פורטל:זוחלים ודו-חיים/זוחלים ודו-חיים בארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עכן חרטומים.

בארץ ישראל חיים כ-85 מיני זוחלים. זהו מגוון גדול יחסית לשטחה המצומצם. מינים ספורים של זוחלים בארץ הם אנדמיים - הם קיימים רק בארץ ובסביבתה הקרובה, כמו שחור ראש שלווני וצפע החרמון. מספר מיני הנחשים בארץ ישראל גדול ממספרם בכל יבשת אירופה. מגוון זה נובע ממיקומה הגאוגרפי של הארץ, המחבר שלוש יבשות - אפריקה, אסיה ואירופה - ומספר אזורים זואוגאוגרפיים שונים: תת-האזור הים-תיכוני של האזור הפליארקטי, אשר לו אופייניים מינים כמו לטאה ירוקה, לטאה זריזה, זעמן שחור וצפע מצוי.תת-אירנו-טורני של האזור הפליארקטי, אשר לו אופייניים מינים כמו חרדון מצוי ועין חתול חברבר. האזור הסהרו-ערבי, אשר לו אופייניים מינים מדבריים דוגמת ישימונית מצויה, שנונית חולות, כוח אפור, חרדון סיני, חרדון החולות ועכן גדול. האזור האפרוטרופי, אשר חודר לארץ-ישראל בעיקר דרך השבר הסורי אפריקני, ולו אופייניים מינים ממוצא אפריקני כמו שרף עין גדי, צב רך מצוי ותנין היאור (שנכחד מארץ ישראל רק בתחילת המאה ה-20).

עגולשון שחור גחון.

לגבי דו-חיים, המצב הפוך; ארץ ישראל היא אזור בעל אקלים צחיח יחסית לאזורים אחרים, בהם המגוון הביולוגי של הדו-חיים רב יותר. מקורות המים בארץ דלים באופן יחסי. מסיבה זו, חסרי הזנב, הזקוקים ללחות מתמדת ולשפע מים, אינם נמצאים בשפע באזור ומספרם הכולל עומד על 8 מינים בלבד. לדו החיים ממשפחת הסלמנדריים החיים בארץ (הסלמנדרה הכתומה וטריטון הפסים), מהווה ישראל גבול תפוצתם הדרומי. אף על פי כן, לישראל מין דו-חיים אנדמי אחד שנדיר במיוחד: עגולשון שחור-גחון. בעייתם העיקרית של הדו-חיים החיים בישראל היא מצוקת המים. בשל תלותם בשלוליות חורף על מנת להתרבות עלולים חורפים יבשים ודלים במשקעים לגרום לירידה חדה בפעילות הרבייה. מצבן של אוכלוסיות הדו-חיים בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20 היה טוב. התפתחות היישוב בארץ הביאה להפרחת השממה ובין היתר לפעולות אשר היטיבו עם אוכלוסיות הדו-חיים. בריכות מעשה ידי אדם שימשו את דו-החיים להתרבות, וכן תעלות בצדי כבישים ונתיבי רכבות. תעלות אלו התמלאו מים בחורף והביאו באופן ישר לגידול באוכלוסיית דו החיים בארץ. מצב זה נמשך עד סוף שנות ה-40, עת הוקמה מדינת ישראל.