פורטל:מדע המדינה/הידעת?/קטעי הידעת?

לקט קטעי "הידעת?"

1	במדע המדינה משמשת דילמת האסיר להמחשת מצב שבו שתי מדינות נכנסות למרוץ חימוש, דוגמה למרוץ חימוש שנבחן באופן זה הוא המלחמה הקרה.	עריכה | תבנית | שיחה
2	בשנת 1982 פסק בית המשפט האירופי לזכויות אדם שהעונש הגופני שהיה נהוג בבתי הספר בבריטניה הוא הפרה של אמנת זכויות האדם ועלול לחנך את הילד בצורה מנוגדת לרצונם ואמונתם של הוריו.	עריכה | תבנית | שיחה
3	הקו העירוני (בלבן) מבתר את ירושלים ויוצר מובלעות ושטחי הפקר, בצילום מפה משנת 1953 עם שוך הקרבות בירושלים במלחמת העצמאות, נפגשו בבית נטוש בשכונת מוסררה מפקד חטיבת עציוני, משה דיין ומפקד הרגימנט ה־6 של הלגיון הערבי, עבדאללה א-תל. המפקדים שרטטו את קווי העמדות שבהן כל כוח שלט וקווים אלו הפכו להיות קווי הפסקת האש. הקו הירדני נקרא הקו הירוק, משום שזה היה צבע עפרון השעווה של עבדאללה. שני המפקדים חשבו שהקו שהם מתווים יהיה רק קו הפסקת אש זמני, ולא הקפידו במיוחד על התוואי, אולם הקו הפך לקבוע עם הסכמי שביתת הנשק, ובירושלים, שבה סומן הקו במפה בעלת קנה מידה גדול, עובי העיפרון קבע בעצם שטחי הפקר שרוחבם הגיע עד לכ־60 מטר. וכך, חצה הקו העירוני שכונות וחצרות לשניים, ומקרים כמו בניית בית שימוש הצריכו דיון מיוחד בוועדת שביתת הנשק של האו"ם.	עריכה | תבנית | שיחה
4	יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל העשרים וחמש על אף שלממשלת מיעוט יש דימוי שלילי, ונראה שסיכוייה מועטים לקום ולתפקד ביציבות, ישנן דמוקרטיות פרלמנטריות רבות בעולם בהן יש מסורת של ממשלת מיעוט יציבה. בדנמרק שלטו למעלה מחצי יובל, בין השנים 1972 עד 1998, ממשלות מיעוט בלבד. במדינות סקנדינביה ובהולנד שכיחות ממשלות מיעוט, וכך גם בניו זילנד, איטליה וקנדה. למעשה, ארנד ליפהרט בדק ומצא שבפרלמנט בו אין מפלגה בעלת רוב מוחלט, קמו ביותר מרבע מהמקרים ממשלות מיעוט. בישראל, על אף שבבחירות מעולם לא זכתה אף מפלגה לרוב מוחלט בכנסת, הקמתה של ממשלת מיעוט מלכתחילה מעולם לא התרחשה, וקיומה של ממשלת מיעוט לאורך זמן הוא חזון נדיר. רק ממשלה אחת כזו התקיימה לזמן ארוך, הממשלה ה-25 בראשות יצחק רבין, שתפקדה במשך כשנתיים כממשלת מיעוט, לאחר פרישת מפלגת ש"ס.	עריכה | תבנית | שיחה
5	אמון דה ואלירה במהלך מלחמת העולם השנייה נקטה אירלנד באופן רשמי עמדה נייטרלית, אך ניתן לומר שאהדתה הייתה נתונה לבעלות הברית, ודוגמה לכך הוא העיתוי המדויק של הפלישה לנורמנדי, אשר נקבע על פי נתונים מטאורולוגיים שסופקו מתחנות שהוצבו באי האירי. דוגמה נוספת לכך היא שטייסיהן של בעלות הברית, אשר מטוסיהם נפלו באירלנד, הורשו "להימלט" לאירלנד הצפונית. למרות כל זאת, זכור לרעה ביקור התנחומים שערך ראש ממשלת אירלנד, אמון דה ואלירה (בתמונה), אצל השגריר הגרמני בדבלין, ומכתב התנחומים שכתב לעם הגרמני עם מותו של אדולף היטלר.	עריכה | תבנית | שיחה
6	מיקלוש הורטי, 1921 במשך עשרים וארבע שנים, בין 1920 ו-1944 נשלטה הונגריה, שהיא מדינה ללא מוצא לים, בידי מיקלוש הורטי, אדמירל בחיל הים של האימפריה האוסטרו-הונגרית. כשליט, תוארו של הורטי היה עוצר, אף על פי שלמדינה לא היה כל מלך שלמענו שמר הורטי על סמכויותיו. כך היה האדמירל ללא צי לעוצר ללא מלך של המדינה ללא מוצא לים.	עריכה | תבנית | שיחה
7	דיוקן ויליאם פיט הבן ראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות בריטניה היה ויליאם פיט הבן. פיט, בנו של ויליאם פיט האב, שהיה ראש ממשלת בריטניה בעצמו, מונה בפעם הראשונה לתפקיד בשנת 1783, בהיותו בן 24 שנים ו-205 ימים. כהונתו הראשונה נמשכה 17 שנים, ולאחר הפסקה של שלוש שנים מונה שנית לתפקיד. לאורך השנים, נאלץ פיט להתמודד עם גירעון תקציבי ענק ממלחמת העצמאות של ארצות הברית, ניהול המלחמות הנפוליאוניות ומחלת הנפש של המלך ג'ורג' השלישי. אם לא די בכך, הרי שפיט חלה במחלת שיגדון תורשתית ונפטר בגיל 47 בלבד, בעודו מכהן כראש ממשלה.	עריכה | תבנית | שיחה
8	נחום ניר-רפאלקס נחום ניר-רפאלקס הוא יושב ראש הכנסת היחיד שלא נמנה עם מפלגת השלטון. הוא נבחר הודות לקואליציית ניר שהוקמה לשם בחירתו. ניר שימש בתפקיד זה הזמן הקצר ביותר, 8 חודשים ו-28 ימים. מחליפו בתפקיד קדיש לוז שימש בתפקיד הזמן הארוך ביותר - 9 שנים 11 חודשים ו-17 ימים, 3 ימים יותר מיו"ר הכנסת הראשון יוסף שפרינצק.	עריכה | תבנית | שיחה
9	ג'ורג' וושינגטון ג'ורג' וושינגטון הוא נשיא ארצות הברית היחיד שנבחר לנשיאות פה אחד על ידי כל האלקטורים, בבחירות 1789 ו-1792. לעומתו, ג'ון קווינסי אדמס נבחר לנשיאות ב-1824 למרות שפיגר אחרי אנדרו ג'קסון הן במניין האלקטורים והן במניין הקולות - לאף אחד מארבעת המועמדים לא היה רוב מוחלט בקרב האלקטורים, והבחירה הועברה לבית הנבחרים, שם ניצח אדמס.	עריכה | תבנית | שיחה
10	שלוש עשרה מתוך תשע עשרה הנשים שנבחרו לפרלמנט הפיני בשנת 1907, הנשים הראשונות בעולם לכהן בפרלמנט אף שרוב מדינות העולם מכירות בזכותן של נשים לבחור ולהיבחר לתפקידים פוליטיים, רמת הייצוג של נשים בבתי נבחרים בכמעט כל מדינות העולם נמוכה מזו של גברים. בדרך כלל, המדינות שמצטיינות בייצוג גבוה של נשים בפרלמנט הן מדינות סקנדינביה, אך המדינה הראשונה שבה נרשם רוב נשי בבית המחוקקים היא דווקא המדינה האפריקנית רואנדה. לאחר הבחירות שנערכו בה ב־2008 היו בבית הנבחרים הרואנדי 44 נשים מכלל 80 החברים, 24 מתוכן במקומות ששוריינו לנשים. שילוב נשים בפוליטיקה הוא אחד מלקחי רצח העם ברואנדה, והוא מבוסס על ההנחה ששילוב נשים בצמרת יפחית את המתחים האתניים.	עריכה | תבנית | שיחה
11	לה מלינצ'ה והרנאן קורטס, ציור של דייגו מוניוז, 1585 אימפריות העולם החדש לא נכבשו בידי קומץ קונקיסטדורים אירופאים רק בזכות עליונותם הטכנולוגית בחישול נשק ושריון עשויים ברזל, שימוש בסוסים, ובשל המחלות שנשאו עמם, כפי שנוטים לחשוב, אלא גם בזכות העזרה שהגישו להם עמים מקומיים וילידי אפריקה שהגיעו עמם. להרנאן קורטס, כובשן של טנוצ'טיטלאן והאימפריה האצטקית, חברו עמים ילידים רבים שכרעו תחת נטל האצטקים, כגון בני העיר טלאשקאלה. פרנסיסקו פיסרו, כובשן של קוסקו ואימפריית האינקה, נקלע למלחמת אזרחים והיטיב לנצל את הקרע הפנימי. לשניהם גם יחד נלוו אפריקאים, חופשיים ומשועבדים כאחד, שלקחו חלק פעיל בתהליך הכיבוש כשאר הקונקיסטדורים.	עריכה | תבנית | שיחה
12	מפת תעלת קנדי ובה האי הנס בין מדינות רבות בעולם קיימים סכסוכי גבולות, בהם סכסוכים בני עשרות שנים, כגון הסכסוך הישראלי-ערבי או זה שבין הודו לפקיסטן על חבל קשמיר. מקובל לחשוב כי בין מדינות המערב כבר לא קיימים היום סכסוכים מעין אלה, אך למרבה ההפתעה דווקא בין קנדה ודנמרק מתנהל סכסוך טריטוריאלי על האי הַנס. זהו אי קטנטן (כגודלה של העיר העתיקה בירושלים), נידח ובלתי מיושב הנמצא במרכז תעלת קנדי שבמצר נארס, מול החוף הצפון-מערבי של האי גרינלנד. על אף שהאי עצמו חסר חשיבות, השליטה בו עשויה להיות משמעותית לקביעת ריבונות לאורך המעבר הצפון-מערבי ואוקיינוס הקרח הצפוני. הסכסוך עצמו לא הגיע לידי לחימה, אולם התרחשו במסגרתו מספר התגרויות צבאיות ודיפלומטיות, ושתי המדינות הניפו את דגלן על האי מספר פעמים.	עריכה | תבנית | שיחה
13	בפוליטיקה המודרנית נהוג למיין את התנועות והמגמות הפוליטיות לימין ולשמאל, אם כי משמעותה של חלוקה זו שונה במקצת בכל חברה בעולם. מקור מונחים אלה הוא במקומות הישיבה של הסיעות השונות בפרלמנט הצרפתי שהורכב בתחילתה של המהפכה הצרפתית לפני הדחתו של המלך, שעדיין נחשב אז ראש המדינה, כשהמלוכנים והשמרנים ישבו בימין הבית, ולעומתם הרפובליקנים והיעקובינים ישבו בשמאלו.	עריכה | תבנית | שיחה
14	דגל אנדורה, דוגמה לאוניה פרסונלית המונח אוּניה פרסונלית במדעי המדינה, מקורו במילה האנגלית Union (איחוד). מדובר במצב בו שתי ישויות או יותר במשפט הבינלאומי, הנחשבות למדינות שונות וריבוניות, מגדירות בכל זאת כי אותו אדם יעמוד בראשות שתיהן. זאת, בעוד גבולותיהן, חוקיהן והאינטרסים שלהן נותרים שונים. כך למשל היא אנדורה, בה נשיא צרפת (ולפניו מלך צרפת) הוא גם שליטה (כנסיך-שותף, יחד עם הבישוף של אורז'יי שבספרד). מקרה אחר הוא ממלכות חבר העמים הבריטי כמו אוסטרליה או קנדה, שבראשן עומדים מלכי הממלכה המאוחדת, גם אם לתפקיד סמכויות טקסיות בלבד.	עריכה | תבנית | שיחה
15	ספרמורט ניאזוב נשיא טורקמניסטן לשעבר, ספרמורט ניאזוב, חוקק חוק האוסר על בני עמו לגדל שפם או זקן, והעניק לחודשי השנה את השמות שלו ושל בני משפחתו. ניאזוב נחשב לדיקטטור ועריץ, ועודד פולחן אישיות סביב דמותו. תחת האמונה שלטורקמניסטן אין זהות לאומית, הוא ניסה לבנות את זהות המדינה בדמותו שלו. את עצמו כינה "טורקמנבאשי", אבי הטורקמנים, דמותו נראתה בכל מקום, ותמונתו התנוססה על פריטים רבים, החל בשטרות כסף ובטפסי בנקים, וכלה במודעות רחוב בערים, בבתי הספר ואפילו על בקבוקי וודקה. ניאזוב שלט במדינה מ-1991 עד מותו ב-21 בדצמבר 2006.	עריכה | תבנית | שיחה
16	מפת נאורו נָאוּרוּ היא המדינה היחידה בעולם שאין לה עיר בירה רשמית. לדרום אפריקה, לעומת זאת, יש שלוש ערי בירה, המייצגות את עקרון הפרדת הרשויות: פרטוריה היא הבירה הראשית, ה"ביצועית" ומקום מושב הממשלה; קייפטאון היא הבירה ה"תחיקתית" ומקום מושב הפרלמנט; ואילו בלומפונטיין היא הבירה ה"שיפוטית" ומקום מושב בית המשפט העליון.	עריכה | תבנית | שיחה
17	שדרות הציונות, במבט לכוון המרכז הבהאי לעיתים שמות רחובות מוחלפים בעקבות אירועים אקטואליים, או כהתרסה. כך בתחילת שנות ה-80 שינתה איראן את שם הרחוב שבו מוקמה שגרירות מצרים בטהראן לשם רוצחו של אנואר סאדאת, ח'אלד אסלאמבולי, מאנשי הג'יהאד האסלאמי המצרי. הדבר קרה בעת ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, ועם חידושם שונה שם הרחוב שנית ל"רחוב האינתיפאדה הפלסטינית". מצרים שינתה את שם הרחוב בו שוכנת שגרירות ישראל לרחוב מוחמד א-דורה. שדרות הציונות בחיפה הן רחוב ראשי העולה אל הכרמל ששינה את שמו פעמיים. הרחוב נקרא תחילה "דרך ההר" ולאחר הקמת המדינה שונה שמו ל"שדרות או"ם", כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר 1947. אולם ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות, ובעקבות החלטה זו שינתה שוב עיריית חיפה את שם הרחוב ל"שדרות הציונות", כמחאה על החלטת האו"ם, שם שנותר על כנו גם אחרי ביטול ההחלטה מאוחר יותר, בקבלת החלטה 4686 בעצרת הכללית ב-16 בדצמבר 1991.	עריכה | תבנית | שיחה
18	הסולטאן מהמט השני, קיסר האימפריה הרומית המילה קיסר (בלטינית: Caesar) כתואר לשליט אימפריה נגזרת בעברית ובשפות נוספות (למשל קייזר בגרמנית וצאר ברוסית) משם משפחתו של יוליוס קיסר. הוא עצמו שימש בתפקיד דיקטטור, וראשון קיסרי רומא היה יורשו - אוגוסטוס קיסר. קיסרים רומים רבים אימצו את השם קיסר אך תאריהם הקיסריים היו "אימפרטור" שממנו נגזר התואר "Emperor" במספר שפות, "אוגוסטוס", "פרינקפס" ועוד. לתואר "קיסר" היו מספר משמעויות לאורך ההיסטוריה. בביוגרפיה "חיי שנים עשר הקיסרים" מאת סווטוניוס שפורסמה בשנת 121 המילה משמשת הן כשם משפחה והן כתואר נוסף של השליט. בהמשך שימש מונח זה כתואר זוטר יותר בחצר השליט. בתקופת הטטררכיה ניתן התואר קיסר לסגנו של השליט שכונה "אוגוסטוס". בתקופה הביזנטית נשא השליט החילוני בתואר קיסר, אך היה נמוך בדרגתו מהפטריארך. הסולטאן העות'מאני מהמט השני היה זה שהחזיר לתואר קיסר את מעמדו העליון כשהעניק לעצמו את התואר קיסר האימפריה הרומית (בטורקית: Kayser-i-Rûm‎).	עריכה | תבנית | שיחה
19	דסטין תרנגול ההודו, במסיבת קדם-האירוויזיון הבריטית ב-2008 יצירת מפלגות מגוחכות היא צורת מחאה פוליטית יוצאת דופן, שמנסה לשים ללעג את מערכת הבחירות הדמוקרטית ואף ליצור סאטירה חברתית. לעיתים משמשים הדברים כמתיחה ותו לא. בעבר אף הוצעו בעלי חיים לתפקידים ציבוריים. ברומא העתיקה הבטיח הקיסר קליגולה למנות את סוסו האהוב אינקיטאטוס לקונסול, ובאירלנד של ימינו מצביעים רבים נתנו את קולם לדסטין תרנגול ההודו; בקנדה, מפלגת הקרנפים הבטיחה "לא לקיים אף הבטחה", ומצעה כלל גם את ביטול חוק המשיכה והריסת הרי הרוקי, כדי שתושבי אלברטה יוכלו לראות את השקיעה באוקיינוס השקט. לעומת מפלגה זו, שמעולם לא הצליחה להכניס נציג לפרלמנט הקנדי, מפלגת אוהבי הבירה הפולנית זכתה ב-16 מנדטים בסיים (הפרלמנט הפולני), כאשר עיקר מצעה התבסס על כך שבפאבים ברחבי המדינה תוחלף הוודקה בבירה.	עריכה | תבנית | שיחה
20	סמל ונצואלה 1954–2006 ב-9 במרץ 2006 אישרה האספה הלאומית של ונצואלה את שינוי סמל ונצואלה (בתמונה‏: הסמל הישן), שינוי שנכנס לתוקפו ב"יום הדגל" ב-12 במרץ 2006. על-פי ההחלטה, הסוס שעל הסמל יופיע דוהר שמאלה במקום באופן שהיה עד אז, ימינה תוך הפניית ראשו לאחור. השינוי נעשה בהנחייתו של הנשיא הסוציאליסטי הרודן הוגו צ'אווס, לבקשתה של בתו בת התשע, אשר לא אהבה את מראה הסוס המסתכל לאחור.	עריכה | תבנית | שיחה
21	במדינות בהן יש מונרך עוברת בדרך כלל המלוכה בירושה לילדיו על פי כלל העדפת הבן הבכור. גם בדיקטטורות מסוימות עוברת הנהגת המדינה מאב לבן, כמו בסוריה בה ירש בשאר אל אסד את אביו חאפז אל אסד. צירוף מקרים מעניין קרה באופן ייחודי גם בכנסת. עם מותו בשנת 1971 של חבר הכנסת מטעם המפד"ל הרב ד"ר ישראל שלמה בן-מאיר, החליף אותו הבא בתור ברשימת המועמדים, בנו ד"ר יהודה בן-מאיר. גם בשנת 2018, עם התפטרות חבר הכנסת מטעם ש"ס והשר לשירותי דת דוד אזולאי, נכנס לכנסת בנו ינון אזולאי.	עריכה | תבנית | שיחה
22	חותם הסנאט האמריקני בניסיון לעצור פיליבסטר שבו השתתף הסנאטור הרפובליקני רוברט לה פולט ב-1908, הורעלה כוס השתייה שלו במידה שהיה בה די להביא למותו. הסנאטור הספיק ללגום מליקר הביצים שהיה בכוס, חש שמשהו אינו כשורה, ולא המשיך לשתות ממנה. הוא נאם במשך 8 שעות נוספות, ובסך הכול ארך נאומו 18 שעות. בסופו של דבר ניסיון הפיליבסטר נכשל; רצף הנאומים של משתתפי הפיליבסטר נפסק כשסנאטור אחר, שהיה עיוור, פינה את הבמה לחבר מפלגתו שלא שהה באותה עת בתוך האולם.	עריכה | תבנית | שיחה
23	נשיא ארצות הברית השמיני מרטין ואן ביורן המילה האנגלית OK היא אחת המילים המוכרות בעולם. משערים שהיא הופיעה לראשונה בדפוס בשנת 1839 כראשי תיבות של "oll korrect", צורה היתולית של "all correct" ("הכול בסדר"). המילה התפרסמה במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 1840 בתור סלוגן הבחירות של מרטין ואן ביורן. ואן ביורן, שנבחר לנשיא ארצות הברית השמיני, כינה את עצמו OK כראשי תיבות של "Old Kinderhook", על שם עיירת הולדתו, קינדרהוק שבמדינת ניו יורק.	עריכה | תבנית | שיחה
24	הלן קלארק, ראש ממשלת ניו זילנד 1999-2008 הבחירות הכלליות בניו זילנד בשנת 1893 היו הראשונות בהיסטוריה בהן ניתנה זכות הצבעה לנשים, אולם טרם ניתנה להן הזכות להיבחר. למעלה ממאה שנה מאוחר יותר הייתה ניו זילנד למדינה הראשונה בעולם שבה כל משרות השלטון הבכירות הוחזקו על ידי נשים. בין חודש מרץ 2005 לאוגוסט 2006 כיהנה אליזבת השנייה כמלכת המדינה, סילביה קרטרייט הייתה המושלת הכללית, הלן קלארק שימשה כראש הממשלה, מרגרט וילסון כיושבת ראש הפרלמנט ושאן אליאס כנשיאת בית המשפט העליון של ניו זילנד.	עריכה | תבנית | שיחה
25	סמיון השני סימאון השני היה הצאר האחרון של בולגריה. הוא עלה לשלטון ב־23 באוגוסט 1943 לאחר מות אביו, ומלך עד 19 בספטמבר 1946, עת בוטלה המלוכה בבולגריה במשאל עם. בשנת 2001 נבחר לתפקיד ראש ממשלת בולגריה וכיהן בתפקיד עד 2005. בכך הפך לאחד משני המונרכים היחידים בהיסטוריה אשר נבחרו בבחירות דמוקרטיות להנהגת מדינתם לאחר שאיבדו את כס מלכותם. המנהיג השני הוא מלך קמבודיה לשעבר, נורודום סיהאנוק.	עריכה | תבנית | שיחה
26	התאומים קצ'ינסקי בפגישה עם האפיפיור בנדיקטוס ה-16 ב-2006 לך קצ'ינסקי וירוסלב קצ'ינסקי, היו תאומים זהים שכיהנו במקביל כנשיא וכראש ממשלת פולין בין השנים 2006–2007. אין זה המקרה הראשון שבו בני משפחה אחת משמשים כנשיא וכראש ממשלה במדינה דמוקרטית בעת ובעונה אחת. בין השנים 1994–2000 כיהנה צ'נדריקה קומרטונגה כנשיאת סרי לנקה, ואמהּ, סירימאבו בנדרנאיקה, כיהנה כראש הממשלה.	עריכה | תבנית | שיחה
27	החברות בברית בגדד בשנת 1955 הוקמה במזרח התיכון ברית בגדאד, בה חברו עיראק, איראן, טורקיה ופקיסטן, לברית פרו-מערבית ופרו-בריטית, כנגד התחברותם של משטרים ערבים אחרים אל ברית המועצות. על אף שעיראק פרשה מן הברית בשנת 1958, הייתה הברית פעילה עד לשנת 1979, שבה התחוללה המהפכה האסלאמית באיראן.	עריכה | תבנית | שיחה
28	רכישת לואיזיאנה ב-30 באפריל 1803 נחתמה עסקת רכישת לואיזיאנה בה קנתה ארצות הברית מצרפת את לואיזיאנה הצרפתית תמורת 15 מיליון דולר, ובכך כמעט שהכפילה את שטחה. צרפת ויתרה על הטריטוריה לשותפתה ספרד כבר ב-1762, בתום מלחמת הצרפתים והאינדיאנים, על מנת לפצות אותה על אובדן פלורידה, אך ב-1800 היא קיבלה את השטח חזרה כתוצאה מהסכם סודי עם הספרדים. נפוליאון בונפרטה ידע שהצי המלכותי הבריטי יקשה עליו לשלוט בטריטוריה הרחוקה, ולכן העדיף למכור אותה לאמריקאים.	עריכה | תבנית | שיחה
29	חרושצ'וב וסטלין, 1936 הנאום הסודי הוא נאום בן ארבע שעות שנשא ניקיטה חרושצ'וב בליל 24 - 25 בפברואר 1956 בפני מושב סגור של הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית ובו הוקיע את פולחן האישיות שהנהיג יוסיף סטלין, ואת פשעיו, עריצותו ורצח ההמונים בכל תקופת שלטונו. הנאום לא פורסם אך הוברח למערב על ידי יהודי פולני בשם ויקטור גרייבסקי. גרייבסקי עלה לישראל ושימש סוכן כפול בשירות השב"כ במשך כחמש עשרה שנים, במהלכן הזין את הק.ג.ב. במידע מודיעיני מסולף.	עריכה | תבנית | שיחה
30	רבים מכירים את בנג'מין פרנקלין בזכות פועלו כמדינאי ודיפלומט בעל השפעה רבה על הפוליטיקה וההיסטוריה של ארצות הברית, ובזכות המצאותיו כגון כליא הברק והארמוניקה. מעטים יותר מכירים את חוש ההומור הייחודי שלו, שבא לידי ביטוי למשל בכך שנהג לחתום על מכתביו כ-"ב. פרנקלין, מדפיס"; ובמאמר סרקסטי בשם הפליצו בגאווה, בו הציע להקצות משאבי מחקר על מנת לשפר את ריחן של נפיחות אנושיות כך שיהיה אפשר להשתמש בהן כבושם.	עריכה | תבנית | שיחה
31	מרדכי נורוק מרדכי נורוק, שהיה רב, חבר תנועת המזרחי וכיהן כשר הדואר הראשון של מדינת ישראל כיהן במשך שנים כחבר הסאימה, הפרלמנט של לטביה. ב-1926 הצליח "גוש המיעוטים" בראשותו להפיל את הממשלה הלטבית ונורוק כיהן כראש ממשלה בפועל למשך זמן קצר.	עריכה | תבנית | שיחה
32	קוסטה ריקה נחשבת כמדינה הדמוקרטית ביותר באמריקה הלטינית, והיא בעלת מסורת ארוכת שנים של שמירה על זכויות האזרח ושל עזרה סוציאלית. מאז 1948 שורר בה משטר רב-מפלגתי יציב שאינו אופייני לאזור. למעט כוח משטרתי קטן, לא קיים כל צבא בקוסטה ריקה. ב-1948 הוביל חוסה פיגרס פרר התקוממות נגד הממשלה בטענה שהבחירות היו מזויפות. מלחמת האזרחים נמשכה 44 יום, בסיומה נקבעה חוקה חדשה. במסגרת החוקה החדשה הוחלט על ביטול הצבא, וב-1 בדצמבר 1948 בוטל בה הצבא. קוסטה ריקה הייתה המדינה הראשונה בעולם שביטלה את הצבא באופן חוקתי.	עריכה | תבנית | שיחה
33	בבחירות לכנסת התשיעית התמודדה הרשימה הערבית המאוחדת, מפלגת לוויין של המערך, וזכתה במושב אחד. כחלק מהסכם רוטציה בין חברי המפלגה התפטר יושב ראש המפלגה סיף א-דין א-זועבי לאחר כשנה בתפקידו ובמקומו כיהן כחבר הכנסת חמאד אבו רביעה. אולם כשהגיע זמנו של אבו רביעה להתפטר ולפנות את מקומו לבא אחריו ברשימה - השייח ג'בר מועדי - סירב אבו רביעה לעשות זאת. לאחר שמספר ניסיונות לשכנעו להתפטר נכשלו, נרצח אבו רביעה על ידי בניו של מועדי, שאכן כיהן במקומו לאחר מותו. בניו של מועדי הורשעו ברצח ונכלאו, ולאחר כעשר שנים קיבלו חנינה ושוחררו.	עריכה | תבנית | שיחה
34	יעקב מרידור בשנת 1981, ערב הבחירות לכנסת העשירית, התראיין יעקב מרידור, מבכירי המועמדים ברשימת הליכוד, לרשתות הרדיו והודיע כי מדען, העובד עמו, המציא מתקן לייצור אנרגיה, המתבסס על תהליך כימי, בעל יעילות ותפוקה בלתי רגילות. להמחשת אופי ההמצאה, "מהפכה עולמית שעדיין לא ניתן לתפוס אותה", אמר למראיינת: "זה כאילו לקחת נורה רגילה של בית, ואת מאירה במנורה הזאת עיר שלמה, כמו רמת גן". בזיכרון הקולקטיבי הישראלי שובש המשפט והפך להבטחה לנורה שתאיר את כל רמת גן. במרץ 1982, בעודו מכהן כשר הכלכלה, נתן מרידור פומבי להמצאה, במשדר מיוחד של הטלוויזיה, וכבש לכמה ימים את הכותרות הראשיות של העיתונים. המומחים שהגיבו בעיתונות היו חלוקים בדעותיהם. אך אפילו ההאופטימיים ביותר ביניהם התלהבו מההמצאה פחות מכפי שהתלהב השר. משנחשף כי הממציא, דני ברמן, הוא נוכל שהורשע בדין, הפך השר ללעג וקלס למשך שנים רבות.	עריכה | תבנית | שיחה
35	יורם ארידור, 1969. בשנת 1981 הסתכסך עיתונאי הטלוויזיה הישראלית, אלישע שפיגלמן, עם שר האוצר יורם ארידור. השר טען, ששפיגלמן לא מסקר מספיק את תוכניותיו הכלכליות, ודרש ממנכ"ל רשות השידור, טומי לפיד, לפטרו. לפיד סירב, וארידור מיאן להתראיין אצל שפיגלמן, וקרא לעמיתיו הפוליטיקאים לעשות כמותו. כתוצאה מכך קרא שפיגלמן לחרם על ארידור, וזה חדל הופיע בטלוויזיה הישראלית. לכן סירב ארידור לאשר את תקציבה השנתי של רשות השידור, כפי שמחייב החוק, ועבר לאשר תקציב לכל חודש בנפרד, כדי ללחוץ על לפיד. זבולון המר, שר החינוך, שהיה השר הממונה על רשות השידור, גיבה את לפיד, ובסופו של דבר, ארידור ויתר.	עריכה | תבנית | שיחה
36	רונלד רייגן, 1981. שערוריית איראן–קונטראס ("אירנגייט") הייתה שערורייה פוליטית, שביצע נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן (בתמונה). ארצות הברית מכרה נשק למשטר האייתולות באיראן, בעסקה סיבובית, בתיווך ישראלי, בעת שאירן הייתה אויבת מוצהרת הן של ארצות הברית והן של ישראל. כחלק מהעסקה, שחרר החזבאללה בלבנון בני ערובה אמריקאים. התשלום שהתקבל לא נרשם בספרים, ושימש את הממשל, ללא ידיעת הקונגרס, למימון מורדים בניקרגואה.	עריכה | תבנית | שיחה
37	טדי קולק, 1984. בשנת 1971, כאשר גם אצטדיון ימק"א וגם מגרש קטמון התיישנו והתבלו, הכריז ראש עיריית ירושלים, טדי קולק (בתמונה), על התחלת תכנון קריית ספורט לאומית, שבמרכזה אצטדיון כדורגל בן 23,000 עד 50,000 מקומות ישיבה, על "רכס שועפאט", בצפון העיר. התוכניות וכל אישוריהן הושלמו רק בשנת 1977, וההקמה, בפועל, החלה רק ב-1979. במקביל, הקהילה החרדית נאבקה נגד המיזם, משום שכדורגל גורם לחילול שבת. המאבק כלל הפגנות, שבמסגרתן נערי 'נטורי קרתא', מארגון קש"ת, חיבלו בציוד ההנדסי שבמקום. סיעת אגודת ישראל איימה לפרוש מהקואליציה העירונית אם ההקמה תימשך. וכשההקמה נמשכה, היא באמת פרשה, ופנתה לראש הממשלה, מנחם בגין. בגין הפסיק את המימון הממשלתי למיזם, וגרם לביטולו. קולק הציע תוכנית חליפית - הריסה ובנייה מחדש של מגרש קטמון, שבינתיים נפסל לשימוש בשל בלאי, כך שיכיל 14,000 מקומות ישיבה. אולם מטעמים גוונים, כולל לחץ חרדי, רק ההריסה יצאה אל הפועל.	עריכה | תבנית | שיחה
38	מרכז הקניות שהיה פטור ממס בשל חוסר שלטון מוניציפלי במהלך המאה ה-19, כשהקרקע סביב שיקגו חולקה לטריטוריות שלטון מקומי, בין העיירות והכפרים בסביבה, אזור מיוער קטן, קרוב לחוף ימת מישיגן, נשמט מהחלוקה, ונותר בלא שום אחריות מוניציפלית. תחילה, זה לא הפריע לאיש. אולם כאשר המכוניות הפרטיות הפכו לנפוצות, הדברים השתנו. באזור זה, שנקרא בפי העם No Man's Land (ארצו של אף אחד / שטח הפקר), קם אחד ממרכזי הקניות הראשונים בארצות הברית, שבו טבעת של חנויות הקיפה מגרש חנייה גדול. העסקים שם פרחו, לא רק בשל הקדמה, אלא גם בשל העובדה, שאיש לא גבה שם ארנונה מהסוחרים. בשנת 1942, האזור סופח לפרוור וילמט, אחרי שנים של מאבקים משפטיים, ואחרי שהפוליטיקאים של היישובים הסמוכים מנעו ממכבי האש שלהם, להגיע למקום כדי לכבות שרפה.	עריכה | תבנית | שיחה
39	נהר הירדן הגבול בין מדינת ישראל לממלכת ירדן עובר במרכזו של נהר הירדן (בתמונה). אולם בשל סחף קרקע, המתרחש סמוך לקו המים בבקע הירדן, הועתק תוואי גדר המערכת המקורי מספר קילומטרים מערבית לנהר הירדן, בסמוך למקום בו עובר כביש 90. הגדר אינה סימון הגבול אלא אביזר ביטחוני. השטחים שנמצאים בין תוואי הגדר לקו המים נכללים בשליטה ישראלית ורובם מיועדים לחקלאות יישובי מועצה אזורית ערבות הירדן. באותו אופן, בערבה, הגבול עובר במרכז נחל הערבה, שהוא נחל אכזב. שם נבנתה גדר מערכת עשרות שנים מאוחר יותר מאשר באזור נהר הירדן. ועד שנת 2019, עיבדו החקלאי הערבה הישראלים את שדות מובלעת צופר, שהיו בבירור בשטח ממלכת ירדן.	עריכה | תבנית | שיחה
40	ג'ון אדגר הובר בשנת 1908 הקימו פקידי משרד המשפטים הפדרלי של ארצות הברית מחלקת בילוש לא חמושה ודלת סמכויות, בת 34 עובדים. נבחרי הציבור קיבלו דיווח על ההקמה רק לאחר מעשה. עד שנת 1924, שבה מונה ג'ון אדגר הובר (בתמונה) למנהל המחלקה, מספר העובדים בה גדל פי עשרים. הובר החזיק במשרה זו במשך 48 שנים, עד יום פטירתו, והקדיש לה את כל זמנו. הוא מעולם לא הקים משפחה, הוא גר אצל אמו, וכשיצא לחופשות בילה בחברת סגנו ומזכירתו. מיד עם כניסתו לתפקיד הוא החליף רבים מעובדיו בעורכי דין ורואי חשבון. הוא עסק בהתמדה בשיפור איכות והגדלת כמות כוח האדם בארגון, שיפור שיטות העבודה שלו, הרחבת סמכויותיו, והעסקתו במשימות חשובות ככל האפשר. הוא העסיקו במלחמה בארגונים חתרניים, במאפיה, במבריחים ובעבריינים שהתחמקו ממשטרות מקומיות, ובאיתור נעדרים, מרגלים זרים ורוצחים סדרתיים. מעריכים כי נבחרי הציבור לא עמדו בדרכו של הובר, כי בלשיו גילו מידע מביך או מפליל גם אודותם. כך הפך ה-FBI לגוף אכיפת החוק הבולט בארצות הברית.	עריכה | תבנית | שיחה
41	דוד שמש דודי השמש לחימום מים נכנסו לשימוש בישראל כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20. בשנת 1957 דיווח העיתון "דבר", שהשימוש בדודי שמש רווח בישראל. אולם הממשלה ושאר הממסד לא עודדו שימוש בדודי שמש. חברת החשמל סירבה להעניק מחיר נמוך לצרכני חשמל עבור חימום מים חשמלי, בדודי שמש, בימים מעוננים. זאת בניגוד לסבסוד שנתנה לבעלי דודים, המופעלים רק חשמל. חברת שיכון עובדים התנגדה לשימוש בדודי שמש, בטענה שהם מכערים את הנוף. החברה הסירה דודי שמש מדירותיה וספקה עם כל דירה שמכרה דוד חשמל. מחקר שנעשה בשנת 1973 מצא שהשימוש בדוד שמש יקר, כביכול, מהשימוש בדוד חשמל. אולם המחקר לא לקח בחשבון את הסובסידיה, שחברת החשמל נותנת רק לבעלי דודי חשמל. רק בעקבות משבר האנרגיה של אמצע שנות ה-70 נקבעה בחוק החובה להתקין דודי שמש בכל דירה הנבנית בישראל, מלבד לדירות בבתים גבוהים מאוד ומלבד שכונת הרובע היהודי בירושלים. כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך בממוצע שמונה אחוז מצריכת החשמל.	עריכה | תבנית | שיחה
42	בילי יוז ראש ממשלת אוסטרליה השביעי, בילי יוז, היה אחת הדמויות הצבעוניות והשנויות במחלוקת בהיסטוריה של הפוליטיקה של אוסטרליה. יוז כיהן בתפקידו בין השנים 1916–1923, בזמן מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, ויצג את אוסטרליה בוועידת השלום בפריז ב-1919. לפני איחוד אוסטרליה הוא כיהן במשך שבע שנים באספת הנבחרים של המושבה ניו סאות' ויילס והחל מהקמת הפרלמנט הפדרלי של אוסטרליה ב-1901, בו כיהן במשך 51 שנים עד למותו. בשנים אלו היה יוז חבר בשש מפלגות שונות מכל גוני הקשת הפוליטית, החל ממפלגת הלייבור, שממנה הורחק על רקע מאבקו לאישור חוק גיוס חובה במלחמת העולם הראשונה, ועד למפלגה הליברלית. הוא הורחק משלוש מתוכן ונבחר מטעם ארבעה מחוזות בחירה בשתי מדינות אוסטרליה. בארוחת הערב החגיגית שנערכה לרגל יובל לפרלמנט האוסטרלי ציין אחד הנואמים את יוז כמי שהשתתף בכל ישיבות הפרלמנט מיום היווסדו וכמי שהיה חבר בכל המפלגות של הבית. באותו רגע הושמעה הערת ביניים שיוז לא כיהן מטעם מפלגת הכפר (Country Party), שייצגה את המגזר החקלאי. בתגובה אמר יוז, שהיה אז כבר בן 88: "עליי לשים את הגבול במקום כלשהו". באותה עת היה יוז האחרון מבין חברי הפרלמנט האוסטרלי שנבחרו ב-1901 שעדיין כיהן בתפקידו.	עריכה | תבנית | שיחה
43	איור של דגם השירותים שהמציא הרינגטון מתוך ספרו סר ג'ון הרינגטון היה סופר ומשורר אנגלי, שידוע כיום כממציא שיטת הדחת המים בשירותים. הוא נמנה עם הבולטים באנשי החצר של המלכה אליזבת הראשונה, שהייתה הסנדקית שלו. ב-1596 כתב ספר בשם "בחינה מחדש של נושא מצחין: שינוי הצורה של השירותים", על המצאתו - בית השימוש הראשון בבריטניה שהשתמש בשיטת הדחת המים, שהותקן בביתו. הספר, שאותו כתב בשם בדוי, כלל בין היתר מתקפה מוסווית נגד ה"צואה" שמרעילה את החברה, ונגד ההתעמרות בחסות הממשל כנגד כמה מקרוביו. בעקבות זעמה של המלכה על העבודה, גורש הרינגטון מחצר המלכות (לאחר שגורש ממנה כבר פעם אחת בעבר). הרגשות המעורבים של המלכה כלפיו היו ככל הנראה הסיבה היחידה שהוא לא הועמד למשפט. העבודה עצמה, שהתפרסמה ב-1596, זכתה לפופולריות רבה, וההמצאה שתוארה בה מהווה את האבטיפוס לשירותים המודרניים.	עריכה | תבנית | שיחה
44	סמל העיר בון בעקבות מלחמת העולם השנייה גרמניה פוצלה לשתי מדינות, ורק מחצית מברלין נותרה בידי מערב גרמניה. מחצית זו הייתה מובלעת בתוך מזרח גרמניה, ולא התאמה יותר לתפקד כעיר בירה. למרבה ההפתעה, נבחרה דווקא העיר בון להחליפה כבירת מערב גרמניה. זאת למרות, שהיו מספר ערים גדולות ומפותחות ממנה באופן משמעותי, ובחירה באחת מהן הייתה חוסכת למדינה כסף רב. ההסברים המקובלים לבחירת בון הם רצון מכוון בבירה זמנית לא נוחה, כדי שבבוא העת, אחרי איחוד גרמניה, יהיה קל לחזור ממנה לברלין, וקרבת בון לביתו הפרטי של הקנצלר דאז, קונראד אדנאואר, שטרח רבות למען בחירתה. לכשהיגיע איחוד גרמניה, בשנות ה-90, קיבל ההסבר השני משנה תוקף, כי חברי הבונדסטג (הפרלמנט הגרמני) שהצביעו בעד החזרת מוסדות השלטון לברלין, היו בעיקר אלו שגרו קרוב יותר אליה מאשר אל בון.	עריכה | תבנית | שיחה
45	תצלום לוויין של איי סילי, בו התבצרו המלוכנים, עת הסבו אבדות לצי ההולנדי, לפני הכרזת המלחמה. בשנת 1986, חתמו הממלכה המאוחדת והולנד על הסכם שלום, שבאופן רשמי סיים מלחמה בת 335 שנים ביניהן. זאת, למרות שבמשך אותן 335 שנים, הן כלל לא נלחמו זו בזו. להפך – היו ביניהן יחסים דיפלומטיים חמים, חילופי תיירות ומסחר מפותח. יתרה מזאת, הממלכה המאוחדת והולנד אפילו נלחמו זו לצד זו, כנגד אויבים משותפים, במספר מלחמות שהתרחשו בזמן, שבאופן רשמי, התחוללה ביניהן "מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים". מתברר שזמן קצר לפני סיום מלחמת האזרחים האנגלית, מצביא הולנדי הכריז מלחמה על הממלכה המאוחדת, בשל פעולות שעשו תומכי שלטון צ'ארלס השני, מלך אנגליה, שהפסידו במלחמת האזרחים.	עריכה | תבנית | שיחה
46	ג'ושוע נורטון, קיסר אמריקה ומגן מקסיקו מטעם עצמו בשנת 1859, יהודי תושב סן פרנסיסקו בשם ג'ושוע נורטון הכריז על עצמו כ"קיסר ארצות הברית" (בהמשך הוסיף גם את התואר "מגן מקסיקו"). למרות שאף גוף רשמי לא ייחס חשיבות להצהרותיו, נורטון פרסם מספר "צווים קיסריים" בהם קרא לפרק את הקונגרס, את שתי המפלגות הגדולות (הדמוקרטית והרפובליקנית), ואף דרש להוציא את הכינוי "פריסקו", קיצור של סן פרנסיסקו, מהחוק. נורטון האקצנטרי התפרסם במהרה בעקבות הכרזותיו ואף קיבל "מדי קיסר" שהותאמו עבורו ממדי קצין רשמיים על ידי קצינים בצבא ארצות הברית שהוצבו בסן פרנסיסקו, וכשאלו התבלו קיבל מדים חדשים ממועצת העיר. הוא היה סורק את העיר מדי יום לבוש במדיו במטרה לבחון את התשתיות והשיטור המקומי, ולעיתים נתן נאומים פילוסופיים לעוברים ולשבים. הוא כלכל את עצמו באמצעות "דולרים קיסריים" שהיה מדפיס וחותם עליהם בכתב יד, ובהם היה משלם במסעדות שהסכימו לקבלם (ולמעשה לשרתו ללא תמורה) או שהיה מוכר אותם תמורת דולרים אמיתיים לתיירים. בעוד פועלו נזכר בעיקר בחיוך מזלזל, הוא גם היה פעיל חברתית וניסה להתערב ואף למנוע פרעות כנגד מהגרי עבודה מסין, שהתחוללו בעיר באותה תקופה.	עריכה | תבנית | שיחה
47	ארנסטו צ'ה גווארה, מהפכן ומרקסיסט ארגנטינאי שלקח חלק מרכזי במהפכה הקובנית, הפך לאייקון פופ; סמל למאבק והתקוממות, ולדמות נערצת בחוגי השמאל בעולם המערבי. באופן אירוני, על אף התדמית שנוצרה לו כמהפכן רודף חופש ושוויון, צ'ה עצמו ביצע רציחות המוניות, והיה אחראי למותם ועינויים של אלפי גברים, נשים וילדים. צ'ה היה הומופוב, ביטא גועל כלפי הלהט"בים וכינה אותם "סוטים". הוא כלא ודיכא הומוסקסואלים במחנות כפייה בטענה שכך יהפכו ל"גברים". כמו כן, בטענה שהעיתונים הם כלי בידי האוליגרכיה, דיכא צ'ה את חופש העיתונות במדינה	עריכה | תבנית | שיחה
48	אלפונסו השלושה עשר לאחר מותו של אלפונסו השנים עשר מלך ספרד בשנת 1885, בלא שהותיר בן זכר, שימשה בתו, הנסיכה מרסדס, נסיכת אסטוריאס בת החמש, מלכה בפועל במשך שישה חודשים, עד הולדת אחיה, שהוכתר מיד עם לידתו למלך אלפונסו השלושה עשר (בתמונה). לאחר מחאה של בני עמו נגד המשטר המלוכני ובעד הקמת רפובליקה, יצא אלפונסו השלושה עשר לגלות. עם מותו של פרנקו, הושבה המלוכה לספרד, ונכדו של אלפונסו השלושה עשר, חואן קרלוס הראשון, הוכרז כמלך ב-22 בנובמבר 1975.	עריכה | תבנית | שיחה
49	ויקטוריה, נסיכת שוודיה ויקטוריה נסיכת שוודיה, בתו הבכורה של מלך שוודיה קרל השישה עשר גוסטב, הוכרזה עם לידתה בשנת 1977 כיורשת העצר של הממלכה. תואר זה נלקח ממנה עם לידתו של אחיה קרל פיליפ בשנת 1979 בשל חוק העדפת הבן הבכור בירושת המלוכה. לאחר שבעה חודשים נוספים, חזר אליה התואר, לאחר שממשלת שוודיה שינתה את חוק ירושת המלוכה, כך שנקבע שוויון גמור בין נשים לגברים. שוודיה היא המדינה הראשונה בעולם שקבעה שוויון כזה בחוק. נורווגיה, ששינתה את חוקי הירושה שלה בשנת 1990, לא שינתה אותם למפרע, ולכן יורש העצר, הנסיך הוקון לא איבד את תוארו לאחותו הגדולה הנסיכה מרתה לואיז.	עריכה | תבנית | שיחה
50	ג'ינגיס חאן כבש יותר מכפליים מאשר כל מצביא אחר בהיסטוריה, בין אם מודדים זאת במספר המדינות, שטחן הכולל או היקף אוכלוסייתן. בשטח המדינות שכבש חיים היום מעל לשלושה מיליארד בני אדם, בעוד אוכלוסיית השבטים המונגולים, שאותם איחד תחת הנהגתו, מנתה אז כמיליון בני אדם, עם צבא שמנה כמאה אלף לוחמים.	עריכה | תבנית | שיחה
51	כופר היישוב הייתה מגבית לצורכי ביטחון היישוב. את רעיון המגבית יזם הוועד הלאומי ב-1938 עקב הצורך לממן את ההוצאות הכבדות שהוטלו על הנהגת היישוב וארגון ההגנה בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט. הקרן פעלה על ידי הטלת מיסים על היהודים ביישוב ואיסוף תרומות. המס העקיף הוטל על נסיעות בתחבורה ציבורית, צורכי עישון, בתי תענוגות וכדומה. דרך נוספת למימון הקרן הייתה הטבעת מטבע פח בערך של חצי מיל. המטבע שימש את היישוב כהילך חוקי למרות שלא היה כזה.	עריכה | תבנית | שיחה
52	מפת הונדורס הונדורס היא אחת המדינות הפחות שוויוניות באמריקה התיכונה ובעולם כולו. מבין 10,000,000 תושביה, פחות מ-250 בני אדם מחזיקים ב-75 אחוז מאדמותיה. הונדורס היא גם בעלת היסטוריה פוליטית שאינה יודעת יציבות מהי, והפיכות בה הן עניין שבשיגרה. במשך מאה שנה, בין 1824 ו-1924 התחלפו בה יותר מ-100 נשיאים, וחוקתה שונתה בין השנים 1834 ו-1957 עשר פעמים.	עריכה | תבנית | שיחה
53	הספרייה העירונית על שם רודי איילר בארצות הברית ישנן מספר רשויות מקומיות, שבהן לא מתקיימות בחירות מוניציפליות, משום שיש בהן תושב יחיד, והוא מוגדר כראש הרשות המקומית. לדוגמה, מאז שנת 2004, בכפר מונווי, שבמדינת נברסקה, מתגוררת רק הגברת אלזי איילר. כל זמן שהיא משרתת את אוכלוסיית הרשות, למשל בתחזוקת ותאורת ארבעת רחובות הכפר, ובאחזקת ספרייה עירונית (בתמונה), היא מקבלת תקציב ממדינת המשנה. גם בשיא פריחתה של רשות מקומית זו, בשנות ה-30 של המאה ה-20, היא לא הייתה גדולה במיוחד. גרו בה אז 150 איש. בישראל יש מקרים קיצוניים עוד יותר: מגדל תפן ונאות חובב מנוהלות בידי ועדה קרואה, משום מעולם לא גר בהן שום תושב. אלו אזורי תעשייה גדולים, שמוגדרים כרשויות המקומיות.	עריכה | תבנית | שיחה
54	Double yellow line on State Street, separating Virginia from Tennessee with a bronze marker embedded in pavement. קו הפרדה באמצע רחוב, שמעיד על הפרדה בין שתי מדינות משנה, כפי שמורה הלוחית שבמרכזו. "בריסטול" הוא שם נפוץ לערים ולעיירות במדינות דוברות אנגלית. בארצות הברית לבדה יש כעשרים יישובים בשם זה, אם כי שניים מהם, בריסטול שבמדינת טנסי, ובריסטול שבווירג'יניה, היו, למעשה, עיר אחת. הן נוסדו ונבנו מלכתחילה בזמן אחד ובמקום אחד. כל אחד מן הבניינים הראשונים של שתיהן היה שייך לשתי הערים, ובנוסף, שתי הערים מוכרות כעיר הולדתה של מוזיקת הקאנטרי. אף שהייתה זו עיר אחת, כבר מאז הקמתה היו לה שני ראשי עיריות ושתי עיריות. יותר מאוחר נתפצלה העיר לשתי ערים גם במיקום, והגבול ביניהן, שהוא גם הגבול בין המדינות טנסי וּוירג'יניה, עובר במרכזו של הרחוב הראשי המשותף להן, רחוב סטייט (State). כיוון ששתי הערים שייכות לשתי מדינות משנה שונות, המצב החוקי אינו זהה בשתיהן. לדוגמה, נכון לשנת 2024, בווירג'יניה מותר לצרוך קנביס רפואי[1] אך בטנסי – אסור. לכן, אדם יכול להיעצר על מדרכה אחת של רחוב סטייט, כי לא סיים לצרוך את תרופתו במדרכה שממול.	עריכה | תבנית | שיחה
55	-	הוספה
56	-	הוספה
57	-	הוספה
58	-	הוספה
59	-	הוספה
60	-	הוספה
61	-	הוספה
62	-	הוספה
63	-	הוספה
64	-	הוספה
65	-	הוספה
66	-	הוספה
67	-	הוספה
68	-	הוספה
69	-	הוספה
70	-	הוספה
71	-	הוספה
72	-	הוספה
73	-	הוספה
74	-	הוספה
75	-	הוספה
76	-	הוספה
77	-	הוספה
78	-	הוספה
79	-	הוספה
80	-	הוספה
81	-	הוספה
82	-	הוספה
83	-	הוספה
84	-	הוספה
85	-	הוספה
86	-	הוספה
87	-	הוספה
88	-	הוספה
89	-	הוספה
90	-	הוספה
91	-	הוספה
92	-	הוספה
93	-	הוספה
94	-	הוספה
95	-	הוספה
96	-	הוספה
97	-	הוספה
98	-	הוספה
99	-	הוספה
100	-	הוספה

בחזרה לפורטל