פורטל:מדעי החלל/הידעת?/קטעי הידעת?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1
באז אולדרין יורד לקרקע הירח

האסטרונאוט המופיע בתצלום המפורסם כשהוא יורד מסולמו של רכב הנחיתה "נשר" במשימת אפולו 11 הוא באז אולדרין. ניל ארמסטרונג היה האדם הראשון שהניח את כף רגלו על הירח, וצעדו הראשון הונצח במצלמת וידאו שהותקנה על רכב הנחיתה. בשידור הישיר מהירח צפו כ-500 מיליון בני אדם. למרות העדויות המצולמות ועדויות רבות נוספות, אחת מתאוריות הקשר הידועות ביותר היא זו הטוענת כי הנחיתה על הירח זויפה. תומכי התאוריה טוענים כי נחיתות חלליות אפולו על הירח מעולם לא התקיימו וזויפו בידי נאס"א בסיוע אפשרי של ה-CIA.

על פי מידע מבוסס יותר, ארמסטרונג היה אמור לנסות לעלות בסולם מיד אחרי שירד, וזאת כדי לוודא שכל אסטרונאוט מסוגל לטפס בכוחות עצמו לרכב הנחיתה, עם החליפה והמשא שעל גבו. במקרה שהיה מתברר שזה לא ניתן, היה אמור אולדרין להישאר ברכב הנחיתה ולא לרדת אל פני הירח כלל, כדי להבטיח שארמסטרונג יוכל לעלות בעזרתו. אולם, כתוצאה מהרגע הגדול, הפרוצדורה נשכחה ואולדרין ירד מבלי שארמסטרונג ביצע את הבדיקה (מקור: מוזיאון האוויר והחלל הלאומי).

עריכה | תבנית | שיחה
2
יחס גדלים של הירח, קרס ווסטה.

בשנת 1851 נקבע כי מערכת השמש כוללת 23 כוכבי לכת שכללו את שמונת כוכבי הלכת ומרבית האסטרואידים הגדולים בחגורת האסטרואידים ביניהם קרס, פאלאס, יונו, וסטה, אסטריה, הייבה, איירס, פלורה, מטס, היגייה, פרטנופה, ויקטוריה, איגריה, איירנה ואבנומיה.

עריכה | תבנית | שיחה
3
הדמיית אומן של החללית וויאג'ר

על אף שלא ניתן למדוד בדיוק רב את מיקומן של חלליות הוויאג'ר, אפשר לקבוע בוודאות שוויאג'ר 1 רחוקה יותר מכדור הארץ מאשר וויאג'ר 2 למרות שהיא שוגרה אחריה, מכיוון שמסלולה של וויאג'ר 1 נשא אותה מהר יותר לכיוון כוכב הלכת צדק. לעומת זאת, את מיקומן של החלליות פיוניר 10 ופיוניר 11 ניתן למדוד בדיוק רב אך התוצאה המתקבלת לא תואמת את התחזיות. ייתכן שתופעה זו, המכונה האנומליה של פיוניר, מצביעה על טעות בתורת היחסות הכללית, אך יכולים להיות הסברים פשוטים יותר כגון דליפת גז.

עריכה | תבנית | שיחה
4
פלוטו ושלושת ירחיו כפי שצולמו על ידי טלסקופ החלל האבל

על-אף שהגוף הטרנס-נפטוני פלוטו נחשב בעבר ככוכב לכת לכל דבר, עקב פסיקת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי באוגוסט 2006 בנוגע להגדרתם המדויקת של כוכבי הלכת במערכת השמש, פלוטו - כמו גם אריס הגדול ממנו בכ-5% - מוגדרים כיום ככוכבי לכת ננסיים.

עריכה | תבנית | שיחה
5
האסטרואיד 99942 אפופיס

נקודה קטנה בשמי הלילה של ה-13 באפריל 2029 תסמן את מיקומו של האסטרואיד 99942 אפופיס שיתקרב אל כדור הארץ עד למרחק קטן מעשירית המרחק לירח. אם אפופיס, הקרוי על שם אפפ, אל החורבן במיתולוגיה המצרית, יעבור דרך "חור המנעול", כלומר אזור קטן בחלל שגודלו כ-800 מטר, אזי הוא יילכד בכוח הכבידה של כדור הארץ ויתנגש בו בוודאות בשנת 2036 או 2037. אמנם פיצוץ הפגיעה הצפוי לא יגיע בעוצמתו לזה שגרם להיכחדות הדינוזאורים, אך הוא עלול לגרום להרס משמעותי במדינות הסמוכות למקום הפגיעה או לגלי צונמי אדירים.

עריכה | תבנית | שיחה
6
האסטרואיד איידה, כפי שצולם על ידי גליליאו ממרחק 10,500 ק"מ

האיגוד האסטרונומי הבינלאומי עוסק גם במתן שמות לאסטרואידים. נכון ל-31 במרץ 2016, 19,855 אסטרואידים זכו לשם פרטי. מנהג זה, להעניק שמות לאסטרואידים, מאפשר להנציח בחלל הקרוב אלפי אנשים מכל התחומים: מלחינים כבאך ופלסטרינה, זמרים כאלביס ופיאף, אנשי מדע כגדל, איינשטיין ופון נוימן, אסטרונומים כהרשל ואולברס, ציירים כרנואר ופיקאסו, אסטרונאוטים כאילן רמון ואפילו תלמיד בית ספר תיכון ישראלי, רון נוימן. ישנם גם שמות שאינם על שם אנשים: ASCII, נמיביה, אפריקה, אפופיס, לינוקס, ויקיפדיה ועוד.

עריכה | תבנית | שיחה
7
טלסקופ החלל האבל

טלסקופ החלל האבל ששוגר ב-1990 צפה ביותר מ-14,000 מטרות אשר טווח מיקומן נע בין מערכת השמש שלנו ועד הגלקסיות הרחוקת ביותר. הטלסקופ, אשר נחשב לכלי יעיל ביותר לחקר החלל, עבר עד עכשיו 4 משימות שירות שנועדו לתחזק אותו. הטלסקופ עומד עד עכשו ב-97% מהמשימות שנקבעו לו, ואלה שהוא לא הספיק בשל תקלות טכניות נקבעו למועד מאוחר יותר.

עריכה | תבנית | שיחה
8
איור המתאר חור שחור
חור שחור הוא עצם בעל שדה כבידה כה חזק עד ששום גוף, ואפילו אור, אינו יכול להתנתק ממנו. אם ננסה לחשב את מהירות המילוט מהחור השחור, נמצא שהיא עוברת את מהירות האור. אף על פי שהחור השחור עצמו אינו מקרין (ומכאן מגיע שמו), תהליך קוונטי המכונה קרינת הוקינג גורם לפליטת קרינה וחלקיקים מהגבול החיצוני של החור השחור, הקרוי אופק אירועים. מסתו של החור השחור גדלה כאשר גוף חוצה את אופק האירועים מבחוץ פנימה, ומאידך, מסתו קטנה בעקבות קרינת הוקינג.

נותרו שתי שאלות פתוחות מפורסמות הקשורות לחורים שחורים. ידוע כי מאחורי כל אופק אירועים נמצאת סינגולריות. השאלה הראשונה היא שאלת נכונותה של השערת הצנזורה הקוסמית, לפיה כל סינגולריות מוסתרת מאיתנו על ידי אופק אירועים. השאלה השנייה קשורה למציאת פתרון לפרדוקס המידע הנובע מכך שחורים שחורים "מתאדים" מבלי לאבד מידע.

עריכה | תבנית | שיחה
9
אורנוס

שמות כוכבי הלכת במערכת השמש מבוססים על שמות אלים מהמיתולוגיה הרומית, בעוד שמות הירחים שלהם מבוססים על שמות של דמויות במיתולוגיה היוונית. החריג היחיד בכלל זה הוא אורנוס שנקרא על שמו של אל מהמיתולוגיה היוונית (ולא מהמיתולוגיה הרומית כמקובל), וירחיו נקראים על שמות דמויות מהספרות האנגלית.

עריכה | תבנית | שיחה
10
מיקום הפגיעה של שברי שומייקר-לוי 9 על פני צדק

השביט שומייקר-לוי 9, אשר התרסק לתוך כוכב הלכת צדק ב-16-22 ביולי 1994, חצה את גבול רוש שנתיים קודם לכן, דבר אשר גרם לו להתפרק לעשרות שברים כתוצאה מכוחות גאות ושפל של כוכב הלכת המאסיבי.

עריכה | תבנית | שיחה
11 עד שנת 1998 טיסות לעבר הירח היו משימות יקרות שרק מדינות גדולות יכלו להרשות לעצמן. אך סיפורו של הלוויין AsiaSat 3 שינה את התפיסה. מהנדסי חברת "יוז לוויינים" ניסו להציל לוויין תקשורת שלא הגיע למסלולו המיועד, ושיגרו אותו למשימה סביב הירח. השימוש בכוח המשיכה של הירח הציל את הלוויין אך גם הכניס אותו לספרי ההיסטוריה בכך שהפך אותו לגוף המסחרי הראשון ששוגר לירח (למידע נוסף). עריכה | תבנית | שיחה
12
הירח

אף על פי שנהוג לחשוב שאין חמצן בירח, בירח יש כמות גדולה של חמצן אך הוא לא במצב צבירה גזי. האפר הירחי עשיר בחמצן ועל פי הנתונים שהתקבלו מתוכנית אפולו, האפר הירחי מורכב מ-43 אחוז חמצן! דבר זה עשוי להקל על התיישבות עתידית בירח.

עריכה | תבנית | שיחה
13
צילום צבע של פובוס, 2008

יוהאנס קפלר, אסטרונום ומתמטיקאי בן המאה ה-16, טען כי למאדים שני ירחים, שנים רבות לפני שפותחו הטלסקופים המשוכללים שאפשרו לראות כי הוא צדק. רק ב-1877 נתגלו ירחי מאדים הזעירים, פובוס ודימוס, על ידי האסטרונום האמריקאי אסף הול, ותחזיתו של קפלר התאמתה. אבל טענתו של קפלר לא הייתה ניחוש גרידא. ב-1610 צפה גלילאו גליליי לראשונה בקיומם של ארבעה ירחים סביב צדק. קפלר סבר שישנה חוקיות מסוימת במספר הירחים סביב כוכבי הלכת, וניחש שמדובר בסדרה הנדסית. לכדור הארץ ירח יחיד, למאדים שניים, ולצדק, כפי שהיה ידוע באותה עת, ארבעה. כיום ידוע שסביב צדק חגים לא פחות מ-67 ירחים, מה שמקלקל את הסדרה של קפלר אבל לא מפחית מנכונות ניחושו.

עריכה | תבנית | שיחה
14
כתוצאה מהקפה סינכרונית של הירח את כוכב הלכת שלהם, תושבי כוכב הלכת לעולם לא יוכלו לראות את הצד הירוק של הירח

כוחות גאות ושפל הפועלים בין כדור הארץ לירח גורמים להאטת סיבובם העצמי של שני הגופים, בד בבד עם התרחקותם זה מזה. כתוצאה מהאטה זו, נע הירח בהקפה סינכרונית, כך שהוא מפנה תמיד אותו הצד כלפי כדור הארץ, אם כי שינויים קטנים הנגרמים מהאקסצנטריות של מסלול הירח, מאפשרים צפייה בכ-59% מפני הירח מכדור הארץ. באופן דומה אורך היממה על פני כדור הארץ גדל בהדרגה, 1.7 מילישנייה ליממת שמש כל מאה שנים. מעריכים שלפני כמיליארד שנים אורכה של יממה ארצית היה 20 שעות בלבד.

עריכה | תבנית | שיחה
15
סלע ירח ולצידו אסטרונאוט

אף על פי שעל הירח אין הרי געש, סלעי הירח הם בזלתיים, כלומר, מקורם געשי. אחת התאוריות שמסבירה זאת היא תאוריה על אופן היווצרות הירח הנקראת "המכה הגדולה". התאוריה משערת שהירח נוצר לפני מיליארדי שנים, בעת היווצרות מערכת השמש, כתוצאה מהתנגשותו של כוכב לכת בשם "תאה" (בגודלו של מאדים) בכדור הארץ המתהווה. התאוריה טוענת כי שברים מן הפגיעה נזרקו לחלל, התמזגו ויצרו את הירח. שברים אלה, על פי התאוריה, היו מותכים בחלקם ויצרו ים של מאגמה אשר ממנו נוצרו סלעי הירח.

עריכה | תבנית | שיחה
16
תג תחנת החלל סקיילאב

תחנת החלל סקיילאב שוגרה לחלל ב-1973 וננטשה ב-1974. מעבורת חלל הייתה אמורה לעגון בקרבתה בשנת 1979, ולהעלות אותה מהמסלול הזמני בו חגה סביב כדור הארץ למסלול גבוה ובטוח יותר. בשל עיכובים בהשקת המעבורת ותנאים אטמוספיריים חריגים, התרסקה סקיילאב על כדור הארץ ב-11 ביולי 1979. מחוז אספרנסה שבאוסטרליה, שבשטחו נחתו חלק משברי התחנה, קנס את ארצות הברית ב-400 דולר בגין השלכת פסולת ברשות הרבים; הקנס שולם רק 30 שנים מאוחר יותר, לאחר ששדרן רדיו אמריקאי גייס את הסכום הדרוש ממאזיניו, ושילם אותו בשם נאס"א.

עריכה | תבנית | שיחה
17
מטר מטאורים

המטאורים, אותם "כוכבים נופלים" שנראים בשמי הלילה, מסמנים את מסלול תנועתם של סלעים וגרגירי אבק החודרים לאטמוספירה. מקור האור של אותם גופים, המטאורואידים, בפלזמה שנוצרת סביבם עקב החום הרב שיוצר החיכוך עם האוויר. מדי שנה, נאספים ונחקרים מטאוריטים גדולים בודדים, שלא הספיקו להתאדות באטמוספירה והגיעו לקרקע. זאת בעוד רוב החומר אשר מגיע מהחלל לפני כדור הארץ, כ-20,000 טון בשנה, מקורו דווקא במטאוריטים הזעירים, שקוטרם אינו עולה על מאית המילימטר. אלו, כמעט שלא מתחממים בגלל שטח הפנים הקטן שלהם.

עריכה | תבנית | שיחה
18
סרגיי קריקאליוב

ב-19 במאי 1991 שוגר הקוסמונאוט הסובייטי סרגיי קריקאליוב לתחנת החלל מיר, למשימה שאורכה המתוכנן היה חמישה חודשים. אך חודשיים לפני מועד החזרה המתוכנן התפרקה ברית המועצות, ותוכנית החלל שלה חולקה בין רוסיה שקיבלה את מרכז הבקרה, אוקראינה שקיבלה את מערכות הטילים, וקזחסטן שבשטחה נמצא נמל החלל קוסמודרום בייקונור. שלוש הרפובליקות לא הצליחו להגיע להסכמה על שיגור חללית חילוץ, ושיגרו רק חללית בלתי מאוישת לאספקת מזון וחמצן. בסופו של דבר תרמה גרמניה שיגור של חללית סויוז וקריקאליוב חזר לכדור הארץ לאחר 313 ימים בחלל. הוא שהה בתחנת החלל כמעט שישה חודשים מעבר למתוכנן. קריקאליוב המשיך לטוס לחלל, ונכון ל-2009 הוא עדיין קוסמונאוט פעיל המחזיק בשיא השהייה המצטברת בחלל, שש משימות שמשכן המצטבר 803 ימים.

עריכה | תבנית | שיחה
19
אלכסיי ליאונוב

אלכסיי ליאונוב היה האדם הראשון בהיסטוריה שביצע הליכת חלל. ב-18 במרץ 1965 יצא אל מחוץ לחללית ווסחוד 2 לריחוף שנמשך 23 דקות ו-41 שניות. המשימה תוכננה ל-12 דקות בלבד, אבל לחץ האוויר בחליפת החלל שלו ניפח אותה והוא לא הצליח להיכנס חזרה דרך הפתח. רק לאחר שחרור אוויר לחלל הצליח ליאונוב להידחק חזרה לחללית. בחזרה לכדור הארץ, ארעה תקלה במערכת ההנחיה האוטומטית והטייס פאבל בליאיב נאלץ לנווט את תא הנחיתה באופן ידני. הצמד נחת כ-1,000 ק"מ מהיעד והם נאלצו לבלות יומיים בקור המקפיא של הרי אוראל עד שחולצו. למעשה, הם שהו בהרים זמן רב יותר מאשר בחלל.

עריכה | תבנית | שיחה
20
בית השימוש ביחידת "זבזדה" בתחנת החלל הבינלאומית

בעת שהותם במעבורת חלל או בתחנת חלל משתמשים האסטרונאוטים בבית שימוש בחלל, שיכול לעבוד במצב של חוסר משקל. קיימות שתי צורות של בית שימוש כזה: צורה אחת מיועדת לאיסוף שתן והשנייה לאיסוף צואה. שתיהן פועלות בעזרת זרם אוויר שמונע מהפסולת לעופף בתא - בכך נשמרים תנאי היגיינה המגנים על אנשי הצוות בפני מחלות. פסולת מוצקה, הנאספת בתא מיוחד בתחנת החלל הבינלאומית, נחשפת לריק בחלל על מנת להרוג את החיידקים, ומועברת לאחת מחלליות האספקה הבלתי מאוישות שמגיעות לתחנה. כאשר הפסולת, שמשוחררת מהחללית בעת החדירה לאטמוספירה, מתחממת ומתאדה, ניתן להבחין בשובל שלה על פני כדור הארץ.

עריכה | תבנית | שיחה
21
יוהאנס קפלר

יוהאנס קפלר הוזמן בשנת 1600 לפראג לשמש כעוזרו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. ברהה מת באופן מפתיע כשנה מאוחר יותר. קפלר טען שהדבר קרה משום שברהה השתתף בסעודה חגיגית, הרבה לשתות בה, אך סירב לגשת לבית השימוש עקב כללי הנימוס, והדבר גרם לפגיעה בשלפוחית השתן שלו. בעקבות מותו, ירש קפלר את משרת ברהה בחצרו של קיסר האימפריה הרומית הקדושה וקיבל לידיו את התצפיות של ברהה. הוא השכיל לנסח את "חוקי קפלר", שהיוו נקודת ציון מרכזית בהיסטוריה של הפיזיקה. בבדיקה פורנזית שנערכה בשנות ה-90 בשרידי גופתו של ברהה, נמצאו שרידי כספית בשורש אחת משערותיו. המסקנה הייתה שמותו נגרם מהרעלת כספית, אשר אירעה 20 שעות לפני מותו.

עריכה | תבנית | שיחה
22
השביט טמפל 1, לאחר שהגשושית פגיעה עמוקה התנגשה בו לצורכי מחקר, ב-4 ביולי 2005

מספר הגופים המוגדרים כוכבי לכת במערכת השמש השתנה מספר פעמים במהלך 500 השנים האחרונות. חמשה מכוכבי הלכת הראשונים היו ידועים עוד משחר ההיסטוריה: כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי, גם הירח והשמש נחשבו כוכבי לכת במודל הגאוצנטרי. עם קבלת המודל ההליוצנטרי במאה ה-16, נוסף כדור הארץ והשמש והירח ירדו מהרשימה. עם גילוים של אורנוס, נפטון וכמה אסטרואידים תפחה הרשימה עד כדי 23 כוכבי לכת ב-1851. ב-1852 הורדו כל האסטרואידים ונותרו שמונה כוכבי לכת, שאליהם נוסף פלוטו ב-1930. ב-2006 החליט האיגוד האסטרונומי הבינלאומי לשנות את ההגדרה של כוכב לכת והגדיר סוג חדש הנקרא כוכב לכת ננסי, עליו נמנים קרס, פלוטו, אריס, האומיה ומאקה-מאקה. היום ידועים לאסטרונומים מעל ל-150,000 גופים הסובבים את השמש והם מסווגים בקטגוריות שונות: כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, גופים טרנס נפטוניים, אסטרואידים, שביטים, קנטאורים ועוד גופים קטנים במערכת השמש.

עריכה | תבנית | שיחה
23
תהודה מסלולית בין שלושה מהירחים של כוכב הלכת צדק

חוק טיטיוס-בודה, שנוסח לראשונה ב-1766, נותן קשר מתמטי פשוט בין המרחקים הממוצעים של כוכבי הלכת השונים מהשמש. החוק זכה להצלחה לאחר שיוהאן אלרט בודה הצליח לחזות בדייקנות את מרחקם מהשמש של אורנוס ושל קרס שהתגלו בתקופה זו, אך נחל כישלון מוחץ עם גילויו של נפטון ב-1846, וכיום מקובל לחשוב שהצלחתו החלקית הייתה מקרית. במהלך המאה ה-20 התגלו קשרים מפתיעים לא פחות לגבי זמני ההקפה של גופים שונים במערכת השמש המיוחסים לתופעה אסטרונומית הקרויה תהודה מסלולית. כך למשל מתקיים יחס של 3:2 בין זמני ההקפה סביב השמש של נפטון ושל מספר גופים בחגורת קויפר, דוגמת פלוטו. יחס זה קיים גם אצל כוכב חמה המסתובב סביב צירו שלוש פעמים על כל שתי הקפות שלו סביב השמש.

עריכה | תבנית | שיחה
24
ולנטינה טרשקובה, 2002

לאחר טיסתו ההיסטורית של יורי גגארין לחלל בחללית ווסטוק 1, שלחה עובדת טקסטיל בשם ולנטינה טרשקובה, מכפר רוסי קטן, מכתב לתוכנית החלל הסובייטית ובו היא מבקשת להיות קוסמונאוטית. באותו זמן רצה ראש מהנדסי תוכנית החלל הסובייטית סרגיי קורוליוב לבסס את יתרונה של ברית המועצות במרוץ לחלל וחיפש לתפקיד אישה בעלת כושר גופני גבוה וניסיון בצניחה חופשית, שגילה קטן מ-30 שנה, גובהה אינו עולה על 1.70 מטר, משקלה קטן מ-70 קילוגרם, ויש לה התאמה אידאולוגית לקומוניזם. טרשקובה נבחרה מתוך מאות מועמדות, וב-16 ביוני 1963 הפכה לאישה הראשונה בחלל, בטיסה האחרונה של תוכנית ווסטוק ששוגרה מנמל החלל בייקונור. היא לא הייתה טייסת ולכן לא ניתנה לה שליטה על כלי הטיס, אך עירנותה הצילה את חייה ואת גאוות ברית המועצות. בשלב מסוים היא הבחינה שהחללית מתרחקת מכדור הארץ במקום להתקרב אליו. לאחר שדיווחה על כך למרכז הבקרה נמסרו לה באמצעות מכשיר הקשר נתונים חדשים שהטעינה לטייס האוטומטי. החללית הצליחה לשוב לאטמוספירה וטרשקובה צנחה בשלום. לבקשת קורוליוב דבר השגיאה נשמר בסוד במשך שנים.

עריכה | תבנית | שיחה
25
קרינת הרקע הקוסמית כפי שנמדדה על ידי לוויין המחקר WMAP שנשלח לחלל ביוני 2001

ארנו פנזיאס ורוברט וילסון, שני פיזיקאים ממעבדות בל, ערכו בשנת 1964 מדידות אסטרונומיות של קרינת רדיו בעזרת אנטנה גדולה, ומצאו רעש רקע שהפריע להמשך הניסוי. הרעש הגיע באופן אחיד מכל הכיוונים ובכך נשללה האפשרות שמקורו בעיר הסמוכה ניו יורק, בכדור הארץ, במערכת השמש או אפילו בשביל החלב. הם מצאו לשלשת יונים באנטנה וניקו אותה, אבל גם זה לא עזר. אז, נודע להם במקרה שרעש כזה יכול לנבוע מקרינת הרקע הקוסמית, ושמדידותיהם מהוות אישוש לתאוריית המפץ הגדול. על תגלית זו זכו פנזיאס ווילסון בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1978.

עריכה | תבנית | שיחה
26
תצלום ההר הגבוה ביותר במערכת השמש - אולימפוס מונס

על כוכב הלכת מאדים נמצא ההר אולימפוס מונס הגבוה מכל הר על פני כדור הארץ, ומכל הר המוכר לאסטרונומים במערכת השמש בכלל. הר זה כה עצום עד שבסיסו גדול בערך כמו שיטחה של מדינת מיזורי או של סוריה. הוא כה גדול עד שאדם שעומד בכל נקודה שהיא על פני השטח של מאדים לא יוכל לראות את ההר בשלמותו, אפילו אם הוא עומד במרחק רב מההר. זאת מכיוון שהתעגלות כוכב הלכת תסכל צפייה בבסיס ההר. הדרך היחידה לצפות בהר בשלמותו היא בצפייה מן החלל או גורם שמימי אחר בעזרת טלסקופ. באופן דומה, אדם העומד על פסגת ההר, לא יראה את בסיס ההר אלא יראה את שיפוע ההר כנמשך כל הדרך עד לאופק.

עריכה | תבנית | שיחה
27
הגלקסיות הרחוקות ביותר שצולמו על ידי טלסקופ החלל האבל. בתמונה נמנו כ-12,000 גלקסיות

על פי ההשערה הרווחת, בעוד עשרות מיליארדי שנים, היקום יהפוך למקום שומם וקר. האנרגיה האפלה, המשפיעה על מבנה היקום והתפשטות היקום בדיוק באופן שבו משפיע הקבוע הקוסמולוגי של אלברט איינשטיין, תאיץ את התפשטות היקום והגלקסיות ימשיכו להתרחק זו מזו. במקביל, ננסים אדומים יתקררו, כוכבים בערך בגודל השמש יהפכו לננסים לבנים ואחר כך לננסים שחורים, וכוכבים בעלי מסה גדולה מ-8 מסות שמש יעברו סופרנובה ויהפכו לכוכבי נייטרונים או לחורים שחורים. אולם כדור הארץ והחיים שעליו יושמדו קודם לכן - בעוד כ-5 מיליארד שנים תהפוך השמש לענק אדום ותבלע את כוכבי הלכת הפנימיים.

עריכה | תבנית | שיחה
28
קולומבוס מראה לילידים את ליקוי הירח

הלוחות האסטרונומיים שחיבר רבי אברהם זכות באמצע המאה ה-15 החליפו לוחות ישנים יותר מהמאה ה-13, שאף הם חוברו על ידי מלומדים יהודים. הלוחות החדשים שימשו בין היתר את כריסטופר קולומבוס במסעותיו, יחד עם לוחות שחיבר יוהאן מולר מנירנברג שבגרמניה. במסעו הרביעי נקלע קולומבוס לעימות עם ילידים שסירבו לספק מזון לו ולצוותו. קולומבוס שהיה על סף ייאוש, עיין בלוחות של מולר וראה כי ליקוי ירח צפוי להתרחש למחרת, ה-29 בפברואר 1504. הוא איים עליהם ש"יעלים" להם את הירח, ומשכך קרה, נחרדו הילידים וסיפקו לו את כל מבוקשו.

עריכה | תבנית | שיחה
29
באוסף איורים זה משנת 1616, תיעד גלילאו גליליי את פריסתו הבלתי שוויונית של אור השמש על פני הירח, המצביע על שינויים בזווית הראייה.

באוסף איורים משנת 1616, תיעד גלילאו גליליי את פריסתו הבלתי שוויונית של אור השמש על פני הירח, המצביע על שינויים בזווית הראייה. תצפיות הטלסקופ שערך גלילאו על הירח ועל גרמי שמים אחרים עזרו לשכנע את מלומדי המאה ה-17 לזנוח את התפיסה כי גרמי השמים הינם מושלמים ובלתי משתנים. בטרם נערכו תצפיות בטלסקופ, היו אסטרונומים ישועים שסברו כי הירח שטוח, והסבירו את הכתמים הנראים לעין כתוצאה של שינויים בצפיפות או כתופעה אופטית כלשהי. גלילאו תכנן עבודת תצפית ואיור נרחבת יותר, אך משמצא התנגדות מועטה לסברה כי פני הירח אינם חלקים, לא אייר איורים נוספים של הירח.

עריכה | תבנית | שיחה
30
תמונה שהופיעה לצד המאמרים

מתיחת הירח הגדולה הייתה סדרה של שישה מאמרים שהופיעו בעיתון "ניו יורק סאן" החל ב-25 באוגוסט 1835 ושטענו למציאת חיים על הירח, בצורה של מגוון חיות פנטסטיות, שהתגלו לכאורה באמצעות "טלסקופ עצום שפועל בעיקרון חדש לגמרי". המאמרים יוחסו לסר ג'ון הרשל, האסטרונום הידוע ביותר של אותה תקופה (שכמובן לא כתב אותם). הרשל עצמו היה מבולבל בתחילה, וציין שתגליותיו האמיתיות לעולם לא יכלו להיות כה מדהימות. הבלבול פינה את מקומו מאוחר יותר לכעס, כאשר הוא נאלץ להתמודד עם שאלות מאנשים שלקחו ברצינות את התרמית.

עריכה | תבנית | שיחה
31 פולאריס, הידוע יותר בשם "כוכב הצפון", הוא הכוכב הקרוב ביותר לציר הסיבוב של כדור הארץ (בכיוון צפון). בשל כך, הכוכב כמעט ולא זז בשמי הלילה, הוא לעולם לא שוקע בחצי הכדור הצפוני ואפשר לנווט בעזרתו. אך זה לא תמיד היה כך. בעבר הכוכב וגה היה הכוכב הקרוב ביותר לצפון השמימי, ובשל נקיפת ציר הסיבוב של כדור הארץ הוא מתחלף אחת לכ26 אלף שנים עם פולאריס. וגה יחזור להיות כוכב הצפון בעוד כ12 אלף שנים. עריכה | תבנית | שיחה
32
ספוטניק 1

במהלך שנות ה־50, המלחמה הקרה בין ארצות הברית וברית המועצות, מעצמות־העל הייתה בשיא עוצמתה. המלחמה התבטאה, בין השאר, בפיתוח טילים בליסטיים בין־יבשתיים. ברית המועצות השתמשה בטילים גם עבור תוכנית החלל שלה, אותה החלה לפתח מעט לפני האמריקנים. שתי המעצמות נעזרו רבות בידע הגרמני, ששימש במלחמת העולם השנייה לפיתוח ה־V-2. בשני נושאים אלו הובילה ברית המועצות, שב־1956 הייתה לראשונה ששיגרה טיל בליסטי בין יבשתי - ה־R-7 סמיורקה. ב-1957 היא גם שיגרה את הלוויין הראשון, ספוטניק 1. ב-1961 שיגרה ברית המועצות את החללית המאוישת הראשונה, ווסטוק 1 ובה הקוסמונאוט יורי גגארין. האמריקנית הצליחו להשיג את הסובייטים ולשגר את האדם הראשון לירח, בין השאר משום שצירפה לתוכנית החלל אפולו את צוות מהנדסי הטילים, ששבתה מגרמניה הנאצית.

עריכה | תבנית | שיחה
33
אילו הקטנו את קוטר כדור הארץ לעשרה סנטימטרים והצבנו את השמש בכיכר דיזנגוף, מסלול כדור הארץ היה דומה לקו האדום שבתמונה זו

המרחקים בין גרמי השמיים הם גדולים באופן שמקשה עלינו לתפוש אותם. אם נבנה מודל של מערכת השמש, שבו כדור הארץ בקוטר 10 סנטימטר, ונשתמש באותו קנה מידה לשאר המודל, כדור הארץ במודל שלנו, יקיף את השמש של המודל, במעגל עם רדיוס של קילומטר, בערך. אם נציב את השמש, שבמודל, במרכז כיכר דיזנגוף, המסלול של שבתאי יגיע אל פרוורי תל אביב והמסלול של נפטון יחתום את רוב שטח מדינת ישראל. קוטר השמש יהיה 11 מטר, קוטר שבתאי יהיה 95 סנטימטר וקוטר נפטון יהיה 39 סנטימטר. אם נוסיף למודל את הגופים הטרנס-נפטוניים, המודל יתפוס חלק נכבד מאגן הים התיכון. אם נרצה להוסיף למודל את הכוכב הראשון מחוץ למערכת השמש, פרוקסימה קנטאורי, לא יהיה לנו מספיק מקום על כדור הארץ, כדי לפרוש את המודל.

עריכה | תבנית | שיחה
34
-
הוספה
35
-
הוספה
36
-
הוספה
37
-
הוספה
38
-
הוספה
39
-
הוספה
40
-
הוספה
41
-
הוספה
42
-
הוספה
43
-
הוספה
44
-
הוספה
45
-
הוספה
46
-
הוספה
47
-
הוספה
48
-
הוספה
49
-
הוספה
50
-
הוספה
51
-
הוספה
52
-
הוספה
53
-
הוספה
54
-
הוספה
55
-
הוספה
56
-
הוספה
57
-
הוספה
58
-
הוספה
59
-
הוספה
60
-
הוספה
61
-
הוספה
62
-
הוספה
63
-
הוספה
64
-
הוספה
65
-
הוספה
66
-
הוספה
67
-
הוספה
68
-
הוספה
69
-
הוספה
70
-
הוספה
71
-
הוספה
72
-
הוספה
73
-
הוספה
74
-
הוספה
75
-
הוספה
76
-
הוספה
77
-
הוספה
78
-
הוספה
79
-
הוספה
80
-
הוספה
81
-
הוספה
82
-
הוספה
83
-
הוספה
84
-
הוספה
85
-
הוספה
86
-
הוספה
87
-
הוספה
88
-
הוספה
89
-
הוספה
90
-
הוספה
91
-
הוספה
92
-
הוספה
93
-
הוספה
94
-
הוספה
95
-
הוספה
96
-
הוספה
97
-
הוספה
98
-
הוספה
99
-
הוספה
100
-
הוספה