פורטל:הארי פוטר/נושא נבחר
סדרת ספרי הארי פוטר היא אחת מסדרות הספרים הפופולריות ביותר בהיסטוריה, ומאות מיליוני עותקים של הספרים הכלולים בה נמכרו מאז יצא הספר הראשון בממלכה המאוחדת ב-1997. הפופולריות הגדולה של הספרים הובילה לכך שהם תורגמו לעשרות שפות מאז 1997, ובהן גם לשפות כגון לטינית ויוונית עתיקה שאינן מצויות בשימוש שוטף על ידי האוכלוסייה הרחבה, וזאת על מנת לספק חומר קריאה מודרני לאקדמאים העוסקים בשפות אלה. במקרים אחדים תורגמו הספרים לניבים שונים של שפות, כגון הניב הפורטוגלי והניב הברזילאי של השפה הפורטוגזית. הסדרה אף "תורגמה" לאנגלית אמריקאית על מנת לסגלה למאפיינים התרבותיים של ארצות הברית, וההבדל הבולט היה שינוי שמו של הספר הראשון מ-Harry Potter and the Philosopher's Stone ל-Harry Potter and the Sorcerer's Stone. הספרים תורגמו לעברית על ידי גילי בר-הלל.
תהליך התרגום החל בחתימת חוזה בין המוציא לאור עם סוכנות כריסטופר ליטל שייצגה את ג'יי קיי רולינג, מחברת הסדרה. הספר הגיע לידי המתרגמים רק לאחר יציאתה לאור של המהדורה האנגלית, ולפיכך נוצר באופן קבוע פער של חודשים אחדים בין פרסום המקור לפרסום התרגום. הפער הזה הוביל לעלייה במכירת המהדורה הבריטית והמקורית גם במדינות שבהן אנגלית איננה שפה רשמית, כגון צרפת שבה הייתה המהדורה הבריטית של הספר החמישי לספר הראשון באנגלית שעומד בראש רשימת רבי המכר.
תהליך התרגום היה מלווה במספר בעיות שנבעו מאופי הסדרה. ג'יי קיי רולינג המציאה מילים ייחודיות לסדרה, כגון שמות קסמים, קוסמים ומקומות. לחלק מהמילים שורשים בלטינית או ממיתולוגיה כזו או אחרת. מתרגמי הספרים חקרו את המוצא האטימולוגי של כל מילה כזאת, ובתרגום שכתבו שינו את השם לשפתם אך תוך שימור המשמעות המקורית. לדוגמה, באנגלית קיים הלחש Stupefy, שהיא מילה אנגלית המתארת שיתוק או תדהמה, ובעברית היא תורגמה כ"שתק". בחלק מהמקרים אבדה משמעותו המקורית של המונח, כגון ב-Nucturn Ally (נשמע כמו המילה nocturnally שמשמעותה אפל וחשוך) שתורגם לסמטת נוקטורן, הגם שמדובר בתרגום מדויק לחלוטין. במקרים אחרים נוצרו הבדלים בין השפות במקביל לשימור המשמעות המקורית, כגון במקרה של ה-Pensieve שתורגם לעברית כהגיגית - הלחם של הגיג וגיגית. המונח הזה תורגם לנורווגית, לדוגמה, כ-Tanketanken שמשמעותו היא מיכל מחשבות.
בנוסף, בסדרה הופיעו מספר שירים וחרוזים שלא ניתן היה לתרגמם בצורה מילולית. דוגמה לכך היא חידת הספינקס מהספר הרביעי, שכל שורה בה הרכיבה את המילה Spider. גילי בר-הלל נאלצה לחבר חידה חדשה עם משפטים שונים לחלוטין כדי להרכיב את המילה עכביש. גם שמו של לורד וולדמורט, הנבל הראשי בסדרה, יצר בעיות בתרגום. בספר השני נחשף כי שמו האמיתי הוא טום מארבולו רידל, המהווה אנגרמה למשפט "אני לורד וולדמורט". מאפיין זה בשמו אילץ את המתרגמים לשנות את השם המקורי של הדמות - Tom Vanderolo Riddle. לפני יציאתם לאור של תרגומי הספר השישי נמסרה למתרגמים בלבד מי הדמות המסתורית שגנבה חפץ השייך לוולדמורט, והשינויים בתרגומים השונים הובילו את מעריצי הסדרה לפיענוח זהותה עוד לפני יציאת הספר.
הפער בין יציאת הספרים לתרגומם הוביל לתעשייה שלמה של תרגומים פיראטיים שפורסמו באינטרנט או הודפסו על ידי הוצאות קטנות ונמכרו בניגוד לחוק. התרגומים נעשו לרוב על ידי מספר מתרגמים במקביל כדי לזרז את העבודה, אך איכותם לא הייתה גבוהה בגלל החיפזון. תופעה זו התרחשה בכל העולם, אך שיאה היה ברפובליקה העממית של סין. בחלק מהמדינות לא היה מתרגמם רשמי לשפה המקומית, ותרגומים פיראטיים שלא אושרו על ידי רולינג הופצו. באיראן קיימים מספר תרגומים פיראטיים של הסדרה זה לצד זה, וייתכן כי מדובר בכ-16 גרסאות שונות בשפה הפרסית. מאחר שאיראן איננה חברה ב-Universal Copyright Convention המוציאים לאור הפועלים בשטחה אינם עומדים בפני סנקציות משפטיות גם אם הם מפרים את זכויות היוצרים של רולינג. בנוסף לתרגומים הפיראטיים הופיעו תרגומים שהם זיוף מוחלט, ספרי פאנפיקשן ופסטישים שיצאו כתרגום לספרים האמיתיים בסדרה.
עד כה תורגמו הספרים, כולם או חלקם, לשפות הבאות: אוקסיטנית, אוקראינית, אורדו, איטלקית, אינדונזית, איסלנדית, אירית, אלבנית, אסטונית, אסטורית, אפריקאנס, באסקית, בולגרית, בנגלית, גאורגית, גוג'ראטית, גליסית, גרינלנדית, גרמנית, דנית, הולנדית, הונגרית, הינדי, וייטנאמית, ולשית, חמר, טיבטית, טורקית, יוונית מודרנית, יוונית עתיקה,יידיש, יפנית, לוקסמבורגית, לטבית, לטינית, ליטאית, מונגולית, מלאיאלאם, מלאית, מקדונית, מראטהי, נורווגית, נפאלית, סינית, סלובנית, סלובקית, סקסונית תחתית, סרבית, ספרדית, עברית, ערבית, פארואזית, פולנית, פורטוגזית, פינית, פריזית מערבית, פרסית, צ'כית, צרפתית, קוריאנית, קטלאנית, קרואטית, רומנית, רוסית, שוודית, תאית.עלילת הספרים מתרחשת במספר מקומות מצומצם ביותר. בספרים קיימת התייחסות מצומצמת יחסית לכלי תחבורה המשמשים את המוגלגים חסרי הקסם, אך למעט הספר השני, תחילת הספר השלישי והאפילוג של הספר השביעי אין כמעט אזכורים לשימוש של קוסמים בכלי תחבורה, לרבות כלי רכב, אופנועים ומטוסים לסוגיהם השונים. הקוסמים בעולמה של רולינג מטיילים בן מדינות שונות ברחבי העולם, וגם בגבולות המצומצמים יותר של הממלכה המאוחדת קיימים לעיתים מרחקים גדולים בין המקומות השונים, כגון בין לונדון לבית הספר הוגוורטס שנמצא ככל הנראה בסקוטלנד. לשם מעבר יעיל ומהיר בין מקומות מרוחקים משתמשים הקוסמים במגוון אמצעי תחבורה קסומים, חלקם באמצעים פיזיים וחלקם באמצעות קסמים בלבד.
אמצעי התחבורה הראשון המוזכר בסדרה הוא מטאטא מכושף שמסוגל לעוף, בדומה לסיפורי מכשפות רבים. זהו כלי התחבורה הנפוץ ביותר בסדרה, ורולינג אף הרחיבה בספר "קווידיץ' בראי הדורות" על ההיסטוריה שלו בעולם הבדיוני שיצרה. על פי הספרים קיימים מטאטאים בעלי יכולות דומות לאלה של מכוניות משוכללות, והמטאטאים המשוכללים ביותר אף מכונים "מטאטאי מרוץ" על שום יכולתם לעמוד במהירות הנדרשת בעת מרוץ. אחד השימושים הנפוצים ביותר בסדרה במטאטאים הוא משחק הקווידיץ' - הנערך אך ורק כשהשחקנים והשופט רכובים על גבי מטאטא. חסרונו הבולט של המטאטא הוא היעדר היכולת לשאת קוסמים רבים. אמצעי התחבורה "המשפחתי" המוזכר בספרים כבעל קשר למטאטא הוא השטיח המעופף, אך אמצעי זה לא מופיע באופן ישיר ולו פעם אחת בסדרה ומתואר כאמצעי תחבורה שהוצא מחוץ לחוק בממלכה המאוחדת מאחר שהוא בולט יותר מדי וגורר תשומת לב מיותרת מצד המוגלגים.
בספרים מוזכר לעיתים גם מפתח מעבר, שהוא חפץ כלשהו המוביל את הקוסם הנוגע בו על פני מרחקים גדולים, ואף בין יבשות. בדרך כלל מדובר חפץ יומיומי שלא סביר שיחשדו בו כחפץ מכושף. יתרונם על פני מטאטאים הוא יכולתם להעביר מספר אנשים בבת אחת ליעד קבוע מראש, או להפוך לפעילים בנקודת זמן מוגדרת מראש. יצירת מפתחות מעבר מפוקחת בקפדנות על ידי משרד הקסמים ומצריכה רישיון מיוחד.
בספרים קיימים אמצעי תחבורה בודדים בעלי שימוש מקביל גם בעולם מחוסר הקסמים. רכבת ההוגוורטס אקספרס, המסיעה את תלמידי בית הספר מתחנת קינגס קרוס שבלונדון, מופיעה בכל אחד ואחד מספרי הסדרה במרומז או באופן ישיר. זהו אמצעי התחבורה היחיד בסדרה שבו עושים הקוסמים שימוש סדיר ואיננו משתמש בקסמים למעט נקודת המוצא שלו - רציף תשע ושלושה רבעים המוסווה מעיני המוגלגים באמצעות קסמים. המסע ברכבת מתחיל בשעה 11 בבוקר בדיוק ומסתיים רק לאחר רדת השמש. אמצעי תחבורה קלאסי נוסף מעולם המוגלגים הוא אוטונוס הלילה. כלי זה הוא אוטובוס תלת-קומתי סגול, המסוגל להגיע לכל מקום ברחבי הממלכה המאוחדת (לא קיים מידע האם אי פעם יצא מחוץ לגבולותיה) למעט בים ובאוויר. על האוטונוס הופעלו קסמים רבים המאפשרים לו להימנע מהתנגשות בעצמים קטנים וגדולים כאחד באמצעות הזזתם הצידה. קסמים אלה שימושיים מאוד מאחר שהנהג היחיד של האוטונוס המוזכר בספרים הוא ארני פרנג שעל פי המתואר הוא נהג מאוד לא זהיר שגרם אפילו לחוות בקר שלמה לזנק ממסלולו של האוטונוס. פנים האוטונוס מתואר כמקום לא נוח שבו ישנם מושבים ביום ומיטות בלילה. כמו כן, לעיתים קוסמים עושים שימוש בכלי רכב כגון מכונית או אופנוע, ומטילים עליהם כשפים המרחיבים את החלל הפנימי שלהם מבלי להרחיב את היקף הרכב או מקנים לו יכולת תעופה.
הסוג הנוסף של אמצעי התחבורה הוא זה הכרוך בקסמים המעבירים את הקוסם ללא חפץ פיזי כלשהו שהוא נאלץ לשאת עמו. התעתקות היא תהליך דמוי-טלפורטציה שבו הקוסם או המכשפה מעבירים את עצמם ממקום למקום בלי לעבור במרחב הפיזי. להתעתקות אין לחש המפעיל אותה והיא תלויה אך ורק בכישוריו של הקוסם. התעתקות היא פעולה מסובכת מאוד, ונחוץ רישיון ממשרד הקסמים על מנת לבצע אותה. במקרה שמבצעים התעתקות באופן לא זהיר עלולות להיגרם תופעות לוואי חמורות כגון השארת חלקי גוף ממקום ההיעלמות (תופעה המכונה גיזרור). בספר השישי מוזכר לראשונה כי אמצעי זה אינו מוגבל לאדם אחד בלבד, וניתן באמצעות מגע להרחיב את טווח ההשפעה של הקסם לאנשים נוספים (מה שנקרא התעתקות צד-לצד). ככל שטווח ההתעתקות גדול יותר כך קשה יותר לבצעה, ואפילו לורד וולדמורט אינו מעיז לבצע התעתקות בין-יבשתית. אמצעי נוסף עם אפקט דומה לזה של התעתקות ומפתח מעבר הוא אבקת פלו. אבקה זו הינה אבקה גרגרית המשמשת למעבר ברשת הפלו, שהיא רשת של מנהרות עשויות אש המחברת אחים של בתי קוסמים ומוסדות ציבור. לאחר פיזור האבקה בתוך האח נוצרת אש ירוקה, ועל מנת לעבור ברשת הפלו צריך לעמוד בתוך האש ולומר בקול ברור את שם היעד. ניתן גם להכניס רק את הראש לתוך האח, ובאופן זה להשתמש ברשת הפלו כמעין טלפון.
אמצעי נדיר ויקר יותר הוא ארוניות היעלמות. במקרה זה חובה להשתמש בשתי ארוניות, היוצרות ביניהן מנהרה קסומה ובלתי נראית שאינה תופסת מקום במרחב התלת-ממדי. כניסה לארונית מצד אחד של המנהרה תוביל להופעה כמעט מיידית בארונית שבצד השני. אמצעי זה נחשב לפחות יציב, מאחר שארוניות נוספות עשויות לשבש את הקשר בין שתי ארוניות נתונות. מאחר שמדובר בחפץ יומיומי ארונית ההיעלמות הייתה פופולרית בימי מלחמת הקוסמים הראשונה, כיוון שהיה קל להיכנס לתוכה במהירות ולהימלט מהמקום אם תומכיו של וולדמורט היו מגיעים.
בספר השלישי מופיע האמצעי הנדיר מכולם, והוא מחולל זמן. כלי זה, שצורתו שעון חול קטן התלוי על שרשרת, מאפשר לקוסם או למכשפה הלובשים אותו לבצע מסע בזמן. בספר זה משתמשת בו הרמיוני גריינג'ר על מנת לחזור על שיעורים כיוון שנרשמה ליותר מדי מקצועות, ומוסבר כי משרד הקסמים נותן אישור להשתמש בו במקרים נדירים ביותר בגלל פרדוקסים של מסע בזמן והאפשרות שקוסמים אפלים ינסו לנצלו כדי לשכתב את ההיסטוריה.בספרי הארי פוטר מופיעים יצורים רבים בעלי כוחות קסם או יכולות חריגות שאינן מצויות בעולם האמיתי. יצורים אלה מכונים יצורי קסם, יצורי פלא, חיות קסם, חיות פלא וכדומה. רולינג פיתחה את הנושא החל מהספר הראשון, בו מוצג בפני הקורא דרקון, ובהמשך הסדרה מוצגים בעלי חיים נוספים, בעיקר תוך כדי שיעורי "טיפול בחיות פלא" הנלמדים בהוגוורטס החל מהשנה השלישית. רולינג אף כתבה ספר בשם "חיות הפלא והיכן למצוא אותן", בו היא מספרת לקורא על רשימת היצורים הקסומים הידועים למאגיזואולוגים - הלחם של מאגי (=קסם) וזואולוגיה (=ענף במדעי החיים העוסק בחקר בעלי חיים). ספר זה אף מוזכר במפורש בסדרה, והוא אחד מסדרת שלושה ספרים שנכתבו למטרות צדקה ביחד עם קווידיץ' בראי הדורות ומעשיות בידל הפייטן. רולינג אף המציאה דמות מחבר בדיונית לספר בשם "ניוט סלמנדרה", אשר נקרא במקור Newt Scamander. בתהליך תרגום הספר נוצר כפלשון בשם המחבר, וזאת כיוון ש-Newt היא המילה האנגלית לטריטון - סוג במשפחת הסלמנדריים.
על פי הספר "חיות הפלא והיכן למצוא אותן" נערכו מספר כנסי קוסמים, הן על ידי מועצת הקוסמים הקדומה והן על ידי משרד הקסמים שהחליף אותה, שהגדירו יצור קסום בצורה שונה. ההגדרה הייתה תלויה ביחס לשלושה מסוגי היצורים קסומים: אנשי זאב, קנטאורים שעל פי הספרים מסרבים לחיות כמו בני אדם אך הינם בעלי יכולות שכליות גבוהות במיוחד, וטרולים שעל פי הספרים הולכים על שתי רגליים, מתלבשים לעיתים כמו בני אדם, אך ידועים גם כטיפשים במיוחד וכבעלי עוצמה פיזית רבה במיוחד. הוויכוחים בעולמה של רולינג סבבו את סוגיית היצורים כתבוניים הזכאים לזכויות פוליטיות וכדומה. הניסיון להגדיר יצור תבוני ככזה שהולך על שתי רגליים כשל כאשר הגובלינים החליטו להתחכם ולהביא טרולים שהחריבו את מפגש הקוסמים שנועד לצורך זה. בהמשך ניסו להגדיר יצור תבוני ככזה שיכול לדבר בשפה אנושית כלשהי כשל, וזאת כיוון שהפעם הגובלינים לימדו טרולים לומר משפטים בסיסיים, רוחות הרפאים נטשו את הכינוס כיוון שהוא התייחס אך ורק ליצורים חיים בעוד שהם מתים, והקנטאורים סירבו להשתתף כיוון שבקשתם של בני הים להיכלל בכינוס סורבה מאחר שכאשר הם מדברים מחוץ למים הם נשמעים בצווחות לא ברורות בלבד. ההגדרה העדכנית ביותר נקבעה ב-1811 תחת שלטונו של שר הקסמים גרוגאן סטאמפ, ולפי יצור תבוני הוא כל יצור שביכולתו להבין את חוקי הקסם ולהשתתף בחקיקתם, כשכל השאר מוגדרים כחיות. החריגות מכך הם הקנטאורים המסרבים לחיות ביחד עם הקוסמים ולהיכלל באותה קבוצה שבה חברים גם הערפדים, אנשי הזאב בעלי הטבע הכפול, ויצורים בעלי טבע אלים במיוחד כגון מנטיקורים.
כבר בימי הביניים היו מודעים בני האדם לקיומם של יצורי הפלא, ותיארו זאת ביצירות שונות מאותה תקופה. יצורים אלה, בהם דרקון וגריפון, נחשבים כדמיוניים על ידי המוגלגים בתקופה שבה מתרחשים אירועי הסדרה. המפגשים בין מוגלגים לבין יצורים כגון דרקונים גרמו לפחד גדל והולך מפני קסמים, שבתורו הוביל לרדיפות הולכות וגוברות כנגד הקוסמים - שהחליטו לרדת למחתרת ולחוקק חוקים שימנעו מהמוגלגים לשים לב לקיומם של קסמים. ב-1692 נבחרה רשימה של 27 מיני יצורים, בראשם הדרקונים, ומאז היא הוגדלה מספר פעמים כך שגם יצורים שהיו ידועים כאמיתיים הפכו למיתוס בלבד בעיני המוגלגים. ב-1750 נחקק חוק בינלאומי ביקומה של רולינג ולפיו כל אחד ממשרדי הקסמים אחראי על הסתרת היצורים הנכללים ברשימה ונמצאים בתחום שיפוטו. הקוסמים בעולמה של רולינג משתמשים במגוון שיטות על מנת להסתיר את יצורי הפלא מעיני המוגלגים, למעט יצורים בעלי יכולת הסוואה גבוהה שכלל לא זקוקים לטיפול, יצורים שאינם מעוניינים במגע כלשהו עם בני אדם או שוכנים באזורים שאינם נגישים למוגלגים חסרי כוחות הקסם, ויצורים בעלי דמיון רב לחיות מוכרות וידועות. הצעדים הנפוצים הם הקמת שטחים מוגנים באמצעי קסם שלעיתים מפוקחים בקפדנות על ידי קוסמים כגון במקרה של שמורות דרקונים, הגבלות ועונשים חמורים על סחר והרבעה של היצורים המסוכנים, קסמי אשליה ההופכים את היצור לדמוי בעל חיים רגיל, ושינויי זיכרון באמצעות קסמים. בנוסף, במשרד הקסמים קיימת מחלקה לרישוי ופיקוח יצורי פלא, בה קיים משרד מיוחד שכל תפקידו לספק הסברים רציונליים לתקריות שבכל זאת מתרחשות. מחלקה זו גם קבעה דירוג בין 1 ל-5 לציון דרגת המסוכנות של היצור.
במהלך ספרי הסדרה פוגשים הקוראים יצורי פלא רבים בעלי תכונות שונות, ואלו לעיתים מבוססות על אגדות, סיפורים ומסורות קדומות יותר. הבוגארט הוא יצור שמנסה להפחיד כל אחד באמצעות שינוי צורה לדבר המפחיד את האדם יותר מכל. לפי אגדות שונות הבוגארטים (הידועים בשמות שונים ברחבי העולם) הם רוחות רפאים של אנשים שזכו במהלך חיים ליחס לא הוגן, שואפות לנקום באמצעות הפחדה ושואבות הנאה כאשר מזימותיהן מצליחות. הבסיליסק הוא יצור המופיע באגדות רבות, וידוע גם בכינוי קוקטריס. בדומה לבסיליסק בספרים, גם היצור האגדי מפגין יכולת להרוג באמצעות מבטו, לאבן דברים אך בשונה מהיצור שתיארה רולינג הוא מסוגל גם לירוק אש. אגדות וסיפורים מודרניים ביחס לגובלינים מייחסים להם תכונות של חריצות, יכולת עיבוד מתכות גבוהה, רצון לבצע מעשי קונדס, אך מנגד גם כיצורים רשעים המתעבים כל דבר בעל יופי. הגובלינים של רולינג אינם נמצאים באמצע הקשת שבין התכונות הללו, ובשל כך הם נבחרו על ידה לשמש כמגינים של בנק הקוסמים גרינגוטס - אופיים חזק במיוחד, הם אמינים במיוחד, והם יכולים לפעול בנחישות רבה כדי להגן על האוצרות שעליהם הם מופקדים. החד-קרן הוא אחד מהיצורים המפורסמים ביותר באגדות ובמיתולוגיות, ומיוחסות לו תכונות של טוהר, תום, וצניעות. בעולמה של רולינג, בדומה לאגדות ויצירות כגון השיר חטיפת לוקרציה של שייקספיר, קשה מאוד ללכוד חד-קרן אך רק בנות צעירות מסוגלות לכך כיוון שהן כמעט תמיד בתולות ולפיכך מסמלות צניעות וטוהר גם כן.קווידיץ' הוא משחק כדור בדיוני שנוצר על ידי ג'יי קיי רולינג עבור ספרי הסדרה, והוא אחד מקווי העלילה הבולטים בחמישה מתוך שבעת הספרים - רק בספר הרביעי ובספר השביעי יש התייחסות שולית בלבד למשחק. בספר הראשון מוזכר המשחק כאשר רובאוס האגריד, שומר הקרקעות בבית הספר הוגוורטס, מספר על כך בתגובה לשאלתו של הארי פוטר. האגריד מסביר שמדובר בענף ספורט קוסמים פופולרי במיוחד המשוחק על גבי מטאטאים מעופפים, ומשווה את הפופולריות לזו של משחק הכדורגל. זמן קצר לאחר הגעתו להוגוורטס מעורב הארי בתקרית עם דראקו מאלפוי כשהשניים רכובים על גבי מטאטאים, ובעקבות כך מצורף לקבוצת הקווידיץ' של בית גריפינדור - הבית אליו הוא משתייך. הארי היה לשחקן הצעיר ביותר בקבוצתו מזה למעלה מ-100 שנים, וחרף גילו הצעיר מפגין הצטיינות רבה בתחום ומזכה את קבוצתו בניצחונות רבים כשהוא משחק. משחקי הקווידיץ' זוכים לפופולריות רבה בהוגוורטס, ונערכים כמעט בכל תנאי מזג האוויר הקיימים. הנהלת בית הספר מארגנת בכל שנה אליפות בית ספרית לארבעת בתי התלמידים. רולינג אף חיברה את הספר "קווידיץ' בראי הדורות" תחת שם העט קנילוורת'י וויספ, כחלק מסדרת ספרים שרווחיהם נתרמו לצדקה וכללה גם את "חיות הפלא והיכן למצוא אותן" ו"מעשיות בידל הפייטן".
בדומה למשחקי ספורט קבוצתיים רבים, מטרתו של הקווידיץ' היא צבירת נקודות רבות ככל האפשר. כל קבוצת קווידיץ' תקנית מורכבת משומר שמגן על שלושת שערי קבוצתו, שני חובטים שתפקידם להגן על שחקני קבוצתם מפני המרביצנים (כדורי ברזל מעופפים שמכושפים כך שינסו להפיל את השחקנים), שלושה רודפים המוסרים זה לזה את הקואפל (כדור אדום גדול) ומנסים להבקיע שער שיזכה את קבוצתם בעשר נקודות, והמחפש שתפקידו לאתר ולתפוס את הסניץ' המוזהב ובכך לזכות את קבוצתו במאה וחמישים נקודות. על פי חוקי הקוסמים, כפי שכתבה רולינג בספר, חל איסור מוחלט לערוך משחק קווידיץ' בכל מקום שבו יש סיכוי שמוגלגים יראו אותו ויגרמו להפרת אמנת סודיות הקוסמים מ-1692. לפיכך, לקבוצות הקווידיץ' בבריטניה הגדולה ובאירלנד אין אצטדיון בית, והן עורכות את משחקיהן במספר מקומות שנקבעו מראש על ידי משרד הקסמים. בתחילת הספר הרביעי מוזכרת לראשונה במפורט אליפות העולם בקווידיץ', ומסופר כיצד 500 עובדים של משרד הקסמים עבדו במשך חודש שלם על בניית האצטדיון וכישופו במגוון כשפים כך שמוגלגים לא יוכלו להתקרב לאזור שלו.
רולינג המציאה רקע היסטורי למשחק הקווידיץ' כפי שהוא מוכר בספרי הסדרה, והוא מופיע בספר "קווידיץ' בראי הדורות". בתקופה שקדמה להתפתחות משחקי הכדור רצו הקוסמים והמכשפות בעולמה של רולינג לפתח כלי שיאפשר להם לנוע ממקום למקום באוויר, אך לא יעורר את חשדם של המוגלגים שרדפו אותם. באופן זה פותחו המטאטאים המעופפים הראשונים, ובספר מספרת רולינג על אזכורים לכך עוד משנת 962. משחקי הספורט הראשונים התפתחו במקביל לשכלול המטאטאים והגברת הדיוק והמהירות שלהם. במאה ה-10 החלה להיערך בשוודיה תחרות מטאטאים שנתית שקיימת גם בתקופה המקבילה לאירועי הספרים אך לא מוזכרת בהם. חלק מהמשחקים היו רגילים כגון ניסיון לנקב חפצים בעזרת קצות מטאטא מחודדים כשעל החפץ שומר קוסם, וחלקם היו מסוכנים כגון האיינגינגיין האירי (משחק שמטרתו היא לעבור עם כדור סדרת חביות בוערות המונפות לגובה, להשליך את הכדור ולא לעלות באש בדרך) או הקריאות'קיאן הסקוטי (משחק שבו השחקן מרכיב על ראשו קדרה ומנסה לאסוף סלעים גדולי ממדים שנפלו מגובה 30 מטרים עם הישמע שריקת הפתיחה. משחק זה הוא מחוץ לחוק בגלל מחיר הדמים הגבוה שלו).
התיעודים הקדומים ביותר של משחק הקווידיץ' בעולמה של רולינג מופיעים ביומנה של מכשפה בשם גרטי קדל, שחיה במאה ה-11 ליד ביצת קווירדיץ' - מקור שמו של המשחק. קדל תיארה משחק שבו הקוסמים מוסרים זה לזה כדור ומנסים לקלוע אותו דרך עצים בקצה חלק יער, כשתוך כדי מרחפות סביבם אבנים גדולות המנסות להפילם. במאה השנים שלאחר מכן נפוץ המשחק ברחבי בריטניה הגדולה, ובמכתב שכתב מתיישב נורווגי במאה ה-12 מופיעים רמזים לקיומם של תפקידים דמויי רודף ושערי משחק מסודרים. האלמנט האחרון שהתווסף למשחק היה תפיסת הסניץ'. המקור לכך הוא ציד ציפור הסנידג'ט - ציפור בצורת כדור עם כנפיים בעלות ציר סיבוב ויכולת התחמקות גבוהה, מנהג שרווח בימי הביניים. ב-1269 חדרה ציפור כזו למשחק קווידיץ', והשחקנים נטשו את המשחק והחלו לרדוף אותה. בשנים הבאות הפך ציד הסנידג'ט לחלק מהותי מהמשחק, עד שהמחאה על הציד האכזרי הובילו לפיתוח הסניץ' המוזהב על ידי בומן רייט ממכתש גודריק - מקום הולדתו של הארי פוטר. עמודי הקליעה המודרניים נכנסו לשימוש ב-1883.
אף שקווידיץ' הוא משחק בדיוני שלא ניתן לשחקו כפי המתואר בספרים גם במציאות, קיימות ברחבי העולם התארגנויות ברמות שונות של שחקנים המשתתפים בגרסה "מוגלגית" של משחק. אלו כוללים קבוצות רגילות ואף התאחדות קווידיץ' עולמית. אחד מרחובות הכפר לואר קמברן שבקיימברידג'שייר באנגליה נקרא "קווידיץ' ליין", שם שגרם לקוראים רבים של הסדרה לבקר במקום על מנת להצטלם ליד השלט עם שם הרחוב. תושבי הרחוב אף קראו לו על שם פרטים שונים מהספרים. מקורו של שם הרחוב איננו בסדרה, כי אם בסלנג מקומי למילה ditch - חפיר.כוח הקסם הוא המרכיב העלילתי החשוב ביותר בספרים. כוח זה מאפשר לדמויות השונות להגשים את מרבית רצונותיהן, והוא בא לידי ביטוי גם באלמנטים עלילתיים אחרים בסדרה כגון יצורים קסומים, חפצים קסומים, חיי היום-יום בהוגוורטס בפרט ובעולם הקסמים בכלל וכדומה.
הפרקטיקה המקובלת בסדרה לשימוש בקסמים היא אמירת לחש תוך הנעת השרביט בתנועה מסוימת או הצבתו בתנוחה ייחודית, והתרכזות ברצון לבצע את מטרת הלחש. קוסמים בעלי יכולות מפותחות מסוגלים לבצע קסמים גם ללא אמירה מפורשת של הלחש אלא רק חשיבה עליו, והקוסמים החזקים ביותר אף מסוגלים לבצע את הקסמים ללא שימוש בשרביט, שהוא מכשיר המתעל את כוחות הקסם. גם קוסמים צעירים ובלתי מיומנים מסוגלים לבצע קסמים ללא שרביטים, אך בדרך כלל מדובר בקסמים ללא שליטה שנובעים מהתרגשות יתר של הקוסם או המכשפה הצעירים. ההישגים הטובים ביותר בביצוע קסמים מושגים כאשר הקוסם או המכשפה משתמשים בשרביט שמתאים להם במידה הרבה ביותר, ומספר פעמים לאורך הסדרה מודגם כיצד רמת הלחשים הופכת לירודה כאשר נעשה שימוש בשרביט לא מתאים. על פי יצרן השרביטים אוליבנדר בספר הראשון, השרביט הוא זה שבוחר את הקוסם ולא ההפך.
לקסם בסדרה יש מספר מגבלות משמעותיות. בכל הספרים בסדרה אין התייחסות מפורשת ליצירת אוכל וכסף ברי-קיימא יש מאין, ובספר השביעי יש התייחסות מפורשת לכך שקיים חוק בשם "חוק גמפ לשנוי-צורה של היסודות" העוסק בשינויי צורה באמצעות קסמים, ואחד החריגים ממנו הוא מזון. רולינג התייחסה ליצירת כסף קסום ואמרה כי אם קוסמים היו יכולים ליצור כסף כל המערכת הפיננסית של עולמם הייתה קורסת. לכל היותר ניתן ליצור כסף ששורד זמן קצר בלבד (כמו החומר דמוי-הזהב שמפרישים הלפרקונים). לאורך כל הסדרה ניתנים רמזים או שנאמר במפורש כי אין בנמצא קסם כלשהו שבאמצעותו ניתן להחזיר את המתים לחיים. כבר בספר הראשון מפורט אמצעי לדחיית המוות, והוא שתיית דמו של חד-קרן. מעשה זה מתואר כפשע חמור ביותר, שאמנם מותיר את השותה בחיים אך הופך אותו למקולל עד יומו האחרון. (עקב הריגת חד-קרן, שהוא היצור הטהור ביותר בעולם). באותו ספר מתוארת גם אבן החכמים, ממנה ניתן להפיק שיקוי שכל עוד שותים אותו נותרים בחיים. עם זאת, רולינג שמרה את האמצעי הנוראי ביותר להארכת חיים מלאכותית לספר השישי. בספר זה מספרת רולינג על ההורקרוקס, שהוא חפץ כלשהו שבתוכו כולא הקוסם חלק מנשמתו, כך שגם אם גופו הגשמי מושמד הוא נותר בחיים כיוון שחלק מנשמתו קשור לעולם הגשמי. על מנת ליצור את ההורקרוקס יש לבצע את הפשע החמור ביותר בעולם הקוסמים - רצח.
מצבו הרגשי של מבצע הלחש עשוי להשפיע על מידת הצלחתו בביצועו, ולעיתים הקסמים החזקים והמדויקים ביותר מבוצעים כאשר הקוסם נתון במצוקה קשה. מאידך, בספר השישי מתואר כיצד נימפדורה טונקס אינה מצליחה לבצע את קסם האנימגוס שלה בגלל צערה העמוק על מותו של בן דודה סיריוס בלק, וכיצד השתנתה צורת הפטרונוס שלה - מאורע יחיד מסוגו בסדרה. דוגמה נוספת היא יכולתה של מרופי גונט, אמו של לורד וולדמורט, לבצע קסמים רק כאשר לא הייתה נתונה למשטר הדיכוי של אביה או כאשר הייתה עם אהוב ליבה. קסם הפטרונוס הוא הקסם היחיד בסדרה שבו נדרש הקוסם להתמקד ברגש מסוים ולא בביצוע פעולה מסוימת. מי שמבצע את הלחש חייב להתרכז ברגשות חיוביים ושמחים, ורק כך יוכל להפיק את הפטרונוס שהוא מגן בפני סוהרסנים - שדים מוצצי נשמות. מעבר לכך, קסמים יכולים להשפיע על רגשות. בספר הרביעי לומדים הארי פוטר וחבריו כיצד לבצע לחשי עידוד, אך כבר שני ספרים קודם לכן לומד על הארי על שיקויי אהבה. בספר השישי הוא לומד כי יכולתם של אלה מוגבלת ליצירת תשוקה עזה ובלתי נשלטת לכל היותר, וכי לא קיים קסם או שיקוי שביכולתם לעורר אהבת אמת.
בעולם הקסמים שיצרה רולינג קיימות מספר יכולות קסומות שאינן כפופות ליכולת אישית בביצוע לחשים. היכולת המוכרת ביותר היא האנימגוס, באמצעותה ניתן להפוך לבעל חיים שמיוחד לכל קוסם, וזאת באמצעות כח הרצון בלבד. קסם האנימגוס קשה מאוד לביצוע, ולצורך התמחות בו דרושות שנים אחדות. האנימגוס נבדל מקוסמים שצורתם שונתה בכח לזו של בעל חיים בכך שהקוסם שומר על יכולותיו השכליות ותודעתו האנושית. יכולת נוספת הקשורה בשינויי צורה היא זו של המטמורפגוס - קוסמים הנולדים עם יכולת לשנות באמצעות כח רצונם בלבד פרטים שונים במראה החיצוני שלהם. כמו כן, לוויליות בסדרה יש את היכולת לגרום לכל קוסם להתאהב בהן אם תשומת לבו אינה מופרעת על ידי גורמים חיצוניים. תכונה מולדת נוספת היא היכולת לדבר בלחשננית - שפת הנחשים, הנחשבת כמעט תמיד למאפיין של קוסם אפל.
צורה נדירה של הקסם קשורה ליכולת להתערב בתהליך החשיבה. ביאור הכרה הוא התהליך שבאמצעותו ניתן ללמוד באופן ישיר על מחשבותיו של קוסם. הארי מאמין כי מדובר בסוג כלשהו של קריאת מחשבות, אך סוורוס סנייפ, המתואר בספרים כמבאר הכרה מוכשר במיוחד, מסביר לו כי אין מדובר בקריאה ממש כמו בספר וטוען כי מדובר בהפשטת יתר של המושג מאחר שהתודעה היא דבר מורכב ביותר. קוסם או מכשפה שמתמחים בביאור הכרה יכולים לדעת כמעט תמיד מתי משקרים להם, ומי שהתפרסם בכך לאורך הסדרה הוא לורד וולדמורט. היכולת הנגדית היא הלטת הכרה, והיא כוללת בתוכה את מגוון השיטות, הכלים והקסמים שנועדו למנוע חדירה לא רצויה למחשבותיו של הקוסם. כמו כן, בספר הרביעי מופיע כלי בשם "הגיגית", שהוא מיכל לאיסוף ואיכסון צורה גשמית דמוית נוזל-גזי של מחשבות לצורך עיון חוזר בעתיד.
ענף שלם ונרחב של הקסמים הוא הקסמים האפלים. מי שמשתמשים בקסמים אפלים מכונים קוסם אופל או מכשפת אופל, והמפורסם ביותר מביניהם הוא לורד וולדמורט, האנטגוניסט (נבל) הראשי של הסדרה. סוג הקסמים המשמש את אמנויות האופל מוגדר כ"קללה", ובדרך כלל מטרתם לפגוע בקורבן ללא צורך. המניע של הקוסם המבצע את הקללה משפיע עליה, וזו הסיבה שהארי פוטר לא מצליח לבצע בהצלחה את קללת הכאב "קרושיאטוס" בספר החמישי - במקום לרצות להכאיב לשם הכאב הוא זועם באופן מוצדק על מות סנדקו סיריוס בלק. לפי סוורוס סנייפ אמנויות האופל הינן מגוונות, משתנות, מתפתחות ובלתי ניתנות להשמדה, ולפיכך יש להתאים את אמצעי ההגנה באותו אופן. הקסמים האפלים ביותר המתוארים בסדרה הם יצירת חיז"לים (גופות מתים שהונפשו בקסמים אפלים), יצירת הורקרוקס ושימוש בשלוש הקללות שאין עליהן מחילה והשימוש בהן גורר אוטומטית מאסר עולם בכלא הקוסמים אזקבאן - אימפריוס (קללת השליטה), קרושיאטוס (קללת הכאב) ואבדה קדברה (קללת הרג). השימוש בקסמים אפלים כרוך בסטיגמות חברתיות שליליות ביותר, וכיוון שקסמים אפלים היו נפוצים שנים רבות לפני עלייתו לעמדת כח של וולדמורט, מרבית בתי הספר מלמדים כמקצוע חובה התגוננות מפני כוחות האופל, כגון מגוון לחשים וקללות נגד שנועדו לשתק או לפרוק מנשקו את היריב, וזאת מבלי לגרום לו לפגיעות לא נחוצות.
תופעה נפוצה נוספת בעולם הקסמים שיצרה רולינג הם הציורים והתצלומים המדברים. הציורים המדברים הם מעין שיקוף של הקוסם ברגע נתון, ופרופסור מינרווה מקגונגל הגדירה אותם כ"רק כמה משיחות מכחול, שלא מבטאות שבריר מהקוסם שמצויר בהן.". דבר זה מנוגד לרוחות רפאים, שהם ייצוג גשמי למחצה של נשמת הקוסם שחשש למות והותיר אותה אחריו. הנוהג המקובל בספרים הוא לצייר דיוקנאות מדברים רק לאחר מות הקוסם או המכשפה, וזאת בעיקר כדי לשמור עמם על צורה של קשר. דבר זה נפוץ במיוחד בהוגוורטס, שם קיימים דיוקנאות מדברים של כל מנהלי העבר של בית הספר המשמשים כיועצים למנהל הראוי הנוכחי. דבר דומה אך שונה הוא התצלומים הקסומים, שהם תצלומים רגילים שבוצעו עליהם קסמים הגורמים לדמויות המופיעות בתצלום להתנועע כאילו היו אנושיות. לא ידוע האם דמויות בתצלומים קסומים מסוגלות לדבר (אין לכך אזכור כלשהו בספרים), אך לפי המסופר בספרים גם הן שומרות במידה מסוימת על אופי המקור שלהן.סדרת ספרי הארי פוטר הייתה בסיס למספר מחלוקות משפטיות מאז יציאתו לאור של הספר הראשון בשלהי שנות ה-90. ג'יי קיי רולינג (מחברת הספרים), המוציאים לאור מטעמה והאחים וורנר, בעלי הזכויות על סרטי הארי פוטר, נקטו בצעדים משפטיים רבים על מנת להגן על זכויות היוצרים שלהם, ומנגד נאלצו להתמודד עם האשמות בהפרת זכויות יוצרים כגון פלגיאט. הפופולריות הגדולה והזמן שמעריצי הסדרה נדרשו להמתין עד ליציאת כל ספר הובילו למקרים רבים שבהם נוצרו ספרי המשך ועבודות נגזרות לא רשמיות, ונעשו מאמצים רבים על מנת להגביל או לאסור לחלוטין את הפצתם. היבט נוסף של המחלוקת המשפטיות סביב הסדרה נגע למאמציהם של רולינג ושל המוציאים לאור מטעמה לאסור לחלוטין על קריאת הספרים לפני תאריך היציאה הרשמי שלהם, שנתקלו לעיתים בביקורת נוקבת ותוארו כבלתי הוגנים או ראויים.
להלן דוגמאות למספר מקרים משפטיים הקשורים לסדרה:
- אחד המקרים הראשונים והבולטים ביותר אירע ב-1999 כאשר הסופרת האמריקנית ננסי סטופר תבעה את רולינג בטענה שזו הפרה את זכויות היוצרים שלה על ספריה "אגדה רה והמוגלגים" ו"לארי פוטר וחברתו הטובה לילי", שנכתבו בשנות ה-80. סטופר ביססה את טענותיה על השימוש במושג "מוגלגים" ועל כך שלארי פוטר, בדומה להארי פוטר, הוא ילד ממושקף עם שיער כהה. בתגובה הגישו רולינג, הוצאת סקולסטיק (ההוצאה האמריקנית של הספרים) וחברת האחים וורנר בקשה למתן פסק דין הצהרתי שיקבע כי לא בוצע פלגיאט כלפי סטופר. בית המשפט פסק לטובת רולינג, וקנס את סטופר ב-50,000 דולר ובתשלום הוצאות משפט. התמשכות ההליכים המשפטיים גרמה לעיכוב ביציאתו לאור של הספר החמישי.
- בשנת 2002 הופץ ברפובליקה העממית של סין ספר בשם "Harry Potter and Bao Zoulong", שהיה למעשה שילוב בין הספר ההוביט מאת ג'.ר.ר. טולקין ושמות הדמויות מהארי פוטר. רולינג וסוכנה הספרותי כריסטופר ליטל פעלו במהירות כדי למנוע את הפצת הספר, אך עותקים שלו נמכרו ברחבי העולם כולל כספר אלקטרוני באמצעות האינטרנט. בית ההוצאה לאור שהפיץ את הספר אולץ לשלם קנס קטן ולפרסם התנצלות, וזהות המחבר של הספר המזויף לא נחשפה.
- בשנת 2003 אסר בית משפט הולנדי על מכירת התרגום להולנדית של ספר מסדרת טניה גרוטר, שנכתב על ידי הסופר הרוסי דמיטרי ימטס ועסק בקוסמת מתלמדת. רולינג וההוצאה לאור תבעו וטענו כי מדובר בהפרת זכויות יוצרים, אך מנגד טען ימטס ובית ההוצאה לאור המוסקבאי שעמו עבד כי מדובר בפרודיה שמותרת לפי החוק. בית המשפט פסק כי הספרים אינם פרודיה ואסר על מכירתם בהולנד. מאידך, מוציא לאור מבלגיה השכנה, שם לא נאסרה מכירת הספרים, הדפיס מהדורה הולנדית בת 1,000 עותקים של הספרים שעקפה את האיסור כיוון שתושבי הולנד יכלו להזמין את הספרים באמצעות הדואר.
- בשנת 2005 ניסה ארון למברט, שומר במרכז להפצת ספרים בעיירה קורבי שבנורת'המפטונשייר, לסחוט הוצאת בלומסברי באיום שיפרסם קטעים מהספר השישי. על מנת ללכוד אותו ביימה המשטרה עסקה שבה ניסה עיתונאי של "הסאן" לקנות את העמודים הגנובים, ובמהלך האירועים ירה מאקדחו על העיתונאי אך לא פגע בו. למברט נדון ל-4.5 שנות מאסר.
- בשנת 2005 הציעה חברת האחים וורנר 5,000 דולר אמריקני (ומאוחר יותר 50,000 דולר קנדי) ללהקת הפולק הקנדית "Wyrd Sisters" תמורת הזכות להשתמש בשמם בסרט הרביעי, מאחר שבספר הרביעי שעליו התבסס הסרט הופיעה להקה בשם "Weird Sisters" (תורגם לעברית כ"אחיות הגורל"). הלהקה סירבה להצעה, ואף הגישה תביעת נגד האחים וורנר ונגד ג'רוויס קוקר מלהקת "פאלפ" וג'וני גרינווד ופיל סלוואי מלהקת "רדיוהד", שהיו אמורים לגלם את זמרי הלהקה בסרט. הרעיון להשתמש בשם במהלך הסרט נגנז, אך למרות זאת הגישה הלהקה תביעה נוספת, הפעם על סכום של 39 מיליון דולר אמריקני. בנובמבר 2005 נדחתה התביעה כליל, וביוני 2006 חייב בית המשפט באונטריו את חברי הלהקה לשלם לאחים וורנר הוצאות משפט בסך 140,000 דולר קנדי ותיאר את תביעתם כקנטרנית.
- בשנת 2007, בעקבות טענות לחובות כספיים הדדיים והאשמות מצד הרשת על ניפוח מחירים מצד ההוצאה, סירבה בלומסברי לשלוח לרשת הסופרמרקטים "אסדה" את חצי מיליון הספרים שהזמינה.
בספרי הארי פוטר קיים עיסוק נרחב בכישוף ובקסמים, בתורת הנסתר, בגזענות, ובמוות. נושאים אלה, המצויים בפולמוס נרחב ועתיק יומין בקרב דתות רבות ברחבי העולם, זכו לתגובה נרחבת מאנשי דת יהודים, נוצריים ומוסלמים.
בארצות הברית טענו אנשים רבים בזכות איסור הכנסת הספרים לבתי ספר בגין טיעונים משפטיים שונים, בין היתר על בסיס הטיעון שדת הכישוף ויקה היא דת המוכרת על ידי הממשל, ולפיכך התרת הכנסת הספרים לבתי ספר ציבוריים תגרום להפרת עקרון הפרדת הדת מהמדינה. במשך השנים נעשו ניסיונות שונים ברחבי ארצות הברית להגביל את הגישה או את המכירה של הספרים על בסיס טיעונים בעלי אופי דתי. ביקורת שלילית על הספרים נמתחה גם מצד אחד ממגרשי השדים הרשמיים בדיוקסיה של רומא, האב גבריאל אמורת, אשר טען כי בספרים מצויה נוכחותו של השטן וכי לשווא יש בהם הבחנה (שלשיטתו כלל לא קיימת) בין קסם לבן וטוב לבין קסם שחור ורע. באנגליה, לדוגמה, החליט הדיקן של קתדרלת קנטרברי לאסור על השימוש במקום כאתר צילום לסצנות המתרחשות בבית הספר הוגוורטס, וטען כי אין זה ראוי שכנסייה נוצרית תשמש לקידום דימויים פגניים. מנגד, הדיקן של קתדרלת גלוסטר הסכים לצילומי הסרטים בשטח הקתדרלה שבניהולו, וטען כי מדובר בספרים חיוביים. גם ג'ורג' קארי, מי שכיהן בין 1991 ל-2002 בתפקיד הארכיבישוף מקנטרברי, שיבח את הספרים וטען כי הם עוסקים בצורה רצינית בסוגיות מוסריות מהותיות.
מלומדים מוסלמים אחדים טענו כי הספרים סותרים את עקרונות האסלאם, ובאינטרנט אף פורסמו מספר פתוות מטעם אימאמים, השוללות את קריאת הספרים. ההתנגדות לספרים הגיעה לשיא של הסלמה כאשר משטרת קראצ'י שבפקיסטן חשפה באוגוסט 2007 מזימה לפוצץ מכונית תופת בסמוך למרכז קניות שבו הייתה אמורה להתחיל מכירת הספר השביעי בסדרה. הכנסת הספרים לבתי ספר פרטיים באיחוד האמירויות הערביות נאסרה, ובתקשורת שבבעלות המדינה באיראן נמתחה עליהם גם כן ביקורת.
רבנים אחדים טענו כי הספרים מייצגים היטב את כוחות הטוב, והרב יונתן זקס, הרב הראשי של חבר העמים הבריטי, טען כי הספרים השיבו על כנה את "ממלכת הילדות", וזאת בשעה שהם נכתבו בחברה שבה אנשים מתבגרים במהירות רבה מדי.
התגובות לביקורות של אנשי הדת התבססו על מספר טיעונים עיקריים. נציגי דת הוויקה ואנשים שחקרו את מנהגי הדת טענו כי הכישוף הקיים בעקרונות הדת נובע מישויות אלוהיות, בניגוד לכישוף בספרים הנובע אך ורק מאנשים בשר ודם, כך שכל בסיס הטיעון של המתנגדים הינו שגוי. תומכי הסדרה טענו כי הקסם בספרים הינו בעל דמיון קלוש ביותר לאלמנטים של תורת הנסתר האסורים על פי הדתות השונות, ולמעשה הוא בעל דמיון רב לסיפורי פיות כגון סינדרלה ושלגיה או לעבודותיהם של ק.ס. לואיס וטולקין, שהם שני סופרים שנודעו בכתיבת נובלות פנטזיה עם מסרים חבויים בעלי נגיעה לנצרות. במשך השנים נטען כי לא רק שהספרים נמנעים מלקדם אמונה כלשהי, הם כתובים בצורה כזאת שבה נמנע העיסוק בדת כלשהי לחלוטין. למעשה, האזכורים היחידים בספרים למנהגים דתיים הם חגיגות חג המולד וחג הפסחא, ואיש הדת שהספיד בהלווייתו של אלבוס דמבלדור ולאחר מכן נכח בחתונה של ביל ויזלי ופלר דלאקור. מאידך, ג'יי קיי רולינג, מחברת הספרים, הגדירה את עצמה כנוצריה מאמינה, ובביקורות שנכתבו על הספר השביעי והאחרון צוינו המסרים הנוצריים הרבים שנכללו בספר.
לאחר יציאתו לאור של הספר השביעי סיפרה רולינג כי תמיד ראתה בדמבלדור הומוסקסואל, ונתנה את האות לוויכוח נוקב. ביל אוריילי מפוקס ניוז כינה אותה פרובוקטורית בתגובה לכך, וסוכנות הידיעות הקתולית "זניט" האשימה את רולינג בבגידה בקוראיה בכך שחשפה את הנטייה המינית של דמבלדור, וטענה כי רולינג היא האשה העשירה ביותר באנגליה בשל כך שבספרים שלה אין תעמולה פוליטית, חברתית או מוסרית. מספר אנשי דת נוצרים טענו כי אמירתה של רולינג סייעה להם לשכנע אחרים בהתנגדותם להכנסת הספרים לכנסיות על מנת להדגים את ערכי הנצרות כיוון שרולינג החדירה לספרים ערכים הנוגדים את המסר התנ"כי.לאורך כל ספרי הסדרה שזורים רמזים ואלמנטים ממיתולוגיות, תרבויות, אירועים היסטוריים, יצירות ספרותיות ויצירות אמנות. ג'יי קיי רולינג, מחברת הספרים, צוטטה מספר פעמים כשהיא מציינת את ההשפעות עליה במהלך כתיבת ספרי הארי פוטר. רולינג מעולם לא הודתה בגלוי בכך שקיבלה השראה מסופר יחיד, ואמרה כי אין ביכולתה לציין במדויק את המקורות לרעיונותיה או כיצד עובד הדמיון שלה.
במשך השנים נשמעו פרשנויות על כך שרולינג השתמשה במוטיבים ובאירועים מהברית החדשה בכתיבת הספרים, ובייחוד בספר השביעי. באוגוסט 2007, זמן קצר לאחר יציאתו לאור של הספר השביעי, נכתבה ביקורת ב"ניוזוויק" על כך שמותו של הארי וחזרתו לחיים על מנת להציל את האנושות דומים לתחייתו של ישו, ובהמשך המאמר נכתב כי שם הפרק שבו מתרחש הדבר ("קינגס קרוס" - צלב המלך) הוא אנלוגיה לצלב שעליו נצלב ישו. בביקורת שנכתבה בדאלאס מורנינג ניוז צוין כי הציטוט "האויב האחרון שימוגר הוא המוות", שנכתב על מצבת הוריו של הארי, לקוח מהאיגרת הראשונה אל הקורינתים ומתייחס לתחייתו של ישו. הציטוט על מצבת משפחתו של אלבוס דמבלדור, "כי במקום אשר אוצרכם בו, שם יהיה גם לבבכם", נלקח מהבשורה על-פי מתי ומלמד על חשיבותם האמיתית של אירועים שונים בחיי האדם. רולינג אף ציינה בראיון באירוע קריאה ציבורי באוקטובר 2007 כי לדעתה שני הפסוקים הללו מתמצתים את כל הסדרה.
בסוף ספר הרביעי מחלץ הארי פוטר את גופתו של סדריק דיגורי מידיו של לורד וולדמורט הרשע, ורולינג ציינה בראיון כי ההשראה לכך היא האיליאדה של הומרוס ופעולותיהם של הקטור, אכילס ופטרוקלוס. רולינג ציינה באותו ראיון כי כי הרעיון של ביזוי גופות נפטרים הוא רעיון מאוד עתיק, וזעזע אותה כאשר קראה את היצירה האפית בגיל 19. דוגמה נוספת היא התבססותה של רולינג על "סיפורו של המחלן" (מופיע בסיפורי קנטרברי מאת ג'פרי צ'וסר) ליצירת "מעשה בשלושה אחים" המסופר על ידי קסנופיליוס לאבגוד בספר השביעי ובו מתוארים שלושת האחים לבית פוורל המקבלים מהמוות אוצרות שיסייעו להם לחמוק ממנו. כמו כן, רולינג נשאלה בעבר מה היה קורה אלמלא שמע וולדמורט את הנבואה שגרמה לו לרדוף אחר הארי ומשפחתו, ובתשובה לכך אמרה כי השאלה דומה לשאלה שנשאלה בעקבות המחזה השייקספירי מקבת' ועיקרה האם מקבת' אכן היה הורג את דאנקן לולא שמע את נבואת שלוש המכשפות?
ג'יי קיי רולינג הושוותה מספר פעמים לסופרים שונים על ידי מבקרים, עיתונאים, כותבים באתרי אינטרנט, וסופרים אחרים. ג'ון גריינג'ר, שחיבר ספרים אחדים המנתחים את ספרי הארי פוטר, טען כי ירידתו של הארי לחדר הסודות על מנת להציל את ג'יני ויזלי דומה לסוגיות המוסריות שמתעוררות מהאלגוריה "מסעות ההלך" של ג'ון באניין. לדבריו, מדובר באלגוריה נוצרית ברורה של גאולה העושה שימוש בסמלים כגון האל האב, הנחש השטני ועוף החול הדומה לישו. דוגמה נוספת היא הספר "אנקת גבהים" מאת אמילי ברונטה. ג'ויס מילמן, במאמר "To Sir With Love" שנכלל בספר "Mapping the Wotld of Harry Potter", טענה כי קיימים קווי דמיון בין סוורוס סנייפ, המורה החידתי לשיקויים בהוגוורטס, לבין גיבורים בעלי פגמי אישיות כגון היתקליף מ"אנקת גבהים", הידועים כגיבורים "ביירוניים". במאמר נטען כי הפרק השני של הספר השישי, במהלכו מצווה סנייפ על משרתו זנב-תולע להביא יין עבורו ועבור אורחיו, דומה לסצנה ב"אנקת גבהים" שבה היתקליף מצווה על משרתו ג'וזף להביא יין עבורו ועבור לוקווד.
אנלוגיה נוספת שנעשתה הייתה ביחס לסדרת "המכשפה הגרועה ביותר" מאת ג'יל מרפי. עלילת הסדרה עוסקת בבית ספר לבנות, "אקדמיית קקל למכשפות", הדומה להוגוורטס. הסיפורים עוסקים במילדרד האבל, תלמידה מוזרה המתמודדת עם יריבה מושבעת. המורים שלה כוללים, בין היתר, מנהלת נחמדה ומבוגרת, בדומה לאלבוס דמבלדור, ומורה לשיקויים בעלת שיער שחור, בדומה לסוורוס סנייפ, המתנהגת כלפי בקשיחות רבה. הדמויות השליליות בסדרה הושווה גם לחלקים מיצירתו של רואלד דאהל. משפחת דרסלי, קרובי משפחתו המרושעים ושונאי הקסם של הארי פוטר, הושווה לשומרים הרשעים המופיעים ברבים מספרים של דאהל, כגון הוורמוורדים ב"מטילדה", דודה ספונג' ודודה ספייקר מ"ג'יימס והאפרסק הענק". רולינג ציינה כי אכן קיימים קווי דמיון בין הדמויות, אך היא סבורה כי בניתוח יותר מעמיק הדמויות שלה יותר מוסריות.ג'יי קיי רולינג עושה שימוש נרחב במקורות מגוונים לצורך מתן שמות לדמויות, מקומות, חפצים ויצורים קסומים בסדרה. המקורות הללו הם יישובים אמיתיים הנמצאים לרוב בממלכה המאוחדת, יצורים מיתיים, דמויות היסטוריות אמיתיות, דמויות ממיתולוגיות שונות, משחקי מילים וכדומה. לעיתים לא היה כל קשר בין הדמות לבין המקור ההיסטורי של שמה, לעיתים המקור ההיסטורי אכן רימז על מאפיין כלשהו של הדמות, ולעיתים היה ניסיון מכוון מצד רולינג להסוות את הקשר בין הדמות לבין שמה.
דמויות אחדות בסדרה הינן בעלות שם זהה למקום יישוב כלשהו. משפחת דרסלי (ורנון, פטוניה ובנם דאדלי) קרויה על שם עיירת השוק דרסלי השוכנת בסמוך לעיירה ייט במחוז גלוסטרשייר, בה נולדה רולינג שביקרה במקום פעמים רבות כילדה. דאדלי הוא שמה של עיירה גדולה במחוז מערב המידלנדס. הדמויות הנוספות הן היסטוריונית הקסם בתחולדה בגשוט הקרויה על שם העיירה בגשוט השוכנת בגבול שבין סארי לברקשייר, הקנטאור פירנזה ששמו הוא ההגייה באיטלקית של העיר פירנצה, המורה ללחשי קסם פרופסור פיליוס פליטיק הקרוי על שם העיירה פליטיק השוכנת במחוז בדפורדשייר. ייתכן כי סוורוס סנייפ, המורה לשיקויים בששת הספרים הראשונים ולהתגוננות מפני כוחות האופל בהארי פוטר ואוצרות המוות, קרוי על שם אחד משני יישובים בריטיים בשם סנייפ, אחד מהם בסאפוק והשני בצפון יורקשייר. במהלך הספרים יש גם אזכורים של מקומות יישוב ורחובות אמיתיים, אך מרבית המקומות המופיעים בסדרה הינם בדיוניים.
לדמויות רבות בסדרה יש שורשים היסטוריים ותכונות מקשרות ברורות. הרמס, הינשוף השליח של פרסי ויזלי, קרוי על שמו של האל הרמס מהמיתולוגיה היוונית. רמוס לופין, המורה להתגוננות מפני כוחות האופל שהינו גם אדם זאב, קרוי על שם אחד מן התאומים רמוס ורומולוס, שעל פי האגדה הונקו על ידי זאבה והקימו את העיר רומא. מינרווה מקגונגל, המורה החכמה לשינויי צורה, קרויה על שם מינרווה - אלת החוכמה והמלחמה במיתולוגיה הרומית. מורה נוספת היא פרופסור סיביל טרלוני המלמדת גילוי עתידות קרויה על שם סיביל - נביאה במיתולוגיה הרומית. דוגמאות לדמויות ללא קשר היסטורי או תכונתי ברור הן אלו של התנשמת של הארי הדוויג (קרויה על שם הקדושה הגרמנית הדוויג שחייתה במאה ה-12 ובמאה ה-13 ונתנה את חסותה למסדר נזירות שטיפל בילדים יתומים כמו הארי), הקנטאור האדמוני רונאן (קרוי על שם קדוש אירי ובעל שער אדמוני בדומה לאירים רבים), ופרוואטי פאטיל (שמה הפרטי הוא כשם האלה פרוואטי מהמיתולוגיה ההינדואית, אם כי במקרה זה גם הדמות המקורית וגם הדמות של רולינג מתוארות כיפהפיות).
סוג נוסף של שמות דמויות הוא זה שקשור לפירושים מילוניים של השם שלהן, פירושים שאינם מוגבלים לאנגלית בלבד. סמלו של בית הספר בובאטון המופיע בספר הרביעי הוא שני שרביטים מוצלבים הפולטים כל אחד שלושה כוכבים, ומשמעות שמו בצרפתית היא "שרביטים יפים". מוסג הוא כינוי בגאלית לאישה דוחה ומגעילה, בדיוק כמו התיאור המוצמד לזוגתו של עכביש האקרומנטולה המפלצתי והמכוער הרעגוג, הנושאת שם זהה. החל מהספר השני מופיעה לסירוגין דמותו של גילדרוי לוקהרט המתחזה לאדם אמיץ כשבפועל הוא פחדן הגונב את תהילתם של אחרים, ושמו הפרטי - Gilderoy - הנגזר מהמילה Gilded (מצופה), מרמז על כך שבעוד שמבחוץ הוא מתהדר בהישגים רבים בתוך תוכו הוא ריק מתוכן משמעותי. דמות נוספת עם מאפיין זה היא סיריוס בלק, ששמה הפרטי הוא כשם הכוכב הזוג סיריוס שידוע גם בתור "כוכב הכלב" - כמו צורת האנימאגוס של סיריוס בלק. ריטה סקיטר היא עיתונאית חטטנית שנהנית להמציא רכילויות מרושעות על הארי ועל חבריו, ובאופן כללי להטריד ולהציק לכולם - בדומה לסקיטר שהוא ביטוי סלנג צפון אמריקני ליתוש טורדני. דוגמה נוספת היא זו של המורה לתורת הצמחים פרופסור פומונה ספראוט (Sprout), שמשמעות שמה באנגלית הוא "לנבוט" או "לצמוח". בספר הראשון רוכש הארי ספר לשיעורי שיקויים בשם "אלף עשבים ופטריות קסומים" מאת פילידה שורש (Phylida Spore), כששמה הפרטי של המחברת נגזר מהמילה היוונית "פילום" שמשמעותה עלים ושם משפחתה הוא המילה האנגלית לנבג. אך הדוגמה המוכרת מכולם היא זו של מנהל הוגוורטס אלבוס דמבלדור, המאופיין בזקן לבן ארוך מאוד. משמעות השם אלבוס בלטינית היא לבן, ומשמעות המילה דמבלדור באנגלית עתיקה היא דבורה מזמזמת, בדומה למנהגו של דמבלדור לזמזם בעוצמה נמוכה כשהוא שקוע במחשבות.
רולינג עשתה שימוש גם בדמויות ספרותיות מיצירות אותן קראה לפני ובמהלך כתיבת הספרים. מבקרים אחדים טוענים כי סדריק דיגורי קרוי על שם דיגורי קירק, הגיבור של סדרת ספרי "נרניה" מאת ק.ס. לואיס שהיא מסדרות הספרים האהובות על רולינג. מרקוס פלינט הרשע מסלית'רין, המכהן בחלק מהספרים כקפטן קבוצת הקווידיץ' של המועדון, קרוי ככל הנראה על שם קפטן ג'ון פלינט מ"אי המטמון" של רוברט לואיס סטיבנסון. סלזאר סלית'רין, ממייסדי הוגוורטס, קרוי על שם הרודן הפורטוגלי אנטוניו דה אוליביירה סלזר ששלט בפורטוגל שנים אחדות לפני שרולינג התגוררה בה.