פורטל:גרמניה/קולנוע/אוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1 הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני הינו זרם קולנועי אקספרסיוניסטי שנוצר בגרמניה בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, והביא לעולם יצירות כ"הקבינט של ד"ר קליגרי" (1919) ו"מטרופוליס" (1926). בזרם זה יצרו במאים כפרידריך וילהלם מורנאו ופריץ לאנג.

קולנוע זה, שנכשל במשימה לפרוץ את גבולות הקולנוע האירופי האיכותי, ולהפוך לנחלת ההמונים בעולם כולו, הטביע את חותמו על הקולנוע האמריקני המסחרי, אם בדרך של השפעה עקיפה, ואם באופן ישיר לאחר שגדולי הבמאים והשחקנים הגרמנים כפריץ לאנג וקונרד ויידט נאלצו להגר מגרמניה עם עליית הנאציזם ולמצוא את פרנסתם בהוליווד, והחדירו לתעשייה האמריקנית תכנים וצורות השאובים מן המסורת האקספרסיוניסטית הגרמנית.

עריכה | תבנית | שיחה
2
כרזת הסרט

הקבינט של ד"ר קליגרי הינו סרט אילם גרמני, אשר בשנת 1920 בה הוקרן לראשונה, היווה פריצת דרך צורנית וסגנונית, והיה חלוץ הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני, זרם חשוב אשר על אף התקופה הקצרה בה פעל, השאיר את חותמו על תולדות הקולנוע.

הסרט נוצר, במסגרת חברת UFA, חברת ההפקה הגרמנית הגדולה באותם הימים, על ידי המפיק אריך פומר, מחלוצי ההפקה הקולנועית, אשר היה כוח מניע בקולנוע הגרמני בשנות ה-20 של המאה ה-20. פומר הגה את רעיון הסרט, ובתחילה ביקש מהבמאי פריץ לאנג לביים את הסרט. לאנג עסק בפרויקטים אחרים באותו הזמן, ולפיכך הטיל פומר את עבודת הבימוי על הבמאי רוברט וינה.

עריכה | תבנית | שיחה
3
פרידריך וילהלם מורנאו

פרידריך וילהלם מורנאו (28 בדצמבר 1888 - 11 במרץ 1931), אחד מחשובי במאי הקולנוע של עידן הסרט האילם. מורנאו היה אחד מהבמאים הגרמנים שהיו חלק מהקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני, וביים כמה מהסרטים המשפיעים ביותר של אותה תקופה. חלק ניכר מיצירותיו של מורנאו מעידן הסרט האילם אבדו, ורק מעטות מהן שרדו עד היום.

עריכה | תבנית | שיחה
4
Bundesarchiv Bild 102-11502, Polizeiaufnahme eines Massenmörders.jpg

"M" הינו סרטו של הבמאי הגרמני פריץ לאנג משנת 1931. הסרט נכתב על ידי לאנג ואשתו תיאה פון הארבו, והינו אחד מן הסרטים הראשונים בז'אנר הפילם נואר, נקודת קישור בין זרם קולנועי זה ובין הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני משנות ה-20 של המאה ה-20, אחד מן הסרטים הראשונים המציגים "רוצח סדרתי" וסרט שעשה שימוש חלוצי בקול, בשנותיה הראשונות של אומנות הקולנוע לאחר שקיעת הסרט האילם.

הסרט היה תפקידו החשוב הראשון של פיטר לורה, ושימש כמנוף לקריירה שלו, שהמשיכה בהוליווד לאחר שנאלץ לעזוב את אירופה בשל יהדותו. מאז סרט זה שיחק לורה בתפקידי נבלים בלבד.

עריכה | תבנית | שיחה
5
Bundesarchiv Bild 183-1990-1002-500, Besuch von Hitler und Goebbels bei der UFA.jpg

UFA (קיצור ל-Universum Film AG) (מבוטא "אוּפא") הייתה אולפן הקולנוע העיקרי בגרמניה בימי רפובליקת ויימאר ובמהלך שלטון המפלגה הנאצית, וכוח מניע עיקרי בקולנוע הגרמני בין 1917 ל-1945.

בינואר 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה הוקמה בגרמניה על ידי מפקדת הצבא הגרמני (OHL) "מחלקת הראינוע" (BUFA - ראשי תיבות לBild- und Filmamt) אשר מטרתה המוצהרת הייתה יצירת סרטי תעמולה שיתמכו במטרת מעצמות המרכז במלחמה, מתוך הרגשה כי גרמניה מפגרת בתחום זה אחר מעצמות ההסכמה.

עריכה | תבנית | שיחה
6
תיאה פון הארבו ובעלה פריץ לאנג בדירתם

תיאה פון הארבו (27 בדצמבר 1888 - 1 ביולי 1954). שחקנית, סופרת ותסריטאית גרמנית בת לבית אצולה פרוסי, שנודעה בשיתוף הפעולה שלה עם בעלה, הבמאי פריץ לאנג.

בשנת 1913 כאשר שיחקה בתיאטרון באאכן פגשה בבעלה הראשון, השחקן והבמאי רודולף קליין רוגה, ונישאה לו בשנת 1914. ב-1918 הגיעה עם קליין-רוגה לברלין, שם החל קליין-רוגה בקריירת משחק בסרט האילם, ובמיוחד בסרטי הבמאי פריץ לאנג.

עריכה | תבנית | שיחה
7
פריץ לאנג, 1929

פרידריך אנטון כריסטיאן לאנג (5 בדצמבר 1890 - 2 באוגוסט 1976), במאי קולנוע ותסריטאי אוסטרי ממוצא יהודי, מן היוצרים הבולטים בזרם הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני. בשל יהדותו נאלץ לאנג לעזוב את גרמניה בה הגיע לשיאי יצירתו, ולעבור לארצות הברית בשנות השלושים. לאנג המשיך ליצור אף בארצות הברית, והביא לקולנוע האמריקני את חזונו הוויזואלי המיוחד. הוא נחשב לאחד היוצרים הקולנועיים הגדולים בהיסטוריה הקולנועית של גרמניה ושל ארצות הברית.

עריכה | תבנית | שיחה
8 סרט לבן הוא סרט קולנוע משנת 2009, אשר נכתב ובוים על ידי הבמאי האוסטרי מיכאל הנקה.

הסרט, שצולם בצבע ולאחר מכן נערך והוצג בשחור-לבן, הוקרן לראשונה במאי 2009 בפסטיבל קאן ה-66 וזכה בפרס דקל הזהב. הסרט זכה לתגובות נלהבות ותשבחות רבות ממבקרי קולנוע רבים ובהמשך זכה בפרסים משמעותיים נוספים.

עריכה | תבנית | שיחה
9 הלנה ברטה אמליה "לני" ריפנשטאהל (22 באוגוסט 19028 בספטמבר 2003), הייתה במאית קולנוע וצלמת גרמנייה, אשר ידועה בעיקר בזכות האסתטיקה וטכניקות הצילום שבהן השתמשה בסרטיה. עבודותיה המפורסמות ביותר הן סרטי התעמולה הדוקומנטריים שיצרה למען המפלגה הנאצית. בתום מלחמת העולם השנייה, עולם הסרטים דחה אותה, ושנים לאחר מכן היא הפכה לצלמת. עריכה | תבנית | שיחה
10 ניצחון הרצון הוא סרט שהופק בגרמניה הנאצית כסרט דוקומנטרי שהיווה חלק מהתעמולה הנאצית. הסרט הופק על ידי הבמאית הגרמנייה לני ריפנשטאהל והוא מתעד את המפלגה הנאצית בשנת 1934 עת שערכה קונגרס בנירנברג.

הסרט, שהופץ בשנת 1935, הפך לסמל לסרטי תעמולה בהיסטוריה של הקולנוע. הטכניקות בהן השתמשה ריפנשטאהל, כגון השימוש בעדשות שאיפשרו את עיוות הפרספקטיבה ובתצלומי אוויר, היו מקוריות וייחודיות ונחשבו פורצות דרך לזמנן.

עריכה | תבנית | שיחה
11 חיים של אחרים (Das Leben der anderen) הוא סרט קולנוע גרמני עטור פרסים אשר יצא לאקרנים בשנת 2006 ועלילתו מתרחשת בשנותיה האחרונות של מזרח גרמניה. זוכה פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 2006. זהו סרטו הארוך הראשון של במאי ותסריטאי הסרט, פלוריאן הנקל פון דונרסמארק. הסרט צולם בברלין. עריכה | תבנית | שיחה
12
Pormer.jpg

אריך פומר (20 ביולי 18898 במאי 1966) מפיק קולנוע יהודי-גרמני. פומר נולד בעיר הילדסהיים בגרמניה. בגיל 18 החל לעבוד אצל חלוץ הקולנוע הצרפתי ליאון גומו, והפך למנהל עסקי חברת הסרטים של גומו במרכז אירופה.

פומר היה מפיק בעל עין חדה, וחוש לקלוע הן לטעם הקהל והן לנטיות האמנותיות של בני דורו. הוא ראה בשחקנים, בבמאים, בצלמים ובאנשי המקצוע האחרים כעובדיו, והיה המחליט האחרון באשר לכל פרט שנגע לסרטיו, מנושא הסרט, ועד לליהוק.

עריכה | תבנית | שיחה
13
קורט בואה, 1959

קורט בואה (5 באפריל 1901 - 25 בדצמבר 1991), שחקן גרמני. בואה נולד בברלין בשנת 1901, והתגלה כ"ילד פלא", ובהיותו בן 6 הופיע באופרטה. הופעתו הראשונה בקולנוע הייתה בשנת 1907. בבגרותו הופיע יותר בקברט ועל הבמה, במיוחד בתפקידים שדרשו לבוש ואיפור נשיים. בה בעת הופיע בסרטים אילמים. אריך קסטנר בזכרונותיו, התבטא כי בואה היה לדור ילידי 1901, אשר היו בני עשרים בעת האינפלציה הגדולה בגרמניה, מקור לנחמה, ומשווה אותו להרולד לויד.

עריכה | תבנית | שיחה
14
Berlin symphony1 poster.jpg

ברלין: סימפוניה של עיר גדולה הוא סרט קולנוע גרמני אוונגארדי דוקומנטרי למחצה מ-1927 בבימויו של ולטר רוטמן. הסרט צולם בברלין, בתקופת השגשוג של רפובליקת ויימר והוא מתאר יום בחיי הכרך הגדול ברלין מבוקר עד ערב. הסרט לווה בהקרנותיו במוזיקה מקורית שנכתבה עבורו.

עריכה | תבנית | שיחה
15 מלאכים בשמי ברלין הוא סרט קולנוע מערב-גרמני מ-1987, שבוים על ידי הבמאי הגרמני וים ונדרס.

הדיאלוג בסרט, וכן מחשבותיהן של הדמויות, מתאפיינות לעיתים בסגנון לירי מאוד, השאוב מכתיבתו של המשורר הגרמני ריינר מריה רילקה וממחזותיו וספריו של הסופר האוסטרי פטר הנדקה, אשר אחראי למוטיבילדות" החוזר על עצמו בסרט. הסרט עוסק בחיים בברלין באותה תקופה, וכן, באמצעות הדמויות, קורץ לעברה ולעתידה של ברלין וגרמניה כולה. הסרט זכה בפרס הבמאי בפסטיבל קאן 1987. הסרט עובד לאנגלית וצולם ב-1998 תחת השם "עיר של מלאכים", בכיכובם של ניקולס קייג' ומג ראיין. הגרסה האמריקאית רומנטית יותר ומלבד קווי-העלילה הבסיסיים, אין דמיון רב בינה לבין המקור. הסרט עובד גם לתיאטרון.

עריכה | תבנית | שיחה
16
Frame01.jpg

היהודי הנצחי הוא סרט תעמולה אנטישמי שנוצר בגרמניה הנאצית בשנת 1940, בבימויו של פריץ היפלר ולפי תסריט שכתב אברהארד טאוברט, תחת הנחייתו הצמודה של שר התעמולה יוזף גבלס. הסרט מתמקד ביהודי פולין תוך הצגתם כמושחתים, מכוערים, מזוהמים, תככנים, עצלנים וסוטים. היהודי, על-פי "היהודי הנצחי", הוא נטע זר באירופה, טפיל שהשתלט על העולם מכוח שליטתו בבנקאות ובמסחר, בעוד אורחות חייו חייתיים ודוחים.

עריכה | תבנית | שיחה
17
Metropolisposter.jpg

מטרופוליס הוא סרט אילם שהפיק המפיק אריך פומר וביים הבמאי פריץ לאנג בשנת 1927, על פי תסריט שכתבה אשתו תיאה פון הארבו ב-1926. העלילה מתרחשת בשנת 2026, אז, בתקופת עשייתו של הסרט (1927), עתיד רחוק ובלתי נראה.

פריץ לאנג יצר סרט באורך של 210 דקות. גרסה זו גם הוצגה בהצגת הבכורה בברלין. לאחר מכן, בארצות הברית, עברה הגרסה עריכות וקיצוצים שנראו נחוצים למפיצים האמריקאים, וכמעט רבע ממנה, כולל מספר סצנות מפתח, קוצצו. גרסה זו, בת 114 דקות, היא הגרסה המופצת לקהל צופי הקולנוע עד היום; בעוד שהגרסה המקורית נחשבה במשך שנים לאבודה.

עריכה | תבנית | שיחה
18 ילדה רעה (Das schreckliche Mädchen) הוא סרט קולנוע מערב גרמני עטור פרסים אשר יצא לאקרנים בשנת 1990. הסרט מבוסס על סיפורה האמיתי של העיתונאית והסופרת אנה רוזמוס מן העיר פאסאו שבבוואריה, ועוסק בהתמודדותה של החברה הגרמנית עם זיכרון הרייך השלישי ומוראותיו.

הסרט זכה בפרס תא מבקרי הקולנוע הבריטיים לסרט הטוב ביותר שאיננו דובר אנגלית, בפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר ובפרס תא מבקרי הקולנוע של ניו יורק לסרט הטוב ביותר.

כן היה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר ולפרס דוב הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.

עריכה | תבנית | שיחה
19 אנו ילדי הפלא הוא סרט קולנוע מערב-גרמני בבימויו של קורט הופמן שיצא לאקרנים ב-28 באוקטובר 1958. התסריט, מאת היינץ פַּאוּק וגינטר נוימן, מבוסס על רומן סאטירי בשם זה מאת הוגו הארטוּנג שראה אור ב-1957.

הסרט מעביר ביקורת על החברה הגרמנית מעליית הנאצים ועד אחרי מלחמת העולם השנייה.

עד לשנת 1967, ועל אף שעבר את אישורה של המועצה לביקורת סרטים, נאסר הסרט להקרנה בישראל, זאת בשל האיסור על הקרנת סרטים מערב-גרמניים שאינם קופרודוקציה.

עריכה | תבנית | שיחה
20
-
הוספה