פורטל:השפה העברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    


עברית היא שפה ממשפחת השפות השמיות, הידועה כשפתו של העם היהודי, ואשר ניב מודרני שלה משמש כשפה רשמית ועיקרית של מדינת ישראל. השפה העברית הייתה מדוברת החל מן האלף ה-2 לפנה"ס באזור הלבנט. טקסטים מהתקופה הזו שהתגלו בירדן ובלבנון חושפים קרבה רבה בין השפה העברית לשפה הפיניקית והמואבית. בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. כנראה במאה ה-2 או לאחר מכן, פסקה העברית לשמש כשפת דיבור.

מאות שנים לאחר חתימת המשנה כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית כבר נכתבו התלמודים בארמית. עם זאת, ישנן עדויות שאף במאה ה-8 לספירה הייתה העברית שפת הדיבור בטבריה, שם פעלו בעלי המסורה. בתקופת הביניים של העברית, שימשה העברית כשפת הכתב העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים הלכתיים: כתיבת פרוטוקולים של בתי דין, קובצי הלכות, פרשנות לכתבי קודש ועוד. גם מכתבים וחוזים מסוגים שונים נכתבו לעיתים קרובות בעברית.

עד המאה ה-19, וראשית התנועה הציונית, שימשה העברית כשפת כתב, בתחומים: פילוסופיה, ספרות, מדע ורפואה. במשך המאה ה-19 הלך וגבר השימוש החילוני בה; בד בבד עם תנועת התחייה הלאומית החלה גם פעילות להפיכת העברית ללשון הדיבור של היישוב העברי בארץ ישראל. אליעזר בן-יהודה, המכונה "מחיה השפה העברית" היה מראשי הפועלים למען הפיכת השפה העברית לשפה מדוברת ולשפתו הלאומית של היישוב העברי בארץ. המעבר לדיבור בעברית ביישוב העברי בארץ היה מהיר יחסית, וניכרה בו דווקא השפעת הדיבור העברי של מזרח אירופה. עם כינון שלטון המנדט הבריטי בארץ נקבעה העברית כשפה רשמית שלישית, לצד הערבית והאנגלית. ערב הקמת מדינת ישראל הייתה העברית כבר לשפה העיקרית של היישוב העברי, ושפת הלימוד במרכזי החינוך שלו.

כתשעה מיליון נפש דוברים עברית ישראלית, ורובם גרים בישראל. כמחציתם דוברים ילידיים (כלומר, עברית היא שפת-אמם) וכמחציתם משתמשים בעברית כשפה שנייה. עברית היא כיום השפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.
בישראל קיים גוף רשמי המכתיב תקנים של השפה: האקדמיה ללשון העברית. התפתחות המילונאות השימושית בישראל משנות ה-90 כוללת את יצירתם של מילונים ומאגרי מידע המתעדים את הלשון העברית בפועל, ומשמשים אסמכתות חלופיות לכללי האקדמיה ללשון העברית.


ערך נבחר ערכים מומלצים
תמונה נבחרת חידושי האקדמיה
ללשון העברית
עץ הקטגוריות הידעת
האלפבית העברי דקדוק
ספרות עברית שונות
סיפורה של מילה התפתחות השפה
פורטלים קרובים
קדימה, לעבודה!

פרסומי האקדמיה באתר האקדמיה ללשון העברית:

  • מִסְרֵר – שָׁלַח מִסְרוֹן (הודעת SMS). הפועל מִסְרֵר נקבע על פי פעלים דומים המציינים גוון של הפעולה הרגילה, כגון אִשְׁרֵר, שִׁקְלֵל, סִפְרֵר, זִמְרֵר.
  • אִפְשׁוּט – פופולריזציה. הפיכת ידע ומיומנות שעד עתה היו נחלת אנשי מקצוע בלבד – לנחלת הכלל.
  • יוֹמַן רֶשֶׁת – בלוג. המילה הלועזית "בלוג" היא קיצור של web-log, ומכאן המונח העברי.
  • תְּגוּבִית – טוקבק (talk-back). הצורה תגובית בסיומת -ית היא צורת הקטנה של המילה תגובה.
  • פַּרְצָן – קראקר (cracker)
  • פַּצְחָן – האקר (hacker)
  • רֶמֶז צָץ – tooltip
  • תַּו-כֹּל (בלי ניקוד: תו כול) – wildcard. תו המשמש לחיפוש של מחרוזת שחלק מאותיותיה נשאר בלתי מוגדר, כגון כוכבית.
  • טַבְלָר – tab. הסיומת -ר הנוספת לשם 'טבלה' משמשת לציון עושה הפעולה, כגון סנדלר.
  • דִּפְדּוּף טַבְלָרִי – tabbed browsing
  • מַזְנֵק – trigger
  • מַשְׁקֵף – viewer
  • אַפְשֹׁרֶת (בלי ניקוד: אפשורת) – facility. המילה אפשורת תשמש רק במקום שנחוץ מונח מופשט וכולל המציין את כלל התנאים, המתקנים, האמצעים, היכולות וכדומה שנועדו לבצע איזו פעולה.
  • רָגְלָה (בלי ניקוד: רוגלה) – spyware. תכנת ריגול; המונח נגזר על פי שמות אחרים במשקל הזה הקשורים למחשב: תכנה, חמרה, למדה ועוד.
חדשות על עברית בגוגל ניוז: לפי רלוונטיות, לפי תאריך.

כַּדּוּר
כדור (1)
הגדרה
  1. גוף עגול בעל נפח.
  2. גוף המורכב מתרמיל, קליע ופיקה ונורה מכלי נשק קל.
  3. חומר רפואי מוצק לבליעה.
אטימולוגיה
המילה משותפת לכמה שפות שמיות: kudûru (אשורית), kdrt (אוגריתית), כַּדוּרָא (ארמית). עם זאת זמן הופעתה המדויק בעברית איננו ברור. היא מופיעה פעמיים בספר ישעיהו:

"צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם שָׁמָּה תָמוּת וְשָׁמָּה מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ קְלוֹן בֵּית אֲדֹנֶיךָ"

ישעיהו כב, יח

"וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת"

ישעיהו כט, ג

פרשנים וחוקרים נחלקו ביניהם בשאלה אם בפסוקים אלה הכוונה למשמעות הידועה לנו כיום, או שמא לכ"ף הדימוי ואחריה המילה דּוּר שמשמעותה מעגל. היו אף חוקרים שהציעו לקרוא את המילה בפסוק השני "כְּדַוִד". בין אם הכוונה במקרא אכן הייתה לגוף עגול ובין אם לא, משמעותה הנוכחית של המילה מצויה עוד בתקופת חז"ל. הבלשן אבשלום קור סבור שמקור המילה "כדור" הוא התואר "כמו דור" כאשר "דור" הוא מילה מקראית למשהו עגול.


עברית מקראית

לשון חז"ל

תקופת הביניים

תחיית הלשון העברית

עברית ישראלית

רשימת ערכים נוספים בנושא השפה העברית

פורטרט מצולם בצבע של יורם טהרלב בזקנתו.
יורם טהרלב.

מושג המוות, בשפה העברית, כמו בשפות אחרות, זכה למגוון רחב של ביטויים העוסקים בו. המושג "נפטר", המשמש מילה נרדפת ל"מת", הוא קיצור הביטוי "נפטר מן העולם", המופיע בתלמוד הבבלי. למשל, מסכת כתובות, דף ק"ד, עמוד א': "דאמר רבי חייא בר גמדא אמר ר' יוסי בן שאול: בשעה שהצדיק נפטר מן העולם, אומרים מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, צדיק פלוני בא", ומסכת יומא, דף ל"ח, עמוד ב': "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו". יש המפרשים את הביטוי כפטירתו של האדם מעול מצוות, ולפיכך משתמשים בו לגבי יהודים בלבד, אף על פי שאין לכך ראיה מן המקורות. האמן והסאטיריקן, יורם טהרלב, טען, שביטוי זה הוא מילה מכובסת, שעוזרת להתכחש לאסון – "אז לא יקיים מצוות. לא נורא."

אותיות האלפבית העברי לפי סדרן:

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

יש גם אותיות סופיות: ך | ם | ן | ף | ץ

ואות מיוחדת:

קבוצות אותיות: אותיות מנצפ"ך | אותיות השימוש | אם קריאה

וריאציות: כתב רש"י | כתב סת"ם | כתב עברי עתיק

שימושים: ספרות עבריות וגימטריה | כתיב עברי

ירושלים של זהב הוא שיר על אודות ירושלים שחובר והולחן על ידי נעמי שמר, ובוצע במקור בידי שולי נתן. השיר היה אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של שמר ונחשב לאחד השירים האהובים ביותר בקרב הציבור הישראלי והיהודי העולמי.

לערך המלא

לרשימה המלאה

שפות יהודיות או לשונות היהודים הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה.
מקובל לחלק אותן לשני סוגים: שפות מיוהדות שהן שפות יהודיות הדומות במידה רבה לשפה המקורית, לקבוצה זו משתייכת למשל הערבית היהודית. ואילו, שפות יהודיות הן שפות שהתרחקו מאוד מן הניב המקורי, כגון הלאדינו (שמקורה בקסטליאנית עתיקה) והיידיש (שמקורה בגרמנית עתיקה).

עיראקית יהודית היא ניב של יהודי בבל בעיר בגדאד, והינה אחת מהשפות היהודיות הערביות.

לערך המלא

לרשימה המלאה

לשון חז"ל (נקראת גם לשון חכמים או לשון המשנה) היא השפה העברית כפי שהייתה מדוברת ונכתבת בפי היהודים בין המאה הראשונה והמאה החמישית לספירה. לשון חז"ל היא השפה שבה נכתבו המשנה, המדרשים וחלק מן התלמוד הבבלי והירושלמי.

ההבדל שבין השפה שבה כתוב התנ"ך לבין השפה שבה כתובה המשנה ניכר מיד לעין, ושימש נושא למחקר של הבלשנים לאורך הדורות. ההבדל הזה היה ידוע גם לדוברי הלשון עצמם, שאמרו "לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמה" (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף נ"ח ע"ב).

בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתוכן הנטען

הלוח העברילשון חז"למדיניות לשונית בישראלמילון בן-יהודהקובוץ ושורוקקרי וכתיבתקופת הביניים של העבריתתרגומי התנ"ךעיתונות עבריתתחיית הלשון העברית

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות
הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות

הלוח העברי, לוח השנה המסורתי של עם ישראל, מבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע. החודש בלוח העברי מתחיל במולד הלבנה ואורך 29 או 30 יום, וכל שנה מכילה 12 (בשנה פשוטה) או 13 חודשיםשנה מעוברת). המספר המשתנה של חודשי השנה שומר על הקבלה בין שנה עברית ממוצעת למחזור השמש. כך, החודשים נקבעים לפי מחזור הירח, אך אורך השנה הממוצעת תואם את מחזור השמש. אורך שנה פשוטה בלוח העברי הוא 353–355 ימים, ואורך שנה מעוברת הוא 383–385 ימים. היממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או צאת הכוכבים. על-פי הלוח העברי נקבעים חגי ישראל ומועדיו, והוא נקבע כלוח שנה רשמי במדינת ישראל.

בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי בית דין לפי עֵדוּת רְאִיָּה. לאחר ששני עדים היו מגיעים לבית הדין ומעידים שראו את הירח החדש שלאחר מולד הלבנה, היה בית הדין מכריז על חודש חדש. גם ההחלטה על עיבור השנה נעשתה בידי בית דין, לפי הצורך החקלאי ולפי שיקולים נוספים. כיום, הלוח העברי הוא לוח מחושב, הנקבע לפי כללים קבועים. כללים אלה מתחשבים הן בחישוב האסטרונומי של אורך חודש הלבנה הממוצע, והן בצורך שמועדים מסוימים יחולו בימים מסוימים בשבוע (לדוגמא 'לא אד"ו ראש' – ראש השנה לא יחול בימי ראשון, רביעי וששי) המסורת מייחסת את המעבר ללוח מחושב לתקנה של רבי הלל נשיאה בשנת ד'קי"ט (359 לספירה). אולם, נראה שהקביעה הסופית של כללי הלוח נעשתה בסוף תקופת הגאונים.

שמות החודשים המקובלים בלוח העברי הם שמות בבליים שמקורם בגלות בבל. הם נזכרים לראשונה בספרי המקרא המאוחרים שנכתבו לאחר גלות בבל. בספרים מוקדמים יותר נזכרים החודשים בדרך כלל במספרים סידוריים (החודש הראשון, השני וכו'). מניין החודשים נקבע בתורה כמתחיל מחודש ניסן, שבו אירעה יציאת מצרים. במאות השנים האחרונות מקובל בלוח העברי מניין השנים לבריאת העולם (לפי מסורת סדר עולם וחיבורים דומים), שעל פיו השנה הנוכחית היא ה'תשפ"ד (5,784). דרך מניין זו אינה מחויבת על פי כללי הלוח העברי, ובעבר נהגו בלוח העברי גם מניינים אחרים, כגון מניין השטרות ומניין לחורבן הבית.


רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)