פורטל:מוסקבה/הידעת?/קטעי הידעת?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
1
כנסיית ואסילי הקדוש
כנסיית ואסילי הקדוש

העיר מוסקבה הייתה ידועה בעבר בכינוי "סורוק סורוקוב" (ארבעים פעם ארבעים), על שום כיפות הבצל הרבות של כנסיות שעיטרו את קו השמים שלה.

עריכה | תבנית | שיחה
2 סטלין הקים ברחבי מוסקבה שבעה גורדי שחקים מעוטרים שנקראו "שבע האחיות של סטלין" - 7 גורדי שחקים בסגנון גותי-סטליניסטי שאפיינו את האדריכלות הקומוניסטית שנקראה בשם: "קלסיציזם סטליניסטי" או: "אדריכלות סטליניסטית" (סגנון שהיה בכל מדינה קומוניסטית). הבניין הראשי של אוניברסיטת מוסקבה שהוקם בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 נתן השראה לסטלין להקמתם של גורדי שחקים סובייטיים ברחבי מוסקבה ולאחר מכן במדינות קומוניסטיות ושהיו התשובה הקומוניסטית לסגנון גורדי השחקים האמריקאי. עריכה | תבנית | שיחה
3
מדליה לכבוד לב יאשין
מדליה לכבוד לב יאשין

לב יאשין נחשב לאחד מגדולי השוערים בתולדות הכדורגל העולמי. עם זאת, בצעירותו שימש במקביל לקריירת הכדורגל שלו בדינמו מוסקבה גם כשוער קבוצת ההוקי קרח של המועדון. הדבר התאפשר הודות לכך שמשחקי ליגת הכדורגל לא נערכו בחורף. יאשין אף זכה עם קבוצתו בגביע ברית המועצות בהוקי קרח ב-1953 ודורג השוער השלישי הטוב ביותר באליפות ברית המועצות בהוקי קרח. ב-1954 הוא אף היה מועמד להיכלל בסגל של נבחרת ברית המועצות בהוקי קרח לקראת אליפות העולם, אך בסופו של דבר החליט לוותר על קריירת ההוקי קרח ולבחור בכדורגל.

עריכה | תבנית | שיחה
4
מגדל סיימביקה בקרמלין בקאזאן
מגדל סיימביקה בקרמלין בקאזאן

מגדל סיימביקה הוא מאתריו המוכרים של מתחם הקרמלין בקאזאן שברוסיה, והיה המבנה הגבוה בו. המגדל נוטה על צדו, וההערכה היא כי הנטייה מגיעה ל-198 ס"מ. מועד הקמתו של המגדל אינו ידוע, ורוב החוקרים סבורים שהוא הוקם בסוף המאה ה-17 או בתחילת המאה ה-18, בהשפעת מגדלי הקרמלין במוסקבה. האגדה מספרת שהמגדל הוקם על ידי איוואן הרביעי במאה ה-16, תוך שבוע בלבד, והיא מוסיפה שהמלכה הטטרית של קאזאן, סיימביקה, קפצה ממנו אל מותה, ומכאן שמו. בתקופת האימפריה הרוסית נשא המגדל בראשו פסל של עיט דו-ראשי, וזה הוחלף בכוכב האדום עם עליית הקומוניסטים לשלטון, ובסהר לאחר הפרסטרויקה. המגדל ומכלול הקרמלין בקאזאן הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000.

עריכה | תבנית | שיחה
5
פיצוץ גרעיני - באותו יום זה נמנע
פיצוץ גרעיני - באותו יום זה נמנע

לדעת מומחים שונים, בליל 26 בספטמבר 1983, מנע לוטננט־קולונל סטניסלב פטרוב, שהיה קצין תורן בבונקר סרפוחוב־15 הסמוך למוסקבה, מלחמת עולם גרעינית בין ארצות הברית לברית המועצות. מעט לאחר חצות התקבלה התרעה מהלוויינים על שיגור טיל בין-יבשתי מכיוונה של ארצות הברית, אך פטרוב החליט על דעת עצמו, ובניגוד להוראות, כי מדובר בהתרעת שווא. גם לאחר שהתקבלה התרעה על ארבעה טילים נוספים, בחר פטרוב להתעלם ממנה ולא לדווח לממונים עליו. פטרוב נסמך על חוסר-ההיגיון שבשליחת טיל אחד או כמה טילים בודדים, וכן על כך שבעבר התגלו תקלות בתפקוד מערכת הלוויין הסובייטית. בדיעבד התגלה כי אכן מדובר היה בתקלה טכנית, שנבעה ממערך נדיר של השתקפות אור השמש על עננים גבוהים, בצירוף עם תוואי מסלולי הלוויינים. הסובייטים התעלמו לחלוטין מנכונות מעשהו של פטרוב, והוא אף ננזף על הפרת הוראות. ההוקרה היחידה לה זכה פטרוב הייתה בדמות פרס כספי בסך אלף דולר, ושתי אזרחויות של כבוד מטעם "התאחדות אזרחי העולם" בסן פרנסיסקו ובניו יורק.

עריכה | תבנית | שיחה
6
רפליקה של חפץ הנוי עם מכשיר ההאזנה, המוצגת במוזיאון הקריפטולוגיה. בצילום אנטנה דקה וקצרה עם קופסת מתכת מחוררת, המכילה ממברנה.
רפליקה של חפץ הנוי עם מכשיר ההאזנה, המוצגת במוזיאון הקריפטולוגיה

בסוף מלחמת העולם הראשונה, המציא לב סרגייביץ' טרמן, אזרח ברית המועצות, את כלי הנגינה האלקטרוני הראשון - הטרמין. טרמן ניגן בכלי זה בפני לנין ומרעיו. אך במהלך סיבוב הופעות במדינות המערב, הוא השתקע בניו יורק. ב-1938 נעלם הממציא באופן מסתורי, וכעבור שנים אחדות נודע שחזר לברית המועצות, בעיצומם של "הטיהורים הגדולים" של יוסיף סטלין, והפך שם לאסיר פוליטי. תחנתו הבאה בחיים הייתה ממציא ציוד האזנות סתר עבור הק.ג.ב.. בתפקידו זה, הוא היה מחלוצי השימוש העולמי באור תת-אדום, כשהמציא מכשיר אופטי, המשחזר את הנאמר בחדר סגור, בעזרת מדידת רטט זכוכית חלונו. מכשיר אחר שהמציא, שנקרא "הדבר" היה גאוני בפשטותו, ואפשר לברית המועצות לצותת במשך שבע שנים לכל הנאמר במשרד שגריר ארצות הברית, במוסקבה. "הדבר" הושתל בחפץ נוי במשרד, והכיל ממברנת אודיו מוליכת חשמל ואנטנה דקה וקצרה בלבד (ראו בתמונה). הממברנה רטטה לקול הנאמר בחדר, ורטט זה הורגש בתדר החזרת גלי הרדיו, ששודרו מחוץ לבניין.

עריכה | תבנית | שיחה
7
כלב נוסע ברכבת התחתית במוסקבה
כלב נוסע ברכבת התחתית במוסקבה

אוכלוסיית כלבי הרחוב של מוסקבה היא אוכלוסייה של רבבות כלבים משוטטים בעיר מוסקבה, שגודלה יציב מאז המאה ה-19. לפי הערכה משנת 2010, גודל אוכלוסיית הכלבים המשוטטים של מוסקבה הוא כ-35,000. חלק מאוכלוסייה זו הסתגלה לעיר המודרנית, עד כדי שימוש במערכת הרכבת התחתית של מוסקבה.

עריכה | תבנית | שיחה
8

חלקה מיוחדת בגן הפסלים במוסקבה מכילה עשרות פסלים של מנהיגים סובייטיים ופסלים אחרים ברוח הקומוניזם, שהוסרו ממקומות רבים ברחבי ברית המועצות לשעבר, לאחר התפרקות ברית המועצות. פסלים אלה הובאו אל הפארק כבר באוקטובר 1991, עם קריסת ברית המועצות, והושארו בפארק במצב אופקי. לאחר מכן הוצבו הפסלים שוב על כניהם, וכיום הם מהווים חלק מהתצוגה בפארק. ביניהם ניתן למנות פסלים של לנין, סטלין, ברז'נייב ופליקס דזרז'ינסקי, מפקד הצ'קה, שפסלו המונומנטלי הועבר לגן מחזית בניין לוביאנקה.

עריכה | תבנית | שיחה
9

בשנת 1936 הקים שמעון זידלר, בן למשפחת ויסוצקי, את מפעל התה, תה ויסוצקי. את החברה ייסד קלונימוס זאב ויסוצקי, מראשי חובבי ציון, במוסקבה בשנת 1849, והיו לה סניפים רבים, ביניהם סניף בלונדון שנוהל על ידי אחד העם. עוד בימי היישוב הפכה החברה לחברת התה המובילה בארץ ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה
10
אישה מנפחת בפיה בלון מסטיק גדול וורוד.
אישה מנפחת בפיה בלון מסטיק.

החוק בסינגפור אוסר על השימוש במסטיק, וכל מי שנתפס לועס מסטיק מקבל קנס של אלפי דולר. בשנת 2004 חוקקה החרגה בחוק ללועסי מסטיק למטרות רפואיות, כגון מסטיקים עם ניקוטין לגמילה מעישון. במקרים אלו, יש לקנות את המסטיק בבית מרקחת, תוך הצגת תעודת זהות. גם ברית המועצות ומדינות חסותה לא ראו את המסטיק בעין יפה, והוא היה שם מוצר מותרות, שמוכיח זלזול בשלטון, וקשרים עם מדינות המערב. העיתונאי יצחק שתיל כתב, שכשטס לסקר אירוע ספורט ברומניה הקומוניסטית, בשנת 1978, הוא קיבל יחס מועדף מעמיתיו המקומיים, כי שיחד אותם במסטיקים. ב-1975, במשחק ידידות בין נבחרות הוקי קרח מברית המועצות וקנדה, במוסקבה, אירע אסון. לפחות עשרים איש נמחצו למוות, אחרי שהאורות כבו. כמו הרבה אסונות, שהתרחשו בדיקטטורות, האירוע נאסר לפרסום. ומכיוון שמממן טיסת הנבחרת הקנדית היה תאגיד ייצור מסטיקים, נפוצה שמועה, לפיה הקהל במשחק מחץ למוות את ההרוגים, כשהוא שעט לקבל מסטיקים מהשחקנים הקנדים.

עריכה | תבנית | שיחה
11
כנסיית ואסילי הקדוש
כנסיית ואסילי הקדוש

איוואן האיום כה העריך את עבודת האדריכל פוסטניק בבניית כנסיית ואסילי הקדוש עד שעל פי האגדה הוא ניקר את עיניו כדי שלא יבנה דבר אחר יפה במידה שווה.

עריכה | תבנית | שיחה
12
-
הוספה
13
-
הוספה
14
-
הוספה