1920 - היישוב עורך את הבחירות הראשונות לאספת הנבחרים, גוף שלטוני של היהודים בארץ ישראל, בעל סמכויות לניהול אוטונומי של תחומים כבריאות, חינוך וסעד.
1936 - כנס בשכם של לאומנים ערבים מחליט על שביתה כללית, ועל הקמת "הוועד הערבי העליון", על מנת להביא להפסקת העלייה היהודית, למגבלות על העברת מקרקעין ליהודים, ולהכרה במוסדות ממשל ערבים. במקביל, נערכות ביפו פרעות ביהודים, הגובות מחיר של 9 הרוגים. יום זה נחשב לתחילת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט או "המרד הערבי הגדול".
1938 - אוניית המעפילים "ארטימיסיה א'" יוצאת מיוון כשעל סיפונה 128 מעפילים. המעפילים מצליחים להגיע לחופי הארץ מבלי להתגלות.
1946 - פעולה נרחבת של האצ"ל בדרום הארץ לפגיעה בתנועת הרכבות.
1947 - איש הפלמ"ח בצלאל דרורי, המתחזה למעפיל באונייה "שבתאי לוז'ינסקי" מטמין מטען חבלה בבטן אוניית הגירוש "אמפייר רייוול" המיועדת לגרש את המעפילים לקפריסין. הכוונה הייתה לפוצץ את המטען בנמל, לאחר שהמעפילים ירדו מהאונייה. בשעה המיועדת הפעיל דרורי את המטען, אך הוא לא התפוצץ. רק למחרת, בלב ים, התפוצץ המטען וגרם לאונייה נזק חמור.
1947 - ספינת המעפילים "תאודור הרצל", יוצאת מצרפת כשעל סיפונה למעלה מ-2,600 מעפילים. מפקדה מרדכי לימון. הספינה נתפסת על ידי הבריטים בלב ים, ולאחר עימות אלים מגורשים עוליה לקפריסין. בין המגורשים משה פרלמן, איש המוסד לעלייה ב' ולימים דובר צה"ל שטען כי הוא נמצא על האונייה בשליחות עיתונאית.
1941 - הפיכה בעיראק מעלה לשלטון את תומך הנאצים רשיד עלי אל-כילאני. היישוב חש בסכנה האסטרטגית למצב במזרח התיכון, ורבים מצטרפים אל הבריטים היוצאים לדכא את ההפיכה, ולהעלות לשלטון בעיראק משטר פרו בריטי. בקרבות אלו נהרג דוד רזיאל, מפקד האצ"ל, שהיה בין המתנדבים לסייע לבריטים.
1947 - אוניית הגירוש "אמפייר רייוול", בה השתמשו הבריטים לגרש מעפילים שנתפסו לקפריסין, מתפוצצת בלב ים. לוחם הפלמ"ח בצלאל דרורי הטמין מטען בבטן האונייה. כשניסה לפוצצו לאחר שהמעפילים הורדו מהאונייה נכשל, אך במסעה לאלכסנדריה, יום לאחר מכן, התפוצץ המטען בבטן האונייה, ונגרם לה נזק כבד.
1947 - לוחמי האצ"למאיר פיינשטיין ודניאל אזולאי, נידונים למוות בתליה. עונשו של אזולאי הומתק למאסר עולם, ואילו פיינשטיין ביכר להתאבד, ביחד עם חברו, לוחם הלח"ימשה ברזני, ולא להיות מוצא להורג בידי הבריטים.
1917 - גירוש תל אביב - במצוות ג'מאל פאשה, מושלה הצבאי של ארץ ישראל, יוצאים אלפי גולים מתל אביב וממושבות יהודה. העיר תל אביב נעזבת מתושביה, ורק קומץ שומרים יהודים נותרים על מנת לשמור על רכוש המגורשים.
1946 - פרשת לה ספציה: שתי ספינות המעפילים, "אליהו גולומב" ו"דב הוז", נכלאות בנמל לה ספציה באיטליה על ידי משחתות בריטיות, המונעות מהן לצאת לדרך לארץ ישראל. המעפילים פותחים בשביתת רעב. בסופו של דבר יוצאות הספינות לדרכן, והמעפילים מורשים להיכנס לארץ ב-13 במאי1945.
1947 - אוניית המעפילים "שאר יישוב" יוצאת מאיטליה כשעל סיפונה 617 מעפילים. האונייה נתפסת בלב ים על ידי משחתות בריטיות, ומעפיליה מגורשים לקפריסין.
1919 - בקהיר מפסיק להופיע העיתון היומי "חדשות מהארץ" שנוסד ב-1918 בירושלים ולאחר מכן, בשל דרישות הצבא הבריטי עבר לקהיר. חודשיים לאחר מכן מתחיל שוב העיתון להופיע בירושלים, בשם "חדשות הארץ". כיום ידוע העיתון כ"הארץ".
1931 - בסכסוך בין מפקדי ההגנה בירושלים מסרבים מספר מפקדים בהנהגת אברהם תהומי להחזיר אל מחסני ההגנה כלי נשק בהם הצטיידו לקראת חגיגות נבי מוסא. זוהי תחילתו של פילוג בשורות ההגנה שיוביל להקמת האצ"ל.
1947 - האונייה "תיאודור הרצל", עליה מפקד מוקה לימון, מגיעה מצרפת ועל סיפונה למעלה מ-2,600 מעפילים. לאחר מאבק עם השלטונות הבריטים מגורשים המעפילים לקפריסין.
1947 בעת השתלטות הבריטים על אוניית המעפילים "תיאודור הרצל", מתפתח עימות עם המעפילים, בו השתמשו הבריטים בתחמושת חיה כנגד נוסעי האונייה. שלושה מעפילים נהרגים.
1931 - על ערש דווי, כשהיא גוססת ממחלת השחפת. מועברת רחל המשוררת מבית החולים לחולי שחפת בגדרה לבית החולים הדסה בתל אביב. בדרך מבקשת המשוררת להפרד מידיד נעוריה, האיכר נקדימון אלטשולר מרחובות.
1931 - בבית החולים "הדסה" בתל אביב, הולכת לעולמה רחל המשוררת לאחר מאבק במחלת השחפת והיא בת פחות מ-41 שנים.
1938 - שלושה הרוגים בהתקפת ירי על מכונית ובה חמישה מחברי ההגנה. אירוע זה היה בין האירועים שהביאו את שלמה בן-יוסף, ראשון עולי הגרדום למתקפה על האוטובוס הערבי שהביאה להוצאתו להורג.
1943 - שלושה אמבולנסים שנרכשו בכספי תרומות לליגה V, ארגון שהוקם ביישוב במטרה לתמוך בברית המועצות במלחמתה נגד הנאצים, יוצאים לטהראן במטרה להמסר בגבול איראן - רוסיה, לידי הצבא האדום. האמבולנסים נהוגים בידי נהגים עבריים, וביחד עמם יוצאת פמליה הכוללת את גרשון אגרון, עורך הפלסטיין פוסט.
1947 - המפקד הכללי של הצבא הבריטי בארץ ישראל, הגנרל גורדון הולמס אלכסנדר מקמילן מאשר את גזר דין המוות שנגזר על ידי בית דין צבאי ללוחמי המחתרות מאיר פיינשטיין ומשה ברזני, ובכך הוסרה כל מניעה לביצוע גזר הדין. פיינשטיין וברזני העדיפו להתאבד באמצעות פיצוץ רימון יד מאשר להיות מוצאים להורג על ידי הבריטים.
1931 - העיתונאי אורי קיסרי מפרסם בעיתון "דואר היום" את המאמר "אנחנו עלי-הצבר!" ובו הושווה לראשונה יליד הארץ עם צמח הצבר, השוואה שהיוותה את המקור למילת הסלנגצבר המשמשת כינוי ליליד הארץ, שכפרי הצבר הינו קוצני מבחוץ, אך מתוק מבפנים.
1941 - כוח בריטי נוחת בעיראק על מנת לדכא את מרד רשיד עלי אל-כילאני. נפילתה האפשרית של עיראק לידי כוחות מדינות הציר היוותה איום אסטרטגי על הצבא הבריטי במזרח התיכון, וכמובן, על אנשי היישוב. רבים התנדבו לסייע לבריטים במאמץ לדכא את המרד. בקרבות אלה נהרג מפקד האצ"ל, דוד רזיאל.
1920 - היישוב עורך את הבחירות הראשונות לאספת הנבחרים, גוף שלטוני של היהודים בארץ ישראל, בעל סמכויות לניהול אוטונומי של תחומים כבריאות, חינוך וסעד.
1936 - כנס בשכם של לאומנים ערבים מחליט על שביתה כללית, ועל הקמת "הוועד הערבי העליון", על מנת להביא להפסקת העלייה היהודית, למגבלות על העברת מקרקעין ליהודים, ולהכרה במוסדות ממשל ערבים. במקביל, נערכות ביפו פרעות ביהודים, הגובות מחיר של 9 הרוגים. יום זה נחשב לתחילת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט או "המרד הערבי הגדול".
1938 - אוניית המעפילים "ארטימיסיה א'" יוצאת מיוון כשעל סיפונה 128 מעפילים. המעפילים מצליחים להגיע לחופי הארץ מבלי להתגלות.
1936 - תחילת השביתה הכללית של ערביי ארץ ישראל שליוותה את המרד הערבי הגדול. השביתה נמשכה עד אוקטובר. כיום מאמינים רבים כי דווקא השביתה סייעה למשק העברי להשיג עצמאות, ולהפטר מהצורך בעבודת פועלים ערבים.
1938 - שלמה בן-יוסף משתתף בירי על אוטובוס ערבי בכביש ראש פינה-צפת. בשל מעורבותו בירי נידון בן יוסף למוות, והוא ראשון עולי הגרדום.
1938 - חברת סולל בונה חותמת עם שלטונות המנדט על הסכם לבניית גדר הצפון, מפעל בנייה אדיר, שהיווה מבחן לכוח הארגון של היישוב.
1939 - מסתיים קורס הטיס הראשון של האצ"ל. האצ"ל נאלץ להקים קורס טיס משלו, שכן קורס הטיס היחיד שהתקיים, של חברת אווירון היה למעשה מסווה לפעילות ההגנה ולא קיבל לשורותיו אנשי אצ"ל. הקורס נערך במסווה של קורס אזרחי, והשתתפו בו אף לא יהודים על מנת שלא לעורר את חשד השלטונות. את כנפי הטיס חילק לבוגרים לא אחר מאשר הנציב העליוןהרולד מקמייקל.
1937 - בתשובה לשאילתא בפרלמנט הבריטי משיב שר המושבות כי מ-12 באוקטובר 1936 נהרגו 10 יהודים בארץ ישראל ונפצעו 25 כתוצאה מהתקפות ערביות.
1940 - העיתון הרשמי של ממשלת המנדט מודיע על החלטת הממשלה כי לאחר שנלקחה בחשבון קצבת העלייה על פי הספר הלבן ולאחר קיזוז העולים הבלתי חוקיים, יורשו לעלות לארץ ישראל בין אפריל לאוקטובר 1940, 9,000 יהודים.
1939 - אוניית המעפילים "אסימי", שיצאה מרומניה, ועל סיפונה למעלה מ-200 מעפילים, נשלחת מנמל חיפה, ומעפיליה אינם מורשים לרדת אל החוף. לאחר הצטיידות המשיכה האונייה בניסיון להוריד את המעפילים, ולבסוף הצליחה, באמצעות סירת מנוע, להוריד את המעפילים בחופי נהריה, כשהיא עצמה נמצאת מחוץ למים הטריטוריאליים של ארץ ישראל.
1946 - לוחמי האצ"ל מתקיפים את משטרת רמת גן. בהתקפה נהרגים שלושה מן הלוחמים - ישראל פיינרמן, יעקב זלוטניק ויצחק בילו. לוחם שלישי, עולה הגרדוםדב גרונר, נתפס, ונדון למוות על חלקו במתקפה.
1947 - 7 צנחנים בריטים, המכונים "כלניות" נהרגים בקרב עם חוליית לח"י בפיקוד יעקב בנאי. הבריטים טוענים שהחיילים נרצחו בשנתם, אך בנאי טוען כי המדובר בקרב יריות בו נהרגו שבעת החיילים.
1942 - בשל התקדמותו של הפלדמרשל ארווין רומל במדבר המערבי, מתוך חשש לגורל היישוב, ניתנת פקודה לכל חברי הפלמ"ח לעמוד בכוננות עליונה, ולרדת אל הנגב על מנת לנסות ולעכב את הפולש, במקרה של נסיגת הצבא הבריטי לעבר הירדן.
