פורטל:השפה העברית
| עברית היא שפה ממשפחת השפות השמיות, הידועה כשפתו של העם היהודי, ואשר ניב מודרני שלה משמש כשפה רשמית ועיקרית של מדינת ישראל. השפה העברית הייתה מדוברת החל מן האלף ה-2 לפנה"ס באזור הלבנט. טקסטים מהתקופה הזו שהתגלו בירדן ובלבנון חושפים קרבה רבה בין השפה העברית לשפה הפיניקית והמואבית. בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. כנראה במאה ה-2 או לאחר מכן, פסקה העברית לשמש כשפת דיבור.
מאות שנים לאחר חתימת המשנה כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית כבר נכתבו התלמודים בארמית. עם זאת, ישנן עדויות שאף במאה ה-8 לספירה הייתה העברית שפת הדיבור בטבריה, שם פעלו בעלי המסורה. בתקופת הביניים של העברית, שימשה העברית כשפת הכתב העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים הלכתיים: כתיבת פרוטוקולים של בתי דין, קובצי הלכות, פרשנות לכתבי קודש ועוד. גם מכתבים וחוזים מסוגים שונים נכתבו לעיתים קרובות בעברית. עד המאה ה-19, וראשית התנועה הציונית, שימשה העברית כשפת כתב, בתחומים: פילוסופיה, ספרות, מדע ורפואה. במשך המאה ה-19 הלך וגבר השימוש החילוני בה; בד בבד עם תנועת התחייה הלאומית החלה גם פעילות להפיכת העברית ללשון הדיבור של היישוב העברי בארץ ישראל. אליעזר בן-יהודה, המכונה "מחיה השפה העברית" היה מראשי הפועלים למען הפיכת השפה העברית לשפה מדוברת ולשפתו הלאומית של היישוב העברי בארץ. המעבר לדיבור בעברית ביישוב העברי בארץ היה מהיר יחסית, וניכרה בו דווקא השפעת הדיבור העברי של מזרח אירופה. עם כינון שלטון המנדט הבריטי בארץ נקבעה העברית כשפה רשמית שלישית, לצד הערבית והאנגלית. ערב הקמת מדינת ישראל הייתה העברית כבר לשפה העיקרית של היישוב העברי, ושפת הלימוד במרכזי החינוך שלו. כתשעה מיליון נפש דוברים עברית ישראלית, ורובם גרים בישראל. כמחציתם דוברים ילידיים (כלומר, עברית היא שפת-אמם) וכמחציתם משתמשים בעברית כשפה שנייה. עברית היא כיום השפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.
|
| ||||||||||||||||||
פרסומי האקדמיה באתר האקדמיה ללשון העברית:
- מִסְרֵר – שָׁלַח מִסְרוֹן (הודעת SMS). הפועל מִסְרֵר נקבע על פי פעלים דומים המציינים גוון של הפעולה הרגילה, כגון אִשְׁרֵר, שִׁקְלֵל, סִפְרֵר, זִמְרֵר.
- אִפְשׁוּט – פופולריזציה. הפיכת ידע ומיומנות שעד עתה היו נחלת אנשי מקצוע בלבד – לנחלת הכלל.
- יוֹמַן רֶשֶׁת – בלוג. המילה הלועזית "בלוג" היא קיצור של web-log, ומכאן המונח העברי.
- תְּגוּבִית – טוקבק (talk-back). הצורה תגובית בסיומת -ית היא צורת הקטנה של המילה תגובה.
- פַּרְצָן – קראקר (cracker)
- פַּצְחָן – האקר (hacker)
- רֶמֶז צָץ – tooltip
- תַּו-כֹּל (בלי ניקוד: תו כול) – wildcard. תו המשמש לחיפוש של מחרוזת שחלק מאותיותיה נשאר בלתי מוגדר, כגון כוכבית.
- טַבְלָר – tab. הסיומת -ר הנוספת לשם 'טבלה' משמשת לציון עושה הפעולה, כגון סנדלר.
- דִּפְדּוּף טַבְלָרִי – tabbed browsing
- מַזְנֵק – trigger
- מַשְׁקֵף – viewer
- אַפְשֹׁרֶת (בלי ניקוד: אפשורת) – facility. המילה אפשורת תשמש רק במקום שנחוץ מונח מופשט וכולל המציין את כלל התנאים, המתקנים, האמצעים, היכולות וכדומה שנועדו לבצע איזו פעולה.
- רָגְלָה (בלי ניקוד: רוגלה) – spyware. תכנת ריגול; המונח נגזר על פי שמות אחרים במשקל הזה הקשורים למחשב: תכנה, חמרה, למדה ועוד.
חדשות על עברית בגוגל ניוז: לפי רלוונטיות, לפי תאריך.
רֹאשׁ
|
|
אותיות האלפבית העברי לפי סדרן:
קבוצות אותיות: אותיות מנצפ"ך | אותיות השימוש | אם קריאה
וריאציות: כתב רש"י | כתב סת"ם | כתב עברי עתיק
שימושים: ספרות עבריות וגימטריה | כתיב עברי
- ספרות עברית: ספרים עבריים - סופרים עבריים - סופרי דור תש"ח - אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל - שבוע הספר העברי - המכון לתרגום ספרות עברית
- שירה עברית: משוררים עבריים - זמרים עבריים
- עיתונות עברית: עיתונאים עבריים - עורכי עיתונים - המאסף - הצפירה - הצבי - המליץ - דבר (עיתון) - המשקיף - העולם הזה - ידיעות אחרונות - מעריב - הארץ - הצופה - יתד נאמן
- מחזאות עברית: מחזאים עבריים - מחזות עבריים
אהבת ציון לאברהם מאפו נחשב הרומן העברי הראשון.
שפות יהודיות או לשונות היהודים הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה.
מקובל לחלק אותן לשני סוגים: שפות מיוהדות שהן שפות יהודיות הדומות במידה רבה לשפה המקורית, לקבוצה זו משתייכת למשל הערבית היהודית. ואילו, שפות יהודיות הן שפות שהתרחקו מאוד מן הניב המקורי, כגון הלאדינו (שמקורה בקסטליאנית עתיקה) והיידיש (שמקורה בגרמנית עתיקה).
עיראקית יהודית היא ניב של יהודי בבל בעיר בגדאד, והינה אחת מהשפות היהודיות הערביות.
ניקוד: שווא | שווא נע | שווא נח | שווא מרחף | קָמץ | פַתח | צֵירה | סֶגול | חוֹלם | קמץ קטן | קֻבוץ | שוּרוק | חִיריק | מַפִּיק | דגש חזק | דגש קל | חטף
מערכת הפועל בעברית | בניינים בעברית | חלקי הדיבר | משקלים סגוליים | ה"א הידיעה | גוף ראשון | גוף שני | גוף שלישי | שורשים
 |
טעמי המקרא או טעמים הם סימנים מיוחדים שמושמים מעל או מתחת למילים העבריות, והם למעשה סימני הפיסוק הקדומים של העברית. בימינו נעשה שימוש בטעמי המקרא רק בספרי התנ"ך.
לטעמים כמה שימושים עיקרים:
- תחבירי: סימני פיסוק. כך למשל הטעם סוף פסוק משמש כנקודה, והטעם אתנחתא משמש כפסיק. לכל מילה יהיה בדרך כלל טעם אחד בלבד.
- פונטי: הטעמת המילה. האם היא במלעיל או במלרע, כלומר היכן שמים את ההטעמה. ברוב המקרים "טעם המקרא" יבוא בהברה בה נמצא הטעם במילה. כך למשל הטעם יכול לעזור לנו לדעת האם אומרים ברך (BErech, חלק מהרגל) או ברך (beRECH, נתן ברכה).
- מוזיקלי: מנגינה לקריאה. לכל טעם יש ניגון מסוים, המורכב מצירוף כמה תווים, שמעשיר את הקריאה, ועושה אותה מלודרמטית. נותן פירושים לתוכן הנקרא ואף ממחיש אותו היטב. למשל אם יש טעם עוצר במילה ויתמהמה, אפשר לחוש את ההתמהמהות.
הלוח העברי • לשון חז"ל • מדיניות לשונית בישראל • מילון בן-יהודה • קובוץ ושורוק • קרי וכתיב • תקופת הביניים של העברית • תרגומי התנ"ך • עיתונות עברית • תחיית הלשון העברית
 |
אלברט איינשטיין (14 במרץ 1879 - 18 באפריל 1955), פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המוחות המדעיים בכל הזמנים.
איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים, לצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך מילה נרדפת לגאונות. הוא זכה לפרסום עולמי ברבע הראשון של המאה ה-20 בזכות תורת היחסות אותה פיתח, אשר שינתה את כל מה שהיה ידוע עד אז על מהותם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח הכבידה וכן בזכות תרומותיו לתחומי מכניקת הקוונטים והמכניקה הסטטיסטית ולהסברת האפקט הפוטואלקטרי. בגין תרומתו הייחודית בנושא האחרון הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1921.
מלבד השפעתו העצומה והמהפכנית בתחומי המדע, הייתה לאיינשטיין גם תרומה מכריעה לשימוש שנעשה בנשק גרעיני, בזכות תמיכתו ביוזמה שקידמה את פיתוחו בארצות הברית.
מילת הסלנג כוסית הפכה לאחת המילים מעוררות המחלוקת ביותר בתולדות השפה העברית. המילה נגזרת מכינוי ערבי לאיבר המין הנשי- כוס (كس). סינקדוכה דומה יצרה את המילה נקבה, שמשמעותה הזוויג שהשייכות אליו באנושות נקראות "נשים". מקורה של מילה זו במילה "נקב" (חור), כינוי נוסף לאיבר המין של האישה, ואף על פי כן מילה זו נחשבת לתקינה (אם כי שימוש בה כלפי בנות אנוש עשוי להיתפס כפוגעני אף הוא).
|
|
|
|
|
|
|
| פורטל הבלשנות | פורטל ישראל | פורטל תנ"ך | פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב | פורטל תולדות עם ישראל | פורטל מדע בישראל | פורטל היישוב |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרי השפה העברית שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- מצאו ערכים לשיפור בנושא עברית:
לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט • בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
