פורטל:הלכה/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	ספרי תלמוד עונש מוות במקרא ניתן בגין עבירות מסוימות, ונעשה באחת מארבע דרכים – ארבע מיתות בית דין. בניגוד לדעה המקובלת כי ביהדות ניתן להעניש את החוטאים רק בעונשים הקבועים במקרא, בתלמוד מופיעים עונשים שבתי-דין יוזמים, גם במקרים בהם אין עונש או שהמקרה אינו עומד בסדרי-הדין. דוגמה לעונש מוות יזום היא הריגה בסקילה שבוצעה באדם שעבר עבירה מדרבנן, כיוון שמדובר היה בתקופה הרגישה של הכיבוש היווני. עונש נוסף נועד לאדם ששילש בחטא שעונשו כרת ושכבר הלקו אותו עליו פעמיים, או לאדם שהתרו בו שלא יחטא, אך הוא לא הגיב להתראה כנדרש מבחינה פורמלית. בעונש זה היו מכניסים אותו ל"כיפה" – צינוק צר, ובאמצעות הרעבה מכריחים אותו לאכול דברים שמביאים לכך ש"יצֵרוּ מעיו ויחלה", ולבסוף "כרסו נבקעת".	עריכה | תבנית | שיחה
2	שבתי צבי בציור משנת 1665 בין מעשיו השנויים במחלוקת של משיח השקר שבתי צבי, שנעשו בשיא הפופולריות שלו בשנת 1666, בלט ביטול ימי הצום והתענית, דוגמת שבעה עשר בתמוז ותשעה באב. התנהגותו המוזרה של צבי, שסבל ככל הנראה מהפרעה דו-קוטבית, הגיעה לשיאה כמה חודשים קודם לכן, כשפרץ יחד עם מאות מאמינים לבית הכנסת של מתנגדיו בעיר איזמיר, הזמין שבעה ממקורביו לעלות לתורה, ביים תקיעת שופר בעזרת ידיו ומינה את העולים לתורה ואת אחיו ל"מלכים" במקומות שונים בעולם. שבתי צבי עצמו יצא באותה עת לקושטא תוך שהוא רומז כי בכוונתו להסיר את כתרו של הסולטאן מהמט הרביעי ולמלוך תחתיו.	עריכה | תבנית | שיחה
3	שער מסכת זרעים מן התלמוד הירושלמי התלמוד הוא חיבור קולקטיבי בו מסוכמת ההלכה האמוראית כפירוש למשנה ולברייתות שהתפתח בשני מרכזים: בבל וארץ ישראל. אין בתלמוד התייחסות לכל הנושאים במשנה, וכך למשל לא השתמר תלמוד ירושלמי על סדר קודשים. אולם, בשנת 1906 פרסמו פרשן התלמוד שלמה יהודה אלגאזי פרידלנדר והמדפיס יעקב וידר, סדר קודשים לתלמוד הירושלמי על פי כתב יד נדיר שהתגלגל, לטענתם, לטורקיה עם אנוס מליסבון, והם הצליחו לשאול אותו לחצי שנה בלבד על מנת להעתיקו. הספרים שהוצאו על ידם זכו להצלחה רבה והחפץ חיים אף החל להניח תפילין לפי שיטת רבנו תם (בנוסף לתפילין לפי שיטת רש"י) בעקבות חיזוק שמצא בסדר החדש. לאחר כמה חודשים התעוררו חשדות לגבי הטקסט משום שרוב הסדר הורכב מסוגיות בנושאים קרובים כמו בכורות וזבחים, שהועתקו מסדרים אחרים עם תוספות של פרידלנדר. בסופו של דבר הוכרז הספר כזיוף.	עריכה | תבנית | שיחה
4	צופן אתב"ש צופן ההחלפה אתב"ש אינו משמש רק כצופן, אלא גם בתור ראשי תיבות. ראשי התיבות של אתב"ש מסייעים לזכירת הימים בהם יחולו חגי ישראל, על פי ימי חג הפסח. א"ת - תשעה באב שאינו נדחה יחול ביום בשבוע בו חל היום הראשון של פסח שלפניו, ומכאן גם אחת הסיבות שהביצה, מאכל אבלות, מופיע בקערת ליל הסדר. ב"ש - שבועות, ביום השני של פסח שלפניו . ג"ר - ראש השנה, ביום השלישי של פסח שלפניו. ד"ק - שמחת תורה בחו"ל, יום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת הוא יום קריאת התורה, ביום הרביעי של פסח שלפניו. ה"צ - יום הכיפורים (צום), ביום החמישי של פסח שלפניו. ו"פ - פורים, ביום השישי של פסח שלאחריו. בדורנו, יש המוסיפים את ראשי התיבות - ז"ע, לפיו יום העצמאות (עצמאות), כאשר הוא לא נדחה, יחול ביום בשבוע של שביעי של פסח שלפניו. ראשי התיבות ז"ע מתאימים גם לחטא העגל (עגל), שאירע לפי המסורת ביום בשבוע בו חל שביעי של פסח.	עריכה | תבנית | שיחה
5	אהרן ניצב מול עגל הזהב - ציור של ניקולא פוסן ”וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל-הֹר הָהָר, עַל-פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם: בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ”. פסוק זה מספר במדבר ל"ג ל"ח, המתאר את פטירתו של אהרן הכהן בא' באב בשנת הארבעים לצאת ישראל ממצרים, נקרא בדרך כלל באמצעה של קריאת התורה של שתי פרשיות מחוברות - מטות ומסעי. אחת לכחמש שנים, ובשנה מעוברת, נקראות הפרשיות בנפרד, כשאז, על פי מסורות קריאה מסוימות, כגון זו של חב"ד, נקרא הפסוק בעלייה לתורה של הכהן. במקרה נדיר עוד יותר, החל כ-4 פעמים בכל 100 שנה, חל א' באב בשבת פרשת מסעי, ואז עולה הכהן וקורא על פטירת ראש משפחת הכהונה, הוא יום פטירת אהרן הכהן. דבר זה קרה לאחרונה בה'תשס"ח ויקרה שוב רק בה'תתי"ב.	עריכה | תבנית | שיחה
6	גדי עיזים שהאיסור בתורה מתייחס אליו. על פי רש"י, "גדי" שנאמר באופן סתמי, הוא שם כללי לוולד רך, ולאו דווקא לצאצא של העז ההלכה היהודית קובעת כי איסור בשר בחלב, חל גם על אכילת מאכל חלבי תוך כדי סעודה בשרית שנאכל בה לחם, למרות שחלף זמן ההמתנה הנדרש בין אכילת בשר לחלב. למשל, שני אנשים אכלו מנה בשרית באותו זמן, האחד נטל את ידיו וברך ברכת המוציא על לחם, ואילו השני אכל רק את מנת הבשר. אם יאריכו השניים את שהייתם סביב השולחן לאחר סיום המנה הבשרית עד שיעבור זמן ההמתנה בין בשר לחלב, יוכל זה שלא אכל לחם לשתות קפה עם חלב בארוחה, ואילו חברו לא יוכל לשתות משקה חלבי, לפני שיברך ברכת המזון, החותמת את הסעודה. לאחר הברכה מותר לו לשתות או לאכול מאכלי חלב ללא כל המתנה נוספת.	עריכה | תבנית | שיחה
7	ברקים פירושה העברי של הקללה הקבלית פולסא דנורא הוא ניצוץ אש, מקל אש או מכת אש. על פי התלמוד מדובר בעונש שנועד למלאכים ולא לבני אדם. דווקא שלושה מהמלאכים החשובים במסורת היהודית, גבריאל, אליהו ומטטרון שר הפנים, קיבלו 60 פולסי אש על מחדליהם.	עריכה | תבנית | שיחה
8	משה אוחז בלוחות הברית; ציור של רמברנדט תיאורם המקובל של לוחות הברית, בספרות, באמנות ימי הביניים ואף בימינו, הוא כשל זוג תיבות שבסיסן מלבני בעל קצה מעוגל. בניגוד לתיאור זה, על פי התלמוד הבבלי (מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד א'), צורתם הייתה כשל זוג קוביות, שאורך צלען שישה טפחים (כחצי מטר). בלוח הראשון נחקקו ארבעת הדיברות שבין אדם למקום והדיבר של כיבוד אב ואם. בלוח השני נחקקו חמשת הדיברות שבין אדם לחברו.	עריכה | תבנית | שיחה
9	בית הכנסת של קהילת האבאיודאיה בגבעת נבוגייה, ליד העיר מבאלה באוגנדה האַבָּאיוּדָאיָה הם קהילה במזרח אוגנדה שממלאת אחר מנהגי הדת היהודית. הקהילה הוקמה על ידי סמיי קאקונגולו, מצביא גדול והצ'יף הראשי של הפרובינציה המזרחית באוגנדה הקולוניאלית, בעקבות אכזבתו מהבריטים ומהדת הנוצרית. מבחינה אתנית, בני האבאיודאיה הם בני עם הבגנדה, ואין להם שום קשר היסטורי לעם היהודי שמקורו בארץ ישראל, פרט לפרקטיקה הדתית שלהם. בני הקהילה חובשים כיפות, מלים את ילדיהם, מקפידים על שחיטה כשרה והלכות כשרות, וחוגגים את חגי ישראל. הקהילה מוכרת על ידי רבנים מהיהדות הרפורמית והקונסרבטיבית כקהילה יהודית, ובשנת 2008 הקימה הקהילה הקונסרבטיבית ישיבה בעיר מבאלה. היהדות האורתודוקסית אינה מכירה בהם כיהודים.	עריכה | תבנית | שיחה
10	תאומים אחאים, בני שבועיים, ישנים ביהדות חוגגים את יום ההולדת של אדם על פי הלוח העברי. בשל כך ייתכן מצב שבו תאומים יחגגו את טקס בר המצווה כאשר הקטן מביניהם יחגוג את בר המצווה חודש ימים לפני תאומו הגדול. זאת במקרה שהתאומים נולדו בשנה מעוברת, ביום האחרון של חודש אדר א', כאשר הראשון נולד לפני השקיעה, בל' באדר א' והשני נולד אחרי השקיעה בא' באדר ב', והשנה ה-13, שנת בר המצווה, לאחר לידתם היא שנה פשוטה. היות שבשנה פשוטה אין חודש אדר ב', יחגוג הקטן את בר המצווה בא' באדר, ואילו הגדול יחגוג את בר המצווה שלו בכ"ט באדר, היות שבחודש אדר רגיל יש רק 29 ימים. ייתכן גם מקרה הפוך. ילד שנולד חודש אחרי חברו יחגוג בר מצווה יום לפניו. למשל, מי שנולד בשנה מעוברת בכ' באדר ב' וחברו נולד חודש לפניו בכ"א באדר א', ושנת בר המצווה שלהם היא שנה פשוטה. שני הילדים יחגגו את בר המצווה בחודש אדר, כאשר הקטן שנולד בחודש אדר ב' יקדים ויחגוג יום לפני חברו.	עריכה | תבנית | שיחה
11	את כתב רש"י, לא המציא רש"י, והוא גם לא השתמש בכתב זה. בפירוש רש"י לתורה, הספר הראשון בעברית שהודפס (בשנת 1475), מדפיס הספר הפריד בן הטקסט המקראי לפירוש על ידי עיצוב מיוחד של אותיות, שנקרא לימים 'כתב רש"י'.	עריכה | תבנית | שיחה
12	הברכה היהודית הנדירה ביותר היא ברכת החמה. ברכת החמה היא ברכת ראייה אותה מברכים בתקופת ניסן, כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים. על פי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בו הייתה בבריאת העולם, באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה. על כן הברכה נאמרת בימי רביעי בלבד, יום בריאת המאורות על פי ספר בראשית, אחת ל-10,227 ימים. תאריך אמירת הברכה הוא ה-26 במרץ בלוח היוליאני, שעל פי הקירוב שלו נקבע זמן הברכה. בלוח הגריגוריאני, המקובל כיום, התאריך חל ב-8 באפריל עבור המאה ה-20 והמאה ה-21 וה-9 באפריל עבור המאה ה-22, כתוצאה מהתרחבות הפער בין הלוחות. הפעם הקודמת בה נאמרה הברכה הייתה ב-8 באפריל 2009 (י"ד בניסן ה'תשס"ט), והפעם הבאה תהיה ב-8 באפריל 2037 (כ"ג בניסן ה'תשצ"ז).	עריכה | תבנית | שיחה
13	היהדות האורתודוקסית, כמו דתות אחרות בעבר ובהווה, ממנה למשרות דתיות למיניהן בעיקר גברים. עם זאת, בהיסטוריה של היהדות האורתודוקסית שמור מקום של כבוד גם לנשים אחדות שזכו למוניטין דתיים או כיהנו בממסד הרבני. מרים, דבורה וחולדה היו נביאות או שופטות והנהיגו את עם ישראל. ברוריה, אשת התנא רבי מאיר, צוטטה כמה וכמה פעמים בתלמוד. בישיבה בגרמניה, בסוף המאה ה-14, הורתה מבעד לווילון אשה בשם מרים, שהייתה סבתו של רבי שלמה לוריא, וכונתה "מרים תופסת ישיבה". דונה גרציה נשיא ייסדה ישיבה בטבריה במאה ה-16. במאה ה-17 בכורדיסטן, כיהנה אסנת ברזאני כראש ישיבה. היא הייתה ידועה בכינוי "התנאית", ואף פנו אליה בראשי התיבות כמוהר"ר, שפירושן "כבוד מורנו ורבנו הרב רבי". הבתולה מלודמיר נהגה כאדמו"ר, הניחה תפילין ועסקה בקבלה מעשית במאה ה-19.	עריכה | תבנית | שיחה
14	בראש מוסד החכם באשי במולדובה עמדו במהלך כל ההיסטוריה בני משפחת המייסד, החכם באשי הראשון של נסיכות מולדובה - נפתלי בן יצחק הכהן - פרט למקרה אחד. חסידים שהיגרו אל הנסיכות מגליציה, מפולין ומאוקראינה, לא היו מרוצים מסדרי השחיטה שהיו נהוגים בה. לאחר שמוסד החכם באשי סירב למנות שוחטים מבין החסידים, פנו האחרונים אל השלטונות בהסתמכם על התקנון האורגני והביאו לביטול המוסד.	עריכה | תבנית | שיחה
15	בניגוד למשתמע מהשם "תפילת שמונה עשרה", יש בתפילה זו 19 ברכות, ולא 18. בהתחלה, אכן היו ב"תפילת שמונה-עשרה" 18 ברכות, אך מפני שבימי רבן גמליאל התרבו המינים בעם ישראל, הוסיף שמואל הקטן את ברכת המינים, לבקשתו של רבן גמליאל. לאחר ההוספה של ברכה זו לא שינו את שם התפילה והיא נשארה "תפילת שמונה עשרה".	עריכה | תבנית | שיחה
16	בספר החינוך, כתובה מצווה נוספת שאינה כתובה בספר המצוות לרמב"ם, והיא שאסור להקריב קורבן פסח בבמת יחיד. למרות זאת, בספר החינוך ישנן 613 מצוות, מפני שהמצווה שאסור שזר יאכל מקרבנות שהם קדשי קדשים, מופיעה בספר המצוות לרמב"ם ולא בספר החינוך.	עריכה | תבנית | שיחה
17	אחד הנושאים העיקריים במשפט העברי הוא דרכי הקניין. כך, למשל, חפצים מיטלטלים נקנים בהגבהה שלהם בידי הקונה, ונכסי דלא ניידי בכסף, שטר או חזקה. דרכי הקניין של בעלי חיים שנויים במחלוקת תנאים. תנא קמא סבור שבעלי חיים נקנים במשיכה (כאשר הקונה מזיז אותם ממקום למקום), אולם לדעת רבי שמעון בעלי חיים, כמו מטלטלים, נקנים דווקא בהגבהה. דעה זו עוררה את רב יוסף לתמוה כיצד ניתן לקנות פיל. אחת התשובות בתלמוד, היא שיש להביא "חבילי זמורות" כדי לקנות את הפיל. יש שפירשו (רש"י) שעל הקונה להניח זמורות אלה על הרצפה ולהוליך את הפיל עליהם - וכיון שהזמורות גבוהות, הפיל נקנה בהגבהה. אך לפי פירוש בעלי התוספות, הקניין מתבצע בכך שמניפים את הזמורות, שהם מאכל פילים, מול הפיל, וכשהפיל קופץ כדי לאכול מהם - הוא נקנה בהגבהה.	עריכה | תבנית | שיחה
18	על פי ההלכה היהודית איסורי עריות נכללים בשבע מצוות בני נח. כלומר, גם מי שאינו יהודי אסור להינשא לקרובי משפחתו (אב ואם, אחים ואחיות וכו'). אולם, גר שמתגייר נחשב בהלכה כקטן שנולד, כל קשרי המשפחה שהיו לו מתבטלים ואין לו שום קרבת משפחה (אף אם משפחתו מתגיירת עמו). ואכן, מדין התורה גר יכול להתחתן עם אחותו הגיורת מכיוון שקרבת המשפחה ביניהם התבטלה. אולם, חכמים תיקנו שגר לא יוכל להתחתן עם אף אדם שהיה אסור לו להתחתן איתו לפני שהתגייר כדי שלא יאמר שבא מקדושה חמורה לקדושה קלה, כלומר שדברים שהיו אסורים לו לפני הגיור מותרים לו עכשיו.	עריכה | תבנית | שיחה
19	בעזרת כלים מתמטיים, ניתן לטפל במספר בעיות מתחום ההלכה מנקודת מבט מודרנית. כך, למשל, בעיית מי שהיה נשוי שלוש נשים, המופיעה במשנה, דנה במקרה של חלוקת עזבונו של אדם בין שלוש אלמנותיו או בפירוק שותפות. פרשני המשנה התקשו למצוא את הכלל המנחה שעל פיו נקבעו מקרים אלו, והמשנה נותרה ללא פירוש משביע רצון, עד לפתרון הבעיה על ידי ישראל אומן ומיכאל משלר בשנת 1985 על ידי הפעלת כלים מתורת המשחקים המודרנית על טקסט מן המשנה. דוגמה נוספת היא בעיית תנורו של עכנאי, הדנה במחלוקת הלכתית בין רבי אליעזר בן הורקנוס לבין חכמים בנוגע לכשרותו של תנור. רבי אליעזר, אשר היה בטוח בצדקתו, ניסה להוכיחה לחכמים על ידי אותות ומופתים: חרוב הנעקר ממקומו מאה אמה, מים שזרמו הפוך באמתם, קירות בית מדרש אשר למצוותו מטו לנפול ובת קול אשר יצאה מן השמיים. למרות כל אותות ומופתים אלו, סירבו החכמים לקבל את דעתו של רבי אליעזר ונשאלת השאלה "מדוע?". הסבר אפשרי, מקודת המבט של הפורמליזם המתמטי, מצביע על כך שטענתיו של רבי אליעזר אודות אותות ומופתים אינם מהווים הוכחה משום שלא ניתן לחזור עליהם, בניגוד ל"הוכחה פורמלית" המתבססת, במקרה המדובר, על חוקי התורה כאקסיומות ועל המידות שהתורה נדרשת בהן כעל כללי היסק פורמליים, כך שחזרה על אותם כללי ההיסק תוביל לאותה התוצאה בכל פעם מחדש.	עריכה | תבנית | שיחה
20	על פי ההלכה, בין אכילת בשר לאכילת חלב ומוצריו יש להמתין זמן מה (בין שעה אחת לשש שעות, ע"פ המנהגים השונים). יוצא מכך שישנו זמן בו אסור לאכול גם חלב וגם בשר: אם אדם אכל בשר לפני השקיעה של כ"ט תמוז, אסור לאכול לאחר השקיעה מוצרי חלב, כי עוד לא מס' השעות המשמשות להפרדה בין הבשר והחלב, וגם מוצרי בשר אסור לאכול כי לא נהוג לאכול בבשר בתשעת הימים. במצב זה ניתן לאכול רק מאכלי פרווה.	עריכה | תבנית | שיחה
21	ישראל אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה ברכת המלכים היא ברכה הנאמרת לעיתים נדירות, בנוכחות מלך. חתן פרס נובל לספרות, שמואל יוסף עגנון, בירך את הברכה בטקס קבלת הפרס שבאופן מסורתי נערך בנוכחות מלך שוודיה, על המלך גוסטב השישי אדולף ב-1966. לעומתו חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור ישראל אומן, נמנע מלברך אותה כשקיבל את הפרס מהמלך קרל השישה עשר גוסטב ב-2005, כיון שקיבל חוות דעת הלכתית מהרב אהרן ליכטנשטיין לפיה אין לברך את ברכת המלכים על מלכים שמעמדם הוא ייצוגי בלבד ואין להם כוח ביצועי ממשי. אך כעבור שנה, כשפגש אומן את עבדאללה השני, מלך ירדן ב-2006, בירך אומן את הברכה כיון שלצד תואר המלוכה מלכי ירדן הם גם שליטים לכל דבר, ולפי כל הפוסקים על הרואה אותם לברך את הברכה.	עריכה | תבנית | שיחה
22	ספרי תלמוד יש הנוהגים, כהכנה ליום הכיפורים, לבצע כפרות - סיבוב תרנגול מעל לראש באמירת "זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך ואכנס לחיים טובים ארוכים ולשלום", ולבסוף לשחוט אותו ולעשות ממנו ארוחה לעניים. ישנם הנוהגים לסובב סכום כסף סביב הראש ולתת אותו לצדקה ככופר נפש. יש השוללים מנהג זה משום "דרכי האמורי", והמחלוקת בדבר היא עוד בתקופת הראשונים, ובאה לידי ביטוי ברשב"א ור' יוסף קארו ששללו, לעומת הרמ"א שהתיר.	עריכה | תבנית | שיחה
23	חופה על פי ההלכה, אישה שהתחתנה פעמיים ובעליה מתו ממחלה, עלולה להיחשב אישה קטלנית, שהנישואים עמה אסורים, שכן חוששים שהיא הגורם למות בעליה הקודמים.	עריכה | תבנית | שיחה
24	ילד משחק כדורגל המילה תיקו, המציינת שוויון במשחק כדורגל ובמשחקי ספורט אחרים, היא במקורה מושג תלמודי בארמית, שמשמעותו ספק הלכתי שאין בו הכרעה. המושג מצוי למעלה משלוש מאות פעמים בתלמוד הבבלי. מבחינה בלשנית, מילה זו היא קיצור של המילה תיקום, כלומר תעמוד ללא פתרון. מקובל לפרש בדרך רמז, על פי רבי אליהו בחור בספרו "התשבי", כראשי תיבות: תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות, דהיינו יש להשאיר את ההכרעה במחלוקת לעתיד לבוא, לבואו של אליהו הנביא. על פי רעיא מהימנא שבספר הזוהר, המילה רומזת לכך שחסר חלק מהתיקון לשאלה.	עריכה | תבנית | שיחה
25	מבנהו של הקרמבו הביא לדיון בברכה שיש לברך עליו. ברכתה של העוגייה היא בורא מיני מזונות, וברכתם של הקצפת והשוקולד היא שהכול נהיה בדברו. על פי ההלכה בעת אכילת מאכל בו מעורבות שתי ברכות, יש לברך על העיקר ואין צורך לברך על הטפל. כך לדוגמה בעת אכילת קרואסון ממולא בשוקולד יש לברך על הבצק, שהוא העיקר, ולא על השוקולד. בנוגע לקרמבו קיים ויכוח - האם העוגייה היא בגדר הטפל או שמא הקרם והשוקולד הם הטפלים. לכן יש שמפרידים את הקצפת והשוקולד מהעוגייה ומברכים על כל אחד בנפרד (ולפי הכללים המקובלים, אוכלים קודם מן העוגייה, שברכתה קודמת). דעות אחרות מסתפקות בברכה אחת - כל אחד לשיטתו בעניין העיקר והטפל.	עריכה | תבנית | שיחה
26	הבדלה - הברכה על היין, תחריט על עץ מהמאה ה-14 בעוד בקרב היהדות הרבנית מקובל כי פיקוח נפש דוחה שבת, לפי ההיימנות, מערכת האמונה וההלכה של ביתא ישראל, דווקא השבת דוחה פיקוח נפש. קדושתה של השבת לפי ביתא ישראל דוחה למעשה הכול - לרבות חייהם של מאות אנשים או חגים ומועדים מקודשים אחרים. מצוות שבת מחמירות אלו מובאות בספר התְאְזַזֵה סנְבֶת (ספר 'מצוות השבת') אשר נכתב במאה החמש עשרה על ידי הנזיר היהודי אבא צברה. בגלות אתיופיה שמירת השבת נעשתה לפי כלליה המחמירים של ה'תאזזה סנבת' ולא מעט סיפורים נותרו עם העולים על הסכנות שלקחו על עצמם, בדרך לישראל, לשם קיום מצוות שמירת השבת ברוח זו.	עריכה | תבנית | שיחה
27	פעילות שליחי חב"ד להפצת שבע מצוות בני נח בכפר בית ג'אן בני הדת היהודית מצווים בתרי"ג (613) מצוות, אולם לפי המסורת הרבנית, גם הגויים מצווים לקיים מספר מצוות, המכונות שבע מצוות בני נח. על פי מסורת חז"ל, בשש מצוות כבר נצטווה אדם הראשון, והשביעית, שהיא איסור אבר מן החי, ניתנה לנח ולבניו לאחר המבול. שבע מצוות אלו הן: איסור עבודה זרה, ברכת השם (איסור על קללת שם האל), איסור רצח, איסור גילוי עריות, איסור גזל, איסור אכילת אבר מן החי ומצוות דינים (הקמת מערכת משפט). המקורות היהודיים, כדוגמת הגמרא וספרי הרמב"ם, עוסקים רבות בשבע מצוות בני נח ובהשלכותיהן. כיום ישנם גורמים מסוימים ביהדות העוסקים בהפצת "שבע מצוות בני נח" בקרב אומות העולם. כתוצאה מפעילות זו נוצרו בציבור הלא יהודי חוגים המקבלים על עצמם את שבע מצוות בני נח. לעומת זאת ישנם חוגים שסבורים שאין צורך, ואף אסור, לעסוק כיום בהפצת מצוות אלו. בעקבות יוזמתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון ופעילותם של חסידי חב"ד בנושא, נוספה בספר החוקים האמריקאי התייחסות הצהרתית לערכן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.	עריכה | תבנית | שיחה
28	עד לשנות ה-70 של המאה ה-20, למעשה, לא היה קיים איסור הלכתי ביהדות על אכילתם של דגי חרב. כבר בגמרא מוזכרים ה"כטספטייס ואכספטייס" כדגים שיש להם קשקשים אך עתידים להשירם, ולכן כשרים. פקפוק בכשרותו עלה לראשונה, ככל הידוע, ב-1951. הרב משה דוד טנדלר, שהיה דוקטור למיקרוביולוגיה, ציין אותו כאסור ברשימה שערך עבור מחלקת הכשרות של האיחוד האורתודוקסי, ונימק שלא מצא לו קשקשים בבגרותו. ב-1961 נוצר פולמוס סביב העניין כשהרב איסר יהודה אונטרמן ענה בשו"ת שדג החרב מותר. פולמוס סוער זה נמשך כעשור, נסוב על דקויות ומחלוקות עבר בשאלת הקשקשים והשלכותיהם על כשרות דגים, ועירב מספר איכתיולוגים. הסוגיה הפכה לאבן בוחן בין הקונסרבטיבים לאורתודוקסים. לבסוף התקבל האיסור על דג החרב בחוגים האורתודוקסיים בפועל, על אף הסתייגויות רבות, אם כי יהודים במדינות הים התיכון כמו טורקיה הוסיפו לאכלו.	עריכה | תבנית | שיחה
29	חציל כשהכירו היהודים לראשונה את החציל, התעוררה בעולם ההלכה שאלה לגבי היתר אכילתו. לפי ההלכה, פֵּרותיו של עץ בִּשְלוש השנים הראשונות לנטיעתו, הם ערלה ואסורים באכילה. לעומת זאת, ב"פרי האדמה", לא קיים איסור זה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי העץ", לא ניתן לאכול את פֵּרותיו, שכן לאחר השנה השלישית החציל אינו מצמיח עוד פֵּרות, ולפני כן, פֵּרותיו אסורים באכילה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי האדמה", ניתן לאכול את פרי החציל מיד עם צמיחתו. בסופו של דבר, ממספר שיקולים נפסק כי החציל אינו פרי העץ ואכילתו אינה כרוכה באיסור ערלה.	עריכה | תבנית | שיחה
30	-	הוספה
31	-	הוספה
32	-	הוספה
33	-	הוספה
34	-	הוספה
35	-	הוספה
36	-	הוספה
37	-	הוספה
38	-	הוספה
39	-	הוספה
40	-	הוספה
41	-	הוספה
42	-	הוספה
43	-	הוספה
44	-	הוספה
45	-	הוספה
46	-	הוספה
47	-	הוספה
48	-	הוספה
49	-	הוספה
50	-	הוספה
51	-	הוספה
52	-	הוספה
53	-	הוספה
54	-	הוספה
55	-	הוספה
56	-	הוספה
57	-	הוספה
58	-	הוספה
59	-	הוספה
60	-	הוספה
61	-	הוספה
62	-	הוספה
63	-	הוספה
64	-	הוספה
65	-	הוספה
66	-	הוספה
67	-	הוספה
68	-	הוספה
69	-	הוספה
70	-	הוספה
71	-	הוספה
72	-	הוספה
73	-	הוספה
74	-	הוספה
75	-	הוספה
76	-	הוספה
77	-	הוספה
78	-	הוספה
79	-	הוספה
80	-	הוספה
81	-	הוספה
82	-	הוספה
83	-	הוספה
84	-	הוספה
85	-	הוספה
86	-	הוספה
87	-	הוספה
88	-	הוספה
89	-	הוספה
90	-	הוספה
91	-	הוספה
92	-	הוספה
93	-	הוספה
94	-	הוספה
95	-	הוספה
96	-	הוספה
97	-	הוספה
98	-	הוספה
99	-	הוספה
100	-	הוספה

בחזרה לפורטל