פורטל:יהדות/תמונה נבחרת/גלריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גלריית תמונות נבחרות של פורטל יהדות

לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

טוען את הלשוניות... (אם הדף אינו נטען במלואו כעבור מספר שניות, באפשרותכם לראות את הטקסט המלא בדף זה)

1

יהודי בוחן אתרוג בשוק ארבעת המינים.

2

יהודים בבית כנסת בתשעה באב.

3

מזוזה הכתובה כהלכתה בכתב סת"ם.

4

אוזני המן – מאכל מסורתי לפורים.

5

בית המקדש הראשון.

6

"יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים" (1878) מאת מאוריצי גוטליב.

7

בית הכנסת הגדול של בודפשט, הונגריה – הגדול ביותר באירופה

8

בית הכנסת של הקהילה הקראית בוילנה.

9

ציור דמיוני של הרמב"ם – מגדולי הראשונים.

10

פנים בית המדרש המרכזי של חסידות בעלז, ירושלים.

11

שופר מסולסל, כמנהג יהדות תימן.

12

קישוטים על תקרת סוכה, מבנה ארעי הנבנה לקראת חג הסוכות

13

יהודי תימני מחזיק מגילת אסתר ולראשו 'תפילין של ראש', 1914

14

תפילין, של הראש למעלה ושל היד למטה

15

יהודים מתפללים ברחבת הכותל המערבי

16

בית מזוזה, שבתוכו מכניסים את המזוזה עצמה

17

מגן דוד ומנורה משולבים במצבת זיכרון לבית כנסת בגרמניה

18

ספר מקראות גדולות, פתוח בפרשת בא

19

מקדש הורדוס, בתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני. צולם במלון הולילנד

20

מבנה מערת המכפלה, המקום בו קבורים אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, ויעקב ולאה

21

תחריט על עץ מהמאה ה-14 המתאר את הברכה על היין בהבדלה

22

טלאי צהוב, סימן שהיהודים היו חייבים לשים על בגדיהם כחלק מחקיקה אנטישמית בזמן מלחמת העולם השנייה, השואה.

23

חנוכיות מתקופות שונות (השנייה בטור משמאל אינה כשרה)

24

סידורים, ספרים שבתוכם כתובות התפילות

25

שופר, בו תוקעים בראש השנה

26

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558

27

אתר קבר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי

28

מדורה, אחת מהסמלים הבולטים של ל"ג בעומר

29

דגל ישראל מתנופף על רקע הכותל המערבי

30

כיסא של אליהו, שנהוג שימצא בכל ברית מילה

31

"חדר" טיפוסי בהר מירון

32

כיפות למכירה בירושלים

33

הדף הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא

34

השער של מסכת ברכות בתלמוד הבבלי

35

דף מעוטר מתוך הגדת דרמשטט, גרמניה, המאה ה-15

36

ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה איתם מקיימים את נטילת לולב בסוכות

37

משלוח מנות, אחת ממצוות פורים

38

חנוכיות וסביבונים, מסמלי חג החנוכה

39

הגעלת כלים במאה שערים

40

סוכות מעץ בירושלים

41

ציור מאת פרנצסקו האייר המתאר את חורבן בית המקדש

42

כרטיס ברכה לראש השנה עם תמונת איש התוקע בשופר, מסמלי ראש השנה

43

קערת ליל הסדר

44

ציורו של ג'ון מרטין למכת הברד, מעשר מכות מצרים

45

איור מאת גוסטב דורה המראה את שנים עשר המרגלים מציגים לבני ישראל מפירות ארץ ישראל

46

טעמי המקרא לפי האשכנזים ולפי עדות המזרח

47

ציורו של ניקולה פוסן המראה את חטא עגל הזהב

48

איור מהאנציקלופדיה היהודית של החושן

49

בול ישראלי משנת 1955 שבו מופיעה המנורה, אחד מסמלי היהדות

50

כתובת "הסורג" – כתובת ביוונית בה כתוב שאסור למי שאינו יהודי להיכנס לתחום בית המקדש

51

בניין ישיבת נוה דקלים כששכנה בנווה דקלים. בניין זה עוצב כמגן דוד, אחד מסמלי היהדות.

52

דף מהגדה של פסח ממומבאי

53

תבליט משער טיטוס בה נראים שבויים מממלכת יהודה מחזיקים את כלי בית המקדש

54

"הגליל של כורש" שנתגלה ב-1879

55

הילולת התנא רבי שמעון בר יוחאי – לקראת החאלקה

56

חתימתו של הבעל שם טוב.

57

דיוקן של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד

58

הרב ישראל דב אודסר, ממנהיגי חסידות ברסלב

59

המצודה הצלבנית בנבי סמואל, הנחשב למקום קבורתו של שמואל הנביא.

60

הציור "משה והלוחות" (1659) של הצייר רמברנדט המתאר את משה מחזיק את לוחות הברית.

61

היכל הספר, משכנם של מגילות מדבר יהודה ("המגילות הגנוזות") וכתר ארם צובא.

62

גלגל המזלות על רצפת פסיפס בבית הכנסת בבית אלפא.

63

קבר רחל בציור משנת 1910

64

דיוקן רבי עקיבא איגר משנת 1830.

65

דיוקן רבי ישראל מאיר הכהן, המכונה ה"חפץ חיים", משנת 1929

66

בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב

67

כתובת תיאודוטוס בן וטנוס, לוח אבן מבית כנסת קדום בירושלים מתקופת בית שני

68

"כסף יהודי", מגטו טרזינשטט, מוצג כיום במוזיאון היהודי שבברלין

69

חדר מגורים של משפחת כוהנים שהתגלתה ברובע ההרודיאני שבירושלים, כלי האבן מעידים על הקפדה רבה על חוקי הכשרות

70

מגילת רות
מגילת רות

צילום מגילת רות

71

ציור של מזבח העולה משנת 1901

72

הגר"א, הגאון מווילנה

73

דיוקן של הרמ"א, רבי משה איסרליש

74

ארון קודש בקבר דוד המלך שבהר ציון

75

דגם בית המקדש השני של מיכאל אוסניס מקדומים

76

החזון איש, הרב אברהם ישעיה קרליץ

77

בית הכנסת העתיק בקצרין

78

הכתובת "לבית התקיעה", הנמצאת במוזיאון ישראל

79

דף מתנ"ך על קלף מעיראק במאה ה-11, בו לאחר כל פסוק מופיע התרגום של אותו פסוק

80

משנה תורה

81

כתובת השילוח

82

"אולם יצחק" שבמערת המכפלה בחול המועד סוכות, אחד מעשרת מהזמנים בהם מתירים ליהודים להיכנס לחלק זה

83

בית הכנסת הספרדי והפורטוגזי הנמצא באמסטרדם

84

ישיבת ראדין, ישיבה אשר עמד בראשה החפץ חיים

85

מבט מבפנים על בית הכנסת היכל קורל של בוקרשט

86

בית תפילין של ראש בשלבי הכנה

87

הכותל המערבי בתקופת המנדט הבריטי

88

איור של בית המקדש הראשון

89

בונים סוכות, קרקוב 1937

90

שני יהודים באים בימים מעיינים בפרק משנה בבית הכנסת בפינסק, 1924

91

איור המתאר את שמחת בית השואבה בירושלים

92

ישיבת וולוז'ין

93

דגם בית הכנסת הגדול שבוורשה

94

עותק חתום של צו גירוש ספרד

95

גלויה מראשית המאה ה-20 ובה מופיע קבר רחל

96

כריכת מהדורת ספר הכוזרי משנת 1880

97

דף מן הגניזה הקהירית ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם.
דף מן הגניזה הקהירית ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם.

דף מן הגניזה הקהירית ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם. גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר. משנתגלו הכתבים ופורסמו, בתחילה בעיקר על ידי שניאור זלמן שכטר ואחר כך על ידי חוקרים בכל ענפי מדעי היהדות, נמצא שיש להם חשיבות מרובה לחקר יהודי מצרים, יהודי אגן הים התיכון וארון הספרים היהודי.

98

מצה שמורה

99

כתב יד תימני של חלק מהספר מורה הנבוכים

100

בית הכנסת ביואנינה, יוון

101

הגדה מעוטרת מגרמניה, המאה ה-14.
הגדה מעוטרת מגרמניה, המאה ה-14.

הגדה של פסח מעוטרת מגרמניה, המאה ה-14.

102

עמוד מאויר מתוך הגדת סרייבו - למעלה: משה והסנה הבוער. בתחתית התמונה: מטה אהרון בולע את מטות החרטומים.
עמוד מאויר מתוך הגדת סרייבו - למעלה: משה והסנה הבוער. בתחתית התמונה: מטה אהרון בולע את מטות החרטומים.

הגדת סרייבו היא הגדה של פסח שנכתבה בברצלונה שבספרד בשנת 1350 בקירוב. ההגדה מוצגת כיום במוזיאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה שבסרייבו. ההגדה נכתבה ואוירה בכתב יד על עור מולבן ומעוטרת בזהב ובכסף. בהגדה 34 איורים של סיפורי התורה מאז בריאת העולם ועד מותו של משה רבנו. כתמי יין מעידים על כך שבהגדה נעשה שימוש רב. מהערות המצויות בשולי האגדה ניתן להסיק כי הייתה באיטליה במהלך המאה ה-16. מאוחר יותר התגלגלה לסרייבו, ושם נמכרה בשנת 1894 למוזיאון, על ידי משפחה יהודית שירדה מנכסיה.

103

"ארבעת הבנים" (הבן החכם בצד הימני העליון, הרשע - בצד השמאלי העליון, התם - בצד הימני התחתון, והבן שאינו יודע לשאול בצד השמאלי התחתון) מתוך "הגדת שיק" - הגדה של פסח שאוירה על ידי האמן הפולני-יהודי ארתור שיק בפולין בשנים 1934–1936. באותן שנים שילב שיק איורים אנטי-נאציים ביצירותיו. מפחד מהגרמנים, ביקשו הבריטים משיק להשמיט איורים אלו מההגדה. שיק מחק חלק מהסממנים הברורים, כגון צלבי הקרס על זרועותיהם של המצרים שהשגיחו על העבדים העברים, אולם הוא השאיר אחרים, כדוגמת שפמו של היטלר מעל שפתיו של "הבן הרשע" מארבעת הבנים
"ארבעת הבנים" (הבן החכם בצד הימני העליון, הרשע - בצד השמאלי העליון, התם - בצד הימני התחתון, והבן שאינו יודע לשאול בצד השמאלי התחתון) מתוך "הגדת שיק" - הגדה של פסח שאוירה על ידי האמן הפולני-יהודי ארתור שיק בפולין בשנים 1934–1936. באותן שנים שילב שיק איורים אנטי-נאציים ביצירותיו. מפחד מהגרמנים, ביקשו הבריטים משיק להשמיט איורים אלו מההגדה. שיק מחק חלק מהסממנים הברורים, כגון צלבי הקרס על זרועותיהם של המצרים שהשגיחו על העבדים העברים, אולם הוא השאיר אחרים, כדוגמת שפמו של היטלר מעל שפתיו של "הבן הרשע" מארבעת הבנים

הגדת שיק היא הגדה של פסח שאוירה על ידי האמן הפולני-יהודי ארתור שיק בפולין בשנים 19341936. באותן שנים שילב שיק איורים אנטי-נאציים ביצירותיו. מפחד מהגרמנים, ביקשו הבריטים משיק להשמיט איורים אלו מההגדה. שיק מחק חלק מהסממנים הברורים, כגון צלבי הקרס שעיטרו את זרועותיהם של המצרים שהשגיחו על העבדים העברים, אולם הוא השאיר אחרים, לדוגמה, שפמו של היטלר מעל שפתיו של "הבן הרשע" מארבעת הבנים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה דעותיו האנטי-נאציות של שיק התקבלו בהערכה בבריטניה ובארצות הברית.

104

טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים בשבתות ובמועדים מיוחדים, ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר בפני קהל חסידיו.
טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים בשבתות ובמועדים מיוחדים, ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר בפני קהל חסידיו.

טישיידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים בשבתות ובמועדים מיוחדים, ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר בפני קהל חסידיו. האדמו"ר מחלק לחסידים שיריים מסעודתו, דורש דרשה שקשורה לפרשת השבוע או למועד הנחגג, ומוביל את החסידים בשירת ניגוני שמחה ותפילה. בחסידויות גדולות מותקן פודיום מדורג המכונה "פארענצ'עס" שעליו עומדים החסידים בטיש.

105

פורטל:יהדות/תמונה נבחרת/105

106

פורטל:יהדות/תמונה נבחרת/106

107

פורטל:יהדות/תמונה נבחרת/107

108

פורטל:יהדות/תמונה נבחרת/108

109

פורטל:יהדות/תמונה נבחרת/109

110

פורטל:יהדות/תמונה נבחרת/110