פורטל:העת העתיקה/הידעת?/אסופת קטעי הידעת
1
.jpg)
שנת 69 לספירה מכונה על ידי ההיסטוריונים של רומא העתיקה שנת ארבעת הקיסרים. סמוך לשנה זו הסתיים עידן הטירוף של הקיסר נירון. נירון עלה לשלטון בגיל 16, וכעבור מספר שנים פתח בשרשרת הוצאות להורג, ולפי חלק מההיסטוריונים היה גם אחראי לשרפתה של רומא. עם התאבדותו ביוני 68 עלה לשלטון הקיסר גלבה, שנרצח בידי קושרים בינואר 69. במקומו עלה לשלטון הקיסר מרקוס סלביוס אותו שכיהן שלושה חודשים בדיוק, והתאבד באפריל, לאחר שכוחותיו של ויטליוס, הקיסר הבא בתור, איימו לעלות על רומא. ויטליוס האריך 8 חודשים בתפקיד, וכונן שלטון אימים, עד שנרצח בידי ההמון. בדצמבר 69 עלה לשלטון אספסיאנוס, שהביא לרומא עידן של שקט ויציבות.
2
יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), שספריו הם המקור ההיסטורי העיקרי על תקופת מלכותו של הורדוס, מתאר מעשי זוועה שחולל המלך, רדיפתו את בני בית חשמונאי והריגתם בזה אחר זה, העזתו אל מול הסנהדרין, חנופתו לאדוניו הרומאים, ומעל לכל אכזריותו אף אל בני משפחתו הקרובים ביותר.מרים החשמונאית שהייתה נשואה למלך הורדוס הוצאה להורג על ידו באמתלה של בגידה. המשנה במסכת בבא בתרא מספרת כי הוא לא קבר אותה אלא שימר את גופתה בדבש, כדי לטעון שהוא נשוי לבת מלך ולשמר את הלגיטימיות של מלכותו.
3
מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו הוא ניב לטיני שנטבע במקור על ידי קאטו הזקן, אחד מהמדינאים הרומאים הבולטים והמשפיעים בתקופתו. קאטו רחש איבה עמוקה לקרתגו וחשש מפניה, רגשות שנבעו משנותיו כחייל במהלך המלחמה הפונית השנייה. עם חזרתו לרומא הוא החל במסע תעמולה בסנאט הרומאי שמטרתו הייתה הכרזת מלחמה על קרתגו והשמדתה. במסגרת זו אימץ לעצמו קאטו הזקן מנהג לסיים כל נאום בקריאה להרוס את קרתגו. בסופו של דבר אכן חרבה קרתגו במלחמה הפונית השלישית.
4
זה הוא שמו היווני של מאכל דמיוני המוזכר בקומדיה "מהפכת הנשים" מאת המחזאי היווני אריסטופאנס. מילה זו, שאורכה 170 אותיות ויש בה 70 הברות, היא המילה הארוכה ביותר בספרות. אריסטופאנס בנה אותה מצירוף של 27 מילים קצרות יותר שעוסקות במזונות שונים ובהם קיכלי, תרנגולת, ארנבת וסרטן הנחלים. שיטה זו של בניית מילים הומוריסטיות נמצאת עדיין בשימוש, וכך נבנתה המילה סופרקאליפרג'ליסטיקאקספיאלידואשס המופיעה בסרט הקולנוע מרי פופינס. כיום המאכל שהמציא אריסטופאנס אינו נושא עוד בתואר "המילה הארוכה בעולם". שמו הכימי של החלבון טיטין, החלבון הגדול ביותר הידוע שמורכב מ-26,926 חומצות אמינו, בנוי מתיאור המבנה שלו הכולל חומצות אמינו אלו, ואורכו 189,819 אותיות.
5
במקורות שונים, כגון בכתבי אריסטו ופלוטרכוס, מתואר פרד ששימש להובלת אבנים עבור בניית הפרתנון באתונה. על אף שעבודתו של הפרד הופסקה, מפאת גילו, המשיך הפרד ללוות את הבנאים. על שרותו זכה הפרד בארוחות חינם, על חשבון הציבור, וכן בהחלטה לאסור על אופים לגרש את הפרד מדוכניהם.
6
השירה האפית המפורסמת איליאדה, המיוחסת להומרוס, לא מתארת את כל מהלכה של מלחמת טרויה, כמקובל לחשוב, אלא עוסקת רק בתיאור של כמה שבועות מאירועי השנה העשירית והאחרונה של המלחמה. כך, למשל, הסיפור המפורסם אודות הסוס הטרויאני כלל אינו מופיע שם, אלא מוזכר כבדרך אגב בשיר האחד-עשר של האודיסיאה. גם סיפור מותו של אכילס, אחד מגיבורי האיליאדה, על ידי חץ שירה לעברו פאריס, ואשר פגע בעקבו של אכילס, לא מופיע באיליאדה עצמה.
7
התחריט בצידו האחורי של מטבע חמישה שקלים חדשים הוא כותרת עמוד פרוטו-איולית טיפוסית לבנייה הישראלית בתקופת בית ראשון. סגנון הכותרת בעל הוולוטות ("התלתלים") שהיה מקובל במזרח התיכון הקדום התפתח ביוון הקלאסית לכותרת העמוד האיוני. כמה כותרות יפות מסוג זה התגלו בחפירות ברמת רחל. חלק מהן שמורות במוזיאון רוקפלר.
8
הדוגמה העתיקה ביותר לתותב נמצאה במומיה של אישה מצרית המתוארכת לשנת 1000 לפני הספירה. הותאם לה תותב עשוי עץ ועור המחליף את אצבעות כף הרגל. אצבעות כף הרגל המלאכותית שימשו כנראה לצרכים אסתטיים בלבד ולא סייעו ליציבה.
9
התעמולה במשטרו של סדאם חוסיין בעיראק ניסתה ליצור קשר בינו ובין מנהיגים ידועים בעבר, כגון צלאח א-דין או נבוכדנצר. בכניסה לאתר העתיקות בבבל הוצב ציור גדול ממדים של סדאם ולצידו נבוכדנצר. סדאם גם בנה מחדש חלק מהשרידים, לחרדתם של הארכאולוגים, והטביע את שמו על רבות מהלבנים, בדומה לנבוכדנצאר. כתובת מצויה אומרת, "דבר זה נבנה בידי סדאם חוסיין, בנו של נבוכדנצאר, לתפארת עיראק". רעיון זה דומה לזיגוראת באור, שם כל לבנה מוחתמת בכתובת, "אור-נמו, מלך אור, שבנה את המקדש לנאנה". לאחר נפילתו של סדאם נעשו הלבנים הללו לפריט אספנות מבוקש.
10
הסנאט הרומי נהג להעלות קיסרים רומים לאחר מותם לדרגה של אלים. כאשר הקיסר אספסיאנוס חש שיום מותו מתקרב, הוא התבדח, בחוש האירוניה האופייני לו, ואמר: "אבוי, אני חושב שאני הופך לאל" (Vae, puto deus fio).
11
הסיקריקים היו קבוצת קנאים יהודים בהנהגת אבא סיקרא שנלחמו ברומאים בימי בית שני. הם נהגו להחביא פגיונות מתחת לבגדיהם ולדקור את אויביהם, גם היהודים. על-פי התלמוד, בשעת המצור על ירושלים בעת המרד הגדול, הם שמרו על השערים ולא נתנו לאיש לצאת. ראש רבני ישראל, רבן יוחנן בן זכאי, שביים את מותו כדי לצאת מהעיר ולהיפגש עם המצביא הרומאי אספסיינוס, כמעט שנדקר על ידם בארון המתים, כאשר רצו לוודא את מותו. על פי יוסף בן מתתיהו וחז"ל, המלחמה הפנימית שחוללו הסיקריקים הייתה הסיבה העיקרית לחורבן בית שני.
12
כאשר אחד ממשרתיו של הקיסר הונוריוס בישר לו על מותה של רומא, הקיסר השמיע זעקת כאב והפטיר "ולמרות זאת הוא אכל לפני רגעים אחדים מידי", המשרת המופתע הבהיר שהוא התכוון לעיר רומא שנבזזה על ידי מלך הויזיגותים אלאריק הראשון ובכך הרגיע את דעתו של הקיסר שחשב שמדובר בתרנגול המחמד שלו, לו נתן את השם רומא.
13
"כך תמיד לרודנים" היו מילותיו של ג'ון וילקס בות' בעת שרצח את נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן, לפי האגדה מילים אלו נאמרו במקור על ידי מרקוס יוניוס ברוטוס בעת שרצח את יוליוס קיסר, אביו של בות' נקרא יוניוס ברוטוס על שם המתנקש הרומאי ובות' עצמו שיחק במחזה השייקספירי יוליוס קיסר, באופן אירוני הוא גילם את תפקידו של מרקוס אנטוניוס שלאחר הרצח היה יריבו המושבע של ברוטוס.
14
למרות שהרומאים בזו למצריים ולתרבותם ולדתם השלטונות אפשרו את המשך קיומם של הדת המצרית המסורית ואף התעמולה הרומאית נהגה להציג את הקיסרים בייצוג המצרי המסורתי והצמידו להם את התואר פרעה מתוך מחשבה שקו זה ישמש להשקיט את אחת הפרובינקיות החשובות ביותר באימפריה הרומית.
15
אנשי הרנסאנס האיטלקי החליטו להציב במרכז הכיכר שבגבעת הקפיטולין אשר ברומא, את פסל מרקוס אורליוס הרוכב על סוס, כיוון שטעו וזיהו את הדמות כמי שנחשב לקיסר הנוצרי הראשון קונסטנטינוס.
16
המילה קיסר (בלטינית: Caesar) כתואר לשליט אימפריה נגזרת בעברית ובשפות נוספות (למשל קייזר בגרמנית וצאר ברוסית) משם משפחתו של יוליוס קיסר. הוא עצמו שימש בתפקיד דיקטטור, וראשון קיסרי רומא היה יורשו - אוגוסטוס קיסר. קיסרים רומים רבים אימצו את השם קיסר אך תאריהם הקיסריים היו "אימפרטור" שממנו נגזר התואר "Emperor" במספר שפות, "אוגוסטוס", "פרינקפס" ועוד. לתואר "קיסר" היו מספר משמעויות לאורך ההיסטוריה. בביוגרפיה "חיי שנים עשר הקיסרים" (De Vita Caesarum) מאת סווטוניוס שפורסמה בשנת 121 המילה משמשת הן כשם משפחה והן כתואר נוסף של השליט. בהמשך שימש מונח זה כתואר זוטר יותר בחצר השליט. בתקופת הטטררכיה ניתן התואר קיסר לסגנו של השליט שכונה "אוגוסטוס". בתקופה הביזנטית נשא השליט החילוני בתואר קיסר, אך היה נמוך בדרגתו מהפטריארך. הסולטאן העות'מאני מהמט השני היה זה שהחזיר לתואר קיסר את מעמדו העליון כשהעניק לעצמו את התואר קיסר האימפריה הרומית (בטורקית: Kayser-i-Rûm).
17
הכתב הסיני הרגיל בשימוש כיום בסין, איננו הכתב בו השתמש קונפוציוס לכתיבת הגיגיו. הכתב הקדום היה מעוגל וידוע כיום כמעט אך ורק למומחים ולאמנים. ממנו התפתחה במהלך השנים גרסה סטנדרטית של כתב המכונה כיום כתב מסורתי ונהוגה בעיקר בהונג קונג ובטאיוואן. הכתב בסין עצמה הופשט אפילו יותר על ידי הממשל, ומכונה כתב מפושט.
18
לפי אגדה סינית, נובא בואו לעולם של הפילוסוף הסיני רב ההשפעה קונפוציוס על ידי חד-קרן אשר בפיו לוח ירקן בו תואר "מלך ללא ממלכה". הקיסר קאנג הסי העניק לקונפוציוס את התואר "המורה הדגול של כל הזמנים".
19
צבא הטרקוטה בסין הוא כינויו של המאוזוליאום של קיסר צ'ין הראשון, ובו יותר מ-7,000 דמויות חיילים בגודל טבעי, ערוכים לקרב עם שריוניהם, סוסיהם וכלי נשקם. הם עשויים טרקוטה ונקברו יחד עם הקיסר הראשון בשושלת צ'ין בשנת 210 לפנה"ס כדי שהוא יוכל להשתמש בהם גם בעולם הבא. הקברים הקיסריים של שושלות מינג וצ'ינג, גם הם בסין, הם קבוצה של 14 אתרים ומכלולי קבורה השייכים לתקופות שושלות מינג וצ'ינג. אתרים אלה הוכללו ברשימת המורשת העולמית במסגרת אתר בודד במספר שלבים בשנים 2000, 2003 ו-2004.
20
בשיר "שלום לך ארץ נהדרת", שהתפרסם בביצועו של יהורם גאון, כתב אילן גולדהירש "ראיתי את שבעת פלאי תבל". מובן שזו הגזמה, משום שמכל שבעת פלאי ההנדסה האזרחית המפורסמים של העת העתיקה, רק הפירמידה הגדולה של גיזה עדיין עומדת על תילה, בעת החדשה. מקדש ארטמיס באפסוס, פסל זאוס באולימפיה, הקולוסוס מרודוס והמגדלור באלכסנדריה חרבו. המאוזוליאום בהליקרנסוס חרב, שוחזר, ושוב חרב. הפלא האחרון, הגנים התלויים בבבל, מוכר להיסטוריונים רק מעדויות כתובות, שלפיהן הוא חרב, עוד לפני שהן נכתבו. לכן יש ספק אם הוא התקיים אי פעם.
21
אתר מצדה הוכרז בשנת 2001 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בזכות סמליותו ההיסטורית של המקום ובשל האדריכלות הרומית המפוארת שבראש ההר אך הצידוק המרכזי היה דווקא מה שמצוי למרגלות ההר: הביצורים הרומיים, שהם הדוגמאות השלמות והשמורות ביותר בעולם למערכות אלו מאותה התקופה.
22
קרב תרמופילאי נערך בשנת 480 לפנה"ס במהלך מלחמת פרס–יוון, בין קומץ לוחמים מהעיר היוונית ספרטה בפיקודו של לאונידס הראשון, לבין צבא פרסי גדול בהרבה בפיקודו של קסרקסס. הקרב נערך במעבר צר בהרים הידוע בשם "תרמופילאי". הספרטנים הצליחו להחזיק מעמד נגד ההתקפות הפרסיות במשך 20 יום, לפני שבוגד בשם אפיאלטס הראה לפרסים מעבר שאפשר להם לאגף את הספרטנים להשמידם. הקרב, ולחימתם של הספרטנים באומץ עד האיש האחרון, הפכו למופת של אומץ לב שמלווה מאז את תרבות המערב.
למרבה האירוניה, 150 שנים לאחר מכן, כאשר אלכסנדר הגדול מלך מוקדון ויוון היה במסעו לכיבוש האימפריה הפרסית, התבצר המצביא הפרסי אריוברזנס במעבר צר בשם "השערים הפרסיים", והתגונן באומץ מול אלכסנדר כפי שעשו הספרטנים בתרמופילאי. כפי שקרה בתרמופילאי, גם כאן מקומי הוביל את אלכסנדר למעבר עוקף שאפשר לו להביס את אריוברזנס. אריוברזנס נחשב כיום לגיבור לאומי באיראן.
23
ההיסטוריון היווני פלוטרכוס, בביוגרפיה שלו על חיי פירוס מלך אפירוס, מביא את הסיפור הבא (סעיף 14): לפני צאתו של פירוס למלחמתו הגדולה כנגד הרפובליקה הרומית, שאל אותו ידידו קיניאס מה בכוונתו לעשות לאחר שיביס את רומא. פירוס השיב שהוא מתכוון להחזיק בכל איטליה. קיניאס שאל אותו מה בכוונתו לעשות לאחר מכן, ופירוס השיב שברצונו לכבוש את סיציליה, קרתגו מוקדון ויוון בסדר זה. קיניאס שאל אותו ומה יעשו לאחר מכן, ופירוס השיב: "נחיה בנוחות אישי הטוב, נשתה כל יום ונשמח זה את לבו של זה בשיחות נעימות". קיניאס בתגובה שאל את פירוס מה מונע מהם לעשות זאת כעת, מבלי להסתכן במלחמות ושפיכות דמים. פירוס החליט לצאת למלחמה בכל זאת, ובסופו של דבר לא הצליח לכבוש ולו אחד מהיעדים שהציב לעצמו.
24
מלחמת שכירי החרב פרצה בשנת 240 לפנה"ס, כאשר שכירי החרב של צבא קרתגו לא קיבלו את המגיע להם, ועל כן פתחו בהתקוממות. המקור היחיד שמתאר את המלחמה בפרוטרוט הוא פוליביוס, אשר מתאר כי המלחמה הייתה אחת המלחמות האכזריות ביותר של התקופה. שני הצדדים עברו למלחמת הישרדות הגיעו למצב בהם לא היה להם מה להפסיד, על כן לחמו בחירוף נפש תוך ביצוע מעשי זוועה רבים. שכירי החרב הוציאו להורג את גיסקו השליח הקרתגי באכזריות רבה: ידיו ורגליו נכרתו, וכך גם אפו ואוזניו. לאחר מכן הושלך לתוך בור בעודו חי. בתגובה הוציא המצביא הקרתגי חמלקרת ברקה הוראה שכל מורד שייתפס מעתה יושלך יושלך לרגלי הפילים. לאחר קרב משור, טבח חמלקרת ב-40,000 שכירים שהיו כמעט חסרי אונים.
המלחמה מתוארת בספרו של גוסטב פלובר "שלמבו".
25
בין ממצאי הארכאולוג זאב משל, שחפר בשנות ה-70 בכונתילת עג'רוד שבסיני, היה פיטס (כד גדול) ועליו מצוירים שני אלים דמויי עגל, בעלי זנב או פין, ומעליהם אישה מנגנת, מעל לציור, נכתב בין השאר:"[ב]רכת אתכם ליהוה שמרנ ולאשרת" (בירכתי אתכם ליהוה שומרון ולאשרתו). למרות שידוע, ממקורות תנכ"יים, על עבודת אלילים בקרב בני ישראל, זו דוגמה נדירה בה משולב האל יהוה בתוך פנתיאון ויש לו בת זוג - האשרה (כתובת דומה נמצאה על ידי הארכאולוג ויליאם דוור בדרום הר חברון).
26
השימוש בפילי מלחמה היה רווח מאוד בעולם העתיק. למרות שצבאות הנסיכויות בהודו עשו שימוש נרחב בפילים, הפעם הראשונה שבה נתקל כוח מערבי בפילים בשדה הקרב, היה בקרב גאוגמלה בשנת 331 לפנה"ס, אשר בו הפעיל צבא ממלכת פרס האחמנית בין 10 ל-15 פילים כנגד צבאו של אלכסנדר הגדול. בקרב הידספס, הפעיל השליט ההודי פורוס בי 85 ל-130 פילים כנגד אלכסנדר. מכאן התפשט בעולם ההלניסטי השימוש בפילים, והם לקחו חלק בקרב איפסוס. עם זאת, בעוד שהאימפריה הסלווקית השתמשה בפילים ממין פיל הודי, מדינות כמו מצרים התלמיית וקרתגו השתמשו בפילים מזן פיל צפון אפריקני. זן זה נכחד כבר, והוא לא היה דומה לפילים האפריקניים הנפוצים כיום. פילים אלו היו קטנים יותר, אם כי אוזניהם היו גדולות יותר וגבם היה קעור. גובהם היה 2.5 מטר בלבד, אולם הם היו כנועים ונוחים לאילוף. קרב רפיח היה הקרב היחידי בהיסטוריה בו צבא חמוש בפילים צפון אפריקאים נלחם בצבא, החמוש בפילים הודים.
27
קומודוס, בנו של הקיסר והפילוסוף מרקוס אורליוס, שלט ברומא משנת 180 עד שנת 192. הוא מסמל את סיומה של תקופת "חמשת הקיסרים הטובים" שהרחיבו וביססו את הקיסרות הרומית, ואת תחילת שקיעתה של האימפריה. למרות זאת, שגעון הגדלות שלו הביא אותו להכריז על עצמו כמייסד רומא, לשנות את שמה ל"קולוניה קוֹמוֹדיאנה", את שם הצבא ל"הצבא הקומודיאני", לקרוא את כל חודשי השנה על 12 שמותיו ועוד שגיונות.
28
האוגורים היו כוהנים ברומא העתיקה שאחת מסמכותיותם הייתה לפרש את האותות מן האלים, אחד הדרכים לכך היו לפי התרנגולות הקדושות, תרנגולות אלו נלקחו למסעות צבאיים והסימנים נקראו על–פי התנהגותן כאשר הושלך להן אוכל: אם הן הסתערו עליו, הדבר נחשב סימן לטובה. אם סירבו לבוא לאכול, קרקרו, הכו בכנפיהן או עפו, הדבר נחשב לסימן רע. כאשר התרנגולות סירבו לאכול לפני קרב דרפאנה מפקד הצי הרומי פובליוס קלאודיוס פולכר לא התרגש מכך והשליכם לים תוך שהוא אומר "שישתו אם אינם רוצים לאכול".
29
על אף המוניטין לה זכתה בבל כאימפריה, ואזכורה הרב בתרבות המערבית, העיר בבל שהתקיימה למעלה מאלפיים שנים, הייתה בחלק מהזמן עיר ממלכה ששלטה על אזור קטן בדרום מסופוטמיה. רק פעמיים הפכה העיר לאימפריה, במאה ה-18 לפנה"ס בתקופתו של מלך בבל חמורבי, ופעם נוספת לאחר כ-1,200 שנים במאה ה-6 לפנה"ס, בתקופה הנאו-בבלית בתקופת שלטונו של המלך נבוכדנצר השני.
30
שביתת העובדים הראשונה שתועדה התרחשה במצרים העתיקה בתקופת שלטונו של רעמסס השלישי (המאה ה-12 לפנה"ס). בתקופה זאת הייתה קריסת ממלכות ברחבי המזרח התיכון בעקבות פלישת גויי הים שהביאה למשבר כלכלי במצרים. האומנים והפועלים בכפר דיר אל-מדינה, שעסקו בבניית קברי המלכים והאצילים בעמק המלכים, סבלו מעיכובים באספקת המזון ובתגובה זרקו את כלי העבודה שלהם ועזבו את המקום. הם התאספו במקדש של תחותמס השלישי במדינת האבו, וכתבו מכתב לשר הממונה בתלונה על מחסור במנות חיטה. ראשי הכפר ניסו להרגיעם ולשכנע אותם לחזור לעבודה, אבל הם סירבו לעשות זאת לפני שתלונתם תטופל וטענו "אנחנו רעבים". לאחר שהאחראי חזר אליהם והבטיח שההתחייבויות של פרעה יקוימו, הם חזרו לעבוד.
31
.svg)
חואנג די, הידוע יותר בכינוי "הקיסר הצהוב", איחד 40 שבטים שונים וכך יצר את האומה הסינית הראשונה. על פי האגדה, הוא השתמש בנחש בשלט המשפחתי שלו, ובכל פעם שכבש שבט נוסף, הוא הוסיף חלק מסמלו של אותו שבט לשלט. לפיכך לדרקון הסיני יש גוף של נחש, קשקשים וזנב של דג, קרני צבי, פני קילין (יצור מיתולוגי דמוי צבי שאש מכסה את גופו) שני זוגות טופרים של עיט ועיניים של שד. מספרים, כי כשמלאו ימיו של הקיסר הצהוב, בא דרקון ונשא אותו למרומים, כדי שיחיה חיי נצח בין בני האלמוות.