פורטל:ספורט/הידעת?/קטעי הידעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1 מקובל לחשוב כי מרוץ הלפיד האולימפי הוא חידוש מסורת מהמשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, אולם למעשה, בעוד הדלקת לפיד באתר המשחקים היא אכן מסורת שרווחה באותה תקופה, המירוץ המקדים אותה לא היה מעולם חלק מהאולימפיאדות בעת העתיקה. המירוץ המביא את האש האולימפית מיוון אל אתר המשחקים הוא מסורת שנוצרה לראשונה באולימפיאדת ברלין (1936), פרי מוחו של קרל דים, יושב ראש הוועדה המארגנת של המשחקים, ובשל כך נוצל המירוץ על ידי המפלגה הנאצית לפיאור שמו של הרייך השלישי ותועד בסרטה של לני ריפנשטאהל "אולימפיה". באופן אירוני, למרות מקורותיו, הפך מרוץ הלפיד עם השנים לאחד הסמלים הפופולרים ביותר של האולימפיאדה, ונחשב לסמל מרכזי לאחווה העומדת בלב הרעיון עליו היא מתבססת. עריכה | תבנית | שיחה
2
האנק גרינברג במדי דטרויט טייגרס

שניים מגדולי שחקני הבייסבול בכל הזמנים היו יהודים שסירבו לשחק ביום כיפור בשל יהדותם ואמונתם. האנק גרינברג, החובט המצטיין של הדטרויט טייגרס, הוביל ב-1934 את קבוצתו לאליפות האמריקן ליג. במשחק שנערך בראש השנה מול הבוסטון רד סוקס הוא שיחק לאחר שנועץ בכמה רבנים ואף חבט שני הום ראן שהעניקו לקבוצתו את הניצחון. אך במשחק שנקבע ליום כיפור סירב להשתתף. המשורר ובעל הטור אדגר גאסט חיבר שיר, "הגיע יום כיפור", המהלל את גרינברג ומחויבותו לדתו. גרינברג, שבחר להתפלל בבית הכנסת, זכה למחיאות כפיים וקימת כבוד של המתפללים. כשלושים שנה לאחר מכן עמד סנדי קופקס, המגיש המצטיין של הלוס אנג'לס דודג'רס שבא מבית יהודי אורתודוקסי, בפני מצב דומה. בסדרת הוורלד סיריס של 1965 התמודדו הדודג'רס נגד המינסוטה טווינס, וקופקס, ששובץ כמגיש הפותח במשחק הראשון, בחר לצום ולא להגיע למשחק. בהיעדרו הדודג'רס הפסידו את המשחק הראשון וגם את המשחק השני אותו פתח קופקס חלוש מהצום. בהמשך ניצח קופקס את המשחקים החמישי והשביעי וזכה עם קבוצתו בוורלד סיריס. קופקס עצמו אף זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר.

עריכה | תבנית | שיחה
3
מאגרי ראשי הנפץ הגרעיניים של ארצות הברית וברית המועצות/רוסיה

האתלט הבריטי פיליפ נואל-בייקר זכה במדליית כסף בריצת 1,500 מטר באולימפיאדת אנטוורפן (1920). באולימפיאדה זו ובאולימפיאדת פריז (1924), בה נטל חלק בן ארצו המפורסם הרולד אברהמס, שימש נואל-בייקר גם כמנהל מקצועי. בהמשך חייו הוא נבחר לפרלמנט של בריטניה ופעל רבות למען עזרה לפליטי מלחמה, בקרה על ייצור נשק ופירוק נשק. בפרט הוא פעל למען פירוק נשק גרעיני והתנגד להמשך ייצורו. על עבודתו זו הוא זכה בפרס נובל לשלום לשנת 1959.

עריכה | תבנית | שיחה
4
מפה של המדינות והישגיהן הטובים ביותר במונדיאל (הזוכות - בכחול)

רק נבחרות לאומיות מאירופה או מדרום אמריקה זכו עד היום (2018) בגביע העולם בכדורגל הידוע גם בשם מונדיאל. ב-21 הטורנירים שנערכו מאז 1930, שתי נבחרות כדורגל מאירופה זכו בגביע העולם שנערך מחוץ ליבשת: נבחרת ספרד 2010, שזכתה על אדמת אפריקה, ונבחרת גרמניה 2014, שזכתה על אדמת דרום אמריקה. מאידך, מלבד מונדיאל 1958 שנערך בשוודיה, ובו ניצחה בגמר נבחרת ברזיל את נבחרת שוודיה בתוצאה 2:5, הנבחרות האירופאיות זכו בכל גביעי העולם שנערכו באירופה. כיום מאזן הניצחונות בין שתי היבשות עומד על 9:12 לטובת אירופה.

עריכה | תבנית | שיחה
5
דרסאז' הוא אחד ממקצועות הרכיבה האומנותית

במשחקים האולימפיים נהוג שכל תחרויות הספורט נערכות בעיר המארחת ובסביבתה, אך אין זה מתאפשר תמיד. לעיתים אין העיר שוכנת לחוף ים, ועל כן מקצועות השיט התחרותי נאלצים לנדוד לעיר אחרת במדינה. בעייתיות יותר הן תחרויות הרכיבה האומנותית על סוסים וקרב חמש מודרני, שתלויות בתקנות בריאות וטרינריות, התקפות בדרך כלל בכל ערי המדינה. כך, למשל, לאחר שהוועד האולימפי הבינלאומי החליט כי משחקי אולימפיאדת מלבורן (1956) יתקיימו באוסטרליה, בשל תקנות מגבילות נאלצו לקיים את תחרויות הרכיבה בסטוקהולם שבשוודיה.

עריכה | תבנית | שיחה
6
פאבו נורמי באולימפיאדת אנטוורפן (1920)

האתלט הפיני פאבו נורמי זכה במדליה בכל אחת מ-12 תחרויות הריצה למרחקים ארוכים שבהן השתתף במשחקים האולימפיים. באולימפיאדת פריז (1924), שבה זכה נורמי בחמש מדליות זהב, אסרו עליו ראשי המשלחת הפינית לנסות להגן על תוארו מאולימפיאדת אנטוורפן (1920) בריצת 10,000 מטר. על פי הטענה הרשמית הם חששו לבריאותו, אך בפועל רצו העסקנים לתת לבן ארצו, וילה ריטולה, סיכוי טוב לזכות בזהב, והוא אכן זכה תוך כדי קביעת שיא עולם. במחאה יצא נורמי לריצה במסלול סמוך וקבע תוצאה טובה משיא העולם הטרי של ריטולה. עם חזרתו לפינלנד קבע נורמי שיא עולם רשמי במרחק זה - שיא שהחזיק מעמד במשך 13 שנה. באותה ריצה הוא שבר עוד ארבעה שיאים במרחקי הביניים. באולימפיאדת אמסטרדם (1928) זכה נורמי במדליית הזהב ל-10,000 מטרים פעם נוספת, כשהוא מקדים על קו הסיום את ריטולה, יריבו המושבע.

עריכה | תבנית | שיחה
7
נילס בוהר

הפיזיקאי הדני נילס בוהר, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1922, שיחק כשוער בקבוצת הכדורגל הדנית אקדמיסק בולדקלאב (Akademisk Boldklub), אחת הקבוצות הטובות בדנמרק של תחילת המאה ה-20. חברו לקבוצה ואחיו הצעיר, המתמטיקאי הארלד בוהר, שעל שמו קרוי משפט בוהר-מולרופ, היה כדורגלן טוב עוד יותר. הוא זכה, יחד עם נבחרת דנמרק בכדורגל, במדליית כסף באולימפיאדת לונדון (1908).

עריכה | תבנית | שיחה
8
יוסיין בולט חוגג את ניצחונו בריצת ה-100 מטר באולימפיאדת בייג'ינג (2008), בתוצאה 9.69 שניות

האירוע הנוצץ ביותר בתחרויות האתלטיקה קלה הוא ריצת 100 מטר, ואלוף העולם בריצה זו נחשב לרוב ל"איש המהיר בעולם". נכון לאוקטובר 2010, רק 65 אצנים ירדו מתחת ל-10 שניות בריצה זו, כולם למעט אחד ממוצא מערב אפריקאי. מתברר שרצים שמוצאם ממערב אפריקה, ובהם אמריקאים אפריקאים ותושבי האיים הקריביים, מצטיינים בריצות קצרות של 100, 200 ו-400 מטרים, ורצים שמוצאם ממזרח אפריקה מצטיינים בריצות ארוכות. נערכו על כך מספר מחקרים והועלו השערות שהסיבות לכך נעוצות במבנה כף הרגל וגיד אכילס אצל רצים ממוצא מערב אפריקאי, וסבולת לב-ריאה גבוהה אצל רצי מזרח אפריקה, אך אין הסכמה מוחלטת לגבי הסיבות המדויקות.

עריכה | תבנית | שיחה
9
תלבושת בית
תלבושת חוץ

נבחרת דנמרק בכדורגל, הזוכה בטורניר יורו 1992, תחילה לא הצליחה להעפיל לטורניר, לאחר שסיימה בשלב המוקדמות במקום השני אחרי יוגוסלביה. בעקבות מלחמת יוגוסלביה הוחלט להטיל סנקציות בינלאומיות על המדינה, שכללו את ביטול השתתפותה בטורניר יורו 1992. נבחרת דנמרק זכתה מן ההפקר, קיבלה במקום יוגוסלביה את הכרטיס לטורניר, ובסופו של דבר גם זכתה בתואר לאחר ניצחון 2:0 במשחק הגמר על גרמניה.

עריכה | תבנית | שיחה
10
ילד משחק כדורגל

מקור המילה תיקו, המציינת שוויון במשחק כדורגל ובמשחקי ספורט אחרים, הוא מושג תלמודי בארמית, שפירושו - יעמוד, אך המשמעות המילולית היא - ישאר, כלומר, שאלה הלכתית שאין בה הכרעה. המושג מצוי למעלה משלוש מאות פעמים בתלמוד הבבלי. ישנו גם רמז במילה תיקו: ראשי תיבות של תשבי יתרץ קושיות ובעיות, דהיינו יש להשאיר את ההכרעה במחלוקת לעתיד לבוא, לבואו של אליהו הנביא, אך מבחינה בלשנית מילה זו היא קיצור של המילה תיקום, כלומר תעמוד ללא פתרון.

עריכה | תבנית | שיחה
11
בניין קול ישראל בירושלים

ב-1 באפריל 1981 הודיעו בחדשות הבוקר של קול ישראל כי נפסל תוארה של מכבי תל אביב בכדורסל כאלופת אירופה הטרייה, משום שקהל האוהדים שנכח באולם פרץ למגרש כשנייה אחת לפני תום המשחק ולכן לא נסתיים משחק זה במועדו הרשמי, ולפי חוקת הכדורסל יש לקיים משחק חוזר. במהלך הבוקר ההוא רעשה הארץ, עד אשר חזר בו קול ישראל מדבריו והבהיר כי מדובר בכזב לכבוד האחד באפריל, יום הכזבים הבינלאומי.

עריכה | תבנית | שיחה
12
ישראל נגד וויילס ברמת גן

במוקדמות מונדיאל 1958 הייתה נבחרת ישראל בכדורגל על סף העפלה לטורניר ללא ששיחקה אפילו משחק אחד, לאחר שכל הנבחרות מולן הוגרלה סירבו לשחק נגדה. היא העפילה לסיבוב המוקדמות השני לאחר סירובה של טורקיה, ולסיבוב השלישי לאחר סירובן של אינדונזיה ומצרים. בסיבוב השלישי הייתה אמורה ישראל להתמודד מול סודאן, ובעקבות סירובה הייתה אמורה להעפיל אוטומטית למונדיאל בשוודיה. אולם, פיפ"א התנגדה לכך שנבחרת כלשהי תעפיל לטורניר ללא ששיחקה כלל במוקדמות, וקבעה כי ישראל תשחק נגד אחת מסגניות בתי המוקדמות של אופ"א (קונפדרציית הכדורגל של אירופה), שלא היו אמורות להעפיל למונדיאל. ב-15 בדצמבר נערכה הגרלה במשרדי פיפ"א בציריך שבשווייץ, ובה עלה שמה של ויילס. ישראל הפסידה בשני המשחקים 0 - 2, וכך זכתה נבחרת וויילס מההפקר ועלתה בפעם הראשונה למונדיאל, ואף הגיעה לרבע הגמר.

עריכה | תבנית | שיחה
13 האתלט האתיופי אבבה ביקילה היה האפריקאי השחור הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית, והאדם הראשון שניצח פעמיים במרתון האולימפי. בשתי הזכיות קבע שיא עולם חדש. באולימפיאדת רומא ב־1960, שבה זכה במדליית הזהב בפעם הראשונה, רץ ביקילה יחף. כשנשאל מדוע רץ יחף, הוא ענה: "רציתי שהעולם ידע שארצי, אתיופיה, תמיד ניצחה בנחישות ובגבורה". באולימפיאדת טוקיו ב־1964 ניצח ביקילה 40 ימים לאחר שעבר ניתוח להסרת התוספתן. ב־1969, בעקבות תאונת דרכים, הפך ביקילה למשותק בשתי רגליו. הוא מת ארבע שנים לאחר מכן, בגיל 41. עריכה | תבנית | שיחה
14
דגל ליכטנשטיין
עריכה | תבנית | שיחה
15
Galfridman.jpg

הישג השיא של ישראל במשחקים האולימפיים הוא זכייתו של גולש הרוח גל פרידמן במדליית זהב באולימפיאדת אתונה בשנת 2004. מלבד זאת זכתה ישראל גם במדליית כסף אחת על ידי יעל ארד, ב-7 מדליות ארד נוספות על ידי אורן סמדג'ה, גל פרידמן, מיכאל קולגנוב, אריק זאבי, שחר צוברי, ירדן ג'רבי ואורי ששון.

עריכה | תבנית | שיחה
16
Matthew Mitcham by Lance Richardson.jpg

מתיו מיצ'ם הוא קופץ למים אוסטרלי, שזכה במדליית הזהב בקפיצה מגובה של 10 מ' באולימפיאדת בייג'ינג (2008), וכן השיג את הניקוד הגבוה ביותר בהיסטוריה עבור קפיצה בודדת.

בשנת 2008 התראיין מיצ'ם לעיתון "סידני מורנינג הראלד", ו"יצא מהארון". בכך, היה להומו האוסטרלי הראשון המייצג את אוסטרליה במשחקים האולימפיים כשנטייתו המינית כהומו גלויה. מיצ'ם אף היה ככל הנראה ההומו הגלוי היחיד מבין הספורטאים הגברים שהשתתפו באולימפיאדת בייג'ינג. רשת NBC האמריקנית, ששידרה את משחקי האולימפיאדה, בחרה להתעלם ממשפחתו של מיצ'ם - האם ובן הזוג - בעוד היא מתמקדת במשפחות של ספורטאים אחרים בתחרויות. לאחר תלונות רבות על כך בפני הנהלת הרשת, התנצל נשיא השידורים האולימפיים של NBC על ההתעלמות. מספר חודשים לאחר האולימפיאדה, בחודש מרץ 2009, צעד מיצ'ם בראש מצעד ההמרדי גרא ההומו-לסבי של סידני, כשמדליית הזהב האולימפית שלו, מבייג'ינג מונחת על צווארו.

עריכה | תבנית | שיחה
17
סמל אולימפיאדת טוקיו (1964)

לאחר שניצחה במשחה 100 מטר חופשי באולימפיאדת טוקיו (1964), הפכה השחיינית האוסטרלית דון פרייזר לשחיינית הראשונה, כולל בין השחיינים הגברים, שזכתה באותו משחה בשלוש אולימפיאדות רצופות. למרות הישגה חסר התקדים, השעתה אותה התאחדות השחייה האוסטרלית לעשר שנים בעקבות סדרת שערוריות שנקשרו בשמה. הבולטת שבהן הייתה תפיסתה, יחד עם ספורטאים אוסטרלים נוספים, לאחר שהתגנבו לארמונו של הקיסר הירוהיטו והורידו את דגל יפן מהתורן שבחצר הארמון. בעקבות עונש ההשעיה החמור, פרשה פרייזר משחייה תחרותית.

עריכה | תבנית | שיחה
18
תומאס היקס (במרכז), נתמך על ידי שני עוזרים, עם סיום ריצת המרתון באולימפיאדת סנט לואיס (1904)

בריצת המרתון באולימפיאדת סנט לואיס (1904) סיים ראשון הרץ האמריקאי פרדריק לורז. אולם, התברר שהוא הפסיק את ריצתו כ-14.5 ק"מ לפני קו הסיום, והמשיך ברכב כשהוא מנופף בדרך לצופים ולאתלטים האחרים. הרכב נתקע לפני האצטדיון האולימפי ולורז, שהתאושש בינתיים, המשיך בריצה והגיע ראשון לקו הסיום. לורז נפסל לתחרויות לזמן מה, ובמדליית הזהב זכה אמריקאי אחר, תומאס היקס. מאוחר יותר התברר שהיקס שתה במהלך הריצה תערובת ממריצה של ברנדי וסטריכנין, שהייתה חוקית באותה התקופה.

עריכה | תבנית | שיחה
19
בול דואר ישראלי שהוצא לכבוד אולימפיאדת הנכים תל אביב (1968)

אולימפיאדת הנכים נערכת בסמוך למועד קיום המשחקים האולימפיים ובדרך כלל באותה מדינה. מקסיקו שאירחה את אולימפיאדת מקסיקו סיטי ב-1968 סירבה לארח את אולימפיאדת הנכים באותה שנה עקב קשיים טכניים וישראל התנדבה להחליף אותה. אולימפיאדת הנכים תל אביב (1968) הייתה הפעם היחידה שבה זכתה ישראל לארח אולימפיאדה. טקס הפתיחה נערך בירושלים, באצטדיון האוניברסיטה העברית בגבעת רם, והאולימפיאדה נפתחה באופן רשמי על ידי יגאל אלון, סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות. רוב התחרויות נערכו ברמת גן, במרכז ספיבק, מרכז הספורט לנכים של איל"ן. גולת הכותרת של התחרויות הייתה משחק הגמר בכדורסל, בו ניצחה ישראל את ארצות הברית בהפרש של 10 נקודות וזכתה במדליית הזהב. בדירוג המדליות הכולל, דורגה ישראל במקום השלישי, לאחר ארצות הברית ובריטניה.

עריכה | תבנית | שיחה
20
טקס הפתיחה של האולימפיאדה המודרנית הראשונה באתונה

מקורם של המשחקים האולימפיים הוא במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה. המסורת האולימפית חודשה בשנת 1894 בוועידה בינלאומית, בהשתתפות נציגים מ-13 מדינות שהתקיימה בסורבון שבפריז, כאשר מוביל הרעיון היה הברון הצרפתי פייר דה קוברטן. באולימפיאדת אתונה (1896) שנפתחה באתונה ב-6 באפריל 1896, השתתפו 245 מתחרים מ-14 מדינות. 112 שנים לאחר מכן התרחבה מאוד התנועה האולימפית, ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008), השתתפו 11,028 מתחרים מ-204 מדינות.

עריכה | תבנית | שיחה
21
שחקני מכבי תל אביב לאחר זכייתם בגביע, 1946

משחקי כדורגל מאורגנים התקיימו ביישוב העברי החל מ-1928. מקרה מעניין אירע ב-1932, כאשר קבוצת המשטרה הבריטית, אלופת הליגה בשנה זו, התייצבה למשחק גמר הגביע מול הפועל חיפה. לאחר שחיפה הובילה 0-1, פסק השופט הבריטי על בעיטת עונשין מ-11 מטר נגדה. בתגובה נטשו שחקני חיפה את המגרש ובית הדין של ההתאחדות העניק ניצחון טכני לקבוצת המשטרה. מקרה "דרמטי" אף יותר התרחש בגמר 1947; מכבי תל אביב הובילה על בית"ר תל אביב 2-3. בית"ר טענה לשער שוויון ובמהומה שנוצרה חטף שחקנה, יום טוב מנשרוב, שהיה גם מתאגרף מצטיין, את הגביע וערך "הקפת ניצחון". למכבי הוענק ניצחון טכני, ואילו הגביע עצמו נעלם. לאחר 40 שנה התגלה הגביע בביתו של אוהד קבוצת מכבי.

עריכה | תבנית | שיחה
22
הרולד אברהמס

לפני אולימפיאדת פריז (1924) נבחר האתלט היהודי הרולד אברהמס לייצג את הממלכה המאוחדת בריצת 100 מטר, ריצת 200 מטר, מרוץ שליחים 4X100 וגם בקפיצה לרוחק בה החזיק בשיא הבריטי 7.38 מ', שיא שנשאר עומד על כנו 32 שנה. אברהמס סבר שיהיה זה מאמץ גדול, מה עוד שתחרויות הקפיצה לרוחק וריצת 200 מטר היו אמורות להתקיים באותו יום בהפרש של חצי שעה זו מזו. אברהמס שלח מכתב בעילום שם למערכת הדיילי אקספרס, שבו הזדהה כאתלט בכיר המתפלא על החלטת התאחדות האתלטיקה הבריטית. בעקבות המכתב הוצא אברהמס מרשימת הקופצים לרוחק. באולימפיאדה עצמה זכה בשתי מדליות, בהן מדליית זהב בריצת 100 מטר.

עריכה | תבנית | שיחה
23 באולימפיאדת מקסיקו (1968) רשמה ישראל את הופעת הבכורה שלה בטורניר הכדורגל של המשחקים האולימפיים. ברבע הגמר נפגשה נבחרת ישראל עם נבחרת בולגריה. בדקה ה-89 הצליח שייע פייגנבוים להבקיע שער שוויון והמשחק נכנס להארכה במצב של 1-1. ישראל החמיצה הזדמנות קורצת בהארכה, והמשחק הסתיים בתיקו. באותם ימים לא הונהגו עדיין בעיטות הכרעה במקרים כגון אלו, ובהתאם לתקנון האולימפי נערכה הגרלה. יושב ראש הוועדה המארגנת התייצב במרכז המגרש, הסיר את כובע הקש הלבן שלו, והכניס לתוכו שני פתקים שעליהם נכתבו שמות הנבחרות. השופט הצרפתי של המשחק ניגש אליו ושלף את הפתק עם השם בולגריה. בהמשך הטורניר, הגיעה נבחרת בולגריה עד למשחק הגמר האולימפי, שם הפסידה לנבחרת הונגריה בתוצאה 4-1. עריכה | תבנית | שיחה
24
"דיוק" פאאואה קאהאנמקו

באולימפיאדת סטוקהולם (1912), הזוכה במדליית זהב בתחרות השחייה ל-100 מטר חופשי היה דיוק קהנמוקו (דיוק פאואה קהינו מוקואה הליקוהולה קהנמוקו), שהיה הנסיך בבית המלוכה של איי הוואי. דיוק, שהיה גם גולש גלים מצטיין הציג בשחייתו את סגנון החתירה המוכר ומקובל כל כך בימינו. במהלך שנות פעילותו הספורטיבית זכה דיוק ב-5 מדליות, מהן 3 מדליות זהב ו-2 מדליות כסף.

עריכה | תבנית | שיחה
25
לוץ מצדיע במועל יד על דוכן המדליות לצדם של זוכה מדליית הזהב, ג'סי אוונס, וזוכה מדליית הארד, נאוטו טאג'ימה

באולימפיאדת ברלין (1936) היה לוץ לונג אחד המועמדים הבולטים של גרמניה לזכייה במדליה בקפיצה לרוחק. בשלב המוקדמות שבר את השיא האולימפי, בעוד האמריקני ג'סי אוונס, שזכה קודם לכן במדליית הזהב בריצת 100 מטר, נפסל בשתי הקפיצות הראשונות שלו ונותר לו ניסיון קפיצה אחד. לוץ ניגש אליו, והמליץ לו להתחיל את הקפיצה מנקודה אחרת. אוונס קיבל את המלצתו, והעפיל לשלב הגמר. בשלב הגמר, השיגו לוץ ואוונס תוצאה זהה של 7.87 מ'. בניסיון הקפיצה האחרון שלו, קפץ אוונס למרחק של 8.06 מ', וזכה בזהב, בעוד לוץ נותר עם מדליית הכסף. חרף הפסדו, שמח לוץ בשמחתו של אוונס, וחגג איתו את ניצחונו. זאת, למגינת לבם של השלטונות הנאצים, שחזו באוונס השחור מנצח את לוץ הבלונדיני בעל המראה הארי.

מדליית פייר דה קוברטן, המוענקת לאישים ולספורטאים שגילו הגינות ורוח ספורטיבית יוצאת דופן או תרמו לקידום הרוח הספורטיבית, הוענקה ללונג שנת 1964, 28 שנים לאחר אולימפיאדת ברלין, ו-21 שנים לאחר שנהרג במלחמת העולם השנייה.

עריכה | תבנית | שיחה
26
תלבושת בית
תלבושת חוץ

מכבי חיפה היא הקבוצה הישראלית היחידה שזכתה באליפות המדינה בכדורגל ללא הפסד במשך עונה שלמה (זה קרה בעונת 1993/1994 - תשנ"ד). בעונה זכתה חיפה באליפות תוך צבירת 95 נקודות (מתוך 117 אפשריות) וכיבוש 97 שערים. באותה ענה שברה חיפה שיאים ישראלים רבים: 28 ניצחונות בעונה, 46 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד (מ-1993 עד 1995), הפרש שערים של 70+ ו-81% אחוזי הצלחה בליגה.

עריכה | תבנית | שיחה
27
גרג לוגניס

גרג לוגניס הוא קופץ למים אולימפי אמריקני, שזכה בארבע מדליות זהב אולימפיות באולימפיאדות לוס אנג'לס (1984) וסיאול (1988) וחמש מדליות זהב משלוש אליפויות עולם בשחייה (1978, 1982 ו-1986). הוא נחשב לאחד מגדולי הקופצים למים בכל הזמנים.

לוגניס זכור לא רק בזכות השגיו הספורטיביים, אלא גם בגלל תקרית שארעה לו בסיאול. תוך כדי קפיצה בתחרות ה-3 מ', פגע ראשו של לוגניס בקרש הקפיצה וגרם לו לדמם. לוגניס ידע בשלב זה שהוא נושא את נגיף האיידס, אך הדבר לא היה ידוע בציבור ובהחלטה שנויה במחלוקת (בדיעבד), הוא לא גילה זאת לרופאים שטיפלו בו בבריכת הקפיצות ולקופצים האחרים.

ב-1994 יצא לוגניס מהארון והשתתף במשחקים הגאים בניו יורק. שנה לאחר מכן, ב-1995, הוא גילה ברבים שהוא נושא את הנגיף, ושהוא ידע זאת מאז ראשית 1988. השערוריה שפרצה גרמה לכך שכל נותני החסות שלו נטשו אותו, פרט לחברת ספידו שהמשיכה לתמוך בו גם מאז.

עריכה | תבנית | שיחה
28
האיטלקי דורנדו פייטרי מנצח באולימפיאדת לונדון בעזרת המארגנים. הוא נפסל לאחר מכן

ריצת מרתון היא תחרות הריצה הארוכה ביותר במשחקים האולימפיים. על פי ספרו של הרודוטוס, מנהיגי אתונה שלחו את הרץ פידיפידס לספרטה בשנת 490 לפנה"ס על מנת לגייס עזרה לפני מלחמתם עם הפרסים. הוא גמא מרחק עצום של 450 קילומטר בכמה ימים, אך חזר מספרטה בידיים ריקות. הסיפור התגלגל לאגדה לפיה רץ פידיפדס מהעיר מרתון לאתונה על מנת להביא את בשורת ניצחון היוונים בקרב מרתון, ומת לאחר שמסר את הידיעה. המרחק בין שתי הערים הוא 34.5 ק"מ, אולם לצורך המרתון האולימפי הראשון באולימפיאדת אתונה (1896) נבחרה דרך נוחה יותר שאורכה 40 ק"מ. המרחק הנוכחי של הריצה, 42.195 ק"מ, נקבע באולימפיאדת לונדון (1908) בעקבות דרישתם של בני בית המלוכה הבריטי לצפות בתחילת הריצה ממעונם בטירת וינדזור, והפך לרשמי ב-1921.

עריכה | תבנית | שיחה
29
מחבט וכדורי טניס

בגרסה הבריטית של תוכנית הטלוויזיה "מי רוצה להיות מיליונר?" הוצגה לאחד המתמודדים השאלה: "תאורטית, מהו מספר החבטות הנמוך ביותר בעזרתן ניתן לנצח מערכה במשחק טניס?". האפשרויות שהוצגו בפניו היו 12, 24, 36 ו-48. על פי חישובו של המתמודד נדרשות 4 חבטות כדי לנצח משחקון ושישה משחקונים כדי לנצח מערכה, לכן התשובה היא 24 חבטות. הוא בחר בתשובה זו וזכה ב-64,000 ליש"ט. העיתון הבריטי "דיילי מירור" פרסם למחרת כי תשובתו הייתה שגויה, כיוון שאפשר לנצח את משחקוני ההגשה של היריב מבלי לחבוט בכדור, אם הוא יבצע שגיאה כפולה בכל ניסיון הגשה. לכן, התשובה הנכונה היא 12 חבטות. על אף הטעות, המתמודד שמר את כספי הפרס.

עריכה | תבנית | שיחה
30
הדגם הראשון של נעלי "איר ג'ורדן" בגרסה בצבע כחול-שחור

הכדורסלן הנודע מייקל ג'ורדן הוא אחד הספורטאים המשוּוקים ביותר בהיסטוריה מאז ומעולם. במהלך השנים הוא השתתף בפרסומן של חברות ידועות רבות דוגמת קוקה-קולה, שברולט‎ ומקדונלד'ס. אחת מהשותפויות הבולטות ביותר שלו החלה בשנות ה-80 עם חברת נעלי הספורט האמריקאית נייקי כשזו עדיין לא הייתה מותג מפורסם. במסגרת השותפות, יצרה החברה קו מיוחד של נעלי ספורט, וקראה לו בשם אייר ג'ורדן. עקב צבען החריג, נאסר תחילה השימוש בהן בליגת ה-NBA, והחברה נאלצה לשלם קנסות משמעת כבדים שהוטלו על ג'ורדן בכל משחק בו עלה לשחק איתן. נעלי "אייר ג'ורדן" נחלו הצלחה כה רבה עד שהחברה לא הצליחה לעמוד בביקושים, וידועים גם מקרים של "שוד נעליים" באיומי אקדח. מעריכים כי השותפות עם ג'ורדן הניבה לחברה במהלך השנים רווח של למעלה משני מיליארד דולר, ואחד האגפים במשרדה הראשי במדינת אורגון שבארצות הברית קרוי על שמו של ג'ורדן.

עריכה | תבנית | שיחה
31
ג'רי וסט, 2007

הכדורסלן אמריקני ג'רי וסט שיחק במדי נבחרת התיכון של East Bank, מערב וירג'יניה, בשנים 1952-1956. הוא נבחר לשחקן המצטיין במערב וירג'יניה בשנים 1953-1956. כמו כן נבחר ב-1956 לשחקן הטוב במדינה, לאחר שנהיה שחקן התיכונים הראשון שקלע יותר מ-900 נקודות בעונה (ממוצע של 32.2 נקודות למשחק). כמו כן הוא הוביל את תיכונו לאליפות המדינה באותה שנה. בגלל הישג אליפות זה, מדי שנה ב- 24 במרץ משנה בית הספר East Bank את שמו ל- West Bank.

עריכה | תבנית | שיחה
32
סמל האולימפיאדה המודרנית, שילוב חמש טבעות המסמלות את חמש היבשות בעולם

במשחקים האולימפיים שנערכו מ-1912 ועד 1948 הוענקו מדליות לא רק בענפי ספורט שונים, אלא גם באמנויות. תחרויות נערכו בתת-ענפים שקובצו לענפים הראשיים אדריכלות, ספרות, מוזיקה, פיסול וציור. תחרויות אלה שולבו במשחקים לפי חזונו המקורי של הברון פייר דה קוברטן, אבי המשחקים האולימפיים המודרניים. דה-קוברטן עצמו זכה במדליית זהב בספרות באולימפיאדת סטוקהולם (1912), על יצירה שהגיש בשם עט.

עריכה | תבנית | שיחה
33
תעודת הוקרה עבור עזרה בהגשמת המכביה השנייה

המכביה השנייה ב-1935 התקיימה על רקע תחזיות קודרות לעתיד יהודי אירופה, ומגבלות על העלייה. עולים רבים הגיעו במסווה של ספורטאים, ונשארו בארץ, וכך עקפו את מגבלות העלייה של הבריטים. מסיבה זו רצו המארגנים לקיים את "המכבייה" השלישית כבר ב-1938, על מנת לנסות ולהציל יהודים נוספים בצורה זו, אך המאורעות שהיו בארץ והתנגדות הבריטים שחששו מתגובת הערבים מנעו את קיומה.

עריכה | תבנית | שיחה
34
אנדרה אגאסי
רוז'ה פדרר

בפברואר 2005, שחקני הטניס רוג'ר פדרר ואנדרה אגאסי שיחקו משחק ידידות על מנחת המסוקים של מלון בורג' אל-ערב, שכוסה באופן חד-פעמי בדשא למשחקי טניס, בגובה של 211 מטר. למנחת המסוקים לא היו גבולות או גדרות בקצוות וחלק מהכדורים עפו אל הים כיוון שהמלון בנוי על אי מלאכותי מול חופי העיר דובאי.

עריכה | תבנית | שיחה
35
אוסקר פיסטוריוס

חלק מהתותבים של כפות רגליים עשויים מחומרים מרוכבים מתוחכמים, דוגמת סיבי פחם. הם סופגים היטב את אנרגיית הנחיתה על הקרקע, אוצרים אותה ומחזירים אותה לגוף לצורך הנעתו קדימה. התותבים המודרניים יעילים עד כדי כך שהתאחדות האתלטיקה הבינלאומית אסרה על שיתופם של אתלטים קטועי גפיים, כמו אוסקר פיסטוריוס, בתחרויות שאינן מיועדות לנכים מתוך חשש שהתותבות יתנו לקיטעים יתרון טכני על פני המתחרים חסרי הלקות.

עריכה | תבנית | שיחה
36
מוחמד עלי בצעירותו

בשנת 1964 זכה המתאגרף האמריקאי קסיוס קליי בפעם הראשונה באליפות העולם במשקל כבד. באותה שנה, בעקבות ידידו הטוב מלקולם אקס, התאסלם קליי, שינה את שמו למוחמד עלי והצטרף לארגון "אומת האסלאם". את התואר אלוף העולם באיגרוף במשקל כבד החזיק עד 1967. בשנה זו סירב עלי, בשם האסלאם, להתגייס לצבא האמריקני. בעקבות זאת, נקנס עלי ב-10 אלפים דולר ונשפט לחמש שנות מאסר, רישיון האגרוף שלו בוטל ונשלל ממנו תואר אלוף העולם. עלי ניהל מאבק ממושך עם מערכת המשפט עד שב-1970 בית הדין העליון זיכה אותו, ולכן בסופו של דבר לא ריצה את עונשו.

עריכה | תבנית | שיחה
37
פוסטר אולימפיאדת אתונה (1896)

בין התאריכים 6-15 באפריל 1896, נערכה האולימפיאדה הראשונה בעת החדשה באתונה שביוון, ביוזמתו של הברון פייר דה קוברטן.

עריכה | תבנית | שיחה
38
WbUPSETbradbury gallery 295x400,0.jpg

המחליק על הקרח האוסטרלי סטיבן בראדבורי ייצג את אוסטרליה בהחלקה מהירה ל-1000 מטר במסלול קצר באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002). ברבע הגמר סיים שלישי במקצה שלו וחשב שנשר מהמשך התחרויות, אבל פסילה של מתחרה שהקדים אותו קידמה אותו למקום השני - ולכן עלה לחצי הגמר. בחצי הגמר היה אחרון מבין חמישה מתחרים לאורך רוב המירוץ, אך שלושה ממקדימיו נפלו על המסלול לקראת הסיום - וכך סיים בראדבורי שני ועלה לגמר. בגמר שוב התנהל בראדבורי אחרון מבין חמשת המתחרים, אך בהקפה האחרונה לקראת הסיום התנגשו כל ארבעת האחרים זה בזה ונפלו. בראדבורי, היחיד שנשאר על רגליו, החליק אל מעבר לקו הסיום - וזכה במדליית הזהב, הראשונה אי פעם של אוסטרליה (ושל אומה כלשהי בחצי הכדור הדרומי) באולימפיאדת החורף.

עריכה | תבנית | שיחה
39
Yashin.jpeg

לב יאשין נחשב לאחד מגדולי השוערים בתולדות הכדורגל העולמי. עם זאת, בצעירותו שימש במקביל לקריירת הכדורגל שלו בדינמו מוסקבה גם כשוער קבוצת ההוקי קרח של המועדון. הדבר התאפשר, כי משחקי ליגת הכדורגל לא נערכו בחורף. יאשין אף זכה עם קבוצתו בגביע ברית המועצות בהוקי קרח ב-1953 ודורג השוער השלישי הטוב ביותר באליפות ברית המועצות בהוקי קרח. ב-1954 הוא אף היה מועמד להיכלל בסגל של נבחרת ברית המועצות בהוקי קרח לקראת אליפות העולם, אך בסופו של דבר החליט לוותר על קריירת ההוקי קרח ולבחור בכדורגל.

עריכה | תבנית | שיחה
40
Steffi Graf 08.jpg

טניסאית העבר הגרמנייה שטפי גראף, מן הטניסאיות הגדולות בהיסטוריה, שלטה בסבב הנשים המקצועני בטניס (WTA) במחצית השנייה של שנות ה-80 ולאורך מרבית שנות ה-90 של המאה ה-20. ב-1988 הגיעה להישג ייחודי שאף טניסאי אחר – אישה או גבר – לא השיג: היא זכתה בשנה קלנדרית אחת בגולדן סלאם – ארבעת טורנירי הגראנד סלאם (אליפות וימבלדון, אליפות אוסטרליה הפתוחה, אליפות צרפת הפתוחה ואליפות ארצות הברית הפתוחה) בתוספת מדליית זהב אולימפית בטורניר היחידות באולימפיאדת סיאול. רק עוד טניסאית אחת זכתה בכל חמשת הטורנירים, אך בשנים שונות במהלך הקריירה - האמריקאית סרינה ויליאמס. בסבב הגברים המקצועני (ATP) יש שני טניסאים שהצליחו לזכות בחמשת הטורנירים בשנים שונות במהלך הקריירה שלהם – הראשון הוא כיום בעלה של גראף, טניסאי העבר האמריקאי אנדרה אגאסי, והשני הוא הספרדי רפאל נדאל.

עריכה | תבנית | שיחה
41
Ivory Coast penalty.jpg

דו-קרב הפנדלים, המשמש להכרעת משחקים בשיטת נוק אאוט שלא הוכרעו גם לאחר הארכה, נכנס לראשונה למפעלים הבינלאומיים ביוזמה ישראלית - העיתונאי הישראלי יוסף דגן, שהיה גם פעיל בהתאחדות לכדורגל, העלה את הרעיון (שכבר יושם במספר ליגות מקומיות במועדים שונים) אחרי שנבחרת ישראל בכדורגל נוצחה ברבע גמר אולימפיאדת מקסיקו (1968) באמצעות הגרלה לאחר שהמשחק הסתיים בתיקו. הרעיון של דגן הועלה במכתב לפיפ"א על ידי חבר הנהלת ההתאחדות (ולימים היו"ר שלה), מיכאל אלמוג, ב-1969. ההצעה התקבלה בידי פיפ"א ב-1970 ויושמה לראשונה בטורנירים בינלאומיים רשמיים בעונת 1971.

עריכה | תבנית | שיחה
42
Alexander Semin first goal in final 2008 IIHF World Championship.JPG

החלקה אמנותית והוקי קרח, מענפי ספורט החורף הפופולריים בעולם, הפכו לראשונה לענפים אולימפים דווקא במסגרת אולימפיאדת הקיץ. תחרויות החלקה אמנותית נערכו במשחקים האולימפיים החל משנת 1908, ותחרויות הוקי קרח, החל משנת 1920. ענפים אלו הפכו לענפים מרכזיים באולימפיאדת החורף מראשיתה בשנת 1924.

עריכה | תבנית | שיחה
43
מרוץ המרתון ה-29 של הנחתים בוושינגטון, 31 באוקטובר 2004

ריצות המרתון נערכות במשחקים האולימפיים מאז חידושם בעת החדשה, באולימפיאדת אתונה (1896). חלק מהמשתתפים בתחרויות אלה התפרסמו על אף שלא ניצחו בהן. האיטלקי קרלו אירלודי צעד ברגל 28 ימים ממילאנו לאתונה כדי להשתתף במרוץ, אך מארגני המשחקים סירבו לרשום אותו בנימוק שאינו ספורטאי חובבני כפי שנדרש אז בכללי המשחקים. היפני שיזו קנקורי, שהתחרה באולימפיאדת סטוקהולם (1912), הבחין במהלך הריצה במסיבה בה שתו הנוכחים מיץ תפוזים. קנקורי הצמא הצטרף למסובים, ולא השלים את המרוץ. מאחר שחש בושה על כך, שב לסטוקהולם ועלה מיד על ספינה בחזרה ליפן, מבלי להודיע לאיש. הוא נחשב בידי משטרת שוודיה כנעדר במשך 50 שנה, עד שאותר בידי עיתונאי שוודי ב-1962. רץ המרתון הברזילאי ונדרליי דה לימה, שהתחרה באולימפיאדת אתונה (2004), הוביל בבטחה בקילומטר ה-35, כשלפתע התפרץ לעברו קורנליוס הוראן, כומר אירי שכבר ביצע לפני כן פרובוקציות באירועי ספורט שונים. דה לימה איבד את הקצב ואת המומנטום, וסיים בסופו של דבר במקום השלישי. הישראלי היילה סטאין רץ במרוץ זה מסלול ארוך מהרגיל, לאחר שהוטעה והקיף פעם נוספת את האצטדיון האולימפי. בסופו של דבר הוכר הזמן בו השלים את ההקפה הראשונה, והוא סיים במקום ה-20.

עריכה | תבנית | שיחה
44
Olympic-flag-Victoria.jpg

בהיסטוריה של אולימפיאדת הקיץ, רק מדינה מארחת אחת סיימה את המשחקים ללא מדליית זהב - קנדה באולימפיאדת מונטריאול (1976). באולימפיאדת החורף קרה מקרה כזה פעמיים ברצף - ליוגוסלביה באולימפיאדת סראייבו (1984) ושוב לקנדה באולימפיאדת קלגרי (1988). קנדה הצליחה לזכות במדליות זהב אולימפיות על אדמתה רק באולימפיאדה השלישית שאירחה - אולימפיאדת ונקובר (2010).

עריכה | תבנית | שיחה
45
האצטדיון הלאומי של צ'ילה

במסגרת מוקדמות מונדיאל 1974 היו אמורות נבחרות ברית המועצות וצ'ילה לשחק אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ, כשהמנצחת בסיכום שני המשחקים מעפילה למונדיאל 1974. המשחק הראשון בברית המועצות הסתיים בתיקו 0-0 אך נבחרת ברית המועצות לא התייצבה למשחק הגומלין בצ'ילה בגלל מהפכת 1973, ובגלל שאסירים שמאלנים הוצאו להורג באצטדיון הלאומי של צ'ילה. המשחק "החל" למעשה, ו-11 השחקנים הצ'ילאנים "התמודדו" מול אפס שחקנים סובייטים. המשחק התקיים לפני אלפי צופים משועשעים. השחקנים הצ'ילאנים מסרו את הכדור זה לזה עד שהקפטן שלהם בעט בו לתוך השער וקבע את תוצאת המשחק 1-0 לצ'ילה, שהעפילה למונדיאל.

עריכה | תבנית | שיחה
46
ארנולד שוורצנגר בפסטיבל הקולנוע בקאן, 2003

תחרות פיתוח הגוף היוקרתית "מר אולימפיה" שיזם היהודי ג'ו ווידר היא זו שהזניקה את קריירת המשחק של ארנולד שוורצנגר שלימים עזרה לו להיבחר כמושל קליפורניה. התחרות מתקיימת כל שנה מאז שנת 1965, תשעה מתוך שנים עשר המנצחים זכו בתחרות יותר מפעם אחת. כמות הזכיות הגבוה ביותר בתחרות הוא שמונה, בשיא מחזיקים לי האני (1984-1991) ורוני קולמן (1998-2005) מיד אחריהם ארנולד שוורצנגר עם שבעה. כרגע מחזיק בתואר "מר אולימפיה" מפתח הגוף פיל היט. (זכייה בתחרות נחשבת להישג הגבוה ביותר שמפתח גוף יכול להשיג.)

עריכה | תבנית | שיחה
47
שייט בקייק בנהר במדינת פנסילבניה שבארצות הברית

קיאק הוא סירה המונעת בעזרת חתירה במשוטים, כאשר החותר יושב במרכז הסירה ופניו מופנות לכוון החתירה. לקיאק מספר מאפיינים ייחודיים: הוא בדרך כלל צר וארוך, הידרודינמי בצורתו ונמוך. בשל נמיכותו - מהירותו ותמרונו במים גבוהים, אך הבעיה העיקרית שלו היא כניסת מים לתוכו. מקורו של הקיאק (ומקורה של המילה קיאק) הוא בשבטי האינואיטים והאלוטים (אסקימואים) שבאזור הארקטי והוא אומץ בחום על ידי שוחרי הרפתקאות וספורטאים בכל העולם.

עריכה | תבנית | שיחה
48
סמל האולימפיאדה המודרנית, שילוב חמש טבעות המסמלות את חמש היבשות בעולם

רבים יודעים שחמש הטבעות שיוצרות את סמל המשחקים האולימפיים מסמלות את חמש היבשות המשתתפות במשחקים. אולם פחות ידועה העובדה שכל טבעת מייצגת יבשת ספציפית: הטבעת האדומה את יבשת אמריקה, הטבעת הכחולה את יבשת אירופה, הטבעת הירוקה את אוסטרליה, הטבעת הצהובה את אסיה והטבעת השחורה מייצגת את אפריקה.

עריכה | תבנית | שיחה
49
נעל הזהב של מייקל ג'ונסון

פייטרו מניאה שקבע את שיא העולם בריצת 200 מטר ב 12 בספטמבר 1979, 19.72 שניות, החזיק בשיא 17 שנים. במבחנים לאולימפיאדת אטלנטה ב 1996 שבר מייקל ג'ונסון את השיא, כשהוא עובר את המרחק בתוך 19.66 שניות. ב 1 באוגוסט באותה שנה, בריצת הגמר של מקצה זה באולימפיאדה שבר ג'ונסון את השיא פעם נוספת, הפעם תוך 19.32 שניות. הזוכה במדליית הכסף בתחרות זו, פרנקי פרדריקס מנמיביה, בניסיונו להדביק את הפער מגו'נסון, קבע תוצאה של 19.68 שניות, מהירה אף היא יותר מהשיא בן 17 השנים.

עריכה | תבנית | שיחה
50
אצטדיון בנאגנו

ב-1998, המחליקה טרה ליפינסקי מארצות הברית זכתה במדליית זהב באולימפיאדת נאגנו, ובכך הייתה לאדם הצעיר ביותר שזכה במדליית זהב במשחקי החורף האולימפיים. היא הייתה בת 15 שנים 8 חודשים ו-10 ימים. שיאה לא נשבר מעולם.

עריכה | תבנית | שיחה
51
בימון בקפיצה ההיסטורית במקסיקו

באולימפיאדת מקסיקו (1968) קבע בוב בימון שיא עולם בקפיצה לרוחק תוך שיפור עצום, של 55 ס"מ לעומת השיא הקודם. בידי בימון סייעו הגובה הרב והאוויר הדליל של מקסיקו סיטי, כמו גם רוח גבית בשיעור המקסימלי המותר. המרחק אותו קפץ היה מחוץ לטווח המדידה האלקטרונית, והשופטים נאלצו למדוד את המרחק באמצעות סרט מידה פשוט. כשהופיעה התוצאה על לוח התוצאות - 8.90 מטר, בימון לא נראה נרגש במיוחד, משום שהיה רגיל למידות רגל ולא הבין את משמעות המרחק. אולם לאחר שהמירו עבורו את המידות הוא כיסה את פניו, נפל ארצה ולא הצליח לקום למשך זמן ארוך. לאחר הישג זה הוא מעולם לא קפץ למרחק של יותר מ-8.22 מטר. היום, יותר מ-45 שנים לאחר שנקבע, השיא הזה הוא התוצאה השנייה בטיבה אי פעם ברוח חוקית.

עריכה | תבנית | שיחה
52
נבחרת הולנד בהתעמלות נשים לאולימפיאדת אמסטרדם, 1928

התעמלות מכשירים הייתה חלק מהתוכנית האולימפית מאז חידוש המשחקים בעת החדשה, באולימפיאדת אתונה (1896). אולם רק באולימפיאדת אמסטרדם (1928) הוחל בקיום תחרויות גם לנשים, אז זכתה נבחרת הנשים של הולנד במדליית הזהב. חמש מחברות הנבחרת היו נשים יהודיות: הלנה קלוט-נורדהיים, סטלה בליץ-אגסטריבה, אנה דרזדן-פולק, יודיק תמנס-סימונס ואלקה דה לוי, ואף המאמן חריט קלירקופר היה יהודי. מהן, רק דה לוי שרדה את השואה: בליץ-אגסטריבה נספתה באושוויץ; שלוש המתעמלות האחרות וכן המאמן נספו בסוביבור. בשנת 1997 הונצחו קלירקופר ובנות הנבחרת ביד לאיש הספורט היהודי, במכון וינגייט.

עריכה | תבנית | שיחה
53
Gino Bartali.jpg

ב-1948 התחרה רוכב האופניים האיטלקי ג'ינו ברטלי בטור דה פראנס. גילו היה 34 - גיל מבוגר לזכייה בתחרות, וסיכוייו לזכות הוערכו כנמוכים. ברטלי פיגר ב20 דקות אחרי המוביל לפני קטע קשה במיוחד, בו היה צריך להתחרות למחרת, בסביבת העיר קאן. אז קיבל שיחת טלפון מראש ממשלת איטליה דאז, אלצ'ידה דה גאספרי. דה גאספרי סיפר לו כי נעשה ניסיון התנקשות בפלמירו טוליאטי, מזכיר המפלגה הקומוניסטית האיטלקית, כי פרצו באיטליה מהומות, וכי איטליה עומדת אולי על סף מלחמת אזרחים. דה גאספרי ביקש מברטלי להתאמץ מיוחד ולנצח בקטע המרוץ של קאן, ובכך להסיט את תשומת לב הציבור האיטלקי מהבעיות הפנימיות. ברטלי הבטיח לדה גאספרי כי יזכה במרוץ כולו, ואכן עמד בדיבורו. למרות השביתה הכללית שפרצה בעקבות ניסיון ההתנקשות, נרגעו הרוחות באיטליה, ויש שייחסו זאת לניצחונו המרשים של ברטלי.

עריכה | תבנית | שיחה
54
מזחלת מרוץ

למשחקי החורף האולימפיים מגיעים על פי רוב נציגים ממדינות בהן אקלים קר או יוצאי מדינות אלה. לא כך היה הדבר באולימפיאדת קלגרי, אז הופיעו לראשונה ספורטאים מן המדינה הטרופית ג'מייקה. נבחרת המזחלות של ג'מייקה מעולם לא הגיעה להישג משמעותי בענף, אף כי באולימפיאדת לילהאמר הצליחה לעקוף את הנבחרות החזקות של ארצות הברית, צרפת, ורוסיה. עצם השתתפותה של הנבחרת במקצים האולימפיים, וחצייתה הקריטריון האולימפי הם בגדר הפתעה מעוררת השראה לרבים, עד כדי כך שאולפני וולט דיסני הפיקו סרט קולנוע המבוסס של תחילת דרכה של הנבחרת. הסרט, בשם ג'מייקה מתחת לאפס, זכה להצלחה כבירה, והביא לנבחרת פרסום רב.

עריכה | תבנית | שיחה
55
משמאל לימין: קארי, פריץ, קווין, כריס (מקדימה), מייק ודייוויד

משפחת ואן אריק התפרסמה בשנות ה-80 כמשפחת המצליחנים של עולם ההיאבקות. אולם המזל לא האיר להם פנים זמן רב. מתוך ששת הבנים שלהם, אחד שהתחשמל למוות בילדותו וחמישה פנו לתחום ההתגוששות. נכון לשנת 2012 רק אחד מהם, קווין, נשאר בחיים. דייוויד מת בגיל 26, ככל הנראה ממנת יתר של סם. קארי נפצע בתאונת דרכים, רגלו נקטעה, גם הוא התמכר לסמים, נעצר מספר פעמים ובסופו של דבר התאבד. מייק נפצע במהלך סיבוב הופעות, התקשה לשוב ולהופיע והתאבד גם הוא. וכריס, הצעיר, התאבד לאחר שלא הצליח להשתלב בענף ההיאבקות והיה מדוכא ממות אחיו.

עריכה | תבנית | שיחה
56
ג'ו מונטנה

שחקן הפוטבול, ג'ו מונטנה, נחשב לאחד מגדולי שחקני ה-NFL בכל הזמנים. הוא נודע בקור רוחו יוצא הדופן, ואף זכה לכינוי "ג'ו קוּל". מונטנה זכה בארבעה סופרבולים לאורך הקריירה שלו. אחד ממשחקיו הידועים היה גמר ה-NFC ב-1982. במהלך האחרון של המשחק זה, הוליך מונטנה את קבוצתו מפיגור לניצחון, כשמסירתו נתפסת לטאצ'דאון, בתרגיל אקרובטי. לימים נודע כי פועלו המצטיין במשחק זה נעשה, למרות שהוזהר מניסיון התנקשות בחייו, במהלך המשחק, שיתבצע על ידי ירי מקהל הצופים.

עריכה | תבנית | שיחה
57
-
הוספה
58
-
הוספה
59
-
הוספה
60
-
הוספה