פורטל:ירושלים/ציטוט נבחר/41

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנו נוסעים: בדרכים הצדדיות, ואחר כך בדרכים הכפריות, אל הר הזיתים. בכל מקום מעבדים את האדמה. זורעים את תבואת החורף בכל פיסת קרקע שאפשר לעבדה. הו, הימים הענוגים, ההולכים ומתעדנים. וריח נשימת הרגבים החומים, המהופכים. כנגד צלע הגבעה נח בית הקברות הגדול ובו הנופלים האנגלים. בית המופתי הגדול. והנוף על כל העיר ירושלים. העיר העתיקה שבין החומות, שבצד זה המזרחי נותרו עדיין ללא פגע. והפרברים, קוביות-קוביות ורווחים גדולים ביניהן. ואז פתאום אין עוד דבר, רק גבעות, גבעות ככל שהעין משגת. אבל אין עוד בתים, ערים וכפרים. כמו בסביבתה של אמסטרדם, שגם היא עיר יפה.

יעקב ישראל דה האן, ירושלים (1921)