פורטל:השפה העברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    



עברית היא שפה ממשפחת השפות השמיות, הידועה כשפתו של העם היהודי, ואשר ניב מודרני שלה משמש כשפה רשמית ועיקרית של מדינת ישראל. השפה העברית הייתה מדוברת החל מן האלף ה-2 לפנה"ס באזור הלבנט. טקסטים מהתקופה הזו שהתגלו בירדן ובלבנון חושפים קרבה רבה בין השפה העברית לשפה הפיניקית והמואבית. בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. כנראה במאה ה-2 או לאחר מכן, פסקה העברית לשמש כשפת דיבור.

מאות שנים לאחר חתימת המשנה כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית כבר נכתבו התלמודים בארמית. עם זאת, ישנן עדויות שאף במאה ה-8 לספירה הייתה העברית שפת הדיבור בטבריה, שם פעלו בעלי המסורה. בתקופת הביניים של העברית, שימשה העברית כשפת הכתב העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים הלכתיים: כתיבת פרוטוקולים של בתי דין, קובצי הלכות, פרשנות לכתבי קודש ועוד. גם מכתבים וחוזים מסוגים שונים נכתבו לעיתים קרובות בעברית.

עד המאה ה-19, וראשית התנועה הציונית, שימשה העברית כשפת כתב, בתחומים: פילוסופיה, ספרות, מדע ורפואה. במשך המאה ה-19 הלך וגבר השימוש החילוני בה; בד בבד עם תנועת התחייה הלאומית החלה גם פעילות להפיכת העברית ללשון הדיבור של היישוב העברי בארץ ישראל. אליעזר בן-יהודה, המכונה "מחיה השפה העברית" היה מראשי הפועלים למען הפיכת השפה העברית לשפה מדוברת ולשפתו הלאומית של היישוב העברי בארץ. המעבר לדיבור בעברית ביישוב העברי בארץ היה מהיר יחסית, וניכרה בו דווקא השפעת הדיבור העברי של מזרח אירופה. עם כינון שלטון המנדט הבריטי בארץ נקבעה העברית כשפה רשמית שלישית, לצד הערבית והאנגלית. ערב הקמת מדינת ישראל הייתה העברית כבר לשפה העיקרית של היישוב העברי, ושפת הלימוד במרכזי החינוך שלו.

כתשעה מיליון נפש דוברים עברית ישראלית, ורובם גרים בישראל. כמחציתם דוברים ילידיים (כלומר, עברית היא שפת-אמם) וכמחציתם משתמשים בעברית כשפה שנייה. עברית היא כיום השפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.
בישראל קיים גוף רשמי המכתיב תקנים של השפה: האקדמיה ללשון העברית. התפתחות המילונאות השימושית בישראל משנות ה-90 כוללת את יצירתם של מילונים ומאגרי מידע המתעדים את הלשון העברית בפועל, ומשמשים אסמכתות חלופיות לכללי האקדמיה ללשון העברית.


P Aleph.png
ערך נבחר ערכים מומלצים
תמונה נבחרת חידושי האקדמיה
ללשון העברית
עץ הקטגוריות הידעת
האלפבית העברי דקדוק
ספרות עברית שונות
סיפורה של מילה התפתחות השפה
פורטלים קרובים
קדימה, לעבודה!



פרסומי האקדמיה באתר האקדמיה ללשון העברית:

  • מִסְרֵר – שָׁלַח מִסְרוֹן (הודעת SMS). הפועל מִסְרֵר נקבע על פי פעלים דומים המציינים גוון של הפעולה הרגילה, כגון אִשְׁרֵר, שִׁקְלֵל, סִפְרֵר, זִמְרֵר.
  • אִפְשׁוּט – פופולריזציה. הפיכת ידע ומיומנות שעד עתה היו נחלת אנשי מקצוע בלבד – לנחלת הכלל.
  • יוֹמַן רֶשֶׁת – בלוג. המילה הלועזית "בלוג" היא קיצור של web-log, ומכאן המונח העברי.
  • תְּגוּבִית – טוקבק (talk-back). הצורה תגובית בסיומת -ית היא צורת הקטנה של המילה תגובה.
  • פַּרְצָן – קראקר (cracker)
  • פַּצְחָן – האקר (hacker)
  • רֶמֶז צָץ – tooltip
  • תַּו-כֹּל (בלי ניקוד: תו כול) – wildcard. תו המשמש לחיפוש של מחרוזת שחלק מאותיותיה נשאר בלתי מוגדר, כגון כוכבית.
  • טַבְלָר – tab. הסיומת -ר הנוספת לשם 'טבלה' משמשת לציון עושה הפעולה, כגון סנדלר.
  • דִּפְדּוּף טַבְלָרִי – tabbed browsing
  • מַזְנֵק – trigger
  • מַשְׁקֵף – viewer
  • אַפְשֹׁרֶת (בלי ניקוד: אפשורת) – facility. המילה אפשורת תשמש רק במקום שנחוץ מונח מופשט וכולל המציין את כלל התנאים, המתקנים, האמצעים, היכולות וכדומה שנועדו לבצע איזו פעולה.
  • רָגְלָה (בלי ניקוד: רוגלה) – spyware. תכנת ריגול; המונח נגזר על פי שמות אחרים במשקל הזה הקשורים למחשב: תכנה, חמרה, למדה ועוד.

חדשות על עברית בגוגל ניוז: לפי רלוונטיות, לפי תאריך.


רֹאשׁ
הגדרה
ראש אדם
  1. האיבר העליון בגוף האדם, אשר בו ממוקמים העיניים, האוזניים, האף והפה, וכן האיבר המקביל לו בבעלי חיים.
  2. הקצה העליון של עצם כלשהו.
  3. התחלה.
  4. מנהיג, מוביל.
  5. מחשבותיו ורגשותיו של אדם, עולמו הפנימי.
  6. עממי יכולת חשיבה ותפיסה טובה.
  7. עממי אופי, דרך מחשבה, מצב רוח, רצון או נטייה לדבר מה.
  8. עממי גישה, הנעה פנימית להתנהגות מסוימת.
  9. פרט מתוך עדר בהמות.
  10. במקרא אחת מקבוצות הלוחמים במערך טקטי שבו מתפצל הכוח לקבוצות אחדות.
  11. במקרא מיטב, מהאיכות הטובה ביותר.
אטימולוגיה
התפתחות המילה: פרוטושמית ra'šu‏ ←‏ עברית עתיקה rāšu‏ ←‏ עברית רֹאשׁ (כתוצאה מהמעתק הכנעני)‏. הכתיב באל"ף נחה משמר שלב הגייה קדום שבו היא הייתה מבוטאת. המילה משותפת לשפות שמיות רבות: אכדית - rāšu, rēšu; אבאלאית - rí-še; אוגריתית - rỉš; כנענית - rš, ru-šu-nu; פיניקית - rʾš; ערבית - رَأْس (רַאְס); ארמית־יהודית - רֵישָא; ארמית־סורית - ܪܺܝܫܳܐ (rīšā); ארמית־מנדעית - riš, riša; געז - rǝʾs; טיגראית - räʾas; אמהרית - ras, ǝras ועוד.



עברית מקראית

לשון חז"ל

תקופת הביניים

תחיית הלשון העברית

עברית ישראלית

רשימת ערכים נוספים בנושא השפה העברית


אותיות האלפבית העברי לפי סדרן:

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

קבוצות אותיות: אותיות מנצפ"ך | אותיות השימוש | אם קריאה

וריאציות: כתב רש"י | כתב סת"ם | כתב עברי עתיק

שימושים: ספרות עבריות וגימטריה | כתיב עברי



עמוד השער ותחילת הפרק הראשון של הספר "אהבת ציון", המוצג בתערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית בשדרות ההשכלה בתל אביב

Crystal Clear action 1leftarrow.pngאהבת ציון לאברהם מאפו נחשב הרומן העברי הראשון.

Crystal Clear action back.pngהטקסט המלא בפרויקט בן-יהודה

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה


שפות יהודיות או לשונות היהודים הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה.
מקובל לחלק אותן לשני סוגים: שפות מיוהדות שהן שפות יהודיות הדומות במידה רבה לשפה המקורית, לקבוצה זו משתייכת למשל הערבית היהודית. ואילו, שפות יהודיות הן שפות שהתרחקו מאוד מן הניב המקורי, כגון הלאדינו (שמקורה בקסטליאנית עתיקה) והיידיש (שמקורה בגרמנית עתיקה).

Ezekial's-Tomb-at-Kifel.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.pngעיראקית יהודית היא ניב של יהודי בבל בעיר בגדאד, והינה אחת מהשפות היהודיות הערביות.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה



טעמי המקרא

טעמי המקרא או טעמים הם סימנים מיוחדים שמושמים מעל או מתחת למילים העבריות, והם למעשה סימני הפיסוק הקדומים של העברית. בימינו נעשה שימוש בטעמי המקרא רק בספרי התנ"ך.

לטעמים כמה שימושים עיקרים:

  1. תחבירי: סימני פיסוק. כך למשל הטעם סוף פסוק משמש כנקודה, והטעם אתנחתא משמש כפסיק. לכל מילה יהיה בדרך כלל טעם אחד בלבד.
  2. פונטי: הטעמת המילה. האם היא במלעיל או במלרע, כלומר היכן שמים את ההטעמה. ברוב המקרים "טעם המקרא" יבוא בהברה בה נמצא הטעם במילה. כך למשל הטעם יכול לעזור לנו לדעת האם אומרים ברך (BErech, חלק מהרגל) או ברך (beRECH, נתן ברכה).
  3. מוזיקלי: מנגינה לקריאה. לכל טעם יש ניגון מסוים, המורכב מצירוף כמה תווים, שמעשיר את הקריאה, ועושה אותה מלודרמטית. נותן פירושים לתוכן הנקרא ואף ממחיש אותו היטב. למשל אם יש טעם עוצר במילה ויתמהמה, אפשר לחוש את ההתמהמהות.


בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתוכן הנטען

הלוח העברילשון חז"למדיניות לשונית בישראלמילון בן-יהודהקובוץ ושורוקקרי וכתיבתקופת הביניים של העבריתתרגומי התנ"ךעיתונות עבריתתחיית הלשון העברית

אלברט איינשטיין

אלברט איינשטיין (14 במרץ 1879 - 18 באפריל 1955), פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המוחות המדעיים בכל הזמנים.

איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים, לצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך מילה נרדפת לגאונות. הוא זכה לפרסום עולמי ברבע הראשון של המאה ה-20 בזכות תורת היחסות אותה פיתח, אשר שינתה את כל מה שהיה ידוע עד אז על מהותם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח הכבידה וכן בזכות תרומותיו לתחומי מכניקת הקוונטים והמכניקה הסטטיסטית ולהסברת האפקט הפוטואלקטרי. בגין תרומתו הייחודית בנושא האחרון הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1921.

מלבד השפעתו העצומה והמהפכנית בתחומי המדע, הייתה לאיינשטיין גם תרומה מכריעה לשימוש שנעשה בנשק גרעיני, בזכות תמיכתו ביוזמה שקידמה את פיתוחו בארצות הברית.


Article1 B.svg


הסימול המקובל לנקבה

מילת הסלנג כוסית הפכה לאחת המילים מעוררות המחלוקת ביותר בתולדות השפה העברית. המילה נגזרת מכינוי ערבי לאיבר המין הנשי- כוס (كس). סינקדוכה דומה יצרה את המילה נקבה, שמשמעותה הזוויג שהשייכות אליו באנושות נקראות "נשים". מקורה של מילה זו במילה "נקב" (חור), כינוי נוסף לאיבר המין של האישה, ואף על פי כן מילה זו נחשבת לתקינה (אם כי שימוש בה כלפי בנות אנוש עשוי להיתפס כפוגעני אף הוא).




Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)