פורטל:יהדות/הידעת?/קטעי הידעת?

לקט קטעי "הידעת?"

1	תאומים אחאים, בני שבועיים, ישנים ביהדות חוגגים את יום ההולדת של אדם על פי הלוח העברי. בשל כך ייתכן מצב שבו תאומים יחגגו את טקס בר המצווה כאשר הקטן מביניהם יחגוג את בר המצווה חודש ימים לפני תאומו הגדול. זאת במקרה שהתאומים נולדו בשנה מעוברת, ביום האחרון של חודש אדר א', כאשר הראשון נולד לפני השקיעה, ב-ל' באדר א' והשני נולד אחרי השקיעה בא' באדר ב', והשנה ה-13, שנת בר המצווה, לאחר לידתם היא שנה פשוטה. היות שבשנה פשוטה אין חודש אדר ב', יחגוג הקטן את בר המצווה בא' באדר, ואילו הגדול יחגוג את בר המצווה שלו ב-כ"ט באדר, היות שבחודש אדר רגיל יש רק 29 ימים. ייתכן גם מקרה הפוך. ילד שנולד חודש אחרי חברו יחגוג בר מצווה יום לפניו. למשל, מי שנולד בשנה מעוברת ב-כ' באדר ב' וחברו נולד חודש לפניו ב-כ"א באדר א', ושנת בר המצווה שלהם היא שנה פשוטה. שני הילדים יחגגו את בר המצווה בחודש אדר, כאשר הקטן שנולד בחודש אדר ב' יקדים ויחגוג יום לפני חברו.	עריכה | תבנית | שיחה
2	כהן גדול בבגדי הכהונה רוב האנשים מזרע אהרן הכהן, השתמשו בשמות דומים כמו "כהן" או "כהנא", אך גם אלו ששינו את שם משפחתם ניסו לשמר זכר לכהונתם. כך שם המשפחה מזא"ה הוא ראשי תיבות של מזרע אהרן הכהן, ושם המשפחה כ"ץ הוא ראשי תיבות כהן צדק, ונושאי שם משפחה זה הם רובם ככולם צאצאי אהרן הכהן. יש הטוענים כי משפחת אזולא"י ממרוקו שינו את שמם מהשם "כהן" לראשי תיבות של הפסוק "אשה זונה וחללה לא יקחו" שמתייחס לדיני איסורי נישואים לכהן, אך הרב חיים יוסף דוד אזולאי יצא כנגד פירוש זה לשם, בנימוק שהוא עצמו אינו כהן. פירוש נוסף לשם אזולאי הוא "עיניים כחולות" (ספניולית).	עריכה | תבנית | שיחה
3	מיקומו של המחוז היהודי האוטונומי בברית המועצות בשנת 1928 הוקמה בדרום-מזרח ברית המועצות, בסמוך למנצ'וריה שבסין ומצפון לנהר האמור, אוטונומיה תרבותית בשם המחוז היהודי האוטונומי. זאת לאור חזונו של ולדימיר איליץ' לנין למדיניות לאומית על פיה כל לאום קיבל טריטוריה בה יוכל לשמור על תרבותו העצמאית במסגרת הסוציאליזם וכן בתגובה לציונות שכתנועה לאומית היוותה איום על החזון הבינלאומי הסובייטי. השפה הרשמית באוטונומיה הייתה יידיש.	עריכה | תבנית | שיחה
4	יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19 יהודי תימן שעלו ארצה בשנת ה'תרמ"ב בעליית אעלה בתמר נתקלו בקשיי פרנסה, גילויי גזענות ופקפוק בעצם יהדותם מצד חלק מתושבי ירושלים. גם תימני כנרת שעלו ארצה ב-1909 סבלו מבעיות דומות. בחלוף מאה שנים נתקלו יהודי אתיופיה בקשיים דומים. מחקרים גנטיים עדכניים מצאו מידה רבה של דמיון תורשתי בין יהודי אתיופיה, תימן, אשכנז ולוב. לפי אחת ההשערות, מקורה של יהדות אתיופיה הוא בקהילה היהודית מימי בית ראשון באי המצרי יב.	עריכה | תבנית | שיחה
5	‏‏ חתימתו של שלמה מולכו שלמה מולכו, בן המאה ה-16, חישב את הקץ, וחזה כי המשיח יבוא בשנת 1540. מולכו הועלה על המוקד שמונה שנים קודם למועד שחזה, ולא זכה לראות בהתבדות תחזיתו.	עריכה | תבנית | שיחה
6	נח בונה את התיבה בתרגום התיאור מהתנ"ך של תיבת נח למונחי ימינו, אורך התיבה היה כ-150 מטר, הרוחב כ-25 מטר, והגובה כ-15 מטר, בערך כגודלה של נושאת מטוסים קטנה.	עריכה | תבנית | שיחה
7	לפי הכתוב במקרא (שמות, י"ב, מ'): "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים, שלושים שנה וארבע מאות שנה", בני ישראל יצאו ממצרים 430 שנה לאחר ירידתם לשם. אך עקב סתירה, מקובל במסורת היהודית על פי חז"ל שבני ישראל שהו במצרים 210 שנה בלבד, ו-430 השנים החלו מברית בין הבתרים.	עריכה | תבנית | שיחה
8	ברקים פירושה העברי של הקללה הקבלית פולסא דנורא הוא ניצוץ אש, מקל אש או מכת אש. על פי התלמוד מדובר בעונש שנועד למלאכים ולא לבני אדם. דווקא שלושת המלאכים החשובים במסורת היהודית, גבריאל, אליהו ומטטרון שר הפנים, קיבלו 60 פולסי אש לאחר שביצעו פעולות שלא ברשות שמים.	עריכה | תבנית | שיחה
9	צופן אתב"ש צופן ההחלפה אתב"ש אינו משמש רק כצופן, אלא גם בתור ראשי תיבות. ראשי התיבות של אתב"ש מסייעים לזכירת הימים שבהם יחולו חגי ישראל, על פי ימי חג הפסח. א"ת – תשעה באב שאינו נדחה, יחול ביום בשבוע שבו חל היום הראשון של פסח שלפניו. מכאן גם אחת הסיבות שהביצה, מאכל אבלות, מופיע בקערת ליל הסדר. ב"ש – שבועות, יחול ביום השני של פסח שלפניו. ג"ר – ראש השנה, יחול ביום השלישי של פסח שלפניו. ד"ק – שמחת תורה בחו"ל, כלומר יום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת, יום קריאת התורה, יחול ביום הרביעי של פסח שלפניו. ה"צ – יום הכיפורים (צום), יחול ביום החמישי של פסח שלפניו. ו"פ – פורים, יחול ביום השישי של פסח שלאחריו. בדורנו, יש המוסיפים את ראשי התיבות – ז"ע, שלפיהם יום העצמאות (עצמאות), כאשר אינו מוקדם או נדחה, יחול ביום בשבוע של שביעי של פסח שלפניו. ראשי התיבות ז"ע מתאימים גם לחטא העגל (עגל), שאירע לפי המסורת, ביום בשבוע שבו חל שביעי של פסח.	עריכה | תבנית | שיחה
10	בראש מוסד החכם באשי במולדובה עמדו במהלך כל ההיסטוריה בני משפחת המייסד, החכם באשי הראשון של נסיכות מולדובה, נפתלי בן יצחק הכהן, פרט למקרה אחד. לבסוף פורק מוסד החכם באשי על רקע מחלוקות בענייני כשרות עם חסידים, שהיגרו לנסיכות מולדובה מגליציה, פולין ואוקראינה ולא היו מרוצים מסדרי השחיטה שהיו נהוגים שם. לאחר שמוסד החכם באשי סירב למנות שוחטים מבין החסידים, פנו החסידים אל השלטונות ובהיסתמכם על התקנון האורגני ביקשו וקיבלו את ביטול מוסד החכם באשי.	עריכה | תבנית | שיחה
11	את כתב רש"י, לא המציא רש"י, והוא גם לא השתמש בכתב זה. בפירוש רש"י לתורה, הספר הראשון בעברית שהודפס (בשנת 1475), מדפיס הספר הפריד בן הטקסט המקראי לפירוש על ידי עיצוב מיוחד של אותיות, שנקרא לימים 'כתב רש"י'.	עריכה | תבנית | שיחה
12	משה אוחז בלוחות הברית; ציור של רמברנדט תיאורם המקובל של לוחות הברית, בספרות, באמנות ימי הביניים ואף בימינו, הוא כשל זוג תיבות שבסיסן מלבני בעל קצה מעוגל. בניגוד לתיאור זה, על פי התלמוד הבבלי (מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד א'), צורתם הייתה כשל זוג קוביות, שאורך צלען שישה טפחים (כחצי מטר). בלוח הראשון נחקקו ארבעת הדיברות שבין אדם למקום והדיבר של כיבוד אב ואם. בלוח השני נחקקו חמשת הדיברות שבין אדם לחברו.	עריכה | תבנית | שיחה
13	בספר ירמיהו, פרק כ"ט, פסוק י' כתוב: "...כי למלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם...". על פי האגדה, המופיעה במסכת מגילה, בלשאצר, מנה את 70 השנה הללו מתחילתה של מלכות בבל, וחישב אותם על פי שנות המלוכה של כל מלך מתחילת מלכות בבל, ויצא בחישוב ששנת החישוב היא שנת ה - 70 לפי החישוב, ומפני שעם ישראל לא נפקד וחזר לארץ ישראל, הם לא יחזרו יותר לארץ ישראל ויישארו במלכותו. לכן בלשאצר עשה את המשתה שהיה לפני כיבושה של בבל בידי פרס, ובלשאצר השתמש באותה סעודה בכלי המקדש. בנוסף מצוין במקור זה, שאחשוורוש ממגילת אסתר, חישב את אותן 70 שנה לפי שיטתו של בלשאצר, רק שהחל למנותם מגלות יהויכין, שהייתה ההתחלה של כיבוש ירושלים בידי הבבלים. לפי חישובו של אחשוורוש, שנת החישוב היא שנת ה - 70, ומפני שעם ישראל לא נפקד וחזר לארצו, הוא לא יחזור יותר לארץ ישראל. לכן הוא ערך את המשתה המופיע במגילת אסתר, שבעקבותיו נהרגה ושתי, ובמשתה זה אחשוורוש גם השתמש בכלי המקדש. לפי החישוב הנכון, 70 השנים החלו מחורבן בית ראשון עד להקמת בית שני, ואם מחסרים את שנת חורבן בית ראשון משנת הקמת בית שני, רואים כי עברו ביניהם בדיוק 70 שנה. גם אם בלשאצר היה צודק בנוגע לשנה שממנה אמורים להתחיל את ספירת 70 השנה, אם מחסרים את שנת תחילת מלכות בבל (השנה ממנה מתחילים למנות 70 השנה על פי דעתו) מהשנה בה עשה את החישוב, רואים כי לא עברו 70 שנה, וכך גם עם אחשוורוש. הטעות שלהם הייתה, ששנת מלוכה שלא הסתיימה על ידי אותו המלך, החלק שלא הסתיים על ידי אותו מלך גם נחשבה לשנה בחישובם של אחשוורוש ובלשאצר.	עריכה | תבנית | שיחה
14	בנוסף למניין השנים מבריאת העולם, ישנן עוד שתי שיטות למניין השנים בקרב היהודים. מניין לחורבן הבית, הייתה בשימוש בקרב יהודי ארץ ישראל לאחר חורבן בית שני. בנוסח התפילה של חלק מיהודי ספרד ועדות המזרח מציינים בסיום תפילת ערבית בתשעה באב, לאחר הקינות, את מניין השנים לחורבן בית שני, ויש גם שמציינים את מניין השנים לחורבן בית ראשון. מניין השטרות, גם הייתה בשימוש נפוץ בקרב היהודים מג'ת"ן עד למאה ה-13 ובקרב יהודי תימן עד המאה ה-20	עריכה | תבנית | שיחה
15	הברכה היהודית הנדירה ביותר היא ברכת החמה. ברכת החמה היא ברכת ראייה אותה מברכים בתקופת ניסן, כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים. על פי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בו הייתה בבריאת העולם, באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה. על כן הברכה נאמרת בימי רביעי בלבד, יום בריאת המאורות על פי ספר בראשית, אחת ל-10,227 ימים. תאריך אמירת הברכה הוא ה-26 במרץ בלוח היוליאני, שעל פי הקירוב שלו נקבע זמן הברכה. בלוח הגריגוריאני, המקובל כיום, התאריך חל ב-8 באפריל עבור המאה ה-20 והמאה ה-21 וה-9 באפריל עבור המאה ה-22, כתוצאה מהתרחבות הפער בין הלוחות. הפעם הקודמת בה נאמרה הברכה הייתה ב-8 באפריל 2009 (י"ד בניסן ה'תשס"ט), והפעם הבאה תהיה ב-8 באפריל 2037 (כ"ג בניסן ה'תשצ"ז).	עריכה | תבנית | שיחה
16	איור של בית המקדש השני בשנת 362, 292 שנים לאחר חורבן בית המקדש השני, התיר קיסר רומא יוליאנוס הכופר ליהודים להקים את בית המקדש מחדש. חלק מהחכמים התנגדו להקמתו מחדש של בית המקדש וחלקם הסכימו. הבנייה החלה, אך נפסקה עקב רעידת אדמה שגרמה לשרפה גדולה באתר הר הבית. באותה עת נלחם יוליאנוס באימפריה הסאסאנית, ומנהלי הבנייה הרומיים ניצלו זאת להפסקת הבנייה עד שובו. ב-26 ביוני 363 נהרג יוליאנוס בקרב בממלכת פרס ויורשו, הקיסר יוביאנוס שהיה נוצרי, הפסיק את הבנייה.	עריכה | תבנית | שיחה
17	בניגוד למשתמע מהשם "תפילת שמונה עשרה", יש בתפילה זו 19 ברכות, ולא 18. בהתחלה, אכן היו ב"תפילת שמונה-עשרה" 18 ברכות, אך מפני שבימי רבן גמליאל התרבו המינים בעם ישראל, הוסיף שמואל הקטן את ברכת המינים, לבקשתו של רבן גמליאל. לאחר ההוספה של ברכה זו לא שינו את שם התפילה והיא נשארה "תפילת שמונה עשרה".	עריכה | תבנית | שיחה
18	בספר החינוך, כתובה מצווה נוספת שאינה כתובה בספר המצוות לרמב"ם, והיא שאסור להקריב קורבן פסח בבמת יחיד. למרות זאת, בספר החינוך ישנן 613 מצוות, מפני שהמצווה שאסור שזר יאכל מקרבנות שהם קדשי קדשים, מופיעה בספר המצוות לרמב"ם ולא בספר החינוך.	עריכה | תבנית | שיחה
19	לברכה עד מאה ועשרים, המשמשת בעיקר בימי הולדת, יש מקור אפשרי מאורך חייהם של כמה אישים יהודים שחיו מאה ועשרים שנה (על פי המסורת): משה רבנו, הלל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא. עוד מקור לברכה זאת בנוסף, היא פרשנות שנתנה לפסוק מפרשת בראשית ("והיו ימיו מאה ועשרים שנה"), ולפי חלק מהמפרשים, משמעות הפסוק היא שחיי האדם יוגבלו למאה ועשרים שנה, ובברכה זו רוצים לאחל לו את מספר השנים המרבי ביותר שבו יוכל לחיות.	עריכה | תבנית | שיחה
20	ענף עץ אורן עץ האורן "מתושלח", נקרא על שמו של מתושלח מהתורה, שלפי התורה הוא היה האדם שחי הכי הרבה זמן – 969 שנים. העץ "מתושלח", הוא העץ העתיק ביותר בעולם, והוא הונבט בסמוך לשנה בה נולד מתושלח לפי המקרא.	עריכה | תבנית | שיחה
21	ארבעה מחודשי הלוח הגרגוריאני בטורקית, תואמים לשמות חודשי הלוח העברי. חודשים אלו הם: פברואר – "שובאט" בטורקית (שבט), אפריל – "ניסאן" בטורקית (ניסן), יולי – "טמוז" בטורקית (תמוז) וספטמבר – "איליל" בטורקית (אלול).	עריכה | תבנית | שיחה
22	יש מחלוקת בנוגע לתאריך הירצחו של גדליהו בן אחיקם, מנהיג יהודה לאחר חורבן בית ראשון. יש הסוברים שגדליהו נרצח בג' בתשרי, ביום הצום עצמו, ויש הסוברים שהוא נרצח בא' בתשרי, והצום נדחה לג' בתשרי מפני שלא קובעים צום בחג או בשבת מלבד יום הכיפורים (בא' בתשרי חל ראש השנה).	עריכה | תבנית | שיחה
23	הטעמים לפי מנהג קריאת האשכנזים שניים מטעמי המקרא, קרני פרה (֟) וירח בן יומו (לפי האשכנזים, ואצל הספרדים: ירח) (֪), מופיעים פעם אחת בתורה, אולם בכל התנ"ך (למעט ספרי אמ"ת) הם מופיעים 16 פעמים. דווקא הטעמים הנדירים בדרגה פחותה יותר בתורה: שלשלת (֓) ומרכא כפולה (לאשכנזים, ולפי הספרדים תרי טעמי) (֦), נדירים יותר ביתר התנ"ך (7 פעמים, 14 פעמים בהתאמה).	עריכה | תבנית | שיחה
24	צילום של תחילת התהילים הספר הקצר ביותר בתנ"ך כולו הוא ספר עובדיה, הספר הרביעי בתרי עשר. ספר זה מכיל רק פרק אחד ובתוכו עשרים ואחד פסוקים. לעומתו, הספר הגדול ביותר בתנ"ך הוא התהילים, אשר מכיל 150 פרקים ולמעלה מ-2,000 פסוקים.	עריכה | תבנית | שיחה
25	קטע מעשרת הדיברות, שמות פרק כ', פסוקים א'-ה' בתנ"ך, מופיע בארבעה מקומות דגש חזק באות אל"ף, בניגוד לכללי הדקדוק שאינם מאפשרים את הדגשת האות א' לעולם. אחד מהם בספר בראשית, פרק מ"ג, פסוק כ"ו: "וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה, וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת־הַמִּנְחָה". כמו כן, האות רי"ש, שגם היא אינה מקבלת דגש לפי הכללים, דגושה 15 פעמים בתנ"ך. על פי ספר יצירה ישנן שבע אותיות שמקבלות דגש קל – בג"ד כפֹּרת.	עריכה | תבנית | שיחה
26	תרגומי התנ"ך יצרו אתגרים לא מעטים, בין השאר בשל משחקי הלשון נופל על לשון בתנ"ך. לדוגמה: "כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי ה' וְהִנֵּה כְּלוּב קָיִץ. וַיֹּאמֶר מָה-אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס, וָאֹמַר, כְּלוּב קָיִץ וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי בָּא הַקֵּץ אֶל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא-אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ." (עמוס, ח', א'–ב') – הביטוי "כלוב קיץ", שמשמעותו "סל פירות" נועד ליצור משחק-מילים עם הפסוק "בא הקץ על עמי ישראל". ברוב התרגומים משחק-המילים אובד, וכך בעצם ניטל הטעם למשל, אולם בתרגום חדש לאנגלית נמצא לכך פתרון: This is what the Sovereign LORD showed me: a basket of ripe fruit. "What do you see, Amos?" he asked."A basket of ripe fruit," I answered. Then the LORD said to me, "The time is ripe for my people Israel; I will spare them no longer. כלומר: (...) "מה אתה רואה, עמוס?" (...) "סל פירות בשלים" (...) "בשלה השעה לעמי ישראל, לא אחוס עליהם עוד."	עריכה | תבנית | שיחה
27	לוחמים יהודים מקשיבים לנאום רבשקה. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד הקובץ המפורסם ביותר שנכתב בשפה העברית הוא התנ"ך, אם כי בו עצמו לא נזכר שמה של השפה. השם עבר מופיע בתנ"ך כשמו של סב-סב-סבו של אברהם אבינו, והמושג "עברי" נזכר בתנ"ך פעמים רבות, אולם שפתם של העברים אינה נקראת עברית. עם זאת, במלכים ב' יח, כו, ובישעיהו לו, יא, מסופר כי שליחי חזקיהו המלך מבקשים מרבשקה, שליחו של סנחריב מלך אשור, לדבר עמם ב"ארמית" ולא ב"יהודית", כדי שהעם (שכנראה לא דיבר ארמית) לא יבין את דבריהם, ונראה שזה היה שמה של השפה, או לפחות שמו של הניב שדובר באזור ירושלים.	עריכה | תבנית | שיחה
28	תלמוד בבלי בניגוד לתלמוד הבבלי, שלפי שמו אפשר לדעת איפה הוא נכתב נחתם (בבבל), התלמוד הירושלמי לא נחתם ונכתב ברובו בירושלים, אלא בטבריה.	עריכה | תבנית | שיחה
29	שעורה המידה התנאית "אגודל", שווה ל - 7 גרגרי שעורה דחוקים זה לצד זה, או לשני גרגרי שעורה אחד אחרי השני לא דחוקים זה לצד זה. האפשרות להשתמש בגרגרי השעורה למידות נובעת מכך שגרגרי השעורה נחשבים כבעלי גודל יחסית קבוע.	עריכה | תבנית | שיחה
30	מגן דוד מגן דוד, הסימן שמהווה כיום סמל יהודי מובהק, מוכר עוד מתקופת הברונזה בצרפת ואחר כך בקישוטים יהודיים שונים. אולם העדות הראשונה לכינויו בשם "מגן דוד" היא רק מהמאה ה-12, מפיו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי בספרו "אשכול הכופר", אשר הוקיע את האנשים בעם שהשתמשו בו כסמל מיסטי.	עריכה | תבנית | שיחה
31	ספר תורה מוורשה בקבר דוד המלך האות הפותחת את כל העמודות ברוב ספרי התורה, מלבד 6 עמודות, היא האות ו'. שיטת כתיבה זו נקראת "וָוֵי עמודים" ע"ש הפסוק (שמות, כ"ז, י'): "וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף".	עריכה | תבנית | שיחה
32	אמירת קינות ברחבת הכותל בערב תשעה באב התשס"ד פרשת השבוע בשבוע לפני השבוע בו חלה התענית תשעה באב היא תמיד פרשת דברים, ושמה של השבת באותו שבוע הוא שבת חזון על שם ההפטרה. ישנן קהילות שבהם נקרא אחד מהפסוקים הפותחים את פרשת דברים, שהינו מתחיל במילה "איכה", לקרוא בטעמי מגילת איכה, הנקראת בתשעה באב. פרשת השבוע בשבוע שחל בו תשעה באב היא תמיד פרשת ואתחנן, ושמה של השבת באותו שבוע הוא שבת נחמו על שם ההפטרה.	עריכה | תבנית | שיחה
33	בית מדרשו של רש"י בוורמיזא במהלך כתיבת פירוש רש"י למסכת בבא בתרא בתלמוד, נפטר רש"י. לכן, מדף כ"ט באותה מסכת נפסק פירושו של רש"י למסכת, ובמקומו מופיע פירושו של הרשב"ם, שהיה נכדו, לאותה מסכת מאותו מקום ואילך.	עריכה | תבנית | שיחה
34	מגילת אסתר כתובה על קלף, כשרה לקריאה לפי המסורת היהודית, רוב האירועים שבעטים אנו חוגגים את חג הפורים אירעו בעצם בפסח. התענית של אסתר ומרדכי אירעה ביום טוב ראשון של פסח ובשני הימים הראשונים של חול המועד פסח. שתי המשתאות, הכניסה של אסתר לחדרו של אחשורוש, הושטת השרביט, הלילה בו נדדה שנת המלך, רכיבתו של מרדכי על הסוס וגם תליית המן – כולם אירעו בחג הפסח. כבר בפרק ג', פסוק ז' במגילת אסתר נכתב: "בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשוורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן...". מקור תאריך החג באדר הוא תאריך ביצוע גזירת "להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים" – י"ג באדר. יום לאחר מכן, י"ד באדר, נחו היהודים ממלחמתם ולכן נקבע בו החג. בשושן הבירה שבה נמשכה הלחימה יום נוסף, נקבע החג לפי יום המנוחה שלהם- ט"ו באדר.	עריכה | תבנית | שיחה
35	מצפה דונה גרציה בטבריה היהדות האורתודוקסית, כמו דתות אחרות בעבר ובהווה, ממנה למשרות דתיות למיניהן בעיקר גברים. עם זאת, בהיסטוריה של היהדות האורתודוקסית שמור מקום של כבוד גם לנשים אחדות שזכו למוניטין דתיים או כיהנו בממסד הרבני. מרים, דבורה וחולדה היו נביאות או שופטות והנהיגו את עם ישראל. ברוריה, אשת התנא רבי מאיר, צוטטה כמה וכמה פעמים בתלמוד. בישיבה בגרמניה, בסוף המאה ה-14, הורתה מבעד לווילון אשה בשם מרים, שהייתה סבתו של רבי שלמה לוריא, וכונתה "מרים תופסת ישיבה". דונה גרציה נשיא ייסדה ישיבה בטבריה במאה ה-16. במאה ה-17 בכורדיסטן, כיהנה אסנת ברזאני כראש ישיבה. היא הייתה ידועה בכינוי "התנאית", ואף פנו אליה בראשי התיבות כמוהר"ר, שפירושן "כבוד מורנו ורבנו הרב רבי". הבתולה מלודמיר נהגה כאדמו"ר, הניחה תפילין ועסקה בקבלה מעשית במאה ה-19.	עריכה | תבנית | שיחה
36	רעשן בנוסף לחג פורים, בקהילות מסוימות, בתאריך בו התרחש להם נס הצלה, קבעו שהם יחגגו את אותו יום מידי שנה, ויום זה קרוי פורים שני, ככל הנראה על משקל פסח שני, שנחוג על ידי מי שלא יכל להביא את קרבן הפסח בחג הפסח.	עריכה | תבנית | שיחה
37	זרקא, אחד מטעמי המקרא אף על פי שטעמי המקרא זהים בצורתם בשלושת חלקי התנ"ך (תורה, נביאים וכתובים), המנגינה של הטעמים בכל אחד מהחלקים הללו שונה. ספרי אמ"ת (איוב מלבד קטעי הפתיחה והסיום שלו, משלי ותהילים), הם הספרים היחידים בתנ"ך בהם טעמי המקרא אינם ממוקמים ביחס לאותיות בדומה לשאר ספרי התנ"ך.	עריכה | תבנית | שיחה
38	פרשת השבוע הקצרה ביותר בתורה היא פרשת וילך, הנמצאת בחומש דברים, ומכילה שלושים פסוקים בלבד. בשנים בהם קוראים את פרשת ניצבים ופרשת וילך ביחד, הפרשה הקצרה ביותר היא פרשת וזאת הברכה, המכילה 41 פסוקים, וגם היא נמצאת בחומש דברים. מנגד, הפרשה הארוכה ביותר בתורה היא פרשת נשא המכילה 176 פסוקים. בשנים בהם קוראים את פרשת מטות ופרשת מסעי ביחד, הן יוצרות את הפרשה הארוכה ביותר – 244 פסוקים.	עריכה | תבנית | שיחה
39	אגדה אורבנית מאשימה את הסדרה הפופולרית משנות ה-80, "דרדסים", במספר רב של מוטיבים אנטישמיים. לפי האשמה זאת, גרגמל החמדן, שעוסק בכשפים, בעל האף הגדול והשיער השחור, למעשה משקף את הסטראוטיפ האנטישמי של היהודי, אשר מנסה להשתלט על הדרדסים, הגויים לכאורה שאינם מזיקים לאף אחד. וכמו כן, חתחתול בגרסה האנגלית נקרא Azrael (עזראל). נוספת לכך העובדה שהפיכתה של דרדסית ממרושעת לטובת לב, מלווה בשינוי צבע שערה השחור ה"יהודי" לשער בלונדיני "ארי". בנוסף, כלל הדרדסים חובשים על ראשם מצנפות, הדומות למצנפות של הקו קלוקס קלאן.	עריכה | תבנית | שיחה
40	האַבָּאיוּדָאיָה הם קהילה במזרח אוגנדה שממלאת אחר מנהגי הדת היהודית, אשר הוקמה על ידי סמיי קאקונגולו, מצביא גדול והצ'יף הראשי של הפרובינציה המזרחית באוגנדה הקולוניאלית, בעקבות אכזבתו מהבריטים ומהדת הנוצרית. אתנית, בני האבאיודאיה הם בני העם של בגנדה, ואין להם שום קשר היסטורי לעם היהודי שמקורו בארץ ישראל, פרט לפרקטיקה הדתית שלהם. כיום, הקהילה מוכרת על ידי רבנים מהיהדות הרפורמית והקונסרווטיבית, אך לא מהזרם האורתודוקסי.	עריכה | תבנית | שיחה
41	התרגום האנגלי לתנ"ך מתרגם את הפסוק הראשון כך: "In the beginning God created the heavens and the earth", שמשמעותו "בהתחלה ברא אלוהים את השמים ואת הארץ". לעומת זאת, דעת רש"י היא שהמשמעות היא כך: "לפני שברא אלוהים את השמים ואת הארץ, הארץ הייתה תוהו ובוהו". רש"י מראה כי כל האזכורים של המילה "בראשית" בתנ"ך משמעותם "לפני" או "טרם", ולא "בהתחלה", ולכן בהכרח המילה "בראשית" מורה על יחס בין שני אירועים ולא על אירוע בודד. הוא מציין גם כי בהמשך הפסוקים מתוארת רוח אלוהים שמרחפת על פני המים, למרות שלא הוזכרה בריאת המים, מה שמוכיח כי לא ייתכן לומר שהשמים וארץ נבראו ראשונים.	עריכה | תבנית | שיחה
42	בפרשת הסרג'נטים שהתרחשה ב-1947, חטפו אנשי האצ"ל שני סרג'נטים בריטיים ומאוחר יותר אף הוציאו אותם להורג בתלייה, כתגובה להוצאה להורג של שלושה מחבריהם. בשנת 1981, יותר משלושים שנה לאחר האירוע, התברר שאחד התלויים בפרשה, קליפורד מרטין, היה יהודי על פי ההלכה. אמו, פרננדה, הייתה בת למשפחה יהודית שמוצאה מקהיר. ההנחה המקובלת שאנשי המחתרת לא ידעו עובדה זו, ועל פי הדוקטרינה של מפקד הארגון, מנחם בגין, שהדגיש בתקופת הסזון: "לא נרים יד איש באחיו!", סביר להניח שמרטין לא היה מוצא להורג.	עריכה | תבנית | שיחה
43	צילום תקריב של עין אנושית על פי ספרי אגדות היסטוריים, ביהדות העין מהווה מיניאטורה של היקום. רש"י כותב בתלמוד בבלי, בכורות ט"ז א', בשם ספרי אגדות, ש"העין דומה לעולם קטן". העפעף העליון הוא השמים, התחתון הוא הקרקע, הלובן שבעין דומה לאוקיינוסים והאישון מדמה את השמש. על פי ספר הזוהר הקרנית היא המדמה את היבשה והאישון את קודש הקדשים של בית המקדש.	עריכה | תבנית | שיחה
44	גדי עיזים שהאיסור בתורה מתייחס אליו. על פי רש"י, "גדי" שנאמר באופן סתמי, הוא שם כללי לוולד רך, ולאו דווקא לצאצא של העז ההלכה היהודית קובעת כי איסור בשר בחלב, חל גם על אכילת מאכל חלבי תוך כדי סעודה בשרית שנאכל בה לחם, למרות שחלף זמן ההמתנה הנדרש בין אכילת בשר לחלב. למשל, שני אנשים אכלו מנה בשרית באותו זמן, האחד נטל את ידיו וברך ברכת המוציא על לחם, ואילו השני אכל רק את מנת הבשר. אם יאריכו השניים את שהייתם סביב השולחן לאחר סיום המנה הבשרית עד שיעבור זמן ההמתנה בין בשר לחלב, יוכל זה שלא אכל לחם לשתות קפה עם חלב בארוחה, ואילו חברו לא יוכל לשתות משקה חלבי, לפני שיברך ברכת המזון, החותמת את הסעודה. לאחר הברכה מותר לו לשתות או לאכול מאכלי חלב ללא כל המתנה נוספת.	עריכה | תבנית | שיחה
45	בגרמניה של ימי הביניים, היה נהוג למול את התינוק בחיק אשה. מהר"ם מרוטנבורג, גדול רבני גרמניה בתקופתו, יצא חוצץ נגד מנהג זה הן מפאת חוסר הצניעות שבו [כאשר האשה יושבת 'מקושטת' בין הגברים] והן מפאת שאין זה מתפקידה של האשה לשמש כסנדקית, מאחר שאינה מצווה על המילה.	עריכה | תבנית | שיחה
46	פרשת השבוע הארוכה ביותר בתורה היא פרשת נשא המכילה 176 פסוקים. כמו כן, המסכת הארוכה ביותר בתלמוד בבלי היא מסכת בבא בתרא הנגמרת בדף קעו (176 בגימטריה). גם הפרק הארוך ביותר בספר תהילים – פרק קי"ט – מכיל 176 פסוקים.	עריכה | תבנית | שיחה
47	קסים בירושלים, חגיגות הסיגד 2009 במסורת ביתא ישראל, בנוסף לשלוש הרגלים, קיים חג רביעי של עלייה לרגל, הוא חג המהללה (מאמהרית, תחנון), או בשמו העממי, הסיגד. החלק המרכזי של החג החל בעבר בטיפוס אל פיסגת הר גבוה, כאשר רבים מן הצועדים עושים דרכם כשעל ראשיהם אבנים או ספרי קודש עטופים. הבחירה בהר נעשתה משתי סיבות מרכזיות, האחת, חיזוק הקשר למעמד הר סיני, והשנייה, האמונה כי מקום גבוה הוא טהור יותר וכי שורים בו שכינה וחסד. כיום נחוג החג בירושלים ומהווה חג רשמי בישראל ויום בחירה.	עריכה | תבנית | שיחה
48	על פי ההלכה, אחרי אכילת בשר צריך לחכות שש שעות בשביל לאכול אחרי זה מוצרי חלב. לפי זה, ייתכן מצב שאסור בו לאכול לא חלב ולא בשר: בתשעת הימים, אם אכל בשר לפני השקיעה של כ"ט תמוז (שאיננו ערב שבת), אסור לאכול לאחר השקיעה מוצרי חלב, כי עוד לא עברו שש שעות, וגם מוצרי בשר אסור לאכול כי אנחנו כבר בתשעת הימים. נשאר לאכול רק פרווה.	עריכה | תבנית | שיחה
49	ישראל אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה ברכת המלכים היא ברכה הנאמרת לעיתים נדירות, בנוכחות מלך. חתן פרס נובל לספרות, שמואל יוסף עגנון, בירך את הברכה בטקס קבלת הפרס שבאופן מסורתי נערך בנוכחות מלך שוודיה, על המלך גוסטב השישי אדולף ב-1966. לעומתו חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור ישראל אומן, נמנע מלברך אותה כשקיבל את הפרס מהמלך קרל השישה עשר גוסטב ב-2005, כיון שקיבל חוות דעת הלכתית מהרב אהרן ליכטנשטיין לפיה אין לברך את ברכת המלכים על מלכים שמעמדם הוא ייצוגי בלבד ואין להם כוח ביצועי ממשי. אך כעבור שנה, כשפגש אומן את עבדאללה השני, מלך ירדן ב-2006, בירך אומן את הברכה כיון שלצד תואר המלוכה מלכי ירדן הם גם שליטים לכל דבר, ולפי כל הפוסקים על הרואה אותם לברך את הברכה.	עריכה | תבנית | שיחה
50	מטבע ממרד בר כוכבא על חלק ממטבעות בר כוכבא שהוטבעו בזמן מרד בר כוכבא, על ידי המִנהל הבר-כוכבאי, הוטבעו תבליטים של חפצי דת שונים. בין אלו הוטבעו גם תבליטים של ארבעת המינים. בתבליטים אלו ישנם באגודה של ארבעת המינים רק ערבה אחת והדס אחד, ולא שתי ערבות ושלושה הדסים כנהוג כיום. אחד ההסברים לשינוי הוא, ששיטה זו בארבע המינים היא שיטתו של רבי עקיבא, שהיה מראשי התומכים במרד בר כוכבא.	עריכה | תבנית | שיחה
51	בית הכנסת האשכנזי באיסטמבול כשגדי איזנקוט מונה לרמטכ"ל, קורות חייו התפרסמו בעיתונות, והציבור התפלא לגלות, שמשפחתו של יהודי, עם שם אשכנזי מובהק, עלתה ארצה ממרוקו. מספר שנים קודם לכן, שירת יהודי ספרדי אחר כרמטכ"ל – גבי אשכנזי. משפחת אשכנזי נושאת שם זה, משום שבמקורה הייתה משפחה אשכנזית, שהגרה למזרח התיכון, והתערתה בקהילת יהודי ספרד. אולם, חלק מהעולים לארץ מהמזרח התיכון, כגון אורה הרצוג, הם אשכנזים לכול דבר. במצרים, למשל, היו בתי כנסת אשכנזיים וספרדיים, זה לצד זה.	עריכה | תבנית | שיחה
52	פורים סרגוסה מצוין מיד אחרי ט"ו בשבט, לזכר נס שאירע ב-1380 או 1420 בסרגוסה שבספרד. יום זה הוא אחד הימים הנקראים "פורים שני". סיפור הנס נכתב במגילה מיוחדת, הנקראת בבתי כנסת של יוצאי סרגוסה. בכל פעם שנקרא מהמגילה שמו של מרקוס המומר, שהלשין על הקהילה וכמעט המיט עליה אסון, נהוג להשמיע רעש באמצעות רעשנים, כפי שנהוג לעשות בקריאת מגלת אסתר כשמוזכר שמו של המן הרשע. מסופר כי מרקוס גילה לאלפונסו החמישי או לפדרו הרביעי מלך אראגון שיהודי העיר, הנוהגים לצאת מבתי הכנסת לברכו ובידיהם ספרי התורה, למעשה מגיעים רק עם תיקי הספרים כשהם ריקים. ספרי התורה עצמם נשארים בבתי הכנסת. המלך זעם, אך החליט שלא להעניש את היהודים לפני שבירר את העניין. הוא יצא לכיוון סרגוסה במטרה לפתוח את נרתיקי הספרים במפתיע, בעת קבלת הפנים. אולם ערב ביקורו הופיע אליהו הנביא בחלומם של כל גבאי בתי הכנסת בעיר, והורה להם להחזיר את ספרי התורה לתיקיהם. כך הקהילה היהודית ניצלה.	עריכה | תבנית | שיחה
53	בית המקדש השני, איור מהמאה ה-19 מקובל לחשוב כי בית המקדש, בירושלים, חרב פעמיים. אך למעשה, הוא חרב ארבע פעמים. את בית המקדש הראשון הקים המלך שלמה. מקדש זה עמד כ-410 שנים, והבבלים החריבו אותו בשנת 586 לפנה"ס, והגלו את עם ישראל. אחרי הגלות, בשנת 538 לפנה"ס נבנה בית מקדש חדש, בהנהגת זרובבל מבית דוד. אך לפי התיאור בספר עזרא הוא היה מאכזב במראהו ודלותו. כ-230 שנה מאוחר יותר, העם כבר היה מבוסס יותר בארצו, ובהנהגת שמעון הצדיק, בית המקדש השני עבר שיפוץ גדול, שלמעשה כלל הריסה של חלק נכבד מהמבנה המקורי, שבנה זרובבל. בשנת 74 לפנה"ס, הורדוס, מלך היהודים, שיפץ את בית המקדש השני על ידי הריסת רוב המבנה, שבנה שמעון הצדיק. על בית המקדש שבנה הורדוס, אמרו חז"ל כי 'מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו'. לבסוף, בשנת 70 לספירה, החריבו הרומאים את בית המקדש השני כליל. אלא שארבעת המקדשים האלו אינם המקדשים היחידים של העם היהודי, שחרבו. בשנת 73 לספירה החריב הקיסר אספסינוס את מקדש חוניו שבמצרים, עקב הגעתם למצרים של פליטים סיקריים, שהסיתו את היהודים כנגד רומא, וחשש שיהפוך למרכז דתי עולמי ליהודים.	עריכה | תבנית | שיחה
54	גרפיטי על הכותל המערבי במאה ה-19 פרשת הולילנד, בה התברר ראשי עיריית ירושלים, אהוד אולמרט ואורי לופוליאנסקי שוחדו, ואישורי חריגות בנייה שערורייתיות, על אחד ההרים בעיר, גררה מערכון בתוכנית הטלוויזיה הסאטירית "ארץ נהדרת". במערכון זה, דמות בדיונית של מסעדן מושחת קיבלה היתר בנייה לתנור אפיית פיצות, בין אבני הכותל המערבי. רעיון דמיוני זה עושה רושם בלתי אפשרי. אלא שהמציאות עולה על כל דמיון. צילומים של הכותל המערבי מהמאה ה-19 מגלים, שאנשים נהגו לחקוק את שמם עליו בגרפיטי (בתמונה). בעת שלטון הממלוכים בירושלים, הם העלו את מפלס רחוב הגיא, שליד הכותל, ו"קברו" את חלקו התחתון תחת עפר. תושבי הרובע המוסלמי, שבנו בורות מים חפרו בין הכותל למבנים קבורים סמוכים לו, וטיחו את קירות חפירתם, כולל את אבני הכותל עצמו. אלא שבגלל שאבני הכותל חלקות, הם חוררו בהם חורים, ונעצו בהם אבנים, כדי שאלו יחזיקו היטב את הטיח. מעבר לזאת, עד היום רבים מבתי הרובע המוסלמי שעונים על הכותל המערבי, המשמש כקיר פנימי בתוכם. קיר שתלויות עליו תמונות, וייתכן גם שבין אבניו מסודרים תנורי בישול.	עריכה | תבנית | שיחה
55	זבולון סימנטוב זבולון סימן-טוב מתראיין רבות לעיתונות בישראל ובעולם בזכות היותו היהודי האחרון, שגר באפגניסטן. על סיפורו הוצג גם מחזה. הוא ממשיך לגור בקאבול, למרות משטר הטליבאן, שכלא אותו מספר פעמים, אף על פי שהעסק שלו נסגר, למרות שבית הכנסת המופקד בידיו נבזז, למרות שכדי לאכול כשר הוא צריך לשחוט בעצמו ולקבל משלוחי מזון בדואר, מניו יורק, למרות שכדי לשמוע שופר, הוא צריך לתקוע בעצמו, למרות שמשפחתו, כולל אשתו עלו לארץ, למרות שהוא ביקר בארץ, ולמרות שנאספו עבורו תרומות להגירה, כולל כרטיס טיסה. יש טענות כי סימנטוב נשאר באפגניסטן כי הוא מסרב לתת גט לאשתו.	עריכה | תבנית | שיחה
56	לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה שער יפו, בערך ב-1910 הצילום שמימין מתעד את צדו המזרחי של שער יפו, בירושלים, בערך בשנת 1910, בעת שניצב עליו מגדל שעון. למרבה ההפתעה, ברגע הצילום, לוחו הצפון-מזרחי של השעון הורה את השעה ארבע, בעת שצידו הדרום-מזרחי של המגדל הואר באור יום מלא. זאת למרות, שבשעה ארבע אחרי הצהריים, צד זה של כל בניין בארץ ישראל מצוי בצל, ובשעה ארבע לפנות בוקר, שוררת בארץ חשכת לילה, או ששוררים בה דמדומי בוקר / צפרירים. יתרה מזאת, כשמגדילים את הצילום רואים כי שבשונה מלוחו הצפון-מזרחי של השעון, לוחו הדרום-מזרחי הורה את השעה עשר. הצילום אינו מתעד תקלה טכנית. כל אחד מהלוחות הורה את מדידתו של זמן ירושלים בשיטה אחרת. בלוח הצפון-מזרחי נראות השעות הזמניות. בשיטת השעות הזמינות, שעות הזריחה והשקיעה ושעת כל תפילה יהודית ומוסלמית אינן משתנות מיום ליום. אם פעמון המגדל תוזמן עם הלוח הצפון-מזרחי, ייתכן שאחד מצלצוליו, כל ערב שבת, שימש כמעין צפירת שבת.	עריכה | תבנית | שיחה
57	שבתי צבי בציור משנת 1665 בין מעשיו השנויים במחלוקת של משיח השקר שבתי צבי, שנעשו בשיא הפופולריות שלו בשנת 1666, בלט ביטול ימי הצום והתענית, דוגמת שבעה עשר בתמוז ותשעה באב. התנהגותו המוזרה של צבי, שסבל ככל הנראה מהפרעה דו-קוטבית, הגיעה לשיאה כמה חודשים קודם לכן, כשפרץ יחד עם מאות מאמינים לבית הכנסת של מתנגדיו בעיר איזמיר, הזמין שבעה ממקורביו לעלות לתורה, ביים תקיעת שופר בעזרת ידיו ומינה את העולים לתורה ואת אחיו ל"מלכים" במקומות שונים בעולם. שבתי צבי עצמו יצא באותה עת לקושטא תוך שהוא רומז כי בכוונתו להסיר את כתרו של הסולטאן מהמט הרביעי ולמלוך תחתיו.	עריכה | תבנית | שיחה
58	אהרן ניצב מול עגל הזהב - ציור של ניקולא פוסן ”וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל-הֹר הָהָר, עַל-פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם: בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ”. פסוק זה מספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק ל"ח, המתאר את פטירתו של אהרן הכהן בא' באב בשנת הארבעים לצאת ישראל ממצרים, נקרא בדרך כלל באמצעה של קריאת התורה של שתי פרשיות מחוברות - מטות ומסעי. אחת לכחמש שנים, ובשנה מעוברת, נקראות הפרשיות בנפרד, כשאז, על פי מסורות קריאה מסוימות, כגון זו של חב"ד, נקרא הפסוק בעלייה לתורה של הכהן. במקרה נדיר עוד יותר, החל כ-4 פעמים בכל 100 שנה, חל א' באב בשבת פרשת מסעי, ואז עולה הכהן וקורא על פטירת ראש משפחת הכהונה, הוא יום פטירת אהרן הכהן. דבר זה קרה לאחרונה בה'תשס"ח ויקרה שוב רק בה'תתי"ב.	עריכה | תבנית | שיחה
59	ציור של סרטן, חלק מגלגל המזלות שברצפת הפסיפס בבית הכנסת העתיק בנערן הפסיפס בבית הכנסת בנערן נתגלה במקרה, בעקבות הפצצה עות'מאנית על עמדה של הצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה. לאחר שהפסיפס נחקר בשנת 1921 על ידי הכמרים הדומיניקנים לואי-איג ונסאן וב' קוריר - הוא נשכח. הפסיפס התגלה מחדש רק ב-1970 לאחר שבמהלך אימון של צה"ל במקום, נתבקש חייל לחפור שוחה והופתע לגלות את הפסיפס מן המאה השישית. רצפת הפסיפס עצמה כוללת תשע כתובות הקדשה בארמית וציורים של ארון קודש, מנורת קנים, עיטורים מעולם החי והצומח וגלגל מזלות (בתמונה‏: מזל סרטן) ששמות החודשים בו כתובים בעברית.	עריכה | תבנית | שיחה
60	פנים בית הכנסת הקראי במושב מצליח יהדות קראית היא זרם ביהדות ששמו נגזר מהמילה "מקרא" - חבריו מאמינים במקרא כפשוטו ואינם מקבלים את התורה שבעל פה, וזאת בשונה מהיהדות הרבנית. למייסד היהדות הקראית, שבתקופות המוקדמות פירושי התורה שלה היו בדרך כלל מחמירים יותר מאשר פירושי חז"ל, נחשב החכם ענן בן דוד הנשיא. הקראים, שמספרם בעולם מוערך בכ-35,000 נפש, מתוכם כ-25,000 בישראל, מגדירים עצמם כיהודים למרות שאינם כאלה על פי הגדרת הרבנות הראשית. בשונה מיהודים אורתודוקסים, הקראים הדתיים אינם חובשים כיפה לראשם, אלא בבית הכנסת ובעת התפילה.	עריכה | תבנית | שיחה
61	סר פטריק גדס סר פטריק גדס, ביולוג וסוציולוג בהכשרתו ומתכנן ערים חלוצי, היה אחראי לתוכנית גדס, תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב, בה עוצבו רחובותיה של העיר. נכדתו, אן גדס, הייתה מעורבת בסוף שנות השישים של המאה ה-20 בבג"ץ שליט שהסעיר את מדינת ישראל בשאלה מיהו יהודי. גדס, נוצריה בדתה, נישאה לרב-סרן בנימין שליט. הזוג ביקש לרשום את ילדיהם כבעלי לאום יהודי, ונענה בשלילה על ידי משרד הפנים. שליט עתר לבג"ץ, ובתור אחד הנימוקים הובא פועלו של גדס הסב. העתירה התקבלה, ובעקבותיה שונה חוק השבות. שמואל אוסוואלד רופאייזן שמואל אוסוואלד רופאייזן, שכינה עצמו "האח דניאל", נולד בפולין, למשפחה יהודית, והיה חבר בתנועת נוער ציונית; בעת השואה התחבא במנזר ובהמשך המיר דתו לנצרות; ב-1958 הגיע לישראל ככומר קתולי, על מנת לשרת במנזר על הר הכרמל; ב-1962 הגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית על פי חוק השבות אך בקשתו נדחתה על ידי משרד הפנים. עתירה לבג"ץ נגד החלטה זו נדחתה ברוב של ארבעה שופטים כנגד אחד, והוחלט כי האח דניאל לא ייחשב כיהודי לצורך החוק. החלטת בג"ץ הייתה תקדימית בכך שפירשה את החוק מנקודת ראות לאומית ולא יהודית הלכתית - רופאייזן נולד כיהודי, ולפי ההלכה נחשב ליהודי גם לאחר שהמיר את דתו, בבחינת "ישראל אף על פי שחטא, ישראל הוא". לאור פסיקת בג"ץ, הנחשבת דוגמה לאקטיביזם שיפוטי מוקדם במדינת ישראל, תוקן חוק השבות על ידי הכנסת והוצאו ממנו במפורש יהודים שהמירו את דתם.	עריכה | תבנית | שיחה
62	קיבוץ בית אלפא במחצית השנייה של שנות השלושים במאה העשרים היישובים השיתופיים שהוקמו בארץ ישראל בראשית המאה ה-20 נקראו בתחילה קבוצות, אולם משנות העשרים של המאה הוחל לכנות את חלקם בשם קיבוץ. הסופר יהודה יערי, מאנשי העלייה השלישית, סיפר כי הרעיון עלה לאחר שפגש בירושלים חסיד ברסלב שתיאר את הקיבוץ הקדוש באומן - התכנסות חסידי ברסלב בימי ראש השנה. מוקי צור, היסטוריון של תנועת העבודה, טוען שהיו עוררים על גרסה זו, וכי השם עלה כנראה באופן סימולטני בכמה מקומות. אולם גם הוא אינו פוסל את האפשרות שהכינוי שאול ממושגי תנועת החסידות, וכי אנשי ההתיישבות העובדת, שאימצו את ערכי המהפכה הציונית-סוציאליסטית, כולל המרד נגד הדת היהודית, לקחו ביטוי מעולם המושגים הדתי ויצקו לתוכו משמעות חדשה.	עריכה | תבנית | שיחה
63	הרב ישראל דב אודסר את הסיסמה "נַ‏ נַ‏חְ נַ‏חְמָ‏ נַ‏חְמָן מאומן" פרסם לראשונה רבי ישראל דב אודסר, ממנהיגי חסידות ברסלב. לפי סיפורו מקור הסיסמה בפתק שכתב רבי נחמן מברסלב והעביר לו באורח פלא שנים רבות לאחר פטירתו. יש הטוענים שזהו זיוף שרבי ישראל דב אודסר נפל קורבן לו.	עריכה | תבנית | שיחה
64	מסכת חולין מהתלמוד הירושלמי המזויף התלמוד הוא חיבור קולקטיבי שבו מסוכמת ההלכה האמוראית כפירוש למשנה ולברייתות, שהתפתח בשני מרכזים: בבל וארץ ישראל. אין בתלמוד התייחסות לכל מסכתות המשנה: בחלק מן המקרים לא נוצרה כלל מסכת אמוראית, ובחלק מן המקרים היא נוצרה אך אבדה; כך למשל לא השתמר תלמוד ירושלמי על סדר קדשים. אולם, בשנת 1906 פרסמו פרשן התלמוד שלמה יהודה אלגאזי פרידלנדר והמדפיס יעקב וידר סדר קדשים לתלמוד הירושלמי על פי כתב יד נדיר שהתגלגל לטענתם לטורקיה עם אנוס מליסבון, והם הצליחו לשאול אותו לחצי שנה בלבד על מנת להעתיקו. הספרים שהוצאו על ידם זכו להצלחה רבה והחפץ חיים אף עבר להניח תפילין לפי שיטת רבנו תם בעקבות חיזוק שמצא בסדר החדש. לאחר כמה חודשים התעוררו חשדות לגבי הטקסט, משום שרוב הסדר הורכב מסוגיות בנושאים קרובים כמו בכורות וזבחים, שהועתקו מסדרים אחרים עם תוספות של פרידלנדר. בסופו של דבר הוכרז הספר כזיוף.	עריכה | תבנית | שיחה
65	לפי האגדה החליף שאול וואהל את סטפן בטורי, מלך פולין המופיע בתמונה, ללילה אחד פולין נחשבה בתקופות שונות בהיסטוריה כמקום נוח ליהודים, שאף פירשו את שמה "פה לן יה" - כאן שוכנת השכינה. אחד מיהודי פולין, הרב שאול וואהל, שהיה בנו של רב העיר ונציה שבאיטליה ואף כיהן בעצמו כראש ישיבה בפולין, שימש כשר ויועץ בכיר למלך פולין במאה ה-16. לפי האגדה הוא אף מונה למלך ללילה אחד, בעת חילופי מלכים, ובמשך כל אותו הלילה ביטל גזירות וחוקים שונים כנגד היהודים.	עריכה | תבנית | שיחה
66	יהושע לייב דיסקין אירוע יוצא דופן הביא את הרב והפוסק יהושע לייב דיסקין (המהרי"ל דיסקין) לעזוב את משרת הרבנות בבריסק ולעלות לארץ ישראל. אישה צעירה בבריסק תבעה גט מבעלה, והלה הסכים בתנאי שתשלם לו סכום כסף גדול כ"פיצוי" ותפקיד את הסכום אצל המהרי"ל. הגט ניתן, אך אשת הרב, שזעמה על הסחיטה, החזירה לאישה את הכסף. הבעל הגרוש תבע את המהרי"ל אצל השלטונות, והוא נאסר באשמת מעילה. מה שהציל אותו משליחה לעבודת פרך בסיביר היה שוחד גדול לסוהרים, שבזכותו ברח עם אשתו מרוסיה בשנת ה'תרל"ז (1877), והשתקע בירושלים, שם הפך למנהיג עדת הפרושים, והנהיג חרם נגד המשכילים והמחדשים.	עריכה | תבנית | שיחה
67	יעקב ישראל דה האן מלאי תהפוכות היו חייו של יעקב ישראל דה האן. בצעירותו עזב את הדת ונשא אישה נוצרייה. לאחר מכן חזר בתשובה ועלה לארץ ישראל מתוך השקפה ציונית. כעבור מספר שנים התחרד, שינה את גישתו לציונות, הפך לסמן הקיצוני בעדה החרדית האנטי-ציונית, ואף נרצח בשל כך על ידי אברהם תהומי איש "ההגנה". חרדיותו לא מנעה ממנו לכתוב שירים הומוסקסואליים נועזים, אולם חרף שירים אלה, רואים אותו חוגים חרדים כקדוש עד עצם היום הזה.	עריכה | תבנית | שיחה
68	חתימתו של שלמה מולכו יחד עם דוד הראובני עסק שלמה מולכו (1500–1532) באקטיביזם משיחי ופוליטי כשהחל לראות עצמו כמשיח. השניים אף הגדילו לעשות כשביקרו בחצרות מלוכה ובארמונו של האפיפיור על מנת לשכנעם להקים צבא יהודי שיילחם בעזרת הנשק האירופאי באימפריה העות'מאנית ועל ידי כך ישחרר את ארץ ישראל משליטת האסלאם.	עריכה | תבנית | שיחה
69	פגיון הסיקריים היו קבוצת קנאים יהודים בהנהגת אבא סיקרא שנלחמו ברומאים בימי בית שני. הם נקראו על שם הפגיונות שנהגו להחביא מתחת לבגדיהם ולדקור בהם את אויביהם, גם היהודים. על-פי התלמוד, בשעת המצור על ירושלים בעת המרד הגדול, הם שמרו על השערים ולא נתנו לאיש לצאת. ראש רבני ישראל, רבן יוחנן בן זכאי, שביים את מותו כדי לצאת מהעיר ולהיפגש עם המצביא הרומאי אספסיאנוס, כמעט שנדקר על ידם בארון המתים, כאשר רצו לוודא את מותו. על פי יוסף בן מתתיהו וחז"ל, המלחמה הפנימית שחוללו הסיקריים הייתה הסיבה העיקרית לחורבן בית שני.	עריכה | תבנית | שיחה
70	ציור קיר יווני-אורתודוקסי של ישו מהמאה ה-11 ספר תולדות ישו הוא ספר עברי שנפוץ בימי הביניים וסיפר את קורותיו של ישו מזווית יהודית. בעיקרו הוא מתמקד בישו עצמו ולא בנצרות בכללותה. עלילת הספר עושה שימוש בחלק מהכתוב בברית החדשה תוך כדי שהיא נותנת לו פרשנות לעגנית.	עריכה | תבנית | שיחה
71	ברית הקנאים הייתה קבוצה מחתרתית שפעלה בישראל בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 נגד מגמות החילון. עם חבריה נמנה הרב מרדכי אליהו, לימים הראשון לציון, שנדון לעשרה חודשי מאסר על פעילותו בקבוצה זאת. לאחר שהתמנה לרב ראשי אמר: "אני מודה שהדרך שבה הלכתי בעבר אינה מתאימה לדורנו. לא שהתורה השתנתה חס־וחלילה, אלא שהדרך להחדירה לעם השתנתה".	עריכה | תבנית | שיחה
72	מצבת קבר מסנהדריה, בירושלים למרות המקובל לחשוב, אין קשר בין הנאמר בתפילת הקדיש לבין מוות. עיקרו של הקדיש הוא בקשה להתגדלות ולהתקדשות שמו של האל והתגלות מלכותו בעולם. במקור הוא נאמר בעברית, אולם בהמשך השתנה ותורגם לארמית בבלית, שהייתה שפת הדיבור באותה התקופה. רק בסביבות המאה ה-12 (כאשר הארמית כבר לא הייתה שפת דיבור ולאחר שהנוסח הארמי התקדש) נפוץ המנהג לקרוא קדיש עבור המת.	עריכה | תבנית | שיחה
73	עמוד מתוך חבקבוק הנביא, פיזרו ה'רע"ג ספר חבקבוק הנביא הוא הפרודיה הפורימית הראשונה בספרות העברית. ספר זה, ובו פרודיה על המקרא והתלמוד, נכתב בימי הביניים ונדפס לראשונה בשנת 1513 (ה'רע"ג). חלקו הראשון של הספר מתאר בעברית מקראית מלחמה בין "בארי", המייצג את המים, ל"כרמי", המייצג את היין. אלוהים מצווה על הנביא חבקבוק לחזק את כרמי ולצאת למלחמה בבארי. הפרודיה מסתיימת בהמלכת כרמי על כל העם והכרתת בארי ואנשיו. חלקו השני, הנקרא מגילת סתרים, הוא פרודיה על התלמוד. בפרק הראשון עוסקת "מגילת סתרים" בביאור ל"חבקבוק הנביא", ולאחריו בשני פרקים נוספים בדיני שתיית יין בפורים בצורה היתולית. לאחר חבקבוק הנביא חוברו פרודיות פורימיות רבות, המחקות בין השאר את התפילה, הסליחות, והפיוטים. הפרודיה הנפוצה ביותר היא הפרודיה על התלמוד הנקראת בדרך כלל מסכת פורים.	עריכה | תבנית | שיחה
74	אנדרטת יאנוש קורצ'אק ותלמידיו ביד ושם יום הזיכרון לשואה ולגבורה נקבע לכ"ז בניסן, על אף שבתאריך עברי זה לא אירע כל אירוע ראוי לציון. בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל התנהל דיון בשאלה איזה יום בשנה יוכל לסמל את תקופת שנות השואה. הגישה באותה תקופה הייתה להלל את האתוס היהודי הלוחם, שנאבק בנאצים, ולשם כך רצו לייחד את יום השנה לפרוץ מרד גטו ורשה. אולם המרד בוורשה פרץ ב-19 באפריל 1943, י"ד בניסן, ערב חג הפסח ה'תש"ג, וערב חג הפסח איננו תאריך מתאים ליום זיכרון לאומי. לבסוף הוחלט לקבוע את כ"ז בניסן, שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל, תאריך שהוא קרוב מספיק ליום פרוץ מרד גטו ורשה, אך גם חלק מתקופת ספירת העומר, בעלת ההקשר לאבלות במסורת היהודית. יום הזיכרון הבינלאומי לשואה נקבע על ידי האו"ם רק בשנת 2005. התאריך שנבחר הוא 27 בינואר, היום בו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ בידי הצבא האדום.	עריכה | תבנית | שיחה
75	דגל ישראל מתנופף על רקע מצדה על אף שמועדו הרשמי של יום העצמאות הוא ה' באייר, ברוב המקרים הוא לא נחגג בתאריך זה. על פי כללי הלוח העברי ה' באייר יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי ושבת. ב"חוק יום העצמאות, תש"ט-1949" נקבע שאם ה' באייר חל בימים שישי או שבת, מקדימים את יום העצמאות ליום חמישי, כדי למנוע חילול שבת; ואם ה' באייר חל ביום שני, דוחים את יום העצמאות ליום שלישי כדי שערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לא יחול במוצאי שבת. אי-לכך רק כאשר ה' באייר חל ביום רביעי, חג העצמאות אכן יחול במועדו. לאחרונה נחגג יום העצמאות במועדו ב-2006, 2009, 2020 וב-2023. הפעם הבאה תהיה בתשפ"ו, 2026.	עריכה | תבנית | שיחה
76	סמל מדינת ישראל סִמלהּ של מדינת ישראל, מנורת שבעת הקנים ושני ענפי עץ זית משני צדדיה, עוצב בידי האחים שמיר. ייתכן כי עיצוב הסמל הושפע מחזון זכריה הנביא (זכריה, ד, א–יד). בחזון זה, המנורה מסמלת את ישראל, ושני ענפי עץ הזית משמשים חיזוק לזרובבל לפעול לשיבת ציון מממלכת פרס בכוח הרוח של הכהונה והמלכות הנמשחים בשמן זית. הסמל נבחר על ידי ועדה מיוחדת לענייני סמלים שהקימה מועצת המדינה הזמנית, לאחר שינויים מסוימים להצעה המקורית. המנורה עוצבה על פי התבליט בשער טיטוס המתאר תהלוכה של עבדים וחיילים השבים לרומא לאחר ניצחון הרומאים על יהודה והחרבת בית המקדש בירושלים. כמו כן הועדף השימוש בענפי עץ זית על השימוש בסמלי הלולב, האתרוג והשופר.	עריכה | תבנית | שיחה
77	טדי קולק, 1984. בשנת 1971, כאשר גם אצטדיון ימק"א וגם מגרש קטמון התיישנו והתבלו, הכריז ראש עיריית ירושלים, טדי קולק (בתמונה), על התחלת תכנון קריית ספורט לאומית, שבמרכזה אצטדיון כדורגל בן 23,000 עד 50,000 מקומות ישיבה, על "רכס שועפאט", בצפון העיר. התוכניות וכל אישוריהן הושלמו רק בשנת 1977, וההקמה, בפועל, החלה רק ב-1979. במקביל, הקהילה החרדית נאבקה נגד המיזם, משום שכדורגל גורם לחילול שבת. המאבק כלל הפגנות, שבמסגרתן נערי 'נטורי קרתא', מארגון קש"ת, חיבלו בציוד ההנדסי שבמקום. סיעת אגודת ישראל איימה לפרוש מהקואליציה העירונית אם ההקמה תימשך. וכשההקמה נמשכה, היא באמת פרשה, ופנתה לראש הממשלה, מנחם בגין. בגין הפסיק את המימון הממשלתי למיזם, וגרם לביטולו. קולק הציע תוכנית חליפית - הריסה ובנייה מחדש של מגרש קטמון, שבינתיים נפסל לשימוש בשל בלאי, כך שיכיל 14,000 מקומות ישיבה. אולם מטעמים גוונים, כולל לחץ חרדי, רק ההריסה יצאה אל הפועל.	עריכה | תבנית | שיחה
78	יורם טהרלב. מושג המוות, בשפה העברית, כמו בשפות אחרות, זכה למגוון רחב של ביטויים העוסקים בו. המושג "נפטר", המשמש מילה נרדפת ל"מת", הוא קיצור הביטוי "נפטר מן העולם", המופיע בתלמוד הבבלי. למשל, מסכת כתובות, דף ק"ד, עמוד א': "דאמר רבי חייא בר גמדא אמר ר' יוסי בן שאול: בשעה שהצדיק נפטר מן העולם, אומרים מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, צדיק פלוני בא", ומסכת יומא, דף ל"ח, עמוד ב': "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו". יש המפרשים את הביטוי כפטירתו של האדם מעול מצוות, ולפיכך משתמשים בו לגבי יהודים בלבד, אף על פי שאין לכך ראיה מן המקורות. האמן והסאטיריקן, יורם טהרלב, טען, שביטוי זה הוא מילה מכובסת, שעוזרת להתכחש לאסון – "אז לא יקיים מצוות. לא נורא."	עריכה | תבנית | שיחה
79	חציל כשהכירו היהודים לראשונה את החציל, התעוררה בעולם ההלכה שאלה לגבי היתר אכילתו. לפי ההלכה, פֵּרותיו של עץ בִּשְלוש השנים הראשונות לנטיעתו, הם ערלה ואסורים באכילה. לעומת זאת, ב"פרי האדמה", לא קיים איסור זה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי העץ", לא ניתן לאכול את פֵּרותיו, שכן לאחר השנה השלישית החציל אינו מצמיח עוד פֵּרות, ולפני כן, פֵּרותיו אסורים באכילה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי האדמה", ניתן לאכול את פרי החציל מיד עם צמיחתו. בסופו של דבר, ממספר שיקולים נפסק כי החציל הוא "פרי האדמה", וכיום אין פוסק הסבור כי אסור לאכול חצילים.	עריכה | תבנית | שיחה
80	עד לשנות ה-70 של המאה ה-20, למעשה, לא היה קיים איסור הלכתי ביהדות על אכילתם של דגי חרב. כבר בגמרא מוזכרים ה"כטספטייס ואכספטייס" כדגים שיש להם קשקשים אך עתידים להשירם, ולכן כשרים. פקפוק בכשרותו עלה לראשונה, ככל הידוע, ב-1951. הרב משה דוד טנדלר, שהיה דוקטור למיקרוביולוגיה, ציין אותו כאסור ברשימה שערך עבור מחלקת הכשרות של האיחוד האורתודוקסי, ונימק שלא מצא לו קשקשים בבגרותו. ב-1961 התפוצץ העניין כשהרב איסר יהודה אונטרמן ענה בשו"ת שדג החרב מותר. בכך נפתח פולמוס סוער שנמשך כעשור, נסוב על דקויות ומחלוקות עבר בשאלת הקשקשים והשלכותיהם על כשרות דגים, ועירב מספר איכתיולוגים. הסוגיה הפכה לאבן בוחן בין הקונסרבטיבים לאורתודוקסים. לבסוף התקבל האיסור על דג החרב בחוגים האורתודוקסיים בפועל, על אף הסתייגויות רבות, אם כי יהודים במדינות הים התיכון כמו טורקיה הוסיפו לאכלו.	עריכה | תבנית | שיחה
81	שחזור מודרני של ספינתו של קולומבוס, "סנטה מריה" ב-3 באוגוסט 1492 יצא כריסטופר קולומבוס מנמל פלוס בספרד במסע לגילוי הדרך הימית המערבית להודו. על ספינת הדגל שלו "סנטה מריה" ושתי הקרוולות האחרות היו כ-90 ספנים, ובהם גם לואיס דה טורס, יהודי אנוס שצורף למשלחת כדי לשוחח בארמית ובעברית עם צאצאי עשרת השבטים האבודים, למקרה שייפגשו עמם.	עריכה | תבנית | שיחה
82	יגאל בשן בפסטיבל הזמר החסידי הראשון, 1969 ממוזיקת שנות ה-70 זכורים כיום בעיקר הרוק הקלאסי והדיסקו. אולם מיזם המוזיקה הגדול, הבולט, המצליח והממושך בישראל, בעשור זה, היה פסטיבל הזמר החסידי. זו הייתה תחרות של שירים עם לחנים מקוריים לפסוקים מהמקורות, שנערכה בארץ מהלך חגי תשרי, ויצאה לסיבובי הופעות ממושכים בחו"ל. השתתפו בה זמרי השורה הראשונה בישראל ובעולם היהודי, וחלק מהשירים שהולחנו לכבודה מושמעים ומושרים עד ימנו. הייתה ביקורת מסוימת על שירת נשים בפסטיבל. אבל ניסיונות לערוך פסטיבל דומה, בו רק גברים שרים, ובו נשים וגברים יושבים בנפרד בקהל, נכשלו מבחינה כלכלית.	עריכה | תבנית | שיחה
83	נרות חנוכה אחד הפיוטים, שהכי מזוהים עם חג החנוכה, הוא מעוז צור. זאת למרות, שרק הבית החמישי שלו, שמתחיל במילים "יוונים נקבצו עלי...", עוסק בחג זה. הבית הראשון, שמכיל את המילים "חנוכת המזבח", הוא בית כללי. הוא לא עוסק במאורעות חנוכה, בין השאר משום שהוא אינו כתוב בזמן עבר. הבית השני של השיר, שמתיל במילים "רעות שבעה נפשי", עוסק ביציאת מצרים. הבית השלישי עוסק בגלות בבל ובשיבת ציון, והבית הרביעי עוסק בנס פורים. יתרה מזאת, מקור הביטוי "מעוז צור ישועתי" הוא כנראה בפיוט שחר קמתי להודות, שנכתב לימי הסליחות.	עריכה | תבנית | שיחה
84	דימוי מאויר של מתפלל תוקע בשופר, אחת ממצוות החג, באיגרת מאמצע המאה ה-20 בגלויות וכרטיסי הברכה היהודיים יש בהם חומר בעל ערך המאיר היבטים מגוונים בתרבות בהיסטוריה היהודית. לאספן ז'ראר סילון מפריז יש יותר מ־40 אלף גלויות כאלו. איורי גלויות אלו משקפים את חיי החברה שיצרה וצרכה אותן, הדימוי העצמי אשר ביקשה להציג לציבור הרחב, ואת האידאולוגיה שלה: חזותם ולבושם, כליהם ותשמישי הקדושה שלהם, הריהוט בבתים ובבתי הכנסת, חגיהם ("שנות טובות") ועוד. הן גם הכילו סמלים מסורתיים כמו הכותל המערבי, קבר רחל, המנורה, מגן הדוד, עבודה חקלאית ודימוי החייל הישראלי, אישים ציוניים כמו בנימין זאב הרצל ומקס נורדאו, וכן איורים שציינו אירועים שפקדו את העם היהודי כמו פרשת דרייפוס. מנגד היו גם גלויות עם סממנים אנטישמיים.	עריכה | תבנית | שיחה
85	שלמה אבן גבירול החיבור הפילוסופי "Fons Vitæ" ("מעיין החיים" או "מקור החיים") מאת "אביסברון" (Avicebron) או "אבנסברול" (Avencebrol) היה מאז המאה ה-12 מנדבכי תורת הסכולסטיקה הנוצרית - שיטת חקר תאולוגית מימי הביניים. ב-1846 נתקל הבלשן שלמה מונק בספרייה הלאומית של צרפת בכתב יד כתוב עברית מאת שם טוב בן יוסף אבן פלקירה. כתב יד זה הכיל ציטוטים שתורגמו מאותו מקור בערבית ממנו תורגם גם "Fons Vitæ" ללטינית. גילויו של מונק עורר סנסציה כיוון שהוכיח כי החיבור ממנו תורגם "Fons Vitæ" הוא היצירה "מקור חיים", והמחבר שלה, שכונה "אביסברון" או "אבנסברול", הוא למעשה הפילוסוף והמשורר היהודי שלמה אבן גבירול.	עריכה | תבנית | שיחה
86	פרויקט השו"ת הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש. הפרויקט נהגה על ידי פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן למדע בשנת 1963 כמענה לשאלה במה יוכל לתרום המחשב ליהדות. הפרויקט החל במכון ויצמן והיה מהראשונים בעולם לשמירה דיגיטלית של טקסט שלם לצורך חיפוש בו. כיום הוא מובל על ידי אוניברסיטת בר-אילן. הפרויקט זכה בפרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשס"ז. הכינוי "פרויקט השו"ת" משמש כיום גם ככינוי לתכנה המכילה את המאגר עצמו.	עריכה | תבנית | שיחה
87	בית הכנסת העתיק בחלב לאחר שריפתו ב־1947 כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד משנת 930 בקירוב, שחוקרי המקרא מחשיבים לנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, וייתכן שהרמב"ם השתמש בו. נכד נינו של הרמב"ם הביא את ה"כתר" לבית הכנסת המרכזי של חלב, שבסוריה, בשנת 1375, שם הוא נשמר בקפידה לצד "כתרים" עתיקים נוספים של המקרא, בהם "כתר דמשק" ו"כתר" שיוחס לעזרא הסופר. בדורות האחרונים, יהודי חלב אפילו נעלו אותו בכספת, ולא נתנו כמעט לאיש להביט בו. ברבע השני של המאה ה-20, מוסלמים תקפו שוב ושוב את יהודי סוריה. לאחר ההכרזה על תוכנית החלוקה, בכ"ט בנובמבר 1947, אספסוף ערבי וחיילים סורים נהרו לרובע היהודי של חלב, והרסו ושדדו בו מבנים רבים, כולל בית הכנסת העתיק (בתמונה), שבו הם שרפו כארבעים ספרי תורה, בנפט ובשמן. במשך שלושה ימים הסתגרו יהודי חלב הנפחדים בבתיהם, וכשהעזו לצאת הם גילו כי כתר ארם צובא נעלם. ב-1958 נמצא ה״כתר״, והוא מוצג בהיכל הספר, שבמוזיאון ישראל, אך כשליש מדפיו חסרים. ב-1982 נמצא בברוקלין דף מתוך דברי הימים של ה"כתר", ובשנת 2007 נמצא קטע מספר שמות, ששימש כקמע בידי יהודי מחלב	עריכה | תבנית | שיחה
88	במהלך מלחמת שלושים השנים, שנערכה בין השנים 1618–1648, נכבשה פראג על ידי צבאות שונים. כשהצבא השוודי ניסה לכבוש את פראג, התגוננו התושבים וגם היהודים לקחו חלק במגננה, שהצליחה למנוע מהשוודים את הכיבוש. מאוחר יותר, כאות תודה לפועלם של המגינים, החליט פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה להעניק להם זכות לשאת דגל לכל שכונה. כך, לראשונה בהיסטוריה, הוצג דגל הנושא את הסמל מגן דוד כסמל ליהדות.	עריכה | תבנית | שיחה
89	לוח ההקדש לאנוסי משהד בשכונת הבוכרים בירושלים המשותף לערים ירושלים, מכה ומשהד הוא מנהג העליה לרגל אליהן. היו אנשים, שבמסע רגלי אחד היו בשלושתן. אלו היו נכבדי עדת אנוסי משהד. עדה יהודית-איראנית, שבמשך 120 שנה נאלצה להתחזות לקהילה שיעית, ולקיים את מצוות היהדות במחתרת. היהודים הוזמנו לעיר משהד, שלפי האמונה השיעית אסורה בכניסה למי שאינו מוסלמי, בידי השאה, נאדיר, שניסה למתן את הדת במדינה. אולם עד שהם הגיעו לעיר, נאדיר כבר נרצח.	עריכה | תבנית | שיחה
90	הקדוש פרנסיסקו חאווייר, יוזם הקמת האנקוויזיציה של גואה – פרט מתוך תמונה שצייר גוארצ'ינו (ג'ובני פרנצ'סקו ברביירי) הכנסייה הקתולית הפעילה, גם מחוץ לאירופה, אינקוויזיציה – מוסד חקירות למאבק בכתות מינות, ובשמירת מנהגי דת לא נוצריים, אצל מי שהתנצר (אנוסים). האינקוויזיציה של גואה, רצחה מאות אם לא אלפי יהודים בגואה שבהודו. רובם מקרב עדת השינגילי, שנקראו מאוחר יותר "קהילת יהדות קוצ'ין". בתי הכנסת הוחרבו שם, או הוסבו לכנסיות, ומצבות בתי העלמין יהודיים נופצו שם.	עריכה | תבנית | שיחה
91	השחקן לנרד נימוי מדגים הצדעה וולקנית סימן ההיכר המפורסם ביותר של ספוק, מגיבורי מסע בין כוכבים, הוא מחווה המכונה הצדעה וולקנית, בה מצמידים את הזרת לקמיצה ואת האמה לאצבע המורה תוך כדי אמירת המשפט "חייה ארוכות ובשגשוג" (באנגלית: "Live long and prosper"). את המחווה הציע לנרד נימוי, השחקן שגילם את ספוק, אשר נולד למשפחה יהודית אורתודוקסית, והיא מבוססת על ברכת כוהנים.	עריכה | תבנית | שיחה
92	איה סופיה מבני דת רבים בהיסטוריה שינו את ייעודם ושימשו דתות שונות. הפרתנון באתונה שימש כמקדש יווני, כנסייה נוצרית ומסגד מוסלמי עד אשר נחרב. איה סופיה באיסטנבול שימשה ככנסייה ביזנטית והוסבה למסגד, אך בשל העובדה שהמבנה לא תוכנן לתפילה בכיוון העיר מכה, היה קושי לקיים בו מסגד, ולכן המבנה הוסב למוזיאון, אך כיום הוא שוב מסגד. בית הכנסת "סנטה מריה לה בלנקה" בטולדו זכה לשמו המפתיע כיוון שב-1405 הוסב לכנסייה. הוא הוחזר לבעלות הקהילה היהודית בעסקה שביצעה מדינת ישראל, תמורת העברת חדר הסעודה האחרונה שבירושלים לבעלות הכנסייה הקתולית.	עריכה | תבנית | שיחה
93	-	הוספה
94	-	הוספה
95	-	הוספה
96	-	הוספה
97	-	הוספה
98	-	הוספה
99	-	הוספה
100	-	הוספה

בחזרה לפורטל