פורטל:להט"ב/תרבות/קולנוע/אוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
1
השחקן המנוח הית' לדג'ר שגילם את דמותו של אניס דל מאר
השחקן ג'ייק ג'ילנהול שגילם את דמותו של ג'ק טוויסט

"הר ברוקבק" הוא סרט קולנוע אמריקאי עתיר פרסים, של הבמאי אנג לי משנת 2005. הסרט מתאר מערכת יחסים רומנטית הומוסקסואלית בין שני בוקרים במערב התיכון של ארצות הברית בשנות ה-60, ה-70 וה-80 של המאה ה-20.

הביקורת החברתית על נושאו של הסרט הייתה רבה. מספר קבוצות של נוצרים פונדמנטליסטים בארצות הברית הוקיעו את הסרט כסרט לא מוסרי, ומספר בתי קולנוע, כמו במדינת יוטה, סירבו להקרינו בטענת "חוסר מוסר". בנוסף, כתבים שונים ברשת החדשות פוקס העירו כי הסרט מיועד לשרת אג'נדה מסוימת של ארגונים פרו-הומוסקסואליים, והמליצו לצופים לראות במקומו את הסרט בעל האוריינטציה הנוצרית - "האריה, המכשפה וארון הבגדים" (וכן העירו שהסרט הנוצרי ראוי יותר לאוסקר מאשר "הר ברוקבק").

למרות ביקורות אלה, היה זה סרט הקולנוע הראשון והיחיד עד כה המתאר אהבה רומנטית בין זוג גברים, שזכה במספר פרסי אוסקר, וכן בפרס גלובוס הזהב ובפרס באפט"א.

עריכה | תבנית | שיחה
2
הקרנה באוניברסיטת פרינסטון, 2005

מופע הקולנוע של רוקי הוא סרט קומדיה-אימה מוזיקלי שהוקרן לראשונה בבריטניה ב-14 באוגוסט 1975. הסרט מבוסס על מחזמר בשם The Rocky Horror Show שהוצג ב-1973. את התסריט כתבו במאי הסרט ג'ים שרמן ומלחין השירים ריצ'רד או'בריאן.

הסרט הוא פארודיה על סרטי האימה של תקופתו, בין היתר "קינג קונג" ו"פרנקנשטיין". בנוסף לכך, מדגימים התסריט ועיצובו את הידע של מחבריו על תולדות הקולנוע אף מעבר לסוגיות הקולנועיות של אימה ומדע בדיוני. הסרט מכיל מנעד רחב של התייחסויות לסרטים מסוגות שונות, ליצירות אמנות, ציטוטים מהמיתולוגיה היוונית ואת נאום ההתפטרות של ניקסון ומספר אזכורים של הקהילה ההומוסקסואלית.

כשלעצמו, עשוי היה הסרט להחשב כפורץ דרך בהתייחסותו הכנה (גם אם קומית) אל נושאים כגון: טרנסווסטיזם, ביסקסואליות וקניבליזם.

בתחילת עלייתו למסכים לא השיג הסרט הצלחה קופתית, אולי בגלל שהמבקרים לא ידעו כיצד להתייחס אליו, ולאיזו סוגה קולנועית יש לשייך אותו. למרות (או בגלל) הביקורות הפושרות, זכה הסרט למעמד של סרט פולחן.

עריכה | תבנית | שיחה
3
הפוסטר של הסרט גלן או גלנדה

גלן או גלנדה הוא סרט משנת 1953, שכתב וביים אדוארד ווד. בסרט השתתפו ווד עצמו, בלה לוגוסי וחברתו של ווד, דולורס פולר. הסרט הוא דוקודרמה על טרנסווסטיזם וטרנסקסואליות, והוא אוטוביוגרפי למחצה. ווד עצמו היה טרנסווסטיסט, והסרט הוא תחינה לסובלנות.

בשנת 1952 התפרסמו בעיתונים בארצות הברית ידיעות בדבר הניתוח להתאמה מגדרית של כריסטין יורגנסן, והן שימשו השראה לג'ורג' וייס, מפיק הוליוודי של סרטים דלי תקציב, ליזום סרט בהשראת האירוע. אד ווד שכנע את וייס שבהיותו טרנסווסטיסט הוא הבמאי האידיאלי לסרט כזה, למרות ניסיונו המצומצם בבימוי. משנראה כאילו הסרט הגמור יהיה קצר וממוקד יותר מדי בטרנסווסטיזם, הוסיף ווד כמה סצנות על שינוי מין. המפיק צירף שתי אפיזודות של פורנוגרפיה "רכה" שלא היה להן קשר לנושא הסרט, והוסיף צילומי תגובה של ווד ולוגוסי. הסרט יצא לאקרנים רק משום שנמכר מראש למספר בתי קולנוע עוד לפני שהחלו לצלמו.

הסרט הפך לסרט פולחן בשל הערכים של הפקה דלת תקציב זו והסגנון הייחודי.

עריכה | תבנית | שיחה
4
פול דוסון ןפי-ג'יי דיבוי שמשחקים בסרט את הזוג ג'יימס וג'יימי

שורטבאס הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגה דרמה-קומית-רומנטית, שעלילתו מתרחשת במנהטן בתקופה שלאחר אסון התאומים. את הסרט, שיצא בשנת 2006, כתב וביים ג'ון קמרון מיטשל. מרבית השחקנים בסרט הם אלמוניים יחסית, ובחלק מהסצנות אף מופיעים מתנדבים שאינם שחקנים מקצועיים. ייתכן שרמת החשיפה שבסרט הקשתה על ליהוק שחקנים מוכרים. רבים מהשחקנים בסרט זה מקיימים יחסי מין בעירום מלא ומאוננים מול המצלמות המתמקדות באברי המין שלהם. פסקול הסרט מבוצע על ידי להקת האינדי רוק האמריקאית יו לה טנגו, שגם מופיעה בו.

הסרט עוסק במאזן היחסים החברתיים והמיניים בין המגדרים, ובקשרים אישיים וחברויות בחברה המודרנית. אף על פי שהוא מציג יחסי מין הטרוסקסואליים, הומוסקסואליים ולסביים ואף אורגיות, הוא אינו נחשב לסרט פורנוגרפי. קמרון מיטשל אמר כי מטרתו הייתה "להציג סקס בצורה קולנועית חדשה".

עריכה | תבנית | שיחה
5

בסרט מרד הנעורים, קיימת ביקורת, המוסווית בין השורות באופן המתחייב בסרטים משנות החמישים: ביחס לנער ההומו. גיבור הסרט הוא ג'ים (השחקן ג'יימס דין). בסרט מתואר נער עדין המאוהב בו, ודחוי חברתית, בין השאר בגלל אותה התנהגות ספק עדינה - ספק נשית. נער זה מוכן לתת כה הרבה על מנת להתקבל על ידי החברה ולקבל מעט חיבה, ולשווא. הוא מנודה חברתית על ידי הכלל, הולך אחרי ג'ים גיבור הסרט, גם כאשר ג'ים נותר לבדו, ובסופו של הסרט נורה למוות.

כך, מבלי שהמילה "הומוסקסואליות" תאמר בסרט, קיימת כאן גם אמירה חברתית שהקדימה את זמנה ב־30 שנה, תוך ביקורת על החברה הלא סובלנית, הדוחה אדם בגלל שונותו ובגלל אי הבהירות המגדרית שהוא מקרין.

עריכה | תבנית | שיחה
6 הדוויג והשארית העצבנית הוא מחזמר אוף ברודוויי (1998) וסרט שהוא אופרת רוק (2001) על להקת רוק דמיונית בשם זה. הסרט הפך עם הזמן לסרט פולחן ולהיט קאלט.

העלילה נעה סביב דמותה של הדוויג, דראג קווין אמריקנית, אשר נולדה כהנזל, נער נשי ממזרח ברלין אשר נואש מחיפושיו אחרי אהבה במזרח ברלין בשנות השמונים (טרם נפילת חומת ברלין). כדי להגר עם לותר אהובו האמריקאי, לארצות הברית, על לותר והנזל (אשר שינה את שמו לשם אמו - הדוויג) להיות גבר ואשה אנטומיים, מה שאומר שהדוויג תצטרך לעבור ניתוח להתאמה מגדרית. הניתוח נכשל, והדוויג נשארת עם שארית קטנה של בשר, בתור איבר מין.

כיום יש דיון רב סביב המשמעות החברתית והמינית בסרט, וסביב השאלה האם הסרט הוא סרט על טרנסקסואליות, או שמא על הגדרה מינית (או חוסר הגדרה) יותר רחבה, של קוויריות, כלומר, חופש מיני ומגדרי לבחור ארעית או באופן קבוע את נטייתך ושיוכך המיני בהתאם למשאלת לבך. רבים רואים בהדוויג כטרנסקסואלית, עקב הניתוח שעשתה, אולם קביעה זו נסתרת על ידי העובדה שהניתוח שעשתה היה תוצאה של הנסיבות אליהן נקלעה (דרישות החוק לנישואים לפי בחירתה) ולא מבחירה חופשית.

עריכה | תבנית | שיחה
7
מחווה של דראג-קווינס לסרט

הרפתקאותיה של פריסילה, מלכת המדבר הוא סרט קולנוע מוזיקלי אוסטרלי מ-1994 בבימויו של סטיבן אליוט. סיפור העלילה הקומי-דרמטי מתרכז בקורותיהם של שני דראג קווינס וטרנסקסואלית הנוסעים יחד בספר האוסטרלי בדרך מסידני לאליס ספרינגס באוטובוס לו הם קראו "פריסילה". הסרט הציג מפגש בין אוכלוסיות שונות שלרוב אינן נפגשות על המסך הגדול, ביניהן דראג קווינס עם אוכלוסייה כפרית ואבורג'ינים. בסרט כיכבו הוגו ויבינג, גאי פירס וטרנס סטמפ שגילמו בעברם דמויות של גברים קשוחים, ללא זיקה להומוסקסואליות.

"הרפתקאותיה של פריסילה, מלכת המדבר" זכה בפרס האוסקר עבור התלבושות. מלבד האוסקר, זכה הסרט ב-8 פרסים ו-16 מועמדויות ברחבי העולם. מאז יציאתו לאקרנים, הפך לסרט קאלט ואייקון בקהילת הלהט"ב. במהלך טקס סגירת משחקי אולימפיאדת סידני בשנת 2000, הייתה "פריסילה", אליה נלוו מספר דראג קווינס כמחווה לסרט ולקהילה הגאה המקומית, לחלק ממצעד של אייקונים מהתרבות הפופולרית באוסטרליה. בשנת 2006 עובד הסרט למחזמר המופיע על במת ה-Star City Casino שבסידני.

עריכה | תבנית | שיחה
8
ליאור אשכנזי, כוכב הסרט

ללכת על המים הוא סרט קולנוע ישראלי, בבימויו של איתן פוקס, שיצא לאקרנים בשנת 2004.

העלילה מספרת על אייל (ליאור אשכנזי), סוכן מוסד ודור שני לניצולי שואה, אשר נשלח לתפוס ולכלוא פושע נאצי גרמני בשם אלפרד הימלמן שקיימות עדויות כי הוא עדיין חי. כדי למצוא את הפושע הנאצי אייל מתקרב לנכדיו, פיה (קרולינה פיטרס), אשר שוהה בישראל כמתנדבת בקיבוץ ואחיה אקסל הימלמן (קנוט ברגר), המגיע לארץ לבקר את אחותו. במהלך פעילותו של אייל, אשר מתבצעת ברחבי ישראל וברלין, הוא מתקרב אל שני האחים, מפגש היוצר שאלות ותשובות, חיפוש אחר משמעויות וגילוי תרבויות ואישויות. הסרט דן ביחסים המסובכים בין ישראלים לגרמנים ודן בטראומת השואה, בתולדות ישראל ואף בסכסוך היהודי-פלסטיני, בהומוסקסואליות ובמורכבות המוסרית הקיימת בשרות ביחידת חיסולים של השירותים החשאיים.

עריכה | תבנית | שיחה
9
האריס גלן מילסטד, בגיל 17

דיוויין (Divine) הוא שם אישיות הדראג קווין שאימץ השחקן והזמר האריס גלן מילסטד. ברובם המכריע של הסרטים בהם השתתף לאורך השנים הופיע בדמות האישה השמנה והגרוטסקית שפיתח, ושהפכה לסמלו המסחרי עד יום מותו.

דיוויין כיכב במספר סרטים, והיה אחד מחברי צוות ה-Dreamlanders שהופיעו ברבים מסרטיו המוקדמים של ג'ון ווטרס ביניהם הסרט פינק פלמינגוז (1972), סרט מזעזע בכוונת מכוון, העוסק במשפחה שופעת גילוי עריות המתגאה בתואר "האנשים המטונפים ביותר בעולם". הסצנה הקלאסית והידועה לשמצה ביותר מהסרט היא הסצנה האחרונה שבה דיוויין, אוכל גללי כלב טריים. ווטרס עצמו כינה את הסרט "תרגיל בטעם רע". בשנות השמונים הופיע בשני סרטים נוספים של ווטרס שזכו להצלחה עולמית: "פוליאסטר" (1981) ו"היירספריי" (1988). דיוויין, המפורסם שבשחקניו הקבועים של ווטרס, גם היה דמות בולטת בסרט הדוקומנטרי (Divine Trash" (1998" שעשה סטיב יגר על חייו ועבודתו של ווטרס.

עריכה | תבנית | שיחה
10
כרזה מקורית משנת 1919

שונה מהאחרים הוא סרט קולנוע גרמני משנת 1919 בכיכובם של קונרד ויידט וריינהולד שינצל והוא אחד מהסרטים הראשונים שהציג הומוסקסואליות בצורה אוהדת. בכתיבת התסריט סייע ד"ר מגנוס הירשפלד וחלק מתקציב הסרט מומן על ידי המכון לסקסולוגיה שייסד.

הצנזורה הגבילה את הצפייה בסרט לרופאים ולחוקרים רפואיים בלבד. עם עליית הנאצים לשלטון, עותקים של הסרט הועלו באש.

עריכה | תבנית | שיחה
11

ברוס לה ברוס הוא במאי קליפים, סופר, צלם מגזינים, ויוצר קולנוע קנדי. לה ברוס הוא ממובילי סצנת האינדי-קוויר שצמחה בשנות השמונים ומן הבולטים בה.

לה ברוס מכונה "ג'ון ווטרס הקנדי", שכן עבודתו מתאפיינת בקיבוץ שלל דימויים ורעיונות הלקוחים מהתרבות הפופולרית, מסרטים קלאסיים, מספרי פילוסופיה, תרבות הטראש והקאמפ ומאירועים היסטוריים, ומשלבת לצדם אמירות פוליטיות רדיקליות וסצינות סקס בוטות. אף שסרטיו מסווגים לא פעם כפורנוגרפיה בגלל הסקס המפורש שמוצג בהם, הדומיננטיות של המרכיבים האמנותיים והפוליטיים שלהם היא מהמאפיינים הבולטים ומרכיבים אלה מבדילים אותם ממרבית תוצריה של תעשיית הפורנו העולמית.

עריכה | תבנית | שיחה
12 כלוב הציפורים הוא סרט קומדיה אמריקאי בכיכובם של רובין ויליאמס, נייתן ליין, ג'ין הקמן ודיאן ויסט, ובבימויו של מייק ניקולס משנת 1996.

הסרט הוא עיבוד מחודש לקומדיה הצרפתית La Cage aux Folles.

הסרט עוסק בהומוסקסואליות, שמרנות וקבלה חברתית. הסרט לועג לערכי השמרנות, המסרבים להכיר בכך שהעולם השתנה. כמו כן הוא לועג למה שהשמרנות מגדירה כ"מוסריות" ו"ערכי משפחה", כשלמעשה כבר יש צורות רבות של תא משפחתי: משפחות חד הוריות, משפחות עם שני הורים מאותו מין, משפחות מעורבות מבחינה דתית ועוד, כשבסופו של דבר דווקא משפחה שאינה שמרנית מצילה את בני משפחת קילי מהתקשורת.

כמו כן, הסרט לועג מעט גם לחברה הלהט"בית, כשארמנד ואלברט מנסים לסגל לעצמם מנהגים של סטרייטים ומנסים להסתיר את היותם הומוסקסואלים בכל דרך אפשרית, עד כדי ריקון ביתם מכל פריט אפשרי, במקום להיות מי שהם.

בנוסף, הסרט לועג גם לתקשורת, כמספקת רכילות במקום לספק חדשות ענייניות.

הסרט זכה לביקורות מעורבות מידי הקהל והמבקרים. מבקרים רבים מטעם הקהילה ההומולסבית צידדו בסרט, שמנסה לטשטש את ההבדלים בין הקהילות השונות, ולהראות שבסופו של דבר כולם בני אדם. לעומת זאת, הגולשים באתר IMDb דירגו את הסרט בדירוג ממוצע של 6.5 כוכבים בלבד. כמו כן, הסרט זכה בפרס גילדת שחקני המסך לצוות השחקנים הטוב ביותר.

עריכה | תבנית | שיחה
13
סער נתנאל
נועה סתת

ירושלים גאה להציג הוא סרט דוקומנטרי ישראלי שבוים על ידי ניצן גלעדי המתאר את המחלוקת והמאבק לקראת אירועי הגאווה העולמיים (WorldPride) כחלק ממחאה של זכויות להט"ב בישראל, אשר תוכננו להתרחש ב-6 עד ה-12 באוגוסט 2006 בירושלים.

הסרט מציג אירועים אלו מנקודת מבטם של להט"בים אל מול יהודים אורתודקסים, נוצרים אוונגליסטים ומוסלמים שמרנים, שלטענתם, מחללים את העיר הקדושה. הקרנת הבכורה של הסרט התרחשה בפסטיבל הסרטים היהודי של סן פרנסיסקו ב-29 ביולי 2008.

הסרט השתתף במעל ל-40 פסטיבלים ברחבי העולם וזכה בשישה פרסים בינלאומיים.

עריכה | תבנית | שיחה
14
השחקן ג'ים קארי המגלם את דמותו של ג'יי ראסל
השחקן יואן מקגרגור המגלם את דמותו של פיליפ מוריס

אני אוהב אותך פיליפ מוריס הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוג דרמה-קומית משנת 2009, המבוסס על סיפורו האמיתי של הנוכל, המתחזה והאסיר הנמלט ג'יי ראסל (ג'ים קארי). בעוד הוא מרַצה את עונשו בכלא, מתאהב ראסל בחברו לתא המאסר - פיליפ מוריס (יואן מקגרגור). לאחר שמשתחרר מוריס ממאסרו, נמלט ראסל מהכלא ארבע פעמים על מנת להתאחד עמו. הסרט הוא עיבוד לרומן משנת 2003 בשם "אני אוהב אותך פיליפ מוריס: סיפור אמיתי על חיים, אהבה, ובריחות מהכלא" מאת סטיב מק'וויקר (McVicker). נכון לספטמבר 2010, עמדו הרווחים של "אני אוהב אותך פיליפ מוריס" על 17,563,477 דולר. בישראל הוקרן הסרט כסרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע ההומו-לסבי הבינלאומי בתל אביב.

עריכה | תבנית | שיחה
15 אחר צהריים של פורענות הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת דרמת פשע שיצא לאקרנים בשנת 1975, בבימויו של סידני לומט ובכיכובם של אל פצ'ינו, ג'ון קאזאלה וכריס סרנדון.

הסרט מבוסס על אירוע אמיתי ומתאר שוד בנק שביצעו ג'ון וויטוביץ' וסאל נטורילה בברוקלין שבניו יורק ב-22 באוגוסט 1972, במהלכו התבצרו במבנה והחזיקו בבני הערובה במשך 14 שעות. את השוד יזם וויטוביץ' שהיה הומוסקסואל וביקש לממן ניתוח לשינוי מין עבור בן זוגו הטרנסקסואל. הסרט מתאר בצורה כרונולוגית את השתלשלות האירועים, את היחסים בין השודדים, המשטרה ובני הערובה, וכן את העניין הציבורי שהתעורר באירוע במהלך התרחשותו.

"אחר צהריים של פורענות" נחשב לסרט המייצג את עשייתו הקולנועית של סידני לומט, המתבטאת בעיסוק רב בפשע, בשבריריותו של החוק והצדק ואי-יושרה של המשטרה, ובצילומיו בניו יורק המביאים לידי ביטוי את אופייה וקצבהּ הייחודי של העיר. ג'ון וויטוביץ' עצמו צפה בסרט מכלאו, וביקר אותו באופן מפורט במכתב ששלח לניו יורק טיימס ולא פורסם מעולם.

הסרט ידוע בהתייחסותו האנטי-ממסדית לאירוע ולנושאים חברתיים-אזרחיים אחרים, והוא היה מועמד לשישה פרסי אוסקר ולשבעה פרסי גלובוס הזהב, וזכה בפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר. בנוסף, הוא דורג במקום השני ברשימת "עשרת סרטי השוד הטובים ביותר אי-פעם" של מגזין Movie Magic הבריטי.

עריכה | תבנית | שיחה
16
פדרו אלמודובר

פֶּדְרוֹ אַלְמוֹדוֹבַר הוא במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק ספרדי. נחשב כבמאי הקולנוע הספרדי הפורה והמצליח ביותר מאז לואיס בוניואל. סרטיו, בעלי העלילה המורכבת, נוטים למלודרמה, שבה משולבים תרבות פופולרית, הומור המזלזל במוסכמות, צבעים עזים ותפאורה בולטת. תשוקה, מגדר, זהות ומשפחה הם נושאים שעולים תדיר בסרטיו.

יחד עם אחיו אגוסטין הקים בשנת 1987 את חברת ההפקות El Deseo, המפיקה מאז את כל סרטיו. סרטו משנת 1988, "נשים על סף התמוטטות עצבים", הקנה לאלמודובר מוניטין עולמי. סרטו "הכל אודות אמא" זיכה אותו בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, וסרטו "דבר אליה" זיכה אותו בפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר.

עריכה | תבנית | שיחה
17
במאי הסרט טום פורד וצוות השחקנים. פסטיבל הסרטים של ונציה, ספטמבר 2009

סינגל מןאנגלית: A Single Man) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוג דרמה המבוסס על רומן בעל אותו שם מאת כריסטופר אישרווד. את הסרט ביים מעצב האופנה האמריקאי טום פורד (מהמשפיעים ביותר על בית האופנה "גוצ'י") שזהו סרטו הראשון, והוא מימן את הפקת הסרט בעצמו. הסרט הוקרן בהקרנת בכורה ב-11 בדצמבר 2009 בפסטיבל הסרטים של ונציה‎ ה-66.

העלילה מתרחשת בלוס אנג'לס, ב-30 בנובמבר 1963 - חודש לאחר משבר הטילים בקובה - ומציגה את סיפורו של ג'ורג' פלקונר (קולין פירת'), פרופסור אנגלי בגיל העמידה, המלמד ספרות באוניברסיטה ונאבק למצוא משמעות לחייו לאחר מותו של בן זוגו מזה 16 שנים, ג'ים (מתיו גוד). הסרט מציג יום בחייו של פלקונר, ומתמקד בתרבות של שנות ה-60 בארצות הברית. הסרט זכה בפרס הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה לסרט בתפוצה רחבה הטוב ביותר.

עריכה | תבנית | שיחה
18 רישיון להרוג הוא סרט דוקומנטרי אמריקאי שנכתב, בוים והופק על ידי ארתור דונג ויצא בשנת 1997. דונג, הומוסקסואל וזוכה שני פרסי הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה, יצא ב"רישיון להרוג" לראיין רוצחים שביצעו פשעי שנאה הומופוביים ורצחו את קורבנותיהם על רקע נטיותיהם המיניות.

דוגנ עצמו היה קורבן לתקיפה על רקע נטייה מינית בשנת 1997, ובראיונות אישייים עם שבעה רוצחים שהורשעו בפרשיות רצח על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית הוא בוחן עם המורשעים את המניע למעשיהם.

אסירים אלו כוללים מגוון של פרופילים ברורים: איש צעיר שטוען שעשה מעשה מוצדק כאשר ביצע רצח כהגנה עצמית מפני הכוונות המיניות של הקורבן (מקרים הידועים כ"פאניקה הומוסקסואלית"), בחור דתי בעל שנאה עצמית שהמניע שלו לרצח היה נטיותיו ההומוסקסואליות שלו עצמו, קורבן של התעללות מינית בילדים שחשש לאבד את הגבריות שלו, איש צבא אמריקאי שזעם על מדיניות "אל תשאל, אל תספר" של צבא ארצות הברית המתירה להומוסקסואלים לשרת בצבא, ורוצח נוסף שחיפש לדבריו "טרף קל".

עריכה | תבנית | שיחה
19
ג'וליאן מור
אנט בנינג

הילדים בסדראנגלית: The Kids Are All Right) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוג דרמה קומית, זוכה פרס גלובוס הזהב, שיצא בשנת 2010. את הסרט ביימה ליסה צ'ולודנקו, שכתבה את התסריט יחד עם סטיוארט בלומברג. הסרט מתמקד במשפחה חד מינית: זוג לסביות: ג'ולס (ג'וליאן מור) וניק (אנט בנינג) ושני ילדיהם שנולדו מתרומת זרע אנונימית. כאשר בתן הבכורה גוני (מיה וסיקובסקה) מגיעה לגיל 18, משכנע אותה אחיה בן ה-15 לייזר (ג'וש הוצ'רסון) ליצור קשר עם בנק הזרע במטרה לפגוש את אביהם הביולוגי, פול (מארק רופאלו).

הקרנת הבכורה של הסרט נעשתה ב-25 בינואר 2010 בפסטיבל סאנדנס, והוא הפך ללהיט של הפסטיבל. ב-9 ביולי 2010 החלה הפצה מוגבלת שלו להקרנות מסחריות, וכמה שבועות לאחר מכן הוא נכנס לתפוצה כלל עולמית. הסרט ייצא בגרסת DVD ובלו-ריי ב-9 בנובמבר 2010.

עריכה | תבנית | שיחה
20
כרזת הסרט

משחק הדמעות הוא סרט קולנוע מסוג דרמה שיצא לאקרנים בשנת 1992, ונכתב ובוים ​​על ידי ניל ג'ורדן. הסרט בוחן נושאים של גזע, מין, לאום, והמיניות על רקע הצרות האיריות. שם הסרט המקורי היה "אשת החייל". הסרט היה מועמד לשישה פרסי אוסקר, אך זכה בסופו של דבר רק באחד - עבור תסריט מקורי.

גיבור הסרט הינו פרגוס (סטיבן ריאה), חבר בארגון ה-IRA, הלוכד ומחזיק בשבי את ג'ודי (פורסט ויטאקר). בעקבות מפגש קצר אך משמעותי עם ג'ודי, פרגוס יוצר קשר עם חברתו - דיל (ג'יי דוידסון). אירועים בלתי צפויים הנכפים על פרגוס מאלצים אותו להחליט מה הוא רוצה לעתידו, ובסופו של דבר הוא נוכח לגלות גם מה שהטבע שלו מכתיב לו שהוא חייב לעשות.

עריכה | תבנית | שיחה
21 טראנסאמריקה עריכה | תבנית | שיחה
22
-
הוספה