מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
... ומכתב [לא אשלח]. דבר נ[צור וסודי] אשר קרני-[לם בן מתי-אדו], מלך אנדרג, אמר לי ש[הוא] נצור וסודי, אכן [אנצור]!
— חוזה הברית בין חַיַה-אַבֻּם מלך אַפֻּם וקַרְנִי-לִם מלך אַנְדַרִג, טור ד'[1]
|
|
- ^ אמנון אלטמן, בריתות מדיניות במזרח הקדום, מוסד ביאליק, ירושלים, 2018, עמ' 186-181.
