פורטל:פיזיקה
פיזיקה (מהמילה היוונית φυσικός) היא חקר הטבע, במובן הרחב ביותר. פיזיקאים חוקרים את התנהגות החומר והאנרגיה, ואת השפעתם על היקום הסובב אותנו. תאוריות פיזיקליות מתוארות לרוב על ידי משוואות מתמטיות. לתאוריות מבוססות היטב ניתן להתייחס כאל "חוק פיזיקלי", אך כמו כל תאוריה מדעית, ייתכן שהן תשתנינה כתוצאה מתצפיות חדשות, ניסויים או תאוריות מוכללות יותר. |
מקס קרל לודוויג פלאנק היה פיזיקאי גרמני שהסברו לספקטרום הקרינה של "גוף שחור" היה הצעד הראשון בפיתוח מכניקת הקוונטים. בשנת 1899 הוא גילה קבוע חדש, קבוע פלאנק, המשמש לצורך ביצוע חישובים רבים, למשל – אנרגיה של פוטון. בהמשך אותה שנה, הוא תיאר את יחידות פלאנק למדידות המתבססות על קבועים פיזיקליים. שנה לאחר מכן, הוא תיאר את החוק לקרינת חום, שנקרא מאז חוק פלאנק לקרינת גוף שחור. חוק זה הפך לבסיסה של מכניקת הקוונטים, שהופיעה עשר שנים מאוחר יותר תוך שיתוף פעולה עם נילס בוהר ועם אלברט איינשטיין.
והפעם — תופעה פיזיקלית
ביקוע גרעיני – תגובה פיזיקלית, בה גרעין אטום מתפצל לגרעינים קטנים יותר תוך פליטה של נייטרונים. תופעה זו מתרחשת בגרעינים של יסודות כבדים ומלווה בשחרור של אנרגיה רבה, הנפלטת בצורת אנרגיה קינטית של תוצרי הביקוע וקרני גמא.
הביקוע הגרעיני, או, ליתר דיוק, תגובת שרשרת של ביקוע גרעיני, הוא הבסיס לפעולתם של כור גרעיני, שבו תגובת השרשרת מבוקרת ומרוסנת, ושל פצצת ביקוע גרעיני ("פצצת אטום"), שבה תגובת השרשרת חופשית להתעצם בצורה מעריכית. פצצות מסוג זה הוטלו על הירושימה ונגסאקי בשלהי מלחמת העולם השנייה על ידי ארצות הברית.
ליזה מייטנר ואוטו האן במעבדה ב-1913. ליזה מייטנר, הפיזיקאית שעל שמה קרוי היסוד הכימי מייטנריום, נמלטה מגרמניה עקב מוצאה היהודי. ב-1944 זכה אוטו האן בפרס נובל לכימיה על גילוי תהליך הביקוע הגרעיני, תגלית שאותה הוא חלק עם מייטנר. יש הסבורים שמייטנר לא קיבלה פרס נובל בעקבות כך שהשופט בוועדה, מאנה סיגבאן, שנא נשים מדעניות.
בחלון זה מופיעה תצוגה מתחלפת של ספרי פיזיקה שנועדו להנגשת הפיזיקה לציבור הרחב.
ספר היום:
כריסטופר פוטר, אתה נמצא כאן – מדריך כיס לתולדות היקום, תרגום מאיטלקית: גיא הרלינג, כנרת, זמורה-ביתן, 2013.
הספר מציג בצורה פופולרית ועל רגל אחת את הפיזיקה (וגם מעט מהביולוגיה) הנחוצה להכרת תולדות היקום. הספר מציג 26 סדרי גודל ביקום, החל מהעולם התת-אטומי וכל במרחק אל העצם הרחוק ביותר שניתן לצפות בו. בהמשך מוצגים בשפה קלה שלל רעיונות של הפיזיקה: תנועה, כבידה, קרינה אלקטרומגנטית, קווארקים, המפץ הגדול ועוד.
על ארכימדס מסופר שבעקבות עיסוקו במנופים אמר: "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם". ובכן, פלאי העניק לארכימדס נקודת משען ומנוף. בקצהו האחד של המנוף, שמרחקו מנקודת המשען שווה לרדיוס כדור הארץ (6,400 ק"מ) מונח כדור הארץ, שמסתו 6×1024 ק"ג. בקצהו האחר נמצא ארכימדס, שמסתו 100 ק"ג. בהנחה שארכימדס וכדור הארץ נמצאים בשדה כבידה משותף ושמסת המנוף זניחה, באיזה מרחק מנקודת המשען צריך להימצא ארכימדס כדי להניף את כדור הארץ? איזה מרחק על ארכימדס לעבור כדי להניף את כדור הארץ למרחק של ס"מ אחד? כמה זמן נחוץ לארכימדס לעבור מרחק זה בהנחה שמהירותו היא עשירית ממהירות האור?
פתרון | |
---|---|
|
מחשב קוונטי הוא מחשב המבצע עיבוד נתונים על "ביטים קוונטים" – qubits ומשתמש בתכונות של מכניקת הקוונטים על מנת לבצע עיבוד נתונים יעיל יותר. המחשב הקוונטי מבוסס על אכסון של קיוביטים ופעולה עליהם, באנלוגיה למחשב קלאסי הפועל על ביטים. השוני בין השניים, ומקור הכוח הנוסף של המחשב הקוונטי, נובעים מתופעות הסופרפוזיציה והשזירה המתקיימות עבור קיוביטים.
למרות שידועות בעיות שמחשב הקוונטי יכול לפתור ביעילות גדולה יותר ממחשב קלאסי, יכולתו של מחשב קוונטי אינה בלתי מוגבלת והוא אינו "פתרון קסם" לכל בעיה חישובית. בראש ובראשונה, ידוע כי ההבדל העקרוני בין מחשבים קוונטיים וקלאסיים הוא ביעילות (דהיינו, סיבוכיות) בלבד; כלומר, כל בעיה הניתנת לפתרון על מחשב קוונטי ניתנת לפתרון גם על כל מחשב קלאסי, אם כי ייתכן שהדבר ידרוש משאבים גדולים יותר. גם הפרש היעילות אינו שרירותי – הוא לכל היותר מעריכי, וישנן בעיות אותן מחשב קוונטי אינו יכול לפתור באופן יעיל הרבה יותר ממחשב קלאסי. לא ידוע אם מחשב קוונטי מסוגל לפתור בעיות NP-שלמות בזמן ריצה פולינומי, ומדענים רבים משערים שאין כך הדבר.
לקטעי "הידעת?" נוספים
תאוריות מוצעות:
תאוריה מאוחדת גדולה | תורת המיתרים | תורת M | סימטריית-על | כבידה קוונטית לולאתית
תאוריות שאינן בזרם המחשבה המרכזי:
היתוך קר | התאוריה הדינמית של הכבידה | פירוש העולמות המרובים | אֵתֵר מאיר | אנרגיה אורגונית | תאוריית שדה מאוחד
תורת המיתרים היא תורה פיזקלית המניחה את קיומם של "מיתרים" – אובייקטים פיזיקליים זעירים ביותר בעלי מימד המרכיבים את כל החלקיקים ביקום. מיתרים אלה יכולים להיות "סגורים" משני קצתוותיהם או להית "פתוחים" כך שצורתם ואופי התנודות שלהם מגדירים את ההבדל בין החלקיקים השונים.
תורה זו באה לגשר על הפערים הקיימים בין תורת היחסות לבין תורת השדות הקוונטית ואף על פי שכיום לא ידועה דרך לאמתה נחרצות באופן ניסויי, היא נחשבת ל"מועמדת מובילה" לתפקיד התאוריה המאוחדת הגדולה.
ערכי ליבה
| ||
---|---|---|
פיזיקאים | פיזיקאים • זוכי פרס נובל לפיזיקה | |
חלקיקים | חלקיקים אלמנטריים • חלקיקים מרוכבים • חלקיקים חזויים • רשימת החלקיקים המלאה | |
כוחות היסוד | כוח הכבידה • הכוח האלקטרומגנטי • הכוח הגרעיני החלש • הכוח הגרעיני החזק • הכוח האלקטרו-חלש | |
יחידות מידה | יחידות מידה • יחידות מידה למסה ולמשקל • יחידות מידה לאורך • יחידות מידה למהירות • יחידות מידה לזמן • יחידות מידה לשטח • יחידות מידה לנפח • יחידות מידה לאנרגיה • יחידות מידה לטמפרטורה • מערכת היחידות הבינלאומית | |
תחומים משיקים | אלקטרוניקה • אסטרונומיה • ביופיזיקה • גיאופיזיקה • היסטוריה של הפיזיקה • הנדסה• כימיה • כימיה פיזיקלית • ננוטכנולוגיה • פיזיקה מתמטית • פיזיקה רפואית |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום הפיזיקה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווה דף ערכים מבוקשים אם לא מתייחסים אליו?
- הציעו "תמונה נבחרת" או קטעים חדשים כ"סוגיה נבחרת". תמונות נבחרות וסוגיות נבחרות מוצגות דרך קבע בעמוד הראשי של הפורטל.
- מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים רבים עליהם ניתן לכתוב!
לוח מודעות | |
---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא פיזיקה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)