פורטל:קולנוע/הידעת?/קטעי הידעת?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1
נתן אקסלרוד

בשנת 1927 החליטו נתן אקסלרוד וירושלים סגל לצלם את הסרט העלילתי העברי הראשון. עלילת הסרט, "החלוץ", תיארה את חייו של חלוץ רעב ללחם הפוגש בת איכר יפהפייה ומגשים את חלומותיו. סגל מימן את הפקה, אקסלרוד צילם, והבמאי היה אלכסנדר פן. סגל ביקר באתר הצילומים ברחובות וגילה כי בת האיכר שאמורה הייתה לרכוב על סוסה אצילית, מצולמת על סוסת עבודה בהריון מתקדם. חוסר המקצועיות הרתיח אותו והוא הפסיק את הצילומים. כך זכה הסרט עודד הנודד, שצילם אקסלרוד בשנת 1932 לתואר "הסרט העברי הראשון". מן הסרט "החלוץ" נותר קטע בן 25 דקות, שעלה באש בדליקה שהייתה במשרדו של סגל ב-1965.

עריכה | תבנית | שיחה
2
Kolnoa Eden.JPG

קולנוע עדן בנווה צדק הוא בית הקולנוע הקבוע הראשון בארץ ישראל. הוא נפתח בשנת 1914 כראינוע ופעל עד 1974. זמן קצר לאחר פתיחתו פרצה מלחמת העולם הראשונה, והשלטונות העות'מאנים החרימו את מקרנת הסרטים מפני שחשדו שהיא משמשת כמשדר אלחוטי שמעביר מידע לצבא הבריטי. פעילותו חודשה רק לאחר שהבריטים כבשו את תל אביב.

עריכה | תבנית | שיחה
3
סידני פואטייה (משמאל) עם הארי בלפונטה וצ'רלטון הסטון

סידני פואטייה היה השחקן האפרו-אמריקני הראשון שזכה בפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר, כאשר קיבל את הפרס ב-1963 על משחקו בתפקיד הראשי בסרט "חמש נזירות וגבר אחד". 39 שנים מאוחר יותר, ב-2002, קיבל פואטייה אוסקר נוסף, הפעם על מפעל חיים, והיה זה בטקס בו זכה השחקן האפרו-אמריקני השני בפרס, דנזל וושינגטון, וכן האישה האפרו-אמריקנית הראשונה, האלי ברי.

עריכה | תבנית | שיחה
4
אלפרד היצ'קוק

את הסרט "האיש שידע יותר מדי" ביים אלפרד היצ'קוק פעמיים. לראשונה באנגליה ב-1934 ובשנית בהוליווד ב-1956. בגרסה האנגלית השתתף השחקן הגרמני-יהודי פיטר לורה, המוכר יותר בזכות תפקידו ביצירת המופת M של פריץ לאנג מ-1931, אשר ברח שנה קודם לכן מגרמניה עם עליית הנאציזם. בגרסה ההוליוודית, הנוצצת יותר, השתתפו ג'יימס סטיוארט ודוריס דיי, שגם ביצעה לראשונה את להיטה המפורסם "קה סרה סרה" (מה שיהיה יהיה).

עריכה | תבנית | שיחה
5 ב-27 בנובמבר 2007 פורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" מודעת אבל פיקטיבית שנשאה את שמו של "אברהם אזולאי", גיבור סרטו של אפרים קישון "השוטר אזולאי". ברשימת ה"אבלים" הופיעו שמותיהם של שבעה שוטרים מנהריה, שכונו בשם "השוטרים הנוקמים", ונחשדו בניסיון לפגוע בעבריין בעיר. בכך הופר צו איסור פרסום שהטיל בית המשפט על שמות החשודים. עריכה | תבנית | שיחה
6
ניקולס קייג'

שמו המקורי של שחקן הקולנוע ניקולס קייג' הוא ניקולס קים קופולה, והוא אחיינו של במאי הקולנוע המפורסם פרנסיס פורד קופולה. קייג' החליט בשלב מוקדם בקריירה שלו, לשנות את שם משפחתו על מנת לפלס את דרכו בעסקי הקולנוע בכוחות עצמו ומבלי להסתמך על המוניטין המשפחתי.

עריכה | תבנית | שיחה
7
פירס ברוסנן גילם את דמותו של ג'יימס בונד בכמה סרטים

נעימת הנושא של סרטי ג'יימס בונד חוברה על ידי המלחין מונטי נורמן, על אף שרבים מייחסים את חיבורה למלחין ג'ון בארי. בארי נשכר על ידי מפיקי הסרט כדי לעבד ולתזמר מחדש כמה מן הקטעים בהפסקול של ד"ר נו, לאחר שלא היו מרוצים מעבודתו של נורמן. כאשר העיתון לוס אנג'לס טיימס פרסם במאמר כי בארי הוא המחבר, תבע נורמן את העיתון על סך 30,000 ליש"ט וזכה.

עריכה | תבנית | שיחה
8
James Dean in Rebel Without a Cause trailer.jpg

בסרט מרד הנעורים, קיימת ביקורת, המוסווית בין השורות באופן המתחייב בסרטים משנות החמישים: ביחס לנער ההומו. גיבור הסרט הוא ג'ים (השחקן ג'יימס דין). בסרט מתואר נער עדין המאוהב בו, ודחוי חברתית, בין השאר בגלל אותה התנהגות ספק עדינה - ספק נשית. נער זה מוכן לתת כה הרבה על מנת להתקבל על ידי החברה ולקבל מעט חיבה, ולשווא. הוא מנודה חברתית על ידי הכלל, הולך אחרי ג'ים גיבור הסרט, גם כאשר ג'ים נותר לבדו, ובסופו של הסרט נורה למוות.

כך, מבלי שהמילה "הומוסקסואליות" תאמר בסרט, קיימת כאן גם אמירה חברתית שהקדימה את זמנה ב־30 שנה, תוך ביקורת על החברה הלא סובלנית, הדוחה אדם בגלל שונותו ובגלל אי הבהירות המגדרית שהוא מקרין.

עריכה | תבנית | שיחה
9
שמי הוא בונד, ג'יימס בונד

דמותו של הסוכן החשאי ג'יימס בונד, "נולדה" בראשו של הסופר איאן פלמינג כשהחל לכתוב את ספרו הראשון "קזינו רויאל" ב-1952. לאחר מלחמת העולם השנייה עבר פלמינג להתגורר בג'מייקה, ועסק גם בצפרות. כך התוודע לספר עופות האיים הקריביים, שנכתב על ידי אורניתולוג (חוקר עופות) אמריקאי בשם ג'יימס בונד. איאן פלמינג החליט לקרוא לגיבור ספרו על פי שמו, וכך כתב לאשתו של בונד האמיתי: "שם זה - קצר, לא רומנטי, אנגלו-סקסי, ויחד עם זאת גברי - הוא בדיוק השם שהיה נחוץ לי". לג'יימס בונד האמיתי (19001989) לא היה כל קשר לעולם הריגול. הוא נולד והתגורר רוב שנותיו בפילדלפיה, וזכה במדליות ממוסדות אקדמאיים שונים, כהוקרה על עבודתו בחקר העופות. בתחילת הסרט ה-20 בסדרת ג'יימס בונד, "למות ביום אחר", נראה השחקן פירס ברוסנן - המגלם את דמותו של הסוכן ג'יימס בונד - מעיין בספר "עופות האיים הקריביים".

עריכה | תבנית | שיחה
10 לעיתים, קולנוענים חותמים על יצירותיהם בשמות עט. כך למשל, מספר במאים והראשון שבהם דון סיגל, שסירבו לקבל קרדיט על סרטיהם, נהגו להעביר אותו לדמות הבדיונית אלן סמית'י. במקרה אחר, התסריטאי רוברט טאון לא היה מרוצה מעבודתו בהפקת "גרייסטוק", ונתן את ההכרה עליה לכלבו שאף היה מועמד לפרס האוסקר. צ'ארלי קאופמן הגדיל לעשות וחלק את ההכרה על תסריטו לסרט אדפטיישן עם אחת הדמויות שיצר, אח תאום בדיוני בשם דונלד. אותו דונלד קאופמן זכה במספר פרסים, ביניהם גלובוס הזהב. עריכה | תבנית | שיחה
11
מל ברוקס

ב־1968 יצא סרטו הסאטירי של מל ברוקס "המפיקים", המספר את סיפורם של שני מפיקים מברודוויי אשר לצורכי מס מעלים מחזמר בו מככבים נאצים מרקדים כדי שזה יגרום להם להפסדים; בניגוד לתוכניותיהם המחזמר הצליח. סרטו של ברוקס נחל הצלחה רבה והפך עם השנים לסרט פולחן. ברבות השנים הסרט עובד למחזמר אשר גרף תריסר פרסי טוני והוצג אף בישראל בכיכובו של שלמה בראבא. ב־2005 השלימה יצירתו המקורית של ברוקס מעגל והמחזה המצליח הופק מחדש לסרט בצורה המדויקת של המחזמר.

עריכה | תבנית | שיחה
12
אלפרד היצ'קוק

במאי הקולנוע אלפרד היצ'קוק הופיע למשך כמה שניות בתפקיד אורח ב-37 מתוך 52 סרטיו ששרדו. כאשר ביים בשנת 1944 את הסרט "סירת הצלה" המתרחש בסירה בלב ים, פתר את בעיית "הופעת האורח" באמצעות עיתון שקורא אחד הגיבורים, בו מופיעה תמונתו של היצ'קוק בפרסומת לשומרי משקל.

עריכה | תבנית | שיחה
13
מטילי זהב

שוד מאגרי זהב הצית מאז ומתמיד את דמיונם של תסריטאי ובמאי קולנוע. בסרט "גולדפינגר", בכיכובו של שון קונרי, הנחשב לסרט הקולנוע שקיבע את שגעון סדרת סרטי ג'יימס בונד, מנסה הנבל התורן לפוצץ פצצה מלוכלכת במטמון הזהב הגדול ביותר של הממשל הפדרלי של ארצות הברית בפורט נוקס, ולהפוך אותו לרדיואקטיבי כדי שערך הזהב ברשותו ירקיע שחקים. בסרט "מת לחיות 3", בכיכובו של ברוס ויליס, שודדת חבורת הנוכלים את מאגר הזהב הגדול בעולם, הנמצא בבנק המרכזי של ארצות הברית במנהטן שבעיר ניו יורק, בעזרת פעולות הסחה. במציאות, רוב הזהב בכספות הבנק המרכזי של ארצות הברית מופקד בידי בנקים מרכזיים זרים ומוסדות פיננסיים אחרים.

עריכה | תבנית | שיחה
14
קתרין ביגלו, האישה היחידה שזכתה בפרס אוסק לבמאי הטוב ביותר

ברוב הקטגוריות הבולטות של פרס אוסקר קיימים שני פרסים, המחולקים לפי מגדר - לגברים ולנשים; כך הוא הדבר בפרסים לשחקן ולשחקנית הטובים ביותר, וכן גם עבור שחקן המשנה ושחקנית המשנה.
עם זאת, בקטגוריה היחידה הנוספת שמוקדשת למבצע ולאו דווקא ליצירה - פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר - אין הפרדה שכזו. בפרס זכתה אישה פעם אחת בלבד - קתרין ביגלו, ורק 3 נוספות היו מועמדות לו: לינה ורטמילר, ג'יין קמפיון וסופיה קופולה. כך גם בפרסי קולנוע חשובים רבים אחרים, כגון פרס באפט"א הבריטי: סופיה קופולה הייתה האשה היחידה שזכתה, ובמקרה זה גם היחידה שהייתה מועמדת לזכייה בפרס זה. בפרס גלובוס הזהב זכתה אישה אחת - ברברה סטרייסנד בשנת 1983, ומלבדה גם קופולה וקמפיון היו מועמדות.

עריכה | תבנית | שיחה
15
אנג'לינה ג'ולי, 2005

לעיתים מפיקי קולנוע נאלצים להחליף שחקן או שחקנית בסרטם. כך היה עם "ונדטה", שצילומיו החלו עם ג'יימס פיורפוי כדמות המפתח, אך הושלמו עם הוגו ויבינג, לאחר שהראשון פרש. עם זאת, בסרט זה הדבר עורר קושי מינימלי - דמותו של הגיבור האנרכיסטי עוטה מסכה במשך כל הסרט. מקרה אחר הוא סרטו האחרון של ברנדון לי - "העורב". לי נהרג במהלך הצילומים וכפיל ניצב במקומו לצורך צילום חלק מהסצינות. מקרה מורכב יותר הוא "אדווין א. סלט", סרט הנמצא בשלבי קדם הפקה - בו היה אמור לככב טום קרוז כמרגל מטעם ה-CIA. בטרם החלו הצילומים הלה פרש ובמקומו החליטו המפיקים ללהק את אנג'לינה ג'ולי, ובכך להורות על שינוי מין הדמות הראשית, שכתוב התסריט ואף שינוי שם הסרט.

עריכה | תבנית | שיחה
16 "הר ברוקבק" הוא סרט קולנוע אמריקאי עתיר פרסים, של הבמאי אנג לי משנת 2005.

הסרט מתאר מערכת יחסים רומנטית הומוסקסואלית בין שני בוקרים במערב התיכון של ארצות הברית בשנות ה-60, ה-70 וה-80 של המאה ה-20.

הביקורת החברתית על נושאו של הסרט הייתה רבה. מספר קבוצות של נוצרים פונדמנטליסטים בארצות הברית הוקיעו את הסרט כסרט לא מוסרי, ומספר בתי קולנוע, כמו במדינת יוטה, סירבו להקרינו בטענת "חוסר מוסר". בנוסף, כתבים שונים ברשת החדשות פוקס העירו כי הסרט מיועד לשרת אג'נדה מסוימת של ארגונים פרו-הומוסקסואליים, והמליצו לצופים לראות במקומו את הסרט בעל האוריינטציה הנוצרית - "האריה, המכשפה וארון הבגדים" (וכן העירו שהסרט הנוצרי ראוי יותר לאוסקר מאשר "הר ברוקבק").

למרות ביקורות אלה, היה זה סרט הקולנוע הראשון והיחיד עד כה המתאר אהבה רומנטית בין זוג גברים, שזכה במספר פרסי אוסקר, וכן בפרס גלובוס הזהב ובפרס באפט"א.

עריכה | תבנית | שיחה
17
Vader-grotesque-washington001.jpg

אחד ממגוון הגרוטסקים שחצובים על הקתדרלה הלאומית של וושינגטון הוא בצורת ראשו של דארת' ויידר, דמות בדיונית מסרטי מלחמת הכוכבים של ג'ורג' לוקאס.

עריכה | תבנית | שיחה
18
שמלתה המתנופפת של מרילין מונרו

שדרת לקסינגטון מהווה רקע לסצנה המפורסמת של מרילין מונרו בסרטה "חטא על סף ביתך" משנת 1955, בה היא עומדת מעל פתח אוורור של הרכבת התחתית בניו יורק, והרוח מהרכבת החולפת מעיפה מעלה את שמלתה. הסצנה המקורית צולמה ב-15 בספטמבר 1954, במפגש השדרה עם רחוב 52, אולם לא ניתן היה להשתמש בה בסרט בשל רעשי הדיבור של אלפי הצופים שעמדו סביב, ובהם גם בעלה דאז של מרילין מונרו, שחקן הבייסבול ג'ו דימאג'יו, שנוכחותו הפריעה למונרו. בסופו של דבר נעשה שימוש בסצנה שצולמה באולפן קולנוע‏‏.

עריכה | תבנית | שיחה
19 נושאי דת ואמונה, כמו גם קונפליקטים בין טוב ורע, הם נראטיב שיח שגור בקולנוע. עם זאת, סרט הקולנוע הראשון בו הופיע אלוהים יצא רק בשנת 1950, יותר ממחצית המאה מאז המצאת הקולנוע. לעומתו, השטן כיכב כבר בסרטים האילמים הראשונים, עוד בשלהי המאה ה-19. הראשון לגלם את דמותו היה חלוץ הקולנוע הפנטסטי ז'ורז' מלייס, אשר עוד ב-1896, הופיע בעצמו בדמות השד מפיסטו, בסרט קצר בן שתי דקות, אשר נחשב לראשון סרטי האימה. עריכה | תבנית | שיחה
20
Shawn Fanning, Joi Ito.jpg

שון פנינג, מפתח השירות "נפסטר", הופיע בהופעת אורח, בתפקיד עצמו, בסרט "הג'וב האיטלקי" (2003). בסרט, סת' גרין האשים את פנינג בגניבת נפסטר ממנו בזמן שהוא ישן. באנגלית המילה "nap" משמעותה "שינה". בסרט נעשה משחק מילים, ונאמר שמקור המילה Napster הוא במילה "nap".

עריכה | תבנית | שיחה
21
אלפרד היצ'קוק

כאשר עסק בצילום סרט הקולנוע "מזימות בינלאומיות" ב-1959 ביקש הבמאי אלפרד היצ'קוק לצלם במטה האומות המאוחדות אשר בניו יורק, אך האו"ם סירב לבקשתו. במקום זאת החליט היצ'קוק לצלם את כוכב הסרט קרי גרנט בעזרת מצלמה נסתרת על מדרגות הבניין. כדי להשלים את התפאורה עבור סצנה המתרחשת בתוך הבניין, צילם הבמאי בחשאי את לובי הכניסה בעודו מתחזה לתייר. ב-2005 אישר האו"ם לסידני פולאק, לצלם בבניין את סרטו "מזימות זרות" בכיכובה של ניקול קידמן ששיחקה בסרט מתורגמנית הנקלעת למזימת רצח.

עריכה | תבנית | שיחה
22
Taylor, Elizabeth posed.jpg

שחקנית הקולנוע אליזבט טיילור, שנפטרה בשנת 2011, ביקשה בצוואתה כי הלוויתה תחל ב"איחור אופנתי" של כ-15 דקות - לאחר שכל האורחים יגיעו אל בית הקברות.

עריכה | תבנית | שיחה
23
מטוס הקאסה 2111

מפציץ ההיינקל He 111 הגרמני היה אחד המטוסים המזוהים ויזואלית עם הקרב על בריטניה בשל צורתו הייחודית - חרטום המפציץ עוצב כחממה והיה בצורת קליע שקוף. בשנת 1943 קיבלה ספרד רישיון לייצר את המטוס, והמשיכה בייצורו תחת השם "CASA 2111" עד לאמצע שנות ה-70. המטוס הספרדי היה זהה מבחינה חיצונית למפציץ הנאצי, אך השתמש במנוע רולס-רויס מרלין בריטי. בשנת 1969 צולם בבריטניה הסרט "הקרב על בריטניה". יוצרי הסרט ניסו לאתר את כל מטוסי מלחמת העולם השנייה שנותרו שמישים, לצורך צילומי הסרט, והרכיבו מחדש "לופטוואפה" בן כמאה מטוסים. מסתבר שממטוס ההיינקל He 111 קשה היה לאתר מטוס שמיש לצורך צילומי הסרט. בסופו של דבר השתמשו מפיקי הסרט במפציץ הספרדי, הנושא מנוע בריטי, על מנת לדמות את מטוס ההיינקל.

עריכה | תבנית | שיחה
24
מטוס הקאסה 2111

שמו של היישוב סִינֶמַה (Cinema), השוכן בפרובינציה קולומביה הבריטית שבמערב קנדה, מעיד על חלומו של המייסד להקים במקום תעשיית קולנוע קנדית. לויד צ'מפליין, שייסד את היישוב בשנת 1915, העניק לו את השם סינמה בשנת 1924, לאחר שחזר מביקור ארוך בהוליווד. הוא ניסה להקים את "הוליווד הקנדית" בקולומביה הבריטית, חיבר תסריטים לסרטים אפשריים וגייס עובדים אותם רצה לשלב בתעשיית הקולנוע העתידית. הניסיון כשל, ותעשיית הקולנוע של סינמה לא הפיקה ולו סרט אחד.

עריכה | תבנית | שיחה
25
צילום והקלטת האריה "ג'קי", בשנת 1928, עבור גרסה של הלוגו "ליו האריה", של חברת MGM

בדרך כלל, כאשר מצולמים אריות בסרטי טבע, הם מצולמים מרחוק, בעזרת עדשה טלסקופית. לא כך היה הדבר, כאשר צולם ליו האריה עבור הלוגו של חברת סרטי הקולנוע MGM. בצילום לוגו זה, נצמד צוות ההפקה אל אריה מאולף, למרות הסכנה שבדבר. זאת ועוד, ללוגו הזה צולמו גרסאות רבות, עם אריות שונים, שצוות ההפקה נאלץ להיצמד אליהם שוב ושוב. הגרסה המקורית של הלוגו צולמה עם אריה, ששמו הפרטי היה "סלאטס", בשנת 1916. סלאסט לא נדרש לשאוג, כי בתקופת זו צולמו סרטים אילמים. בשנת 1928 צולמו והוקלטו האריות ג'קי וטלי, שבצילומיהם השתמשו לסירוגין. בשנות ה-30 צולמו קופי וטנר ובשנות ה-50 ג'ורג' וליו. למעשה, ליו, ששמו הפרטי הפך לכינוי של הלוגו, היה האריה האחרון שצולם עבורו. אולם הוא לא היה האריה האחרון שקולו הוקלט עבורו. בשנת 1983 הוחלף קול השאגה שבלוגו, לקולו של אריה שמיני, ששמו הפרטי אינו ידוע.

עריכה | תבנית | שיחה
26
מוני מושונוב וליאור אשכנזי בסרט מתנה משמיים, שבו הם מדברים גאורגית יהודית.

בסרט הקולנוע "המרדף אחר אוקטובר האדום" הדמויות מדברות אנגלית ורוסית לסירוגין, אולם השחקנים מדברים רק באנגלית. מהצופים נדרש לדמיין שחלק מהאנגלית שהם שומעים היא רוסית. בניגוד לזה, בסרט "אירופה אירופה", שבו הדמויות מדברות לסירוגין בגרמנית, פולנית ורוסית, הקהל אכן שומע שפות אלו. זאת למרות שליהוק שחקנים רב לשוניים הצליח רק באופן חלקי. מדובבים הוקלטו על קטעי הסרט, שהשחקנים לא ביטאו היטב. ישנם סרטים, כמו "אהבה גנובה", "מתנה משמים", "חתונה מאוחרת" או "ארץ חדשה", שהשחקנים מדברים בהם בשפות מגוונות לאחר שלמדו אותן לצורך ההפקה. אולם, ריאליזם בקולנוע לא חייב להיווצר דווקא באמצעים ריאליים. בסרט האמריקני הגרוטסקי בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן, הדמויות חדלות מדי פעם מלדבר אנגלית ומדברות ביניהן קזחית, אלא שאף אחד מהשחקנים אינו מדבר קזחית באמת. סשה ברון-כהן מדבר עברית כאילו היא קזחית, והאחרים עונים לו בארמנית וברומנית, כאילו הם מדברים קזחית.

עריכה | תבנית | שיחה
27
ברוס וברנדון לי

שחקן הקולנוע ואמן הלחימה ברוס לי מת בגיל צעיר, כתוצאה ממפרצת במוחו, בזמן צילומי הסרט "משחק המוות". הסרט הושלם בעזרת כפיל. גם בנו של ברוס לי, ברנדון לי, היה שחקן קולנוע ואמן לחימה, שמת בזמן צילום סרט קולנוע; הסרט "העורב", המבוסס על קומיקס בשם זה. בסרט "העורב" ישנה סצנה בה דמותו של ברנדון נורית מאקדח מטווח קרוב. במהלך צילומי הסצנה נהרג ברנדון לי כתוצאה מירי האקדח, שהכיל כדורים שהוצא מהם אבק השרפה על ידי צוות הפעלולים של הסרט. הסרט שהיה לקראת שלבי הסיום הושלם כשדמותו של לי הוחלפה על ידי כפיל ואפקטים חזותיים. ברנדון לי מת ב-31 במרץ 1993 בגיל 28, 17 ימים לפני חתונתו המתוכננת עם חברתו אלייזה. הסרט יצא לאור ב-1994 והוקדש ללי וחברתו אלייזה. הסרט זכה לביקורות טובות מאוד ואף זכה בארבעה פרסי סאטורן.

עריכה | תבנית | שיחה
28
וולט דיסני

"ספינת הקיטור וילי" הוא סרט אנימציה קצר משנת 1928, בבימוים של וולט דיסני ואב אייוורקס. סרט זה, שנודע כסרט שהציג לציבור את דמותו של מיקי מאוס ושל חברתו מיני, נודע כאחד הסרטים המצוירים הראשונים עם ערוץ שמע מסונכרן, והסרט המצויר הראשון ששילב פסקול מלא. בתחילת ההפקה היו האנימטורים בספק כי סרט מצויר עם פסקול ייראה אמין. על כן, לפני שהופק לסרט פסקול, דיסני ערך הקרנת מבחן מול קהל, כשאת הסרט מלווה נגינה של להקה חיה. אב אייוורקס פרש סדין מאחורי מסך ההקרנה, ומאחורי הסדין ישבו הנגנים, כולל אייוורקס עצמו, בניגון על סירים ומחבתות. לצדם וולט דיסני היה אמון על דיבוב הדיאלוג הדל שבסרט, בעיקר נהמות, קולות צחוק וצווחות. תגובת הקהל הייתה חיובית ביותר, ועודדה את דיסני להשלים את הסרט. בהעלותו זיכרונות מהקרנה זו, אמר אייוורקס כי "ההשפעה שהייתה לסרט על הקהל הקטן שלנו הייתה לא פחות ממחשמלת. הם הגיבו כמעט באופן אינסטינקטיבי לשילוב זה של קול ותנועה". לאחר מכן הצטרף לקהל בצפייה בסרט ואמר כי "לעולם לא התרגשתי כך לפני כן בחיי. שום חוויה שחוויתי לאחר מכן לא השתוותה לכך."

עריכה | תבנית | שיחה
29
-
הוספה
30
-
הוספה
31
-
הוספה
32
-
הוספה
33
-
הוספה
34
-
הוספה
35
-
הוספה
36
-
הוספה
37
-
הוספה
38
-
הוספה
39
-
הוספה
40
-
הוספה
41
-
הוספה
42
-
הוספה
43
-
הוספה
44
-
הוספה
45
-
הוספה
46
-
הוספה
47
-
הוספה
48
-
הוספה
49
-
הוספה
50
-
הוספה
51
-
הוספה
52
-
הוספה
53
-
הוספה
54
-
הוספה
55
-
הוספה
56
-
הוספה
57
-
הוספה
58
-
הוספה
59
-
הוספה
60
-
הוספה
61
-
הוספה
62
-
הוספה
63
-
הוספה
64
-
הוספה
65
-
הוספה
66
-
הוספה
67
-
הוספה
68
-
הוספה
69
-
הוספה
70
-
הוספה
71
-
הוספה
72
-
הוספה
73
-
הוספה
74
-
הוספה
75
-
הוספה
76
-
הוספה
77
-
הוספה
78
-
הוספה
79
-
הוספה
80
-
הוספה
81
-
הוספה
82
-
הוספה
83
-
הוספה
84
-
הוספה
85
-
הוספה
86
-
הוספה
87
-
הוספה
88
-
הוספה
89
-
הוספה
90
-
הוספה
91
-
הוספה
92
-
הוספה
93
-
הוספה
94
-
הוספה
95
-
הוספה
96
-
הוספה
97
-
הוספה
98
-
הוספה
99
-
הוספה
100
-
הוספה