פורטל:ספרות/ציטוט נבחר/6

עוד הזאב מדבר כך, וכבר זינק מהמיטה ובלע את כיפה אדומה המסכנה. כאשר השביע הזאב תאוותו, שב ושכב במיטה, נרדם והתחיל לנחור בקולי קולות. עבר הצייד על פני הבית וחשב: "איך שהזקנה נוחרת!" עלי לראות אם לא חסר לה משהו." נכנס לחדר וכשניצב ליד המיטה, ראה שהזאב שוכב בה. "כאן אני מוצא אותך, אשמאי זקן", אמר, "זה זמן רב שאני מחפש אותך." הוא רצה להכתיף את הרובה על שכמו. אז עלה בדעתו שהזאב טרף את הסבתא וכי אולי עדיין אפשר להציל אותה.

— מתוך "כיפה אדומה" מאת האחים גרים (תרגום: שמעון לוי)