1921 - מתפרסמת הפקודה הרשמית, מתאריך 11 במאי, המפרידה את תל אביב ושכונותיה מיפו, ויוצרת גוף מוניציפלי עצמאי.
1925 - גיליונו הראשון של העיתון "דבר", עיתון תנועת העבודה, יוצא לאור, בעריכת ברל כצנלסון. העיתון המשיך להופיע במשך למעלה מ-70 שנה, וב-1996 הפסיקה הופעתו.
1927 חברי קבוצת השומר הצעיר מנסים בפעם הרביעית להקים יישוב עברי על אדמת עין שמר, לאחר שניסיונות להתיישב במקום על ידי אנשי השומר ואנשי גדוד העבודה, בשנים 1913, 1917 ו-1921 כשלו. הניסיון עולה יפה, והקיבוץ, מראשוני קיבוצי השומר הצעיר, מצליח להכות שורשים בקרקע.
1941 - תם מרד רשיד עלי אל-כילאני הפרו נאצי בעיראק. רבים ביישוב חשו כי המרד, שהיה מלווה בפרעות ביהודים (פרעות המכונות "הפרהוד"), מהווה סכנה אסטרטגית למצב הבריטים במזרח התיכון ולמצבו של היישוב. המופתי של ירושלים חאג' אמין אל-חוסייני עמד לצידו של אל-כילאני. רבים ביישוב התנדבו לסייע לבריטים בדיכוי המרד. בפעולות אלו נהרג דוד רזיאל, מפקד האצ"ל. עם דיכוי המרד נמלט המופתי לברלין ושם המשיך בפעולותיו בתמיכה בנאצים.
1922 - ממשלת בריטניה מפרסמת את "הספר הלבן הראשון המכונה "הספר הלבן של צ'רצ'יל" על שם וינסטון צ'רצ'יל שהיה שר המושבות. הספר הפריד את עבר הירדן מארץ ישראל המערבית, וכלל לראשונה הגבלות על העלייה.
1912 - קבוצת דגניה א' עוברת מאום ג'וני לנקודת הקבע, באב-אלתום - שער הנהר, מוצא הירדן מהכנרת, בו היא ממוקמת עד היום.
1918 - חיים ויצמן והאמיר פייסל נפגשים לראשונה, כאשר ויצמן מבקר בארץ בראשות משלחת ציונית, ופייסל עומד בראש הכוחות המורדים הערביים הנעים צפונה. הידידות בין השניים תביא בסופו של דבר לחתימת הסכם ויצמן-פייסל, שאמור היה להסדיר את היחסים בין התנועה הציונית ובין הממלכה הערבית הגדולה שחלם פייסל להקים.
1934 - נאומי הסיכום ניתנים במשפטם של סטבסקי ורוזנבלט, הנאשמים ברצח חיים ארלוזורוב ואב"א אחימאיר הנאשם בהסתה לרצח. בה בעת מתכנסים עשרת אלפים איש באצטדיון יריד המזרח, על מנת לכבד את זכרו של ארלוזורוב במלאת שנה לרצח. הנואם היחיד, דוד בן-גוריון העלה על נס את פועלו של ארלוזורוב.
1945 - מוקמת חברת השיט הארץ ישראלית צים. מכיוון שלאחר מלחמת העולם השנייה היה מחסור בספינות סוחר, שכן רבות מהן טובעו במהלך המלחמה, חולפות שנתיים עד שמצליחה החברה לרכוש את הספינה הראשונה.
1934 - בית המשפט המנדטורי קובע כי צבי רוזנבלט זכאי מרציחת חיים ארלוזורוב, אך חברו, אברהם סטבסקי ביצע את הרצח. לאחר מכן, בערעור לבית המשפט העליון, זוכה אף סטבסקי.
1947 - עם תחילת משפטם, כופרים עולי הגרדוםאבשלום חביב, מאיר נקר ויעקב וייס בסמכותו של בית המשפט הבריטי לדון אותם, ומצהירים הצהרות ארוכות בגנות השלטון הבריטי. השלושה נידונים למוות ומוצאים להורג.
1940 - תחנת הרדיו של ההגנה, "קול ישראל", מפסיקה את שידוריה. בשידור האחרון של התחנה מוקראת הודעה ולפיה מחויב עתה כל היישוב להצטרף למאמץ המלחמתי של בעלות הברית.
1937 - טרוריסטים ערבים מנסים להתנקש בחיי מפקד משטרת המנדט, רוי ספייסר.
1945 - המטה הכללי של ההגנה מורה לחברי ההגנה בקיבוצים ובמושבים להתנגד לחיפוש מעפילים על ידי הבריטים.
1946 - בית דין צבאי בריטי דן למיתה את אנשי האצ"ל מיכאל אשבל (מחבר שיר האצ"ל - "עלי בריקדות") ויוסף שמחון. האצ"ל איים בתליית חיילים בריטים, וחטף חמישה קצינים בריטים בתל אביב, וקצין בירושלים. כתוצאה מכך הומתק דינם של שמחון ואשבל למאסר עולם, והקצינים הבריטים שוחררו.
1933 - חיים ארלוזורוב שב לארץ ישראל, לאחר מסע בגרמניה בו ניסה לשאת ולתת עם הממשלה הנאצית על העברת יהודי גרמניה ורכושם. פעולתו בעניין זה הביאה למסע הסתה כנגדו, וכעבור יומיים משובו לארץ נרצח על ידי אלמונים.
1920 - בחוות כנרת ננעלת אספת מפלגת אחדות העבודה בה הוחלט על הקמת ארגון פועלים שייקח לידיו את האחריות על ענייני ההגנה על היישובים היהודים בארץ ישראל. . התאריך נחשב לתאריך ייסוד ההגנה.
1946 - בשידור הרדיו המחתרתי "קול ישראל" חושף ארגון ההגנה כי נפלה לידיו תוכנית סודית למבצע בריטי רחב היקף כנגד היישוב והמחתרות, המכונה "מבצע ברואדסייד". התוכנית נמסרה לידי חברי הש"י על ידי איש צבא בריטי אלמוני, אוהד היישוב.
1933 - על חוף ימה של תל אביב נרצח חיים ארלוזורוב. עד היום אין זהותם של הרוצחים ידועה. האשמתם של אנשי התנועה הרוויזיוניסטית ברצח הביאה לסכסוך היסטורי רב שנים בין אנשי תנועת העבודה ובין הרוויזיוניסטים.
1946 - "ליל הגשרים" - אנשי הפלמ"ח מפוצצים עשרה גשרים ברחבי הארץ. ניסיון פיצוץ הגשר האחד עשר, באכזיב, נכשל.
1947 - בית הדין הצבאי הבריטי דן את עולי הגרדוםמאיר נקר, יעקב וייס ואבשלום חביב למוות. שני נאשמים נוספים, אמנון מיכאלוב ונחמן ציטרבוים ניצלו מעונש המוות בשל גילם הצעיר. הנאשמים קיבלו את גזר הדין בשירת "התקווה".
1919 - בירושלים יוצא לאור הגיליון הראשון של "חדשות הארץ - עיתון יומי לענייני החיים והספרות", גילגול נוסף של העיתון הידוע כיום כ"הארץ". בסוף מלחמת העולם הראשונה יצאו לאור מספר גליונות של עיתון בשם "חדשות הארץ הקדושה", בהשגחת הצבא הבריטי בקהיר ובירושלים, ולאחר הפסקה בת כמה חודשים חידש העיתון את פעילותו בשם "חדשות הארץ".
1938 - במעמד 300 נכבדים יהודים וערבים, חונך הנציב העליון, הרולד מקמייקל, את בניין הדואר החדש בירושלים, הכולל גם מרכזיית טלפון משוכללת. הנציב רוכש את הבול הראשון, ומחייג את השיחה הראשונה, למס' 3682. לשיחה משיב ראש העיר דניאל אוסטר, והנציב מברך אותו על השכלול הנאה שנוסף לעירו.
1946 - הלח"י מתקיף את בתי המלאכה של הרכבת בחיפה. בדרכם חזרה מהפעולה נתקלים לוחמי הלח"י במחסום בריטי. בחילופי האש נהרגים 11 לוחמי לח"י, ו-22 נוספים נלקחים למאסר.
1946 - בניסיון להציל את לוחמי האצ"ל מרדכי שמחון ויוסף אשבל שנדונו למוות, חוטף האצ"ל חמישה קצינים בריטים ומשחרר אותם רק לאחר שדינם של שמחון ואשבל מומתק לעונש מאסר.
1936 - מטוס קל פולני נוחת על מסלול מאולתר באזור שדרות דוד המלך בתל אביב. שלושת הטייסים מתקבלים בברכה על ידי ראש העיר, מאיר דיזנגוף המביע את תקוותו כי המדובר בדף חדש ביחסי המסחר בין ארץ ישראל ואירופה.
1939 - 18 אנשים נהרגים ו-31 פצועים, כולם ערבים, בהתפוצצות פצצה שהניחו אנשי האצ"ל בשוק ירקות בחיפה.
1946 - ספינת המעפיליםביריה, הקרויה על שם היישוב ביריה שהיה מוקד לאירועי העלייה לביריה שסימלו את המאבק במגבלות ההתיישבות והעלייה של הספר הלבן, יוצאת מנמל מרסיי בדרכה לארץ. האונייה והעולים שעליה נקלעו למצוקה בלב ים. לאחר שהצליחה להגיע אל חופי הארץ, נעצרו העולים והובלו למחנה המעצר בעתלית. מאבקם של העולים סוקר על ידי העיתונאי י. פ. סטון, שהביא את דבר המאבק לעלייה לקוראים בארצות הברית בצורה אוהדת למפעל הציוני.
1939 - מושבחמדיה עולה על הקרקע, במסגרת יישובי חומה ומגדל. ההתיישבות בנקודה נכשלת והנקודה נעזבת כעבור כשנה, אך כאשר מגיע למקום גרעין להקמת קיבוץ, בשנת 1942, מוקם היישוב ומחזיק מעמד.
1933 - במנשר שהוציאה המשטרה לאחר רציחת חיים ארלוזורוב, התבקש הציבור למסור פרטיה של כל מכונית שנראתה עוזבת את אזור תל אביב יפו לאחר השעה 10.30 בליל ה-16 ביוני.
1935 - לקראת כינוס הקונגרס הציוני ה-19 בלוצרן נמכרו בארץ ישראל יותר ממאה אלף שקלים, המקנים זכות הצבעה לבחירת הנציגים לקונגרס. רוב השקלים נמכרו על ידי חברי תנועת העבודה.
1938 - המפקד הצבאי של ארץ ישראל מאשר את גזר דין המוות שגזר בית הדין הצבאי על שלמה בן-יוסף ובכך נסללת הדרך להוצאתו להורג. בן יוסף השתתף בירי על אוטובוס ערבי. גזר דינו של נאשם נוסף, אברהם שין, הומתק למאסר עולם בשל גילו הצעיר. בן יוסף היה לראשון עולי הגרדום.
1946 - בבית הדין הצבאי בירושלים מתחיל משפטם של 31 עצירים מהאצ"ל שנתפסו בחולות בת ים ב-2 באפריל לאחר שתקפו מטרות באזור אשדוד. בין העצורים אח ואחות, משה ודבורה קלפוס, בני 19 ו-21. הנאשמים, שהודו כי הם חברי האצ"ל, וכפרו בסמכותו של בית המשפט לדון אותם, הופיעו בלבוש אחיד - מדי חאקי כשעל דש החולצה סיכות בצבע כחול לבן, וכיפות בצבע כחול לבן. בסופו של דבר נדונו כל הנאשמים למאסר של 15 שנה, פרט לבנימין קפלן, שנדון למאסר עולם.
1943 - עיתון הנוער העובד, במעלה מפרסם את לחנו של דוד זהבי לשיר הפלמ"ח, "מסביב יהום הסער", שעד אז הושר לפי מנגינה עממית. מטעמי חשאיות הוחלפה השורה "אנו, אנו הפלמ"ח" בשורה "אנו ההולכים בסך".
1946 - אניית המעפיליםיאשיהו וג'ווד מגיעה מאיטליה כשעל סיפונה 1,257 מעפילים. הבריטים עוצרים את הספינה, ושולחים את המעפילים למחנה המעצר בעתלית. הספינה עצמה הועברה לנמל חיפה שם החזיקו בה הבריטים, ביחד עם שאר ספינות "צי הצללים", עד שעזבו את הארץ. עם הקמת חיל הים הישראלי הייתה הספינה לאחת מספינותיו הראשונות, אח"י וג'ווד.
1938 - ערביי הצפון מתחילים במתקפה גדולה על גדר הצפון ההולכת ונבנית. מטרת הגדר ליצור חיץ בין ערביי ארץ ישראל ובין תגבורות המגיעות מלבנון ומסוריה על מנת לסייע למרד הערבי הגדול. הערבים תקפו את מחנה הגודרים, ונסוגו לאחר שהותירו אחריהם 6 הרוגים. לאחר מכן הסתבר כי הייתה זו אך פעולת הסחה לפעולה נרחבת בה נעקרו 14 קילומטרים משטח הגדר על ידי מאות אנשים מכפרי הסביבה וכפרי לבנון.
1938 - ערב הוצאתו להורג של ראשון עולי הגרדום, שלמה בן-יוסף נכשלים כל המאמצים להצילו. עתירה של הרגע האחרון שהגיש עורך דינו, במטרה לקבל משפט מחודש על בסיס ראיות חדשות שנמצאו, נדחית. עתירה נוספת לבית המשפט העליון, כי ימנע את ההוצאה להורג, נדחית אף היא, מן הסיבה שאין בסמכות בית המשפט להתערב בעונש שהטיל בית הדין הצבאי על בן יוסף.
1946 - השבת השחורה. במבצע נרחב שעורכים הבריטים, מוטל עוצר על הערים היהודיות המרכזיות, נערכים חיפושים נרחבים אחרי נשק ביישובים היהודיים, ומנהיגות היישוב נעצרת ונשלחת למחנה המעצר בלטרון.
1924 - אנשי ההגנה מתנקשים בחיי יעקב ישראל דה האן. דה האן, יהודי הולנד שעלה לארץ ישראל ואימץ את אורח החיים החרדי, היה מראשי הפעילים כנגד התנועה הציונית בציבור החרדי, והמתנקשים חששו כי פעילות זו תסכן את השגי התנועה הציונית במאמץ להקמת בית לאומי ליהודים על פי הצהרת בלפור.
1931 - בבזל מתכנס הקונגרס הציוני ה-17. הקונגרס עמד בסימן התפטרותו של חיים ויצמן כמחאה על מדיניות ממשלת המנדט המונעת את העלייה החופשית. במקומו שימש כנשיא נחום סוקולוב. כן עזבו את הקונגרס במחאה צירי הציונות הרוויזיוניסטית, בשל כך שהקונגרס סירב לדון ב"מטרה הסופית של הציונות".
.gif)
