פורטל:דואר ובולאות/ציטוט נבחר/115

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עליכם להבין ולהסביר למוסדות כי המצאת דואר מהמשפחות וידיעות המזכירות על התפתחות העניינים וגם עיתונות - כל הדברים האלה חיוניים עבור עמידתנו כאן לא פחות מאשר הספקת אוכל. הרגשת הניתוק ההולכת ומחריפה עקב חוסר הדברים הנ"ל היא אחד האויבים הגדולים שלנו. יתכן כי אנשים הנמצאים בתנאים אשר החוסר הזה לא מורגש אצלם, לא יכולים להבין לרוחנו, אבל בקשתנו היא כי תאמינו לדברינו ובקשותינו ותתאמצו בעניין זה.

מכתב של יעקב ישראל ביליג מיום כ"ז בשבט תש"ח

יעקב ישראל ביליג שלח את המכתב[1] מגוש עציון הנצור אל חברי הקיבוץ ששהו בירושלים ובתל אביב, וביקש את טיפולם בהסדרת משלוח דברי הדואר אל חברי קיבוץ כפר עציון שהיו נתונים במצור. במכתב מודגשת חשיבותה של שמירת הקשר עם בני המשפחות שפונו מגוש עציון, וחשיבות הידיעות המוסדיות שנשלחו אל מזכירות כפר עציון.

קבלת מכתבים נתפסה כצורך חיוני לחיזוק המוראל, בדומה להעברת מזון ומים, ובהיתר מיוחד של הרב הרצוג נקבע כי מותר להעביר מכתבים בשיירות האספקה שהגיעו לגוש עציון בשבת, ומותר לחלק אותם לחברים מיד ולכתוב דברי תשובה ביום השבת עצמה על מנת שניתן יהיה להעבירם בשיירה שחזרה לירושלים באותו יום[2][3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ ארכיון כפר עציון (אכ"ע) 12 A 3 - מכתבי יעקב ישראל ביליג 1948-1947. "לחברינו בירושלים ותל אביב שלום רב! כ"ז שבט
  2. ^ בנימין טרופר, שיירה, מכתב, פרה ודם חם - דילמות הלכתיות במצור על גוש עציון, בית ספר שדה כפר עציון
  3. ^ קרני אלדד, הלכה במצור, מקור ראשון, 02/06/2019