פורטל:השפה העברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    



עברית היא שפה ממשפחת השפות השמיות, הידועה כשפתו של העם היהודי, ואשר ניב מודרני שלה משמש כשפה רשמית ועיקרית של מדינת ישראל. השפה העברית הייתה מדוברת החל מן האלף ה-2 לפנה"ס באזור הלבנט. טקסטים מהתקופה הזו שהתגלו בירדן ובלבנון חושפים קרבה רבה בין השפה העברית לשפה הפיניקית והמואבית. בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. כנראה במאה ה-2 או לאחר מכן, פסקה העברית לשמש כשפת דיבור.

מאות שנים לאחר חתימת המשנה כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית כבר נכתבו התלמודים בארמית. עם זאת, ישנן עדויות שאף במאה ה-8 לספירה הייתה העברית שפת הדיבור בטבריה, שם פעלו בעלי המסורה. בתקופת הביניים של העברית, שימשה העברית כשפת הכתב העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים הלכתיים: כתיבת פרוטוקולים של בתי דין, קובצי הלכות, פרשנות לכתבי קודש ועוד. גם מכתבים וחוזים מסוגים שונים נכתבו לעיתים קרובות בעברית.

עד המאה ה-19, וראשית התנועה הציונית, שימשה העברית כשפת כתב, בתחומים: פילוסופיה, ספרות, מדע ורפואה. במשך המאה ה-19 הלך וגבר השימוש החילוני בה; בד בבד עם תנועת התחייה הלאומית החלה גם פעילות להפיכת העברית ללשון הדיבור של היישוב העברי בארץ ישראל. אליעזר בן יהודה, המכונה "מחיה השפה העברית" היה מראשי הפועלים למען הפיכת השפה העברית לשפה מדוברת ולשפתו הלאומית של היישוב העברי בארץ. המעבר לדיבור בעברית ביישוב העברי בארץ היה מהיר יחסית, וניכרה בו דווקא השפעת הדיבור העברי של מזרח אירופה. עם כינון שלטון המנדט הבריטי בארץ נקבעה העברית כשפה רשמית שלישית, לצד הערבית והאנגלית. ערב הקמת מדינת ישראל הייתה העברית כבר לשפה העיקרית של היישוב העברי, ושפת הלימוד במרכזי החינוך שלו.

כתשעה מיליון נפש דוברים עברית ישראלית, ורובם גרים בישראל. כמחציתם דוברים ילידיים (כלומר, עברית היא שפת-אמם) וכמחציתם משתמשים בעברית כשפה שנייה. עברית היא כיום השפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.
בישראל קיים גוף רשמי המכתיב תקנים של השפה: האקדמיה ללשון העברית. התפתחות המילונאות השימושית בישראל משנות ה-90 כוללת את יצירתם של מילונים ומאגרי מידע המתעדים את הלשון העברית בפועל, ומשמשים אסמכתות חלופיות לכללי האקדמיה ללשון העברית.


P Aleph.png
ערך נבחר ערכים מומלצים
תמונה נבחרת חידושי האקדמיה
ללשון העברית
עץ הקטגוריות הידעת
האלפבית העברי דקדוק
ספרות עברית שונות
סיפורה של מילה התפתחות השפה
פורטלים קרובים
קדימה, לעבודה!



פרסומי האקדמיה באתר האקדמיה ללשון העברית:

  • מִסְרֵר – שָׁלַח מִסְרוֹן (הודעת SMS). הפועל מִסְרֵר נקבע על פי פעלים דומים המציינים גוון של הפעולה הרגילה, כגון אִשְׁרֵר, שִׁקְלֵל, סִפְרֵר, זִמְרֵר.
  • אִפְשׁוּט – פופולריזציה. הפיכת ידע ומיומנות שעד עתה היו נחלת אנשי מקצוע בלבד – לנחלת הכלל.
  • יוֹמַן רֶשֶׁת – בלוג. המילה הלועזית "בלוג" היא קיצור של web-log, ומכאן המונח העברי.
  • תְּגוּבִית – טוקבק (talk-back). הצורה תגובית בסיומת -ית היא צורת הקטנה של המילה תגובה.
  • פַּרְצָן – קראקר (cracker)
  • פַּצְחָן – האקר (hacker)
  • רֶמֶז צָץ – tooltip
  • תַּו-כֹּל (בלי ניקוד: תו כול) – wildcard. תו המשמש לחיפוש של מחרוזת שחלק מאותיותיה נשאר בלתי מוגדר, כגון כוכבית.
  • טַבְלָר – tab. הסיומת -ר הנוספת לשם 'טבלה' משמשת לציון עושה הפעולה, כגון סנדלר.
  • דִּפְדּוּף טַבְלָרִי – tabbed browsing
  • מַזְנֵק – trigger
  • מַשְׁקֵף – viewer
  • אַפְשֹׁרֶת (בלי ניקוד: אפשורת) – facility. המילה אפשורת תשמש רק במקום שנחוץ מונח מופשט וכולל המציין את כלל התנאים, המתקנים, האמצעים, היכולות וכדומה שנועדו לבצע איזו פעולה.
  • רָגְלָה (בלי ניקוד: רוגלה) – spyware. תכנת ריגול; המונח נגזר על פי שמות אחרים במשקל הזה הקשורים למחשב: תכנה, חמרה, למדה ועוד.

חדשות על עברית בגוגל ניוז: לפי רלוונטיות, לפי תאריך.


קְרֶמְבּוֹ
קרמבו נגוס
הגדרה
קציפת ביצה העטופה במעטה דק של שוקולד צימקאו, אשר בבסיסה עוגיה.
אטימולוגיה
הלחם של המילים קרם ובו, כלומר- יש בתוכו קרם. חברת ויטמן שיווקה את הממתק באופן מסחרי בשנות ה-60 והיא שנתנה לו את שמו. אף על פי שחלק מהיצרניות קוראות לממתק היום בשם שונה, השם "קרמבו" הפך לשם גנרי.



עברית מקראית

לשון חז"ל

תקופת הביניים

תחיית הלשון העברית

עברית ישראלית

רשימת ערכים נוספים בנושא השפה העברית


אותיות האלפבית העברי לפי סדרן:

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

קבוצות אותיות: אותיות מנצפ"ך | אותיות השימוש | אם קריאה

וריאציות: כתב רש"י | כתב סת"ם | כתב עברי עתיק

שימושים: ספרות עבריות וגימטריה | כתיב עברי



Mishnetorah-1vol-menukad.JPG

Crystal Clear action 1leftarrow.pngמשנה תורה לרמב"ם הוא חיבור הלכתי שיטתי ומקיף המציג את מכלול ההלכה, אשר חיבר רבי משה בן מימון, הרמב"ם. סגנון השפה ברור, צלול ומדויק. אוצר המילים, התחביר והסגנון המלוטש השפיע רבות על הספרות העברית החדשה.

Crystal Clear action back.pngלערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה


שפות יהודיות או לשונות היהודים הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה.
מקובל לחלק אותן לשני סוגים: שפות מיוהדות שהן שפות יהודיות הדומות במידה רבה לשפה המקורית, לקבוצה זו משתייכת למשל הערבית היהודית. ואילו, שפות יהודיות הן שפות שהתרחקו מאוד מן הניב המקורי, כגון הלאדינו (שמקורה בקסטליאנית עתיקה) והיידיש (שמקורה בגרמנית עתיקה).

KurdJewwomenRowendez905.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.pngארמית חדשה או "כורדית יהודית", אשר התפתחה מארמית בבלית, הייתה שפתם של יהודי כורדיסטן.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה



KUBUTZ-SURUk.PNG

קובוץ ושורוק הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה /u/.

קובוץ נראה כמו שלוש נקודות באלכסון עולה מימין לשמאל מתחת לאות ושורוק הוא האות וי"ו עם נקודה באמצעה. שורוק, אם כן, נראה כמו האות וי״ו עם דגש, אך במילה שכולה מנוקדת אי־אפשר להתבלבל בין שורוק לדגש – באות שלפני שורוק לא יהיה שום ניקוד אחר.

בימינו אין שום הבדל בצליל בין קובוץ לשורוק. לדעת חוקרים רבים לא היה הבדל כזה גם בתקופות הקודמות – קובוץ היה „סימן של דחק”, כלומר הנקדנים הראשונים כתבו קובוץ כאשר בטקסט שניקדו היה אמור להיות צליל /u/ ולא הופיעה האות וי״ו ובשאר המקרים כתבו שורוק. חוקרים אחרים העלו את האפשרות שהצליל של קובוץ היה מעוגל יותר או קצר יותר.

בניקוד תקני הקובוץ נכתב בהברה סגורה לא מוטעמת: "כֻּלָּם" (כולם), "מְשֻׁגָּע" (משוגע), "צְהֻבִּים" (צהובים). בשאר המקרים נכתב שורוק. במילים שאולות תמיד נכתב שורוק – "אוּנִיבֶרְסִיטָה", "הַמְבּוּרְג", "אוּקְרָאִינָה". בכתיב חסר־ניקוד צליל /u/ תמיד נכתב באות וי״ו.


בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתוכן הנטען

הלוח העברי • לשון חז"ל  • מדיניות לשונית בישראל  •  מילון בן-יהודה  •  קובוץ ושורוק • קרי וכתיב • תקופת הביניים של העברית  •  תרגומי התנ"ך  •  עיתונות עברית  •  תחיית הלשון העברית

אלברט איינשטיין

אלברט איינשטיין (14 במרץ 1879 - 18 באפריל 1955), פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המוחות המדעיים בכל הזמנים.

איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים לצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך למילה נרדפת לגאונות. איינשטיין זכה לפרסום ברבע הראשון של המאה ה־20 בזכות מאמריו בתורת היחסות, ששינתה את כל אשר היה ידוע עד אז על טיבם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח המשיכה, יסודות מכניקת הקוונטים, מכניקה ססטיסטית ובהסברת האפקט הפוטואלקטרי (עליו קיבל פרס נובל ב־1921) ועוד.

מלבד השפעתו העצומה והמהפכנית בתחומי המדע, הייתה לאיינשטיין גם תרומה מכריעה לשימוש שנעשה בנשק גרעיני, בזכות תמיכתו ביוזמה שקידמה את פיתוחו בארצות הברית.


Article1 B.svg


האל שמש

ישנן לא מעט מילים בעברית, בעיקר כאלה שמתארות תופעות טבע בולטות, המקבילות לשמות של אלים מהמיתולוגיה הכנענית והמסופוטמית. כך לדוגמה, "שפש", או "שמש", הוא שמה של אלת השמש הכנענית ו"ירח" הוא שמו של אל הירח במיתולוגיה הכנענית והפיניקית. "ים" הוא שמו של אל הים, הנהרות ומקוואות המים, "מות" הוא אל המוות והשאול, ו"דגון" הוא שמו של אל הדגן והחקלאות במיתולוגיות האמורית, האבלית והאוגריתית והאל הראשי של הפלשתים. "אֵל" היה שמו של ראש האלים בפנתאון הכנעני ומהאלים החשובים של העיר אוגרית.


מינוח



P linguistics.svg P Israel Flag2.png P Bible.png P Archaeology3.png Jewish History P.png P Israel Sciense.png P kkl.png
פורטל הבלשנות פורטל ישראל פורטל תנ"ך פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב פורטל תולדות עם ישראל פורטל מדע בישראל פורטל היישוב


Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים