פורטל:היסטוריה/היסטוריון נבחר/56

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהושע פרַ‏אוֶ‏ור (191730 באפריל 1990), היסטוריון ישראלי חשוב, מגדולי חוקרי תקופת הצלבנים בארץ ישראל. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1960. חתן פרס ישראל במדעי הרוח לשנת תשכ"ט 1969. עסק גם בתרגומם של ספרי-מסעות של נוצרים בארץ ישראל ואף שימש כעורך ראשי של האנציקלופדיה העברית לתקופה מסוימת. יהושע פראוור יצר למעשה את חקר תקופת הצלבנים כדיסציפלינה נפרדת וחשובה באקדמיה הישראלית. הוא התמחה בתולדות ימי הביניים וחקר בעיקר את ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, לעומת חוקרים אירופאים, שחקרו יותר את מסעי הצלב עצמם. חלק גדול ממחקרו מוקדש לממלכת ירושלים הצלבנית. הוא התמקד בספריו בחיי הצלבנים בארץ ישראל, המתח הקיים במורשתם הדתית לבין ניכורם מן הארץ וכי מעולם לא הייתה אינטגרציה בין הצלבנים לבין העמים אותם כבשו. עסק בחיי הצבא הצלבנים, באורח חייהם, בחקלאות ובכלכלה, במערכת המשפט. פראוור רואה בבניית החברה הצלבנית בארץ את התפתחותה של חברה קולוניאלית וסבר כי הזרות שלהם בארץ היא מן הגורמים לנפילת ממלכתם. הוא הרבה לעמת את מחקריו הכתובים עם סיורים באתרים הצלבנים בארץ וכך גם לימד. ספרו תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל זכה בפרס ישראל ובתרגומו לצרפתית בפרס האקדמיה הצרפתית. הספר נחשב למחקר המקיף ביותר על התקופה שנכתב בשפה העברית ואסמכתא למחקרים מודרניים.

לערך המלא