזק שנגרם לבתים התבקשו התושבים להיות ערניים ולהתכונן לפינוי, אם יהיה בו צורך.

פעילותו הנוכחית של קילוואה נמשכת ברצף משנת 1983, ובמהלכה כיסו זרמי הלבה יותר מ-100 קמ"ר, גרמו להרס של כ-200 בתי מגורים והרחיבו את רצועת החוף הדרומית-מזרחית של האי הגדול.

חמישי, 9 בספטמבר

התפרצות בהפתעה

סינבונג

הר הגעש סינבונג (Sinabung) באי סומטרה, אינדונזיה – שהיה רדום במשך יותר מ-400 שנים – התעורר בסדרה של התפרצויות. מאחר שהר הגעש לא נחשב פעיל, לא נערך אחריו מעקב, וההתפרצות גרמה להפתעה מוחלטת בקרב הוולקנולוגים המקומיים.

התעוררותו של סינבונג החלה ב-27 באוגוסט, ומאז התפרץ ההר כמה פעמים תוך שהוא פולט זרמי לבה ועמודי אפר געשי, הגבוה בהם התנשא לגובה של כ-5 ק"מ. לפחות אדם אחד נהרג בהתפרצות הראשונית, שלאחריה הוחל בפינויים של כ-30,000 תושבים מקומיים.

החרוט השכבתי של סינבונג הוא אחד מהרי הגעש של טבעת האש, והוא מצוי כ-30 ק"מ צפונית-מערבית לאגם טובה – קלדרה עצומה שנפערה לאחר התפרצות על לפני 74,000 שנים. אזור זה מתאפיין ברעידות אדמה תכופות ובהיווצרות מאגמה אנדזיטית הגורמת להתפרצויות מתפוצצות בעוצמה בינונית עד גבוהה.

כעת נערך מעקב צמוד אחר פעילותו של הר הגעש, שבמהלך פעילותו הנוכחית גרם לעשרות רעידות אדמה, מחשש כי במהלך החודשים הקרובים יגברו ההתפרצויות. עם זאת, קיימת אפשרות כי לאחר שחרור הלחץ – הר הגעש ישוב לשלוותו. (חדשות יאהו)

שני, 13 בספטמבר

נקודה חמה קרעה לוח טקטוני

אזור ההפחתה של לוח חואן דה פוקה

מחקר חדש טוען כי הנקודה החמה של ילוסטון "קרעה" לפני 19 מיליון שנה חור בלוח חואן דה פוקה.

הדמיה שנערכה באמצעות גלים סייסמיים הראתה קרע בלוח חואן דה פוקה, באזור הפחתה בו הוא שוקע מתחת ללוח הצפון-אמריקאי. הקרע נוצר ככל הנראה בשל התכה של סלעי הלוח. אזור הפחתה זה שכן לפני 19 מיליון שנה מעל הנקודה החמה המצויה כעת מתחת לפארק הלאומי ילוסטון. עוד מגלה המחקר כי קצב הפחתתו של לוח חואן דה פוקה ירד בהדרגה – שינוי קצב המתאים להתכה מעל הנקודה החמה, הגורמת ללוח המופחת להיות קל יותר וצפוף פחות.

הקרום מעל הנקודה החמה של ילוסטון נע בכיוון דרום-מערב, ומעברו מעל הנקודה החמה של הלוח הצפון-אמריקאי יצר בו את הקלדרות המוכרות של ילוסטון כתוצאה מהתפרצויות-על – האחרונה בהן התרחשה לפני כ-640,000 שנים. (חדשות דיסקברי)

שישי, 22 באוקטובר

חדשות טובות?

מפת האזור הסייסמי ניו מדריד

ספר חדש בשם Disaster Deferred (אסון מעוכב) של הגאולוג האמריקאי סת שטיין, הדן באזור הסייסמי ניו מדריד, טוען כי לא צפויה רעידת אדמה משמעותית באזור זה בעתיד.

פרסום הספר מגיע כמעט 200 שנה לאחר שלוש רעידות אדמה בעוצמה מוערכת של 8.0 בסולם ריכטר ומאות רעשים נוספים בשנים 1811–1812, שכתוצאה מהן הוסט מסלולו של נהר המיסיסיפי.

שטיין מוסיף וטוען כי האזור הולך ונרגע, וכי הרעשים שהתרחשו באזור ב-200 השנים האחרונות הם רעשי-משנה לאותם רעשים עזים.

לכתבה

סלעים קרבונטיים במאדים

פני השטח של מאדים

במאדים התגלו סלעים קרבונטיים עמוקים, שנחשפו לאחר פגיעת מטאוריט.

גילוי זה הופך את תת-הקרקע למקום המתאים לחיפוש סביבה מקיימת חיים. רמז נוסף הוא נוכחות מתאן באטמוספירה של מאדים, שהתאפשרה כנראה באמצעות תהליכים הידרותרמיים שהתרחשו בקרום בעבר הרחוק בנוכחות פחמן דו-חמצני.

בדיקה מעמיקה של המינרלים שנמצאו בסלעים מעלה כי ייתכן ומדובר בהתמרת קבורה של סלעי משקע במהלך התפרצות געשית. החוקרים סבורים כי מחשוף זה הוא רק חלק משכבת משקע נרחבת יותר שנקברה על ידי סלעים געשיים.

למאמר

התעוררות געשית

השדה הגעשי חראת לונאייר

התעוררותו לפעילות של חראת לונאייר (Harrat Lunayyir) – שדה געשי עתיק בערב הסעודית – מהווה סיבה לדאגה.

בשנת 2009 התרחש אשכול של יותר מ-30,000 רעידות אדמה קטנות ובינוניות באזור ונפתח בקיע שאורכו 8 ק"מ ורוחבו 45 ס"מ.

החוקרים סבורים כי אירועים אלה מצביעים על תנועה עולה של מאגמה עד לעומק של 1.5 ק"מ – מה שגרם לרשויות לפנות מהאזור 40,000 תושבים, מחשש להתפרצות געשית או רעידות אדמה עזות יותר.

למאמר

שלישי, 30 בנובמבר

קידוח גאולוגי בים המלח

ים המלח – צילום לוויין

החודש (17.11) יצא לדרכו קידוח גאולוגי ראשון מסוגו בישראל, שמטרתו לחשוף את ההיסטוריה הגאולוגית של ים המלח ואת שינויי האקלים שהתרחשו באזור בחצי מיליון השנים האחרונות.

בשבוע שעבר (24.11) הוצאו דגימות ראשונות מתוך 500 מ' מתוכננים.

תחילת הדרך

היוזמה לערוך את הקידוח באה מצד ארגון מדעי בינלאומי – ICDP‏ (Integrated Conservation and Development Project), שהוקם בשנות ה-80 של המאה ה-20 במטרה לעסוק בפיתוח כלכלי תוך הקפדה על שימור אתרים טבעיים. הארגון פועל תחת חסות הקרן העולמית לשימור חיות הבר. סכום של 200,000 דולר – כ-10% מן העלות המשוערת של הקידוח – ימומן על ידי מפעלי ים המלח.

הקידוח – הראשון מסוגו הנערך בישראל – התעכב במשך שנים רבות, בין היתר בשל המתח השורר באזור. במחקר ישתתפו חוקרים מישראל, מירדן וממדינות נוספות.

הקידוח מתנהל מאסדה הצפה בלב ים המלח. החוקרים מתעתדים לקדוח ליבה אנכית באורך של 500 מ' – שכל מטר ממנה מתעד כ-1,000 שנים.

היסטוריה גאולוגית ואקלימית

סלעי המשקע שהצטברו בקרקעית האגם מתעדים את ההיסטוריה הגאולוגית של האזור – באמצעות תיעוד רעידות אדמה שהתרחשו בו, וכן את ההיסטוריה האקלימית – באמצעות תיעוד של גובה המפלס וסוגי המינרלים שנוצרו בו. לדברי החוקרים, תיעוד זה הופך את ים המלח ל"ארכיון ייחודי בעולם להיסטוריה אקלימית וסייסמית".

ים המלח וסביבתו הם מקורם של משאבי טבע מהיותם מקום היווצרם של הליט – מלח בישול – וארגוניט. בבריכות אידוי מופקים אשלג וברום. סביבה זו מצויה בין שני אזורי אקלים, ולכן מתאימה למחקר מסוג זה.

לכתבה

מעקב – כתבת וידאו

כתבת וידאו באתר mako מ-20.12.2010

חמישי, 2 בדצמבר

מחקר גאולוגי במאדים

תמונת ניסיון

סוכנות החלל נאס"א ממשיכה לפתח מכשור מתקדם. האחרונה בסדרת הפיתוחים היא עדשה – MAHLI‏ (Mars Hand Lens Imager), מכשיר המסוגל ללכוד תמונות ברזולוציה של 15.4 מיקרון לפיקסל. המכשיר יצורף לזרועה של גשושית שתשוגר למאדים בשלהי 2011.

מטרת הפיתוח היא לאפשר לגאולוגים להתקרב יותר לסלעים או חול על מאדים ולאפשר ניתוח מרכיביהם כאילו היו על-פני כדור הארץ. התמונה – שצולמה לניסיון ליד אגם חג המולד באורגון – ממחישה את הפוטנציאל המחקרי: נראים בה גרגרים לבנים (שברי ספוגיים), גרגרים שחורים ואפורים כהים (בזלת) וצהבהבים-שקופים (פצלת השדה) – תוצרי התפרצותו של הר מזאמה שיצר את אגם הלוע קרייטר לייק לפני 7,700 שנים. גודלם של כדורי המתכת – 2 מ"מ.

למידע נוסף