פורטל:היישוב/תמונה נבחרת/גלריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גלריית תמונות נבחרות של תקופת היישוב

לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

מחסום בריטי בכביש ירושלים - תל אביב, 1948

2

תערוכת זיכרון להרמן שטרוק במוזיאון תל אביב, 1944.

3

כניסת הגנרל אלנבי לירושלים ב-11 בדצמבר 1917, יומיים אחרי כניעת העיר. למרות שהיה רב-אמן בלוחמה על סוס, בחר אלנבי לרדת מסוסו לפני שנכנס לירושלים, והוא וקציניו נכנסו לעיר ברגל דרך שער יפו, מתוך כבוד לעיר הקדושה ליהדות, לנצרות ולאסלאם.

4

רקדנית תימנייה, מתוך אלבום "במה עברית" שיצא בארץ ישראל וחולק למעשני סיגריות מספרו בסוף שנות ה-30.

5

מלון המלך דוד לאחר פיצוצו

6

הנחת אבן הפינה לבניין תיאטרון "הבימה", בנוכחות הנציב העליון, ארתור ווקופ, משה שרת וחנה רובינא, 20 ביוני 1935

7

נטיעות במצפה בית אשל, מראשוני היישובים העבריים בנגב

8

חברי הנוער העובד בכינוס התנועה בכרמל, ספטמבר 1945.

9

אנשי תיאטרון האהל, בימיו הראשונים, בהופעה בעמק יזרעאל

10

הנרייטה סאלד משוחחת עם קבוצה מילדי טהראן.

ילדי טהראן היו קבוצה של כשבע מאות ילדים ניצולי השואה מפולין, שהגיעה לישראל בשנת 1943, דרך טהראן. חלק מהילדים גדלו במשפחות דתיות בפולין בטרם נמלטו על חייהם. על רקע זה התקיים ויכוח חריף, בין גורמים דתיים לחילוניים, על חינוך הילדים בישראל. עם החרפת המשבר, נפגשה סאלד לשיחות עם כ-400 מהילדים, על מנת לברר עמם אישית, האם גדלו במשפחות דתיות בפולין, ולמנוע מהם את העוול שבשיבוץ לא מתאים.

11

הבניין הראשי של יריד המזרח בתל אביב, 1934

12

אנשי המשמר האזרחי (במדים לבנים) שומרים על הסדר בעת נאום דוד בן-גוריון באספת הנבחרים הרביעית, 1944

13

שדרות רוטשילד באחוזת בית (שמה הראשון של תל אביב), שנות ה-20 של המאה ה-20

14

האנייה "פאריטה" מורידה מעפילים בחוף תל אביב

15

חברת קיבוץ חולתה מתקנת רשת דיג, 1943

16

כיכר צינה דיזנגוף, מרכזה של הבוהמה התל אביבית מאמצע שנות ה-30.

17

ההצגה "ראיון בלי-לה-לו" תיאטרון לי לה לו, 1945

18

וינסטון צ'רצ'יל ומאיר דיזנגוף בעת ביקורו של צ'רצ'יל בתל אביב, 1921

19

אוטובוס יהודי ממוגן בעת המאורעות

20

מתחם מבוצר ברחוב שלומציון המלכה (אז רח' הנסיכה מרי) בירושלים שכונה על ידי אנשי היישוב "בווינגרד".

21

גרטרוד קראוס, ממייסדות המחול המודרני בארץ ישראל, סוף שנות השלושים

22

חנה רובינא, מהשחקניות המובילות בתקופת היישוב. צולם בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20

23

חלוצי התעופה העברית, דב הוז ויצחק בן-יעקב משוחחים עם הטייס הראשי של חברת אוירון ליד מטוסו.

24

לאחר הטבח בחברון, מאורעות תרפ"ט

25

הזמרת ברכה צפירה, סוף שנות ה-30

26

מתנדבים מן היישוב לצבא הבריטי יוצאים במחול ההורה, 1943

27

נוטר במדים, 1942

28

ימים ראשונים בניר דוד, (אז - תל עמל), מראשוני יישובי חומה ומגדל

29

מערכת החדשות העברית של תחנת הרדיו קול ירושלים

30

גן מאיר, בלב תל אביב, 1944

31

תיאטרון האהל מעלה את ההצגה אופרה בגרוש, סוף שנות ה-30

32

שחקני התיאטרון הסאטירי המטאטא בהצגה "חיים וסעדיה הולכים העירה", 1945

33

חנוכת רחוב המלך ג'ורג' בירושלים, 1924

34

האמיר פייסל וחיים ויצמן, 1918.
חיים ויצמן בשם התנועה הציונית, והאמיר פייסל, בנו של חוסיין מלך חיג'אז, בשם הממלכה החג'אזית, חתמו בלונדון ב-3 בינואר 1919 על הסכם ויצמן-פייסל, שהיה אמור להסדיר את היחסים בין התנועה הציונית לבין ממלכה ערבית מאוחדת (חזון סוריה הגדולה), בראשות פייסל, שהייתה אמורה לקום בעקבות תוצאות מלחמת העולם הראשונה והמרד הערבי.

35

בנות חיל העזר לנשים צועדות בירושלים, 1943

36

דוד רמזמשה שרתיצחק גרינבויםדב יוסףדוד הכהןמר שנקרבסקי (אין ערך)מר הלפרין (אין ערך)
מנהיגי היישוב במחנה המעצר בלטרון לאחר השבת השחורה
(לחצו על דמות אדם לערך עליו)

37

נכבדים בחגיגות העשור לאוניברסיטה העברית. צועדים (בחזית) גד פרומקין (מקל בשמאלו), אוסישקין וחיים ויצמן. הנציב העליון ארתור ווקופ (מאחורי ויצמן), ורה ויצמן, ד"ר יהודה מגנס.

38

דוד בן-גוריון מעיד בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל

39

שבתי לוי וישראל רוקח צופים בתחרות כדור מים בין נבחרות חיפה ותל אביב, 1945

40

ייצור פניצילין על ידי אנשי האוניברסיטה העברית, 1945

41

גולדה מאיר נואמת בפני אנשי כפר בלום לפני עלייתם על הקרקע, 1943

42

הרופא משה וולך (משמאל) יוצא מארמון הנציב העליון לאחר שקיבל את אות הכבוד של הקיסרות הבריטית, 1944

43

מאיר מרגלית בתפקיד החייל האמיץ שווייק, תיאטרון האהל, שנות ה-30. המדובר באחת ההצגות המצליחות ביותר ביישוב באותה התקופה.

44

הפסל יצחק דנציגר (שני מימין) כילד, עם משפחתו, ליד "קליניקת דנציגר" בירושלים, 1926

45

מבנה האוניברסיטה העברית על הר הצופים 1945

46

תערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות, בבית דיזנגוף, שנות ה-30.

47

ברנרדינו מולינרי מנצח על התזמורת הארץ ישראלית, 1945

48

תחנת הרכבת רחובות, 1935

49

ילדי טהראן בתחנת הרכבת חדרה מזרח, 1943

50

גשר אלנבי לאחר שפוצץ בליל הגשרים

51

נבחרת ארץ ישראל/פלשתינה בכדורגל במהלך מסע המשחקים בקהיר ב-1931

52

בית הדואר והטלגרף הישן ברח' נחלת בנימין בתל אביב הוא אחד משורת מבנים מעניינים וקפריזיים שהקים שלמה פיינגולד בתל אביב, ירושלים, טבריה ועפולה

53

דוד בן-גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל ביום ה' באייר תש"ח, בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

54

ביקור הצפלין בשמי ירושלים, 11 באפריל 1931

55

שכונת אחוזת בית בשנות ה-20 של המאה ה-20

56

המושבה הר-טוב עולה באש במאורעות תרפ"ט.

57

אחד העם ובוריס שץ עומדים לפני ציורו של שמואל הירשנברג בבית הנכות בצלאל, 1911.

58

היילה סלאסי, קיסר אתיופיה, בביקור בירושלים

59

העלייה לג'וערה, היא עין השופט, 1937.

60

יוסף תמיר עומד ליד מטוס בשדה התעופה ליד כפר סירקין. המטוס השתייך לחברת נתיבי אוויר א"י. רבים מתושבי פתח תקווה באו לראות את המטוס.
מטוס של חברת התעופה Palestine Airways.
מטוס של חברת התעופה Palestine Airways.

מטוס של חברת התעופה Palestine Airways (בעברית: נתיבי אוויר ארץ ישראל בע"מ). חברת Palestine Airways הוקמה על ידי פנחס רוטנברג ב-1937 ופעלה במשך כ-3 שנים, בתקופת המנדט הבריטי. הקו המרכזי חיבר בין שדה דוב לחיפה. פעילותה הופסקה בעקבות הפקעת מטוסיה על ידי הצבא הבריטי לטובת מלחמת העולם השנייה.

61

קבוצת הכדורסל בר כוכבא עם הגביע בו זכו בשנת 1932. מדובר בגביע הנודד של כדורסל מכבי אבשלום (ע"ש אבשלום גיסין).

62

פלוגת הרוכבים של מכבי אבשלום מפתח-תקווה צועדים בטקס הפתיחה של המכביה השנייה, 1935. התחרויות התקיימו על שפת ימה של תל אביב, במקום בו הוקם לאחר מכן נמל תל אביב.

63

"חג הביכורים" בקיבוץ גן שמואל, 1942.

64

שומרים בחדרה בתקופת היישוב (תאריך מדויק אינו ידוע). על אף הלבוש הערבי, המדובר בשומרים יהודים.

65

פועלים בדיש בחדרה, 1926

66

לוחמי האצ"ל בשיעור נשק, שכונת התקווה, 1947

אנשי האצ"ל והלח"י רואים בסיום המנדט הבריטי הישג של המאבק המזוין שהם ניהלו: מאות פעולות שגבו את חייהם של למעלה מ-300 אנשי ביטחון בריטים, ובראשן פעולות כמו פיצוץ מלון המלך דוד, ליל ההלקאות, הפריצה לכלא עכו ותליית הסרג'נטים, שזיעזעו את דעת הקהל בבריטניה, והביכו את ממשלתה.

67

אריזה ידנית של פרי הדר בבית אריזה בחדרה בתקופת היישוב, מועד מדויק אינו ידוע

68

גפירים בגן שמואל, שנות ה-40

69

בית חרושת למלט נשר בשנות ה-20 או ה-30, בשנותיו הראשונות. מימין הכבשנים הראשונים. הכביש בחזית הוא כביש חיפה - יגור בעוברו בשכונת הפועלים נשר. מצד שמאל של התמונה מבנה המכולת של נורוק ששרת את תושבי השכונה

70

גפירים בשכונת הפועלים נשר, הגפירים גויסו במאורעות 1939-1936 על ידי בית החרושת למלט נשר לשמור על שכונת פועלי בית החרושת מפני הפורעים שהגיעו מבלד א-שייח' הסמוכה. הגפירים היו יהודים שפעלו כחלק מכוח משטרת המנדט הבריטי החל מתקופת המאורעות בהגנה על היישובים היהודיים, על מפעלים שונים ועל דרכי התחבורה מפני התנכלויות של כנופיות הערבים. הם צוידו בנשקים שונים (מרובי ציד ועד רובי צבא) וביצעו מארבים לכנופיות.

71

מצעד בתל אביב למען גיוס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
מצעד בתל אביב למען גיוס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

מצעד בתל אביב למען גיוס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. ניתן לראות את הכרזה "אשה עבריה, אחותך החיילת קוראת לך", המעודדת התגייסות נשים לצבא. כשפרצה מלחמת העולם השנייה, ביקשו מנהיגי התנועה הציונית לשתף את חברי ההגנה במלחמה נגד הנאצים על ידי הקמתה של הבריגדה היהודית כחלק מהצבא הבריטי, ועל אף מאבקו של היישוב נגד הספרים הלבנים שהוציאו הבריטים. מצב פרדוקסלי זה גרם לדוד בן-גוריון להכריז "נילחם בספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה באירופה ונילחם בנאצים כאילו לא היה ספר לבן". הפגנה זו, שהתקיימה לצד הפגנות נגד הספר הלבן, ממחישה פרדוקס זה.

72

שאול טשרניחובסקי
שאול טשרניחובסקי

שאול טשרניחובסקי - רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים. טשרניחובסקי נפטר באוקטובר 1943, ולכן ב-1 בינואר 2014 (יום נחלת הכלל), פגו זכויות היוצרים על יצירותיו, והן עברו לרשות הציבור.

73

גאולה כהן כקריינית תחנת הרדיו המחתרתית של ארגון הלח"י "קול המחתרת העברית" בשנת 1948.
גאולה כהן כקריינית תחנת הרדיו המחתרתית של ארגון הלח"י "קול המחתרת העברית" בשנת 1948.

גאולה כהן כקריינית תחנת הרדיו המחתרתית של ארגון הלח"י "קול המחתרת העברית" בשנת 1948. ב-1942 התגייסה כהן לאצ"ל וכשנה לאחר מכן הצטרפה ללח"י, בו שם הכיסוי שלה היה "אילנה". בלח"י הייתה קריינית תחנת הרדיו המחתרתית הודות לבקיאותה הרבה בשפה העברית והגייתה הספרדית. בשנת 1946 נתפסה באמצע שידור על ידי הבריטים, ונדונה לתשע שנות מאסר. בשנת 1972 הצטרפה לתנועת החרות. בבחירות לכנסת השמינית שובצה במקום ה-35, משבצת הנשים, ונבחרה לראשונה לכנסת מטעם הליכוד. כיהנה בכנסת עד שנת 1992, במפלגות הליכוד והתחיה, כיהנה כסגנית שר ובשנת 2003 זכתה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

74

פסלו של אברהם מלניקוב - "יהודה המתעורר".
פסלו של אברהם מלניקוב - "יהודה המתעורר".

פסלו של אברהם מלניקוב - "יהודה המתעורר" (1925), המוצב בפארק הלאומי ברמת גן, מציג האנשה של הלאומיות העברית בארץ ישראל. הפסל מעוצב בקווים סכמטיים, המושפעים מאמנות אשורית ומסופוטמית עתיקה.

75

פורטל:היישוב/תמונה נבחרת/75

76

פורטל:היישוב/תמונה נבחרת/76