פורטל:להט"ב/תרבות/טלוויזיה/אוסף
| 1 |
ב-14 באפריל 1997 יצאה אלן דג'נרס מהארון בראיון מיוחד לטיימס מגזין. זמן קצר אחר כך, ב-30 באפריל יצאה מהארון גם הדמות של דג'נרס בקומדיית המצבים בכיכובה, בפרק מיוחד שכונה The Puppy - "הכלבלב". 46 מיליון איש צפו בפרק מיוחד שהפך לאחד האירועים הטלווזיונים הנצפים ביותר בארצות הברית עד אז ולפרק הנצפה ביותר בתוכנית אי פעם. כוכבים הוליוודים רבים השתתפו בפרק ביניהם האייקונים הלסביים קיי די לאנג ומליסה את'רידג'. היציאה מהארון של הדמות הפך את הסדרה "אלן" לסדרה הראשונה שבה דמות ראשית לסבית. הפרק זכה לתשואות מהמבקרים ודג'נרס אף זכתה בפרס אמי כשותפה בכתיבת התסריט הטוב ביותר. הפרק עורר את זעמו של הימין הנוצרי. באלבמה סירבו לשדר אותו, ובמדינות אחרות משכו המפרסמים את הפרסומות שלהם מהתוכנית. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
| 2 |
גרהאם צ'אפמן היה שחקן, תסריטאי וקומיקאי אנגלי שהשתייך לחבורת מונטי פייתון. צ'אפמן שמר את דבר היותו הומוסקסואל בסוד על לאמצע שנות ה-70, אז יצא מהארון במהלך ראיון בתוכנית טלוויזיה והיה אחד הידוענים הראשונים שעשו כך. צ'אפמן סיפר שלאחר שהודיע בגלוי על נטיותיו המיניות, נשלח אל חברי מונטי פייתון מכתב מאישה שהתלוננה על כך ששמעה שאחד מחברי הקבוצה הומוסקסואל, והוסיפה שעל-פי התנ"ך דינו סקילה באבנים. חברי הקבוצה שידעו על נטיותיו המיניות של צ'אפמן התייחסו לפנייה בבדיחות, ולמכתב ענה אריק איידל: "גילינו במי מדובר, והוצאנו אותו להורג". |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
| 3 |
בשנת 2002, פנה מארק הול, נער קנדי הומו, לבית המשפט ותבע את בית הספר הקתולי שבו למד, במטרה שבית הספר יאשר לו להביא את בן זוגו לנשף הסיום. לאחר משפט ארוך ומתוקשר בית המשפט אישר לו להביא את בן זוגו לנשף. מאוחר יותר טען הול שהצפייה בסדרה "הכי גאים שיש" היא זו שנתנה לו את האומץ להילחם על זכויותיו. בפרק הסיום של העונה הראשונה בסדרה נראה ג'סטין מתמודד עם יחסם של חבריו ללימודים בנוגע להבאת בן זוגו לנשף הסיום. בסיום העונה השנייה הוזמן הול לגלם דמות אורחת בסדרה. שנתיים מאוחר יותר יצא לאקרנים סרט בנושא (מלכת הנשף: סיפורו של מארק הול). |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
| 4 | משפחה מודרנית (באנגלית: Modern Family) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית מסוג קומדיה מוקומנטרית. התוכנית בת חצי-השעה נוצרה על ידי כריסטופר לויד וסטיבן לויתן והיא מופקת על ידי Fox Television Studios, והיא בת עונה אחת. בישראל משודרת הסדרה בערוץ Yes Stars Comedy. הסדרה עוקבת אחר קורות משפחותיהם של ג'יי פריצ'ט, בתו קלייר ובנו מיטשל המתגוררים בלוס אנג'לס.
ג'יי חי עם אשתו השנייה גלוריה, קולומביאנית הצעירה ממנו בשנים רבות והוא מגדל עמהּ את בנה מני שלפני גיל העשרה. קלייר היא עקרת בית ואמא, הנשואה לפיל דאנפי ולהם שלושה ילדים (היילי, אלכס ולוק). מיטשל ובן-זוגו קמרון הם זוג חד-מיני, הוריה המאמצים של תינוקת וייטנאמית, לילי. הסדרה עלתה לאוויר ברשת ABC ב-23 בספטמבר 2009 וזכתה לתשבחות המבקרים. הסדרה זכתה בשלושה פרסי אמי, בהם פרס אמי לסדרה הקומית הטובה ביותר, בפרס פיבודי, שני פרסי גילדת שחקני המסך ובפרסים נוספים, והייתה מועמדת בין היתר לפרס גלובוס הזהב ופרס הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה. ב-12 בינואר 2010 הודיעה ABC כי הסדרה תמשיך לעונה שנייה. רותה קופפר, כתבת הטלוויזיה של עיתון הארץ, כתבה על הסדרה: "הסיטקום משפחה מודרנית, הוא משב רוח מרענן. זו סדרה מצחיקה, מודעת לעצמה, חריפה ומתוקה, שמחזירה את ההומור למצבים המשפחתיים בלי לחנך או לעקוץ יותר מדי. יש בה מידה נכונה של אירוניה ואהבה לצד כתיבה מושחזת, משחק מעולה, דמויות ייחודיות והרבה מאוד מצבים קומיים." |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
| 5 |
הפוביה של הומר (באנגלית: Homer's Phobia – לשון נופל על לשון עם המונח הומופוביה) הוא הפרק ה-15 בעונה השמינית של סדרת הטלוויזיה "משפחת סימפסון", ששודר ברשת פוקס בארצות הברית ב-16 בפברואר 1997. בפרק מגלה הומר שג'ון, ידיד המשפחה החדש הוא הומו, ובתגובה מתרחק ממנו ונהיה עוין כלפיו. הומר מפחד שלג'ון תהיה השפעה על נטייתו המינית של בנו בארט, וכדי להבטיח את ההטרוסקסואליות והגבריות שלו הוא לוקח אותו לציד. זהו הפרק הראשון שנכתב על ידי רון הוג' ובוים על ידי מייק בי אנדרסון. הוא התפתח משילוב של שני רעיונות נפרדים: האחד לכתיבת פרק בנושא "בארט ההומו", והשני לכתיבת פרק שיעסוק ב"ליסה וקאמפ". מחלקת הצנזורה של רשת פוקס קבעה בתחילה שהפרק אינו מתאים לשידור בגלל נושאו, אך החלטה זו בוטלה לאחר שסגל הרשת התחלף. את דיבוב דמותו של ג'ון מבצע במאי הקולנוע הקאמפי ג'ון ווטרס. "הפוביה של הומר" הוא הפרק הראשון בסדרה שבו התמה עוסקת לחלוטין בהומוסקסואליות, והוא קיבל ביקורות טובות הן על ההומור שבו והן על המסרים האנטי-הומופוביים והביקורת החברתית שהוא מציג. הפרק זכה בארבעה פרסים, בהם פרס אמי לפרקי סדרות מצוירות ופרס הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה לפרק הטלוויזיה הטוב ביותר לשנת 1997. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
| 6 | ריק וסטיב: זוג ההומואים המאושר ביותר בכל עולם היא סיטקום אמריקאי-קנדי שנעשה באנימציית סטופ-מושן.
הסדרה עוקבת אחר חייהם של שלושה זוגות החיים בשכונה להט"בית, בעיר הבדיונית West Lahunga Beach אשר בחוף המערבי של ארצות הברית. יוצר הסדרה הוא ק' אלן ברוקה, שאף מביים אותה והיא מופקת על ידי אולפני Cuppa Coffee שבטורונטו. הסדרה היא ספין אוף של סרט קצר של ברוקה משנת 1999 באותו השם, אשר שודר לראשונה ביולי 2007 בערוץ הטלוויזיה האמריקאי "לוגו", המיועד לקהילת הלהט"ב, ובחודש אוקטובר של אותה השנה בערוץ Teletoon הקנדי. בתום שידורי העונה הראשונה הזמין ערוץ "לוגו" עונה שנייה, אשר עלתה לאוויר ב-1 בנובמבר 2008. במקור, התבססה האנימציה על דמויות ואבני לגו, אך השימוש בהן הופסק לאחר איום בתביעה משפטית, אולם עדיין - דמויות ואבני לגו, כמו גם אלו של פליימוביל, מהווים מקור השראה ליוצרי הסדרה. הסדרה בולטת בשימוש הרב בהומור המיועד למבוגרים בלבד, המבוסס על חוסר תקינות פוליטית, בדומה לסדרות כמו "סאות' פארק" ו-"איש משפחה". |
עריכה | תבנית | שיחה |
