פורטל:כימיה/ביוגרפיה נבחרת/4
.png)
מארי קירי, כימאית ופיזיקאית חלוצה בתחום הרדיואקטיביות, ילידת פולין וכלת פרס נובל לכימיה ופרס נובל לפיזיקה.
מארי עבדה ביחד עם בעלה פייר קירי. הם חקרו חומרים רדיואקטיביים וגילו את היסודות פולוניום ורדיום, על ידי זיקוק של עפרת אורניום. בשנת 1903 מארי ופייר קירי קיבלו ביחד עם אנרי בקרל פרס נובל לפיזיקה, ובכך הייתה לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל. ב-1911 זכתה מארי קירי בפרס נובל לכימיה. הפרס ניתן על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום. בצעד יוצא דופן מארי קירי לא רשמה פטנט על תהליך בידודו של הרדיום, ובכך אפשרה לקהילה המדעית לערוך מחקרים ולפתח את המדע.
היא הייתה האדם הראשון שקיבל שני פרסי נובל, והיא אחת משני האנשים היחידים שזכו לפרס נובל בשני תחומים שונים.
במהלך מלחמת העולם הראשונה יזמה הפעלה של מכוני רנטגן ניידים לסיוע לפצועי מלחמה.
מארי נפטרה מאנמיה, כנראה בעקבות חשיפתה לקרינה רדיואקטיבית ממחקריה. הערכה זו התחזקה לאחר שבבדיקות שנערכו בשנות התשעים בביתה נמצאו שרידים רדיואקטיביים ובמיוחד על ספרי הבישול שלה.
לכבודם של בני הזוג נקבעה יחידה המידה הקודמת לרדיואקטיביות בשם קירי.