פורטל:המורשת העולמית/מדינה נבחרת/10

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Flag of Russia.svg

בתחומה של רוסיה מספר גדול של אתרי מורשת עולמית, העוסקים בעושרה ההיסטורי והאדריכלי, כמו גם בעושרה הטבעי.

הכיכר האדומה היא הכיכר המפורסמת במוסקבה, והיא נחשבת פעמים רבות למרכזה של העיר ולמרכזה של רוסיה כולה. אורכה של הכיכר הוא 695 מטר ורוחבה 130 מטר, וסביב לה ובשטחה שוכנים מבנים היסטוריים חשובים, ובהם הקרמלין, המאוזוליאום של לנין, כנסיית וסילי הקדוש, וסמוכות לה אנדרטת מינין ופוז'ארסקי והבימה העגולה הידועה בשם לובנויה מייסטו. עוד ניצבים במקום חנות הכל-בו גום, קתדרלת קאזאן, שער התחייה והמוזיאון ההיסטורי הממשלתי. הקרמלין הוכרז כאתר מורשת עולמית יחד עם הכיכר האדומה, והוא הקרמלין הידוע ביותר ברוסיה. השימוש השגור במושג "הקרמלין" מתייחס לרוב למעוז הממשל הרוסי במוסקבה, וזאת בשל כך ששימש כמשכנם העיקרי של הצארים במשך מאות בשנים, כמעוז השלטון הסובייטי בעידן הקומוניסטי, וכמשכנו של הנשיא כיום.

הכיכר האדומה

קרמלין ידוע נוסף הוא הקרמלין בקאזאן. זהו המבצר המרכזי בעיר קאזאן והוא משמש כיום כמרכז השלטוני של רפובליקת טטרסטן. הקרמלין הוא מכלול מורכב ויחיד במינו של ארכאולוגיה, היסטוריה, תכנון עירוני ואדריכלות. התפתחותו החלה בתקופה הטרום מונגולית במאה ה-10, ונמשכת עד היום, אגב השפעה של האדריכלות הבולגרית והטטרית, אדריכלות אורדת הזהב, השפעה איטלקית, רוסית ומודרנית. ייחוד נוסף של המכלול הוא בכך שהוא ניצב בקצה צפון-מערבי של אזור ההשפעת האסלאם, במקום בו זה פוגש בסגנון פסקוב באדריכלות הרוסית.

ברבע השני של המאה ה-15 הגיעו הנזירים הראשונים אל איי סולובצקי בים הלבן שבצפון-מערב רוסיה. לקראת סוף המאה כבר נחשב מנזר סולובצקי למוקד דתי ורוחני בצפון הרוסי ופעל להפצת הנצרות בקרב האוכלוסייה הפגנית באזור, ובאמצע המאה ה-16 כבר יצא שימעו בכל רחבי רוסיה. החל בסופה של המאה ה-16 נודעה למנזר חשיבות אסטרטגית, הוקמו בו ביצורים אשר נועדו להגן עליו מפני התקפות שוודים והוצב בו חיל מצב. ב-1920 החליטה הממשלה הסובייטית לסגור את המנזר ובין 1922 ועד 1939 היה המקום לגולאג. תחילה עסק בחינוך מחדש, אך מאוחר יותר שונה יעודו מספר פעמים, ובשנותיו האחרונות שימש כמתקן כליאה של הנ.ק.ו.ד.. רק ב-1990 התירו השלטונות את חידושה של הקהילה הנזירית.

מראה בימת באיקל

על אתרי המורשת העולמית החשובים המתמקדים בטבע ברוסיה נמנית ימת באיקל שבדרום סיביר. אורכה של הימה הוא 636 ק"מ, רוחבה כ-80 ק"מ ושיטחה כ-31,500 קמ"ר. הימה היא ימת המים המתוקים העתיקה והגדולה בעולם מבחינת נפחה. עומקה המרבי מגיע ל-1,637 מטר, והיא העמוקה בעולם. מעט מאוד היה ידוע על האגם וסביבותיו עד אשר החלה העבודה על מסילת הברזל הטרנס-סיבירית. בידודה, גילה ועומקה של הימה תרמו להיווצרות פאונה עשירה ומיוחדת של מים מתוקים, המהווה מוקד עניין חשוב לחקר האבולוציה. בימה חיים 1085 מיני צמחים ו-1,550 מיני בעלי חיים, מהם מעל ל 60% אנדמיים.

הקווקז המערבי הוא השם הקיבוצי שניתן לתא שטח בגודל של 3,516.2 קמ"ר במערבו של הקווקז ברוסיה. השטח משתרע בדרום מזרח מחוז קרסנודר, בדרום הרפובליקה של אדיגיה ובמערב הרפובליקה של קאראצ'אי-צ'רקסיה, וכולל מספר יחידות גאוגרפיות שהגדולה שבהן היא השמורה הביוספרית הלאומית של הקווקז. האזור הררי וגובהו נע מ-250 מטר עד מעל ל-3,000 מטר. מבחינה גאולוגית, השטח מגוון וכולל את כל קשת המסלע החל מהפרקמבריון ועד לפליאוזואיקון, וצפונו עשוי אבן גיר ומתאפיין בנוף קארסטי עשיר במערות. האזור עוצב על ידי קרחונים ש-60 מהם, בשטח כולל של 18 קמ"ר, עדיין קיימים. 384 מיני בעלי חיים חיים בקווקז המערבי, ולאלה מצטרפים 246 מיני עופות, מיני דו-חיים ודגי נהרות וכ-2,500 מינים מתועדים של חרקים. לכל אתרי המורשת העולמית ברוסיה.