פורטל:דואר ובולאות/ציטוט נבחר/116

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוֹר וְעָשָׁן, מַיִם וְרוּחַ - זֶהוּ עָנָן.
מָה לַזֶּה וְלִדְבַר אַהֲבָה
שֶׁשְּׁלִיחָיו עֵרִים וְחָשִׁים?
עַל כָּךְ לֹא חָשַׁב.
בְּפֶרֶץ שֶׁל עֶרְגָּה פָּנָה אֵלָיו
בִּתְחִינָּה. חוֹלֵי הָאַהֲבָה
נֶאֱחָזִים בְּכָל דָּבָר
נוֹשֵׁם כְּדוֹמֵם.

קאלידאסה, מֶגְהָדוּתָה, 5

ביצירה מֶגְהָדוּתָה (אנ') (שליח ענן), תיאר המשורר ההודי קאלידאסה את ניסיונו של יאקשה (אנ'), היצור השמימי, להעביר מסר אל אהובתו הרחוקה. יאקשה, אשר הוגלה לדרום הודו כעונש על עבירה בביצע כנגד אדונו, התגעגע אל בת זוגו שנותרה בהרי ההימלאיה הרחוקים וחיפש כל דרך אפשרית להעביר אליה את דברי אהבתו. מאחר שהגיעה עונת המונסונים, בה הדרכים חסומות ולא ניתן לשלוח שליח רגיל, הוא פנה ביאושו אל ענן מזדמן וביקש ממנו לשמש כשליח. היצירה מפרטת את מסעו של הענן לאורך הדרך הארוכה מן הדרום הרחוק של הודו עד שהגיע אל הרי הצפון, שם ביצע את שליחותו ואיחד בכוח הדמיון בין האוהבים[1].

קָאלִידָאסַה כותב את יצירתו החשובה מֶגְהָדוּתָה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ יגאל ברונר ודוד שולמן, עין להודו, ידיעות אחרונות - ספרי חמד - הוצאת מאגנס, 2019, עמ' 113-112