פורטל:היסטוריה/היסטוריון נבחר/3

יהושע אריאלי (1916 - 3 באוגוסט 2002), היסטוריון ישראלי, חתן פרס ישראל. עלה לארץ ישראל בשנת 1931, ב-1951 סיים את לימודי המוסמך שלו מן האוניברסיטה העברית וטס לאוניברסיטת הרווארד שבבוסטון בארצות הברית שם למד עד שנת 1953. הוא קיבל את הדוקטורט שלו בהיסטוריה ב-1955 מהאוניברסיטה העברית. ב 1967 ייסד באוניברסיטה העברית את החוג הראשון בישראל ללימודים אמריקניים, נמנה עם המייסדים של אוניברסיטת חיפה וכיהן כרקטור הראשון שלה. בשנות השבעים עמד בצוותא עם פרופסור שמואל אטינגר בראש וועדה אשר קבעה את אופי הוראת ההיסטוריה בבתי הספר. כן שימש כיושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית. כהיסטוריון, עסק אריאלי במגוון רחב של נושאים. עיקר מחקריו היו על העת החדשה, ובמיוחד בלטו מחקריו על ההיסטוריה של הדמוקרטיה האמריקנית. הוא נחשב לאחד ההיסטוריונים החשובים בתחום זה מחוץ לארצות הברית. כמו כן עסק גם בפילוסופיה של ההיסטוריה, בתולדותיו של מקצוע ההיסטוריה ובשאלות היסטוריות כלליות, החורגות מתקופה או אזור מסוימים, כגון שאלת חשיבותה של האישיות ההיסטורית. קיבל את פרס ישראל לחקר ההיסטוריה לשנת תשנ"ג (1993).

לערך המלא