פורטל:השפה העברית
| עברית היא שפה ממשפחת השפות השמיות, הידועה כשפתו של העם היהודי, ואשר ניב מודרני שלה משמש כשפה רשמית ועיקרית של מדינת ישראל. השפה העברית הייתה מדוברת החל מן האלף ה-2 לפנה"ס באזור הלבנט. טקסטים מהתקופה הזו שהתגלו בירדן ובלבנון חושפים קרבה רבה בין השפה העברית לשפה הפיניקית והמואבית. בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. כנראה במאה ה-2 או לאחר מכן, פסקה העברית לשמש כשפת דיבור.
מאות שנים לאחר חתימת המשנה כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית כבר נכתבו התלמודים בארמית. עם זאת, ישנן עדויות שאף במאה ה-8 לספירה הייתה העברית שפת הדיבור בטבריה, שם פעלו בעלי המסורה. בתקופת הביניים של העברית, שימשה העברית כשפת הכתב העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים הלכתיים: כתיבת פרוטוקולים של בתי דין, קובצי הלכות, פרשנות לכתבי קודש ועוד. גם מכתבים וחוזים מסוגים שונים נכתבו לעיתים קרובות בעברית. עד המאה ה-19, וראשית התנועה הציונית, שימשה העברית כשפת כתב, בתחומים: פילוסופיה, ספרות, מדע ורפואה. במשך המאה ה-19 הלך וגבר השימוש החילוני בה; בד בבד עם תנועת התחייה הלאומית החלה גם פעילות להפיכת העברית ללשון הדיבור של היישוב העברי בארץ ישראל. אליעזר בן-יהודה, המכונה "מחיה השפה העברית" היה מראשי הפועלים למען הפיכת השפה העברית לשפה מדוברת ולשפתו הלאומית של היישוב העברי בארץ. המעבר לדיבור בעברית ביישוב העברי בארץ היה מהיר יחסית, וניכרה בו דווקא השפעת הדיבור העברי של מזרח אירופה. עם כינון שלטון המנדט הבריטי בארץ נקבעה העברית כשפה רשמית שלישית, לצד הערבית והאנגלית. ערב הקמת מדינת ישראל הייתה העברית כבר לשפה העיקרית של היישוב העברי, ושפת הלימוד במרכזי החינוך שלו. כתשעה מיליון נפש דוברים עברית ישראלית, ורובם גרים בישראל. כמחציתם דוברים ילידיים (כלומר, עברית היא שפת-אמם) וכמחציתם משתמשים בעברית כשפה שנייה. עברית היא כיום השפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.
|
| ||||||||||||||||||
פרסום חוצות מטעם משרד התחבורה, ובו שגיאת כתיב הנובעת מהיכרות לקויה עם כללי הכתיב המלא: את המילים "מחויבות" ו"מחויבים" יש לאיית כך, ולא כפי שהן מופיעות בשלט; אמנם יש כלל הקובע כי יש להכפיל יו"ד עיצורית המופיעה באמצע מילה, אך כלל זה אינו חל כאשר אות זו מופיעה לאחר אם קריאה.
פרסומי האקדמיה באתר האקדמיה ללשון העברית:
- מִסְרֵר – שָׁלַח מִסְרוֹן (הודעת SMS). הפועל מִסְרֵר נקבע על פי פעלים דומים המציינים גוון של הפעולה הרגילה, כגון אִשְׁרֵר, שִׁקְלֵל, סִפְרֵר, זִמְרֵר.
- אִפְשׁוּט – פופולריזציה. הפיכת ידע ומיומנות שעד עתה היו נחלת אנשי מקצוע בלבד – לנחלת הכלל.
- יוֹמַן רֶשֶׁת – בלוג. המילה הלועזית "בלוג" היא קיצור של web-log, ומכאן המונח העברי.
- תְּגוּבִית – טוקבק (talk-back). הצורה תגובית בסיומת -ית היא צורת הקטנה של המילה תגובה.
- פַּרְצָן – קראקר (cracker)
- פַּצְחָן – האקר (hacker)
- רֶמֶז צָץ – tooltip
- תַּו-כֹּל (בלי ניקוד: תו כול) – wildcard. תו המשמש לחיפוש של מחרוזת שחלק מאותיותיה נשאר בלתי מוגדר, כגון כוכבית.
- טַבְלָר – tab. הסיומת -ר הנוספת לשם 'טבלה' משמשת לציון עושה הפעולה, כגון סנדלר.
- דִּפְדּוּף טַבְלָרִי – tabbed browsing
- מַזְנֵק – trigger
- מַשְׁקֵף – viewer
- אַפְשֹׁרֶת (בלי ניקוד: אפשורת) – facility. המילה אפשורת תשמש רק במקום שנחוץ מונח מופשט וכולל המציין את כלל התנאים, המתקנים, האמצעים, היכולות וכדומה שנועדו לבצע איזו פעולה.
- רָגְלָה (בלי ניקוד: רוגלה) – spyware. תכנת ריגול; המונח נגזר על פי שמות אחרים במשקל הזה הקשורים למחשב: תכנה, חמרה, למדה ועוד.
חדשות על עברית בגוגל ניוז: לפי רלוונטיות, לפי תאריך.
אַדְרִיכָל
 חיתוך עץ של אדריכל בעבודתו
|
|
בעברית, השיוך של שם עצם למין דקדוקי עשוי להיות שרירותי, או עשוי להתבסס על תכונה סמנטית של שם העצם, כגון מינו הביולוגי. הוא עשוי גם להתבטא בצורתה המורפולוגית של המלה – סיומת -ה לעצם, שהופכת לסיומת -ת בסמיכות. באותו אופן בערבית, הסיומת היא האות תא מרבוטה - ﺓ, שבסמיכות נקראת כמו –ת, ובלא סמיכות כמו –ה.
כמו כן גם שיוך שמות העצם למין הדקדוקי בעברית הוא במתאם טוב עם השיוך בערבית. דהיינו, מילים דומות צליל, בשתי שפות אלו, המתארות שמות עצם דומים, יהיו על פי רוב באותו מין דקדוקי. הדמיון הוא גם ברשימת היוצאים מן הכלל של שתי השפות. לדוגמה, נקבת החמור, שנקראת בעברית, אתון, נקראת, נקראת בערבית ספרותית (להבדיל מהערבית המדוברת) בשם דומה ל"אתון" (أتان - אַתַאן). דוגמה אחרת: המילה "בוהן" או "יד", שאינן נגמרות ב-ה הן נקבה בשתי השפות. לעומת זאת, בין הצרפתית לאיטלקית, שהן גם כן שפות דומות, לא מתקיים קשר כזה בין המין הדקדוקי של שמות העצם.
|
|
|
|
|
|
|
| פורטל הבלשנות | פורטל ישראל | פורטל תנ"ך | פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב | פורטל תולדות עם ישראל | פורטל מדע בישראל | פורטל היישוב |
אותיות האלפבית העברי לפי סדרן:
קבוצות אותיות: אותיות מנצפ"ך | אותיות השימוש | אם קריאה
וריאציות: כתב רש"י | כתב סת"ם | כתב עברי עתיק
שימושים: ספרות עבריות וגימטריה | כתיב עברי
- ספרות עברית: ספרים בעברית - סופרים כותבי עברית - סופרי דור תש"ח - אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל - שבוע הספר העברי - המכון לתרגום ספרות עברית
- שירה עברית: משוררים כותבי עברית - זמרים עבריים
- עיתונות בעברית: עיתונאים כותבי עברית - עורכי עיתונים - המאסף - הצפירה - הצבי - המליץ - דבר (עיתון) - המשקיף - העולם הזה - ידיעות אחרונות - מעריב - הארץ - הצופה - יתד נאמן
- מחזאות עברית: מחזאים עבריים - מחזות בעברית
לכה דודי הוא פיוט אשר חובר על ידי רבי שלמה אלקבץ. הוא נעשה אהוד וצורף אל תפילת קבלת שבת, בערב שבת לפני תפילת ערבית, תחילה בנוסח ספרדי, ואחר ברוב קהילות ישראל. וחוברו לו נעימות רבות.
שפות יהודיות או לשונות היהודים הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה.
מקובל לחלק אותן לשני סוגים: שפות מיוהדות שהן שפות יהודיות הדומות במידה רבה לשפה המקורית, לקבוצה זו משתייכת למשל הערבית היהודית. ואילו, שפות יהודיות הן שפות שהתרחקו מאוד מן הניב המקורי, כגון הלאדינו (שמקורה בקסטליאנית עתיקה) והיידיש (שמקורה בגרמנית עתיקה).
ארמית חדשה או "כורדית יהודית", אשר התפתחה מארמית בבלית, הייתה שפתם של יהודי כורדיסטן.
ניקוד: שווא | שווא נע | שווא נח | שווא מרחף | קָמץ | פַתח | צֵירה | סֶגול | חוֹלם | קמץ קטן | קֻבוץ | שוּרוק | חִיריק | מַפִּיק | דגש חזק | דגש קל | חטף
מערכת הפועל בעברית | בניינים בעברית | חלקי הדיבר | משקלים סגוליים | ה"א הידיעה | גוף ראשון | גוף שני | גוף שלישי | שורשים
בשם תחיית הלשון העברית מכנים תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמסגרתו הפכה השפה העברית מלשון שהיא לשון כתובה וליטורגית בלבד ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית. התהליך הזה איננו תהליך לשוני גרידא, אלא הוא משתבץ במערכת רחבה של תהליכים שחלו בעם ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ובעיקר הוא משתלב במהפכה הציונית ובהקמת היישוב העברי החדש בארץ ישראל, תהליכים שהביאו בסופו של דבר להקמת מדינת ישראל כמדינה לאומית עברית.
השם "תחייה" אינו שם מדויק לתהליך זה, משום שלפי רוב ההגדרות לא הייתה העברית לשון מתה לפני התהליך; נעשה בה שימוש נרחב וניכרו בה תהליכים של התפתחות והשתנות גם לפני תחילת התהליך. עם זאת, התהליך נחשב לתהליך יחיד במינו, והבלשנות המודרנית איננה מכירה מקרה נוסף שבו לשון שכלל לא הייתה מדוברת בפי דוברים ילידיים הפכה ללשון לאומית המשמשת באופן רב מערכתי, וכל זאת בתוך פרק זמן של כמה עשרות שנים בלבד.
הלוח העברי • לשון חז"ל • מדיניות לשונית בישראל • מילון בן-יהודה • קובוץ ושורוק • קרי וכתיב • תקופת הביניים של העברית • תרגומי התנ"ך • עיתונות עברית • תחיית הלשון העברית
 |
הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש, להבדיל מהלוח הגרגוריאני, המבוסס על מחזור שמש בלבד, והלוח המוסלמי, המבוסס על מחזור ירח בלבד.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרי השפה העברית שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- מצאו ערכים לשיפור בנושא עברית:
לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט • בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)