פורטל:הממשל בישראל/הידעת?/קטעי הידעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


1
אליעזר קפלן, שר האוצר הראשון של ישראל

בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל שבירושלים קבורים גדולי המנהיגים של מדינת ישראל. בין השאר זכאים להיקבר בבית העלמין נשיאי מדינת ישראל, ראשי הממשלה, יושבי ראש הכנסת ובני זוגם וכן מעוטרי עיטור הגבורה. עם זאת, בשני מקרים חרגו מכלל זה: שר האוצר הראשון אליעזר קפלן היה לראשון להיקבר בחלקה, לאחר שנפטר בעת כהונתו ובטרם נקבעו אמות המידה לזכאות. ב-2007 הוחלט לקבור במקום גם את ראש עיריית ירושלים טדי קולק. מנגד, יש זכאים שבחרו להיקבר במקום אחר, כגון נשיאה הרביעי של ישראל אפרים קציר, שביקש להיקבר ברחובות לצד רעייתו, וראש ממשלתה השישי מנחם בגין, שביקש להיקבר בחלקת עולי הגרדום שבהר הזיתים.

עריכה | תבנית | שיחה
2
שמעון פרס

בישראל, מגבלת הגיל היחידה בבחירה לכנסת היא היותו של המועמד בן 21 לפחות. חבר הכנסת הצעיר ביותר שנבחר אי פעם לכנסת הוא משה נסים, שנבחר לכנסת הרביעית מטעם הציונים הכלליים בהיותו בן 24 בלבד, ועל כן כונה "הינוקא של הכנסת". האדם המבוגר ביותר שנבחר אי פעם לכנסת הוא דוד בן-גוריון, שנבחר לכנסת השביעית כשהיה בן 83. חבר הכנסת שמעון פרס אמנם היה רק בן 36 כשנבחר לראשונה לכנסת, אך היה בן 82 כשנבחר בפעם הארבע עשרה לכנסת. הוא סיים את תפקידו כשגילו נשק ל-84, לאחר שנבחר לכהן כנשיא מדינת ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה
3
Benmeir shlomo.jpg

במדינות בהן יש מונרך עוברת בדרך כלל המלוכה בירושה לילדיו על פי כלל העדפת הבן הבכור. גם בדיקטטורות מסוימות עוברת הנהגת המדינה מאב לבן, כמו בסוריה בה ירש בשאר אל אסד את אביו חאפז אל אסד. צירוף מקרים מעניין קרה באופן ייחודי גם בכנסת: עם מותו בשנת 1971 של חבר הכנסת מטעם המפד"ל הרב ד"ר ישראל שלמה בן-מאיר, החליף אותו הבא בתור ברשימת המועמדים, בנו ד"ר יהודה בן-מאיר.

עריכה | תבנית | שיחה
4
יעל דיין

ל-24 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת ב-60 שנותיה הראשונות יש בן או בת שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. הגדילה לעשות משפחת דיין, שבה יש שלושה דורות של חברי הכנסת: שמואל דיין, משה דיין ויעל דיין. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות. מסטטיסטיקה זו עולה שאם לאדם יש קרוב משפחה שכיהן בכנסת בעבר, עשוי להיות לו יתרון על פני מועמדים אחרים בהיבחרות לכנסת.

עריכה | תבנית | שיחה
5
ישראל ישעיהו-שרעבי

ישראל ישעיהו-שרעבי היה פעיל במפלגת מפא"י עוד לפני קום המדינה. בבחירות לאספה המכוננת הוצב במקום ה-77 הלא-ריאלי ברשימת המועמדים של מפלגתו, שזכתה ב-46 מנדטים. אך כעשרה חודשים לאחר שנציג העדה התימנית אברהם טביב נפטר, נכנס ישעיהו-שרעבי לכנסת לאחר ש-26 מועמדים שהוצבו לפניו ברשימה התפטרו ממנה. הוא כיהן בכנסת 26 שנים רצופות ואף שימש כיושב ראש שלה וכשר הדואר.

עריכה | תבנית | שיחה
6
פינחס רוזן

בשנת 1968 קיבלה הכנסת את חוק יסוד: הממשלה, שבו נאמר בסעיף 13ג: "חבר הכנסת שהרכיב ממשלה יעמוד בראשה". עד אז היה יכול חבר הכנסת שהרכיב את הממשלה, שלא לעמוד בראשה, כפי שאכן קרה פעמיים בהיסטוריה של מדינת ישראל. ב-1950 הרכיב פינחס רוזן את ממשלת ישראל השנייה, שבראשה עמד דוד בן-גוריון וב-1961 הרכיב לוי אשכול את הממשלה העשירית, ממשלתו האחרונה של בן-גוריון

עריכה | תבנית | שיחה
7
Plato sharon.jpg

אחד המתמודדים בבחירות לכנסת התשיעית היה איש העסקים שמואל פלאטו שרון, שבאותה עת חשש מפני הסגרתו לצרפת בשל עבירות מיסים, ובתשדירי הבחירות אף נראה מובל, כביכול, אל מטוס בשדה התעופה, ומוסגר לצרפת. פלאטו שרון, שהתמודד תחת הסיסמה "פלאטו שרון - האיש הבודד לכנסת", היה המועמד היחיד ברשימתו. הוא זכה במספר קולות שהספיק לשני חברי כנסת, אך הואיל ורשימתו, שלימים נקראה פיתוח ושלום, לא כללה מועמדים נוספים, המנדט הנוסף חולק בין יתר המפלגות בהתאם לחוק בדר-עופר.

עריכה | תבנית | שיחה
8
יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל העשרים וחמש

על אף שלממשלת מיעוט יש דימוי שלילי, ונראה שסיכוייה מועטים לקום ולתפקד ביציבות, ישנן דמוקרטיות פרלמנטריות רבות בעולם בהן יש מסורת של ממשלת מיעוט יציבה. בדנמרק שלטו במשך 26 שנה, בין השנים 1972 עד 1998, ממשלות מיעוט בלבד. במדינות סקנדינביה ובהולנד שכיחות ממשלות מיעוט, וכך גם בניו זילנד, איטליה וקנדה. למעשה, ארנד ליפהרט בדק ומצא שבפרלמנט בו אין מפלגה בעלת רוב מוחלט, קמו ביותר מרבע מהמקרים ממשלות מיעוט. בישראל, למרות שבבחירות מעולם לא זכתה אף מפלגה לרוב מוחלט בכנסת, הקמתה של ממשלת מיעוט מלכתחילה מעולם לא התרחשה, וקיומה של ממשלת מיעוט לאורך זמן הוא חזון נדיר. רק ממשלה אחת כזו התקיימה לזמן ארוך, הממשלה ה-25 בראשות יצחק רבין, שתפקדה במשך כשנתיים כממשלת מיעוט, לאחר פרישת מפלגת ש"ס.

עריכה | תבנית | שיחה
9
בניין הכנסת

בשנת 1999, באחד מהאירועים המביכים בתולדות הכנסת, עמדו חברי-הכנסת בשעה 3 לפנות בוקר לדקת דומייה לזכרו של חבר הכנסת אמנון רובינשטיין בעודו חי ונושם (עד היום נכון ל-2018). יו"ר הכנסת, אברהם בורג, אף נשא תפילת אל מלא רחמים לזכרו, וזאת בעקבות הודעת כזב שמסר לו זלמן שושי כשהוא מתחזה לרופא ומשתמש במידע שהשיג בעת אשפוזו עם רובינשטיין באותו בית חולים. רובינשטיין הגיב בפראפרזה על שם ספרו של מארק טוייןשמועות על מותי מוגזמות מאוד". שושי הואשם בשימוש במתקן בזק לשם הטרדה - ורובינשטיין, לאחר ששושי התנצל בפניו במשיבון, ניסה לבטל את העמדתו לדין, ולאחר קביעה פסיכיאטרית שושי נפטר מאחריות פלילית בשל הגנת אי שפיות.

עריכה | תבנית | שיחה
10
נחום ניר-רפאלקס

נחום ניר-רפאלקס הוא יושב ראש הכנסת היחיד שלא נמנה עם מפלגת השלטון. הוא נבחר הודות לקואליציית ניר שהוקמה לשם בחירתו. ניר שימש בתפקיד זה הזמן הקצר ביותר, 8 חודשים ו-28 ימים. מחליפו בתפקיד קדיש לוז שימש בתפקיד הזמן הארוך ביותר - 9 שנים 11 חודשים ו-17 ימים, 3 ימים יותר מיו"ר הכנסת הראשון יוסף שפרינצק.

עריכה | תבנית | שיחה
11
שמעון פרס

לפני קום המדינה ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל נהוג היה כי הנושאים בתפקידים בכירים או ייצוגיים יעברתו את שמם. כך דוד גרין עברת את שמו לדוד בן-גוריון, שמעון פרסקי נודע בשם שמעון פרס ואוברי איבן הוא אבא אבן. כשנדרש ראש השב"כ השני, איזידור רוט, לשנות את שם משפחתו לשם עברי, הפגין את שנינותו ושינה את שמו לאיזי דורות, וכך ציית להוראה מבלי ששמו יישמע אחרת.

עריכה | תבנית | שיחה
12
Levi Eshkol.jpg

תקלת קריאה, שנקלטה בציבור כגמגום, אשר נעשתה בעת נאום לאומה שנשא ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, ב-28 במאי 1967 בשידור חי בקול ישראל, בעיצומה של תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, חיזקה את תדמיתו של אשכול כאדם מהוסס. ברם, הגמגום לא נבע מהססנות אלא מבעיה טכנית. הנאום הודפס במכונת כתיבה, ודקות לפני הקראתו ביקש אשכול מהשר ישראל גלילי לערוך אותו. גלילי ביצע בו מספר תיקונים בכתב ידו. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים, עצר אשכול למספר שניות ופנה בלחישה לנמצאים באולפן, אירוע שנקלט כגמגום. ה"גמגום" נתן נקודת אחיזה למבקריו של אשכול, ולחצים מגורמים שונים בפוליטיקה הישראלית ומהציבור הובילו להחלפתו בתפקידו הנוסף כשר הביטחון ולהקמת ממשלת ליכוד לאומי. לסרטיית קול ישראל הועבר הנאום לאחר עיבוד, ולכן גרסת ההקלטה שאותה ניתן לשמוע היום שונה מזו ששמע הציבור בשידור. לימים קיבל הנאום את הכינוי הנאום המגומגם.

עריכה | תבנית | שיחה
13
גולדה מאיר

גולדה מאיר סיפרה שבהיותה אם צעירה בירושלים, חייתה בעוני. כדי להכניס את ילדה הבכור לגן הילדים היה עליה להסכים לכבס את בגדי כל הילדים בגן, משום שלא הייתה יכולה לעמוד בתשלום הנדרש מההורים.

עריכה | תבנית | שיחה
14
ציפי לבני

מאז קום המדינה ועד היום, נשים מעטות בלבד כיהנו בממשלות ישראל, ואף פחות נשים זכו לכהן בתפקידים בכירים בממשלה. ישראל מפגרת אחר רוב מדינות העולם המערבי, הן בייצוג נשים בבית המחוקקים, הכנסת, והן בממשלה. בממוצע, החל משנות ה-90, מהוות הנשים כ-6% עד 10% בלבד מממשלות ישראל ומקום המדינה ועד היום כיהנו בסה"כ 12 נשים שונות כשרות, כאשר מעולם לא כיהנו יותר משלוש נשים בו זמנית בממשלה.

על אף מיעוט הנשים בתפקידים אלו, ישראל היא בין המדינות המעטות שבהן כיהנה אישה כראש הממשלה. גולדה מאיר הינה האישה היחידה אשר כיהנה מאז קום המדינה כראש ממשלת ישראל. מאיר, יחד עם ציפי לבני הן גם שתי הנשים היחידות שכיהנו כשרות חוץ בממשלות ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה
15
Ben Gurion with youth1.jpg

כל 12 ראשי הממשלות שכיהנו בישראל, לא סיימו את תפקידם במועד שנקבע מראש לפי החוק. דוד בן-גוריון (פעמיים), משה שרת, גולדה מאיר, מנחם בגין, אהוד ברק ואהוד אולמרט התפטרו, לוי אשכול נפטר טרם סיום כהונתו, אריאל שרון חלה במהלך כהונתו, כהונתם של יצחק שמיר (פעמיים) ובנימין נתניהו התקצרה בשל הקדמת הבחירות, שלאחריהן לא המשיכו לכהן בתפקיד, שמעון פרס כיהן בממשלת הרוטציה והעביר את התפקיד ליצחק שמיר בקדנציה הראשונה, והקדים את הבחירות בקדנציה השנייה ויצחק רבין הקדים את הבחירות בקדנציה הראשונה ונרצח כשנה לפני סיום כהונתו השנייה.

עריכה | תבנית | שיחה
16
פרופ' עוזי אבן, חבר הכנסת הראשון שהיה גלוי בדבר נטייתו המינית

חה"כ מרשה פרידמן, שיצאה מהארון רק לאחר סיום כהונתה בכנסת, נחשבת לנציגה הראשונה של קהילת הלהט"ב בכנסת מאז הקמת מדינת ישראל. ד"ר עוזי אבן, שהושבע כחבר כנסת בשנת 2002 היה חה"כ הראשון שהיה גלוי בדבר נטייתו המינית במועד השבעתו, אלא שזו ארכה שבועות ספורים בלבד, בשלהי כהונתה של הכנסת ה-15. העיתונאי והפעיל הסביבתי ניצן הורוביץ, שכתב לאורך שנים טור פוליטי בעתון הקהילה הזמן הוורוד, נבחר בשנת 2009 לכנסת מטעם התנועה החדשה מרצ. הכנסת העשרים היא הכנסת הראשונה שבה כיהנו בו זמנית שני חברי כנסת מחוץ לארון: חה"כ איציק שמולי ממפלגת העבודה, שנתן פומבי לנטייתו המינית במהלך כהונתו, וחה"כ אמיר אוחנה מהליכוד, שנטייתו המינית הייתה ידועה לציבור עוד טרם היבחרו בפריימריז, והיה להומוסקסואל המוצהר הראשון שייצג בכנסת מפלגה ימנית. בכנסת העשרים ואחת, שפעלה רק למשך מספר חודשים, אוחנה מונה לשר ההומוסקסואל המוצהר הראשון בישראל.

עריכה | תבנית | שיחה
17
יצחק שמיר בשנת 1988

שם משפחתו המקורי של ראש ממשלת ישראל השביעי יצחק שמיר, היה יזרניצקי. את שם המשפחה המעוברת אימץ שמיר לאחר שהשתמש בשם זה כמפקד הלח"י. שמיר התחפש לרב בעת שהבולשת הבריטית ניהלה אחריו מצוד. הוא גידל זקן ופאות, לבש קפוטה וחבש כובע סמט וכינה את עצמו "הרבי שמיר". גם כינויו המחתרתי "מיכאל" היה עברות משמו של מנהיג המחתרת האירית, מייקל קולינס, שעל שמו בחר להיקרא.

עריכה | תבנית | שיחה
18
F-15, 71st Fighter Squadron, in flight.JPG

בדצמבר 1976 נכנס מטוס הקרב F-15 איגל לשירות בחיל האוויר הישראלי. בגלל איחור בנחיתת המטוסים, שנבע בעיקר מרוח חזיתית חזקה שנשבה משך כל הטיסה ומבעיות תדלוק אווירי, התאחר טקס קבלתם והסתיים בסמוך לכניסת השבת, ועקב כך לא הספיקו חלק משרי הממשלה לחזור לביתם לפני כניסת השבת. חילול השבת של השרים הביא להצבעת אי אמון בממשלה שיזמה החזית הדתית התורתית, וגרם להתמוטטות הקואליציה של ממשלת רבין הראשונה ולבחירות מוקדמות.

עריכה | תבנית | שיחה
19
ע'ג'ר

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. אולם, במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה מסוימת, על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. טריטוריות בודדות עונות להגדרה זו כמו ביר טוויל וליברלנד. לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר, בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה ישראל לא נלחמה במלחמה. אולם תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית. לכן מתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן, השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לכן, למרות שתושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, מבחינה רשמית הם תושבי שטח אויב.

עריכה | תבנית | שיחה
20
עיתון הארץ בעברית ובאנגלית

למרות שעיתון "הארץ" נתפש במשך עשרות שנים כעיתון שמטיף לזכויות הערבים בארץ ישראל, שמו לא תמיד העיד על זה. כשרצו להוציא את העיתון לראשונה, רצו להוציא אותו תחת השם "ארץ ישראל", אך הבריטים פסלו את השם, כי הוא קרא לארץ על שם עם ישראל. הגיליון הראשון שלו הופיע בשם ארוך שחלקו היה "למחנה הבריטי בארץ האויב הנכבשת". שם זה נפסל על ידי הבריטים אחרי הדפסה אחת. ביוני 1919 החל העיתון להופיע כיומון עצמאי בשם "חדשות הארץ". בדצמבר באותה השנה שונה הסמליל והושמטה ממנו המילה חדשות. את המילה "הארץ" בסמליל הראשון של העיתון, כתב בכתב ידו זאב ז'בוטינסקי. כמו כן, במשך שנים רבות, הוציאה מערכת עיתון זה גם עיתון ילדים, שנקרא "הארץ שלנו".

עריכה | תבנית | שיחה
21
גפן

מקובל לחשוב, שקשה להפלות אנשי שררה. אם נשמע, למשל, על כורם ותיק מזכרון יעקב, ש"אגודת הכורמים" המקומית מסרבת בשיטתיות לצרפו אליה, למרות שהוא עומד בכול תנאי הקבלה, נתקשה להאמין, שאותו כורם הוא ראש המועצה המקומית שם. אלא, שמקרה כזה אכן קרה. הכורם יעקב לוי, שנבחר שוב ושוב לראשות מועצת זכרון יעקב, נהג לשלוח שוב ושוב מכתבים, כדי לברר מדוע אגודת הכורמים המקומית אינה מקבלת אותו לשורותיה, והאגודה לא טרחה אפילו לענות למכתביו. אפילו כאשר ידידו של יעקב לוי, שר האוצר, לוי אשכול, התערב בעניין, האגודה לא קיבלה את יעקב לוי לשורותיה. השינוי היחיד שהצליח שר האוצר להשיג בנושא היה קבלת תשובה לקונית ולא עניינית בעל פה, במקום התעלמות מוחלטת מהבקשות. אגב, גם לא הייתה סיבה פוליטית לאפליה. יעקב לוי לא ניצל את תפקידו, חלילה, כדי לקפח את אגודת הכורמים, בשטח שבשליטתו. נהפוך הוא. לוי סייע לכורמים במכירותיהם. הוא חידש את "חג היין" השנתי במושבה, והזמין אליו אישים בכירים, כמו את נשיא המדינה דאז, זלמן שזר.

עריכה | תבנית | שיחה
22
אגורה ישראלית ישנה אחת

קשה לפוליטיקאים לתפוס כותרות בעיתונים. זה קשה במיוחד בתקופה שלקראת הבחירות. ויקטור תייר, שהתמודד לכנסת חמש פעמים, מתוכן שלוש פעמים ברשימה עצמאית, מצא דרך להיכנס, לקראת הבחירות, לכול מהדורות החדשות המרכזיות, ולספר שם על משנתו. תייר, שרצה להבליט את עוניו של האזרח הקטן, נהג לשלם את כל דמי ההשתתפות של מפלגתו בבחירות במטבעות של אגורה אחת. נוהגו זה יצר מהומה, כי הוא כפה על ועדת הבחירות המרכזית לשבת ולספור את כספו במשך שעות ארוכות. בעקבות זה נחקק "חוק תייר", המתיר תשלום לוועדת הבחירות המרכזית בהמחאה בנקאית בלבד.

עריכה | תבנית | שיחה
23
כניסת חדר המיון המרכזי, אסף הרופא

במשך חצי מאה לפחות, אסף הרופא היה אחד מבית החולים היחידים בישראל, שלא נהנו מפטור ממחצית תשלום הארנונה. הסיבה לכך לא הייתה מכוונת. שנים אחדות לאחר מלחמת העצמאות, הוגדר היישוב באר יעקב, בו מצוי אסף הרופא, כעיר עולים. יישובים שהוגדרו כך זכו לשורת הטבות, שאחת מהן הייתה פטור מוחלט מתשלום ארנונה לבתי החולים שבהם. כעבור שנים אחדות, תוקנה תקנה, לפיה בתי חולים, שאינם בערי עולים, פטורים מתשלום מחצית הארנונה. כעבור עוד מספר שנים, ערי העולים התבססו מבחינה כלכלית, וההטבות המיוחדות שלהם בוטלו.

עריכה | תבנית | שיחה
24
דגל רמת השרון

בשנת 1969 הוקמה "הרשימה הציבורית למען רמת השרון" (ר"ש) ומיד התמודדה בבחירות המוניציפליות למועצה המקומית. מתוך 11 המנדטים שבמליאת המועצה, היא השיגה חמישה. חמישה נוספים השיגה מפלגת המערך, שעד אז שלטה בעיירה. המנדט האחד עשר היה בידי נציג גח"ל, והוא סיפק לר"ש את שארית הרוב להרכבת הקואליציה ולהכרעת ההתמודדות. מועמדי ר"ש לא היו קשורים לשום מפלגה ארצית, ומידת הצלחתם בבחירות הפתיעה אותם מאוד. ראש הרשימה לא תכנן להיות ראש מועצה וסירב לקבל את התפקיד. כמוהו סירבו גם המועמדים מספר שתיים ושלוש ברשימה. רק פסח בלקין, מועמד מספר ארבע, שספק אם נחשב לפני הבחירות כמועמד במקום ריאלי, הסכים להנהיג את העיירה. בסופו של דבר, תושבי רמת השרון היו מרוצים מתפקודו של בלקין במהלך הקדנציה, ובבחירות הבאות, בשנת 1974, הם בחרו בו ברוב מוחלט של 8/13 מנדטים.

עריכה | תבנית | שיחה
25
תמונת נוף של מע'ר

בבחירות לרשויות המקומיות בישראל עומד אחוז החסימה על שלושה רבעים ממספר הקולות הנחוץ למושב אחד במועצה. לכאורה, זהו אחוז חסימה נמוך. עם זאת, ידוע על מקרה בו שום רשימה לא עברה את אחוז החסימה: בבחירות למועצה המקומית מע'אר בנובמבר 1965 התמודדו 19 רשימות על 9 מקומות, אך אף אחת מהרשימות לא עברה את אחוז החסימה שעמד על 155 קולות, מתוך 1860 הקולות הכשרים שנספרו. בבחירות החוזרות שנערכו ביולי 1966 התמודדו אחת עשרה רשימות, ששמונה מהן עברו את אחוז החסימה.

עריכה | תבנית | שיחה
26
טקס הכרזת העצמאות

ישנן השלכות שליליות לעמימות, לחוסר בהירות או לדו משמעות, שקיימים בשרטוטיהן של מפות או בנוסחיהם של הסכמים, של הצהרות או של החלטות. בבואם של הצדדים להציב את הגבולות שסומנו במפות או לממש את ההסכמים, את ההצהרות או את ההחלטות, כל צד בוחר בפרשנות שנוחה לו, והמחלוקת שקדמה להסכמה לא נפתרת. כדוגמה ניתן להביא את המחלוקת לגבי הריבונות באיי סן חואן שהובילה למלחמת החזיר, את חוסר הבהירות שנוצר לגבי מעמדם של האזורים שנמצאים 'בתוך עוביו של העיפרון' ששרטט את קווי שביתת הנשק בין ישראל לבין שכנותיה בשנת 1949 ואת הפרשנויות השונות להחלטה 242 של מועצת הביטחון, לגבי הנסיגה הנדרשת מישראל: "מן השטחים שנכבשו", כלומר מכולם, או "משטחים שנכבשו", כלומר מחלקם. אולם, לעיתים דו משמעות יכול דווקא להועיל ולפתור מחלוקות: בעת ניסוח מגילת העצמאות, דרשו נציגי ועדת הניסוח הדתיים להזכיר בה את האל ואילו נציגי הוועדה החילונים דרשו להשמיט אזכורים כאלה. כפשרה, נכתב במגילה הביטוי "צור ישראל", המתפרש ככינוי לאל אך גם כהתייחסות לעוז רוחו של העם היהודי.

עריכה | תבנית | שיחה
27
-
הוספה
28
-
הוספה
29
-
הוספה
30
-
הוספה