פורטל:להט"ב/תרבות/מוזיקה/אוסף
| 1 |
מליסה אתרידג' (נולדה ב-29 במאי 1961) היא זמרת רוק ומוזיקאית אמריקאית זוכת פרס אוסקר ושני פרסי גראמי. אתרידג' הוציאה תשעה אלבומים מאז שנת 1987. שלושה מאלבומיה הגיעו למעמד של אלבום מולטי-פלטינה ושניים למעמד של אלבום פלטינה. בנוסף, אתרידג' היא גם פעילה למען זכויות להט"ב, ויצאה מהארון בפומבי בתור לסבית, בינואר 1993. באוקטובר 2004 אובחן אצל מליסה אתרידג' סרטן השד. בטקס פרסי הגראמי בשנת 2005 הופיעה אתרידג' על אף שהייתה קירחת כתוצאה מטיפולי הכימותרפיה. באותה שנה התארחה בתוכנית האירוח של ג'יי לנו והופיעה עם השיר I Run For Life המתייחס למאבקה עם סרטן השד ונחישותה להתגבר עליו, ובנוסף מעודד נשים ששרדו את סרטן השד ואת בני משפחותיהם. אתרידג' תומכת גם בענייני איכות הסביבה, ובשנת 2006 יצאה לסיבוב הופעות בארצות הברית וקנדה כאשר היא משתמשת בביו-דיזל, שנחשב ידידותי לסביבה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 2 |
Y.M.C.A. הוא שיר שבוצע על ידי להקת אנשי הכפר בשנת 1978, הפך ללהיט וזכה לפרסום עולמי. לשיר מצורף ריקוד מפורסם הכולל את סימון האותיות .Y.M.C.A באמצעות הידיים. הוא נחשב כאחת מהקלסיקות בז'אנר הדיסקו, וכאייקון תרבות גאה. השיר כולו מנוסח כפנייה אל בחור צעיר, במשפטים קצרים, במילים החוזרות על עצמן, ובמוזיקה קצבית. על פני השטח, מדברות מילות השיר על הזמנה לבחור צעיר להגיע לאכסניה של ארגון ימק"א המקומי. השיר מזמין את הבחור למקום שבו יקבלו אותו בחום ואהבה, הוא יזכה לפינה משלו, למקלחת ומזון, ויוכל להסתובב עם שאר הבחורים. ארגוני הלהט"ב בעולם אימצו את השיר אל חיקם תוך התמקדות בתכנים הנאמרים בו, חלקם באופן סמוי, וחלקם באופן גלוי ומפורש, כשיר הנותן תקווה להומו הצעיר, שיר הקורא לו להגיע למקום (פיזי או חברתי-וירטואלי) שבו יוכל להסתובב בחופשיות, להיות עצמו מבלי להסתתר מפני העולם. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 3 |
ג'ימי סאמרוויל ייסד את להקת הסינת'פופ ברונסקי ביט ב-1983. הלהקה זכתה להצלחה כבר בשנה שלאחר מכן, עת הוציאה את הסינגל "Smalltown Boy" ב-1984 מתוך האלבום "The Age of Consent". השיר, כמו כן האלבום, עסקו בנושאים הקשורים להומוסקסואליות. "Smalltown boy" מתאר כיצד נער נאלץ לעזוב את ביתו בשל הומופוביה וחוסר הבנה מצד סובביו ומשפחתו. הסינגל הגיע למקום שלישי במצעד בבריטניה וזכה להצלחה גם ברחבי אירופה. שיר מצליח נוסף מן האלבום היה "Why?" העוסק בדעות קדומות נגד הומוסקסואלים. שם האלבום, "The Age of Consent", שפירושו בעברית גיל ההסכמה התייחס לגיל ההסכמה הנחשב חוקי ליחסי מין הומוסקסואלים. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 4 |
אני דיפרנקו היא זמרת ויוצרת אמריקאית, הנחשבת בעיני רבים לסמל פמיניסטי. היא ידועה כאמנית פורייה, ששחררה 17 אלבומים ב-17 שנים. דיפרנקו הזדהתה כביסקסואלית במשך רוב הקריירה שלה. למרות שהרבה מהחומר של דיפרנקו הוא אוטוביוגרפי, הוא לעיתים קרובות מאוד פוליטי. הרבה מהשירים שלה עוסקים בבעיות חברתיות של זמננו כמו גזענות, סקסיזם, התעללות מינית, הומופוביה, זכויות מיניות (לדוגמה, נושא ההפלה), עוני, ומלחמה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 5 |
I Will Survive (שתרגומו אני אסתדר או אני אשרוד) הוא שירה המפורסם ביותר של הזמרת האמריקאית גלוריה גיינור ואחד משירי הדיסקו הידועים בכל הזמנים. השיר בוצע לראשונה בשנת 1978. בשנת 1979 הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד, ובשנת 1980 זכה בפרס הגראמי לתקליט הדיסקו הטוב ביותר. מילות השיר מתארות אדם, מקובל להניח כי המדובר באשה, שעבר משבר קשה של פרידה מבן זוג, החלים וכיום הולך בדרך עצמאית וחזקה. השיר משמש לעיתים קרובות כמייצג העצמה פמיניסטית עבור נשים ועבור זכויות של קבוצות מיעוט כדוגמת הומואים ולהט"ב בכלל. לאחר הצלחתו בשנות השבעים הוקלט והושר פעמים רבות על ידי זמרים אחרים. בין השאר מבוצע השיר כאחד משירי הנושא בסרט הקאלט הלהט"בי "פרסיליה מלכת המדבר". בגרסתו הספרדית, Resistiré, מסיים השיר את סרטו של פדרו אלמודובר, "קשור אותי! אהוב אותי!". |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 6 |
אנתוני הגרטי הוא זמר יוצר, מלחין, ואמן חזותי ממוצא אנגלי. הגרטי ידוע בקולו הייחודי ובשירתו מלאת הרגש, ובהופעתו החיצונית נטולת המגדר. בראיון למגזין אדבוקט הוא הגדיר עצמו כטרנסג'נדר. הגרטי ידוע בעיקר כזמר הההרכב "אנתוני והג'ונסונס" (Antony and the Johnsons) שבראשותו, והוביל את הפרויקט המוזיקלי "Hercules and Love Affair" משנת 2008. אלבום השני "I Am a Bird Now" אשר יצא בשנת 2005 נחשב להצלחה והגיע למעמד של אלבום זהב בבריטניה ושוודיה. באלבום התארחו אמנים רבים כגון לו ריד, בוי ג'ורג', רופוס ויינרייט ודבנדרה בנהארט. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 7 |
גלדיס בנטלי (12 באוגוסט 1907 - 16 בינואר 1960) הייתה זמרת בלוז קרוס דרסרית אמריקאית שפעלה בתקופת "הרנסאנס של הארלם" (תנועה תרבותית של אפריקאים אמריקאים שהתפתחה בשנות ה-20 ובשנות ה-30 של המאה ה-20 בהארלם שבניו יורק). בנטלי נולדה בפילדלפיה, פנסילבניה שבארצות הברית, הוריה היו האמריקאי ג'ורג' אל בנטלי ואשתו מרי מוט אשר מוצאה באי טרינידד. בנטלי הוטרדה לעיתים קרובות בגלל מנהגה ללבוש בגדי גברים, אך בהיותה לסבית מוצהרת ולא הסתירה את זהותה המינית. בנוסף, היא טענה כי היא נישאה לאישה באטלנטיק סיטי. יחד עם זאת, במהלך תקופת המקארתיזם היא החלה לראשונה ללבוש שמלות, נישאה לגבר (דבר שהכחישה בתקופה מאוחרת יותר) והחלה ללמוד כמורה והצטרפה לקבוצות נוצריות בטענה ש"נרפאה" על ידי לקיחת הורמונים נשיים. היא נפטרה בשנת 1960 מדלקת ריאות. דמויות המבוססות על גלדיס בנטלי הופיעו במסיבות שארגן קארל ואן וכטן, בספר "נהר עמוק" מאת קלמנט ווד (Clement Wood) ובספר "Strange Brother" מאת בלייר ניילס (Blair Niles). הקלטות שלה יצאו בחברות "Okeh Records", ויקטור טוקינג משין ו-"Excelsior". |
עריכה | תבנית | שיחה | |
| 8 |
קווין הייתה להקת רוק בריטית פופולרית שפעלה בשנות ה-70, ה-80 וה-90. הלהקה, אשר הונהגה על ידי המוזיקאי והפסנתרן הכריזמטי פרדי מרקיורי, נחשבת לאחת הלהקות המגוונות, המשפיעות והמצליחות בהיסטוריה ולחלוצה בסגנון הגלאם רוק. הסגנון הייחודי של קווין היה אחד המרכיבים החשובים בהצלחתה. לאורך שני עשורים, הלהקה שילבה סגנונות מוזיקליים שונים ושינתה אותם בהתאם להתפתחות המוזיקלית שלה. במקביל לשינויים המוזיקליים התקיימו גם שינויים בתדמית ובמאפיינים שלה בהופעות. בנוסף להשפעות המוזיקליות, הלהקה שמה דגש גם על המראה החיצוני, ואימצה לעצמה תדמית ראוותנית עם תלבושות ססגוניות ומחוות תיאטרליות, במיוחד מצד מרקיורי |
עריכה | תבנית | שיחה |
