מקורו של הדגל בארצות הברית והוא מופיע בכל מצעד גאווה, במחאות ציבוריות של להט"בים וכן על בתי עסק הפונים לציבור זה, ברחבי העולם.
בדגל המקורי, שעוצב על ידי גילברט בייקר ב-1978, היו שמונה פסי צבע. ב-27 בנובמבר 1978 בעקבות רצח הארווי מילק, נערכו הפגנות מחאה רבות ונוצר ביקוש לדגל הקשת. יצרנית הדגלים המקומית החלה לייצר ולמכור גרסה של הדגל בת שבעה פסים, שיוצרה מבדים בצבעים שהיו במלאי. ב-1979, היות שהפס המרכזי מהשבעה הוסתר על ידי עמודי התאורה כשנתלו עליהם הדגלים במאונך, הוחלט על שינוי הדגל כך שיהיה בו מספר זוגי של צבעים.
הדגל עוצב על ידי מייקל פייג' בשנת 1998 במטרה להגדיל את הנראות של הקהילה הביסקסואלית, הן בקרב הציבור כולו, והן בקרב קהילת הלהט"ב. לרוחב הדגל שלושה פסי צבע:
בחלקו העליון, פס בצבע מג'נטה, המייצג משיכה לבני מגדרים דומים. (הומוסקסואליות)
בחלקו התחתון, פס בצבע כחול (מלכותי), המייצג משיכה למגדרים שונים. (הטרוסקסואליות)
בחמישית האמצעית, הפסים משתלבים ויוצרים פס בצבע לבנדר, המייצג משיכה למגדרים דומים ושונים. (ביסקסואליות)
נוצר על ידי נטלי פוקס ב-2009 ומייצג הן את מי שנולד זכר או נקבה, הן את מי שבחר לשנות את מינו והן את מי שנולד אינטרסקסואלי, המשתקף לייצוג זה, וכן כל קומבינציה אחרת כגון מי ששואף לשנות את מינו. רצועת האמצע משלבת ורוד (נשי) ותכלת (גברי) ומסמלת את הערבוב בין המגדרים.
הדגל עוצב על ידי קרייג ביירנס בשנת 1995, עבור אחוות הדובים, המזהים את עצמם לפי תכונות גופניות כגון גוף מלא, שריריוּת, גוף שעיר, זרועות וירכיים שעירות, זקן או שפם מגודל.
לרוחב הדגל שבעה פסי צבע המייצגים צבעי שיער אפשריים או גווני עור שונים.
האידיאל שעומד מאחורי העיצוב הוא שכל אדם יוכל למצוא את צבע שערו או גוון עורו בדגל.
