פורטל:צרפת/מדף הספרים/ספרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גלריית ספרים בנושא צרפת

לעריכת הספרים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

כריכת הספר המקורית בשפת המקור
כריכת הספר המקורית בשפת המקור

מסביב לעולם בשמונים יוםצרפתית: Le tour du monde en quatre-vingts jours) הוא שמו של רומן הרפתקאות בצרפתית שכתב הסופר ז'ול ורן. ספר זה הוא אחד מרבי המכר של מחבר זה. הרומן, שיצא לאור בשנת 1872, לאחר שפורסם בהמשכים באחד מעיתוניו של פייר־ז'ול הצל, מתאר את מסעם מסביב לעולם של הג'נטלמן הבריטי פילְיַאס פוֹג ומשרתו, זַ'אן פספרטו. הוא מסביר לפוג כי אימץ שם זה בשל מנהגו להחליף בתדירות רבה מקצועות - מלוליין קרקס לכבאי ועוד. חלק מקסמו של הרומן נובע מתיאורו של ורן את הבדלי המזג בין פספרטו, המייצג את תכונותיו של בן פריז הצרפתי הפועל בהתאם לרגשותיו וניחן בתושייה הטבעית, ובין פוג, הג'נטלמן האנגלי, קר המזג ובעל התבונה.

הרומן פורס בפני הקורא את העולם, כפי שראה אותו בן המערב בסוף המאה ה־19, את חידושי הטכנולוגיה של אותם הימים ואת ראיית העולם המערבית, בכל הנוגע לתרבויות שונות, באירופה ומחוצה לה. הספר מתאר כיצד הסוחרים והמתיישבים מאירופה מנסים להנחיל את תרבות המערב לעמים "חסרי התרבות", שאת מנהגיהם השונים מנסה ז'ול ורן לחשוף בפני הקורא. הוא פורש, בסגנון המיוחד לו, את המידע הגאוגרפי וההיסטורי של ארצות העולם בתקופתו. בספר מופיעים גם היבטים מדעיים, אך פחות מאשר בספרים אחרים שכתב ורן, כגון מסע לבטן האדמה או אי התעלומות.

הספר אינו רק תיאור מסע, אלא גם תעלומה בלשית העוסקת במרדפו של פיקס, בלש אובססיבי, אחר פוג. פיקס חושד כי פוג הוא שגנב עשרות אלפי לירות שטרלינג מקופת ה"בנק אוף אינגלנד". עלילת משנה נוספת מתארת את התאהבותו של פוג באלמנה הודית, בתו של סוחר פרסי, אותה הציל ממנהג הסאטי.

2

כריכת הספר בשפת המקור
כריכת הספר בשפת המקור

אַבָּא גוֹרְיוֹצרפתית: Le Père Goriot) הוא רומן של הסופר והמחזאי אונורה דה בלזק. הרומן הוא חלק ממכלול הרומנים והסיפורים של באלזאק שזכה לשם "הקומדיה האנושית", ושייך, לפי החלוקה של בלזק עצמו, לקטגוריה "תמונות מהחיים הפרטיים". עלילת הרומן מתרחשת ב-1819, ונסובה אודות שלוש דמויות עיקריות: הקשיש ז'אן יואקים גוריו, המכונה אבא גוריו, פושע נמלט בשם ז'אק קולן, וסטודנט תמים מהפרובינציה בשם אז'ן דה ראסטיניאק. השלושה מתגוררים, יחד עם דמויות נוספות, באכסניה של מאדאם ווֹקה בפריז.

הרומן, שכתיבתו הושלמה בספטמבר 1834, פורסם בין 4 בדצמבר 1834 ל-26 בינואר 1835 בכתב-העת La revue de Paris בארבעה חלקים. הוא נחשב לאחד הרומנים החשובים ביותר של בלזק, שבו עשה הסופר לראשונה שימוש נרחב בדמויות שכבר הופיעו ביצירות קודמות שלו, טכניקה ספרותית שהייתה ייחודית לבלזק. אבא גוריו מייצג את הדגם המובהק של הרומן הריאליסטי, שבלזק נחשב אביו מולידו.

3

מציאת הבקבוק
מציאת הבקבוק

ילדי רב החובל גרנט (בצרפתית: Les Enfants du capitaine Grant) הוא רומן הרפתקאות שנכתב על ידי הסופר הצרפתי ז'ול ורן. הרומן פורסם בין השנים 1867 ל-1868. הספר מתאר את מסע משלחת הלורד אדואר גלֶנֶרבָאן, בספינתו דֶנקֶן, לחילוצו של רב החובל הארי גרנט, אשר ספינתו נטרפה במימי האוקיינוס וממתין לבוא המצילים. ילדיו של רב החובל, מרי ורוברט גרנט, מצטרפים למשלחת החיפוש אחרי אביהם.

תחילתה של העלילה בהפלגת הבכורה של ספינתו של הלורד למפרץ מול עיר הנמל גלאזגו שבסקוטלנד. משתתפי ההפלגה צופים בכריש מיוחד במינו השוחה מולם. הכריש ניצוד ובבטנו הם מגלים בקבוק ובו מגילות בשלוש שפות, ובהן מבקש הקפטן גראנט כי יחושו להצילו. המגילות ניזוקו מאוד מהשהייה בים ולכן מתקשים אנשי צוותו של הלורד לפענח את המיקום בו נמצא רב החובל. הנתון הודאי היחיד הוא כי הוא נמצא אי שם בדרום כדור הארץ, בקו הרוחב 37°.

גלברבאן מרכיב משלחת ויוצא עם ספינתו למרחבי האוקיינוס השקט. הם מסיירים בכדור הארץ בשלושה אזורים:

  1. תחילה הם מגיעים לצ'ילה שבדרום אמריקה. שם הם מחליטים לעבור בדרך היבשה, מהרי האנדים עד לערבות הפמפס שבארגנטינה. בדרך יפגשו באיתני הטבע: רעידות אדמה, להקות זאבים טורפים ושיטפונות ענקיים.
  2. הם מפליגים לדרום אוסטרליה. גם שם ינועו מחוף לחוף. בדרך יפגשו את התושבים המקומיים ואת המהגרים מאנגליה, כולל חבורת פושעים המתנכלת להם.
  3. הם נותרים ללא הספינה ומבקשים לשוב לאנגליה באמצעות אוניה המפליגה מניו זילנד. אבל במקום להגיע לנמל אוקלנד הם נופלים בשבי המאורים. הם ניצלים באמצעות ספינתם "דנקן", שסברו שנחטפה. במקרה הם מגיעים לאי בו נמצא הקפטן גראנט.

4

הגרסה הראשונית של "בעקבות הזמן האבוד" עם הערות בכתב של מרסל פרוסט
הגרסה הראשונית של "בעקבות הזמן האבוד" עם הערות בכתב של מרסל פרוסט

בעקבות הזמן האבודצרפתית: À la recherche du temps perdu; בתרגום מדויק יותר: "בחיפוש אחר הזמן האבוד") היא סדרה של שבעה רומנים שכתב מרסל פרוסט, המהווים את יצירתו העיקרית. מחזור זה כולל שבעה רומנים, שנכתבו בגוף ראשון וכוללים חומר אוטוביוגרפי של פרוסט, הכוללים כ-3,200 עמודים ויותר מ-2,000 דמויות.

הספר זכה להכרה מתעצמת ומופיע במקום השני ברשימת 100 הספרים של המאה של לה מונד, במקום השמיני ברשימת עשרת הספרים הטובים ביותר בכל הזמנים של טיים מגזין וגם במקום השני ברשימת 100 הספרים הטובים ביותר בכל הזמנים.

חלקי המחזור:

  1. בצד של סוואן (Du côté de chez Swann) – הופיע לראשונה ב-1913 וב-1919 הודפסה גרסה מתוקנת;
  2. בצֵל עלמות מלבלבות (À l'ombre des jeunes filles en fleurs) – הופיע ב-1919 וזכה בפרס גונקור באותה שנה;
  3. 'The Guermantes Way (Le Côté de Guermantes) – רומן בשני כרכים, שהופיעו בשנים 1920 ו-1921;
  4. שמות מקומות: המקום (Sodome et Gomorrhe; התרגום המדויק הוא "סדום ועמורה") – הופיע בשני כרכים בשנים 1921 ו-1922;
  5. השבוי (La Prisonnière) – הופיע ב-1923;
  6. אלברטין איננה (Albertine disparue; במקור נקרא La Fugitive) – הופיע ב-1925;
  7. הזמן שנמצא (Le Temps retrouvé) – הופיע ב-1927.

5

הזר (בצרפתית L'Étranger) הוא רומן מאת אלבר קאמי שיצא לאור בפריז ביולי 1942, בזמן מלחמת העולם השנייה. הספר מספר בגוף ראשון את קורותיו של מרסו, צעיר צרפתי שחי באלג'יר ומתפרנס מעבודתו כפקיד. הרומן נפתח במילים "היום אמא מתה. או אתמול, אני לא יודע". האדישות שמציג מרסו ביחס למות אמו מאפיינת את דמותו לאורך כל הספר. הוא לא מפגין אף רצון עז או התעניינות יוצאת דופן במה שקורה לו. מעשיו האזוטריים ומגעיו האנושיים הסבילים והמקריים, שהוא מתאר במשפטים קצרים, נעדרים כל מטרה, שאיפה או סיבה. בשיאה של העלילה נתקל מרסו בערבי בקרבת מעיין מים, בטיול על חוף הים, ויורה בו למוות "בגלל השמש". בעקבות הרצח נעצר מרסו. בהמשך הספר הוא מתאר את שהותו ומחשבותיו בבית המעצר ובמשפט.

הרומן הוא ביטוי ספרותי לתורת האקזיסטנציאליזם של קאמי. כמה חודשים לאחר צאת "הזר" יצאה לאור המסה "המיתוס של סיזיפוס" מאת קאמי, בה הוא פורש את התאוריה האקזיסטנציאליסטית שעמדה מאחורי כתיבת "הזר", שבמרכזה מושג האבסורד. הרומן נתפש גם כמבטא את הוויכוח בין סארטר לקאמי בשאלת האדם האותנטי והטבעי, על רקע תפיסתו של רוסו את טבע האדם.

חוקרי ספרות רבים טוענים שמלבד תפיסת העולם המרכזית מתנסחות ברומן גישות ביקורתיות רבות, ומובעת בו ביקורת על מערכת המשפט הצרפתית, על הדת, מוסדות המדינה, התקשורת והדמוקרטיה.

הספר נבחר במקום ראשון ברשימת 100 הספרים של המאה של לה מונד.