פורטל:רוסיה/הידעת?/קטעי הידעת?

לקט קטעי "הידעת?"

1	כנסיית ואסילי הקדוש העיר מוסקבה הייתה ידועה בעבר בכינוי "סורוק סורוקוב" (ארבעים פעם ארבעים), על שום כיפות הבצל הרבות של כנסיות שעיטרו את קו השמים שלה.	עריכה | תבנית | שיחה
2	סטלין הקים ברחבי מוסקבה שבעה גורדי שחקים מעוטרים שנקראו "שבע האחיות של סטלין" - 7 גורדי שחקים בסגנון גותי-סטליניסטי שאפיינו את האדריכלות הקומוניסטית שנקראה בשם: "קלסיציזם סטליניסטי" או: "אדריכלות סטליניסטית" (סגנון שהיה בכל מדינה קומוניסטית). הבניין הראשי של אוניברסיטת מוסקבה שהוקם בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 נתן השראה לסטלין להקמתם של גורדי שחקים סובייטיים ברחבי מוסקבה ולאחר מכן במדינות קומוניסטיות ושהיו התשובה הקומוניסטית לסגנון גורדי השחקים האמריקאי.	עריכה | תבנית | שיחה
3	רציף האדמירליות בשעה 23:15, ב-21 ביוני. תופעת טבע מעניינת הקיימת בסנקט פטרבורג היא "לילות לבנים". מיקומה היחסי של העיר בצפון כדור הארץ גורם לכך שבמאי וביוני עת הדמדומים נמשכת כל הלילה.	עריכה | תבנית | שיחה
4	בית הכנסת קורל הגדול אחרי יסוד העיר ב-1703 הותר להתיישב בה רק ליהודים שהמירו דתם, או לפי היתר מיוחד מהצאר. קצת אירוני, אך המפקד הראשון של משטרת סנקט פטרבורג היה דווקא יהודי מומר בשם אנטואן דיווער. אחרי חלוקת פולין ב-1795 לעיר הגיע משלחת יהודית כדי לדון בזכויותיהם של אחיהם, למעשה הם הניחו את היסוד לקהילה היהודית. ב-1893 נבנה בית הכנסת קורל הגדול, שהכיל 1,200 מקומות.	עריכה | תבנית | שיחה
5	הטבלה המחזורית בשנת 1863 התמנה דמיטרי מנדלייב לפרופסור לכימיה באוניברסיטה של סנקט פטרבורג. כמורה, חסר לו ספר לימוד מעודכן, וכשניסה לכתוב ספר כזה, לא הצליח להתמודד עם התוהו ובוהו ששרר אז בדיסציפלינה. מראשית המאה ה-19 ועד מחציתה, הוכפל מספר חומרי היסוד הכימיים המוכרים. אך הידע שהצטבר עליהם היה מגובב. מנדלייב סירב להאמין, שהעולם מורכב מאוסף מקרי של חלקיקים רבים מגוונים. הוא חיפש סדר ופשטות. מנדלייב אהב לשחק סוליטר, וגם למחקר ניגש כאל משחק קלפים. לכל אחד מ-63 היסודות שהכיר, הוא הכין כרטיס עם שמו ותכונותיו, ופרש את הקלפים שוב ושוב, בדרכים שונות. ביום שני, 17 בפברואר 1869, גילה מנדלייב, שכאשר היסודות מסודרים בסדר עולה של משקלים אטומיים (מאטום המימן, שלו ייחס את הערך 1, ועד ליסוד עופרת - שהאטום שלו כבד ממימן פי 207), הם מתחלקים, באופן מחזורי, לקבוצות עם תכונות חומר דומות. כך, בשל צורך דידקטי, מנדלייב ניסח את פריט המידע החשוב והשימושי ביותר לכימאים – הטבלה המחזורית	עריכה | תבנית | שיחה
6	בלהיטה של להקת פט שופ בויז הלונדונית, "West End Girls", המדבר על בחורות מרובע וסט אנד בעיר, ישנה שורה בה נאמר: "From Lake Geneva to the Finland station", דהיינו, מאגם ז'נבה לתחנת פינלנד. אולם, כנראה שהעיר שהינה חלק מנושא השיר, אינה קשורה לא לאגם ז'נבה ולא לתחנת פינלנד. למעשה, השורה רומזת על חזרה מגלות כפוייה תוך דימוי לחזרתו של לנין מהגלות הפוליטית בשווייץ, בעקבות מהפכת פברואר של 1917 בה ויתר הצאר ניקולאי השני על כסאו. בעת מלחמת העולם הראשונה, שהה לנין בגליציה שתחת שליטת אוסטריה, כנתין אויב עבר לשווייץ הנייטרלית ובה שהה עד מהפכת פברואר 1917. לנין וקבוצה של סוציאליסטים אחרים קיבלו היתר מגרמניה, שקיוותה להחליש באמצעותם את מאמצי המלחמה של יריבתה, לחזור דרכה לרוסיה בקרון רכבת מיוחד, והגיעו לתחנת פינלנד שבפטרוגרד ב-3 באפריל.	עריכה | תבנית | שיחה
7	גריגורי פרלמן הוא מתמטיקאי יהודי, יליד סנקט פטרבורג, שפרסם בשנים 2003-2002 הוכחה להשערת פואנקרה. השערה חשובה זו, השייכת לתחום הטופולוגיה, נוסחה על ידי אנרי פואנקרה ב-1904, ונבחרה בשנת 2000 על ידי מכון קליי למתמטיקה כאחת משבע בעיות המילניום שפתרונן מזכה בפרס של מיליון דולר. פרלמן בחר לפרסם את ההוכחה שלו, שהשערת פואנקרה מהווה מקרה פרטי שלה, דווקא באינטרנט ולא בכתב עת שעובר ביקורת עמיתים. התכחשותו לממסד המדעי נמשכה כשסירב בשנת 2006 לקבל את מדליית פילדס, שמוענקת אחת לארבע שנים, ומהווה את אחד הפרסים החשובים והמכובדים ביותר בענף המתמטיקה. בשנת 2010 החליט מכון קליי להעניק לו את פרס המילניום אך פרלמן דחה גם אותו.	עריכה | תבנית | שיחה
8	מפת סנקט פטרבורג מהמאה ה-18 שמה של העיר הרוסית סנקט פטרבורג שונה בשנת 1914 לפֶּטְרוֹגְרָד. בשנת 1924, בעקבות מותו של ולדימיר איליץ' לנין, ניתן לעיר השם לנינגְרָד, ועם קריסת ברית המועצות הוחזר לה שמה המקורי. באנגלית מכנים אותה סֵיינט פִּיטֶרסְבֶּרג, בגרמנית זַנְקְט פֶּטֶרְסְבּוּרג, ואילו דוברי הרוסית מעדיפים לקרוא לה בקיצור פיטר.	עריכה | תבנית | שיחה
9	מפת קנינסברג, הנהר והגשרים מודגשים העיר קניגסברג שבפרוסיה המזרחית (כיום קלינינגרד שברוסיה) הייתה מחולקת לארבעה חלקים על ידי הנהר פרגוליה. שבעה גשרים חיברו בין ארבעת חלקי העיר. בין תושבי העיר התפתחה מסורת לפיה לא ניתן לחצות את כל שבעת הגשרים ולחזור לנקודת ההתחלה מבלי לעבור על אותו גשר יותר מפעם אחת. תושבי העיר ניסו להוכיח או להפריך השערה זו, אולם ללא הצלחה. הבעיה התפרסמה בשם בעיית הגשרים של קניגסברג. המתמטיקאי לאונרד אוילר הצליח לפתור את הבעיה, והציג את פתרונו לאקדמיית סנקט פטרבורג ב-26 באוגוסט 1735. בהוכחתו הוא תיאר את הבעיה באופן סכמטי. כל נקודה ייצגה חלק של העיר, וכל קו ייצג גשר. הוא הראה שמכיוון שמכל נקודה יוצא מספר אי-זוגי של קווים, לא קיים מסלול סגור שעובר דרך כל הקווים. זו אחת הבעיות הראשונות בתורת הגרפים שנפתרו.	עריכה | תבנית | שיחה
10	קולנוע עדן בו הוצגו האופרות הראשונות של האופרה הארצישראלית האופרה הארצישראלית, שנוסדה בתל אביב על ידי המוזיקאי הרוסי-יהודי מרדכי גולינקין, בעברו מנצח בבית האופרה בסנקט פטרבורג, הפיקה בשנת 1924 את האופרה "היהודייה". המחזה הועלה גם על הבמה בירושלים. נציג הוותיקן טען אז כי תלבושתו של הקרדינל ותוכן הליברית מהווים פגיעה בנצרות. גולינקין נכנע לדרישות איש הדת ושינה את התלבושת והטקסט בהתאם לדרישותיו. המשורר אורי צבי גרינברג יצא בהתקפה חריפה כנגד הכניעה וכינה אותה "סטירת לחי ליישוב העברי".	עריכה | תבנית | שיחה
11	מפת ארצות הברית עם אלסקה מודגשת הצאר הרוסי אלכסנדר השני מכר בשנת 1897 את אלסקה לאמריקאים כדי לממן את מלחמת קרים, כי ראה בשטח המרוחק מטרד משום ששימשה כמקור לפרוות בלבד. גם הציבור האמריקאי האמין שהיה זה מעשה שטותי לשלם 7.2 מיליון דולר תמורת שטחי אדמה כה רחוקים. ואולם בשנים מאוחרות יותר התברר שבאלסקה שפע של חומרי גלם טבעיים כגון נפט, גז טבעי, זהב, פחם, בולי עצים, דגי סלמון ועוד. במבט לאחור, גם אם לוקחים בחשבון רק את עתודות הנפט שיש באלסקה עולה כי זו עסקת הנדל"ן המשתלמת ביותר בהיסטוריה.	עריכה | תבנית | שיחה
12	פוסטר שהפיץ הצבא הלבן, אשר מציג את ליאון טרוצקי כשד ליאון טרוצקי ששמו האמיתי לב (לייב) דוידוביץ' בְּרוֹנשטיין היה מהפכן רוסי-יהודי, הוגה דעות קומוניסטי, מנהיג סובייטי, פושע מלחמה ומייסד הצבא האדום. הוא ברח לאוסטריה במהלך מלחמת העולם הראשונה, והעביר את זמנו במשחקי שח-מט בקפה סנטרל שבעיר וינה. רבים ממכריו בווינה חשבו אותו לאדם שקט, מסוגר ולא מזיק. בחודש מרץ 1917 נודע לשר החוץ האוסטרי שמהפכה כנגד שלטון הצאר פרצה ברוסיה אך הוא התקשה להאמין לדברים ואמר בלגלוג: "רוסיה היא לא מקום בו פורצות מהפכות, ומי בכלל יעשה מהפכה ברוסיה? אולי האדון טרוצקי מקפה סנטרל?"	עריכה | תבנית | שיחה
13	רפליקה של חפץ הנוי עם מכשיר ההאזנה, המוצגת במוזיאון הקריפטולוגיה בסוף מלחמת העולם הראשונה, המציא לב סרגייביץ' טרמן, אזרח ברית המועצות, את כלי הנגינה האלקטרוני הראשון - הטרמין. טרמן ניגן בכלי זה בפני לנין ומרעיו. אך במהלך סיבוב הופעות במדינות המערב, הוא השתקע בניו יורק. ב-1938 נעלם הממציא באופן מסתורי, וכעבור שנים אחדות נודע שחזר לברית המועצות, בעיצומם של "הטיהורים הגדולים" של יוסיף סטלין, והפך שם לאסיר פוליטי. תחנתו הבאה בחיים הייתה ממציא ציוד האזנות סתר עבור הק.ג.ב.. בתפקידו זה, הוא היה מחלוצי השימוש העולמי באור תת-אדום, כשהמציא מכשיר אופטי, המשחזר את הנאמר בחדר סגור, בעזרת מדידת רטט זכוכית חלונו. מכשיר אחר שהמציא, שנקרא "הדבר" היה גאוני בפשטותו, ואפשר לברית המועצות לצותת במשך שבע שנים לכל הנאמר במשרד שגריר ארצות הברית, במוסקבה. "הדבר" הושתל בחפץ נוי במשרד, והכיל ממברנת אודיו מוליכת חשמל ואנטנה דקה וקצרה בלבד (ראו בתמונה). הממברנה רטטה לקול הנאמר בחדר, ורטט זה הורגש בתדר החזרת גלי הרדיו, ששודרו מחוץ לבניין.	עריכה | תבנית | שיחה
14	יוסף טרומפלדור בשנת 1917 יוסף טרומפלדור, המכונה "הגיבור הגידם", איבד את ידו בפורט ארתור במהלך מלחמת רוסיה–יפן, כשפגז ריסק את ידו השמאלית. לאחר שהשתחרר מהשבי היפני, היה טרומפלדור ליהודי הראשון בצבא האימפריה הרוסית שזכה לדרגת קצונה מבלי להמיר את דתו. הוא קיבל את הדרגה יחד עם אותות הצטיינות רבים, מידי הצאר הרוסי ניקולאי השני, בנוכחות הצארינה אלכסנדרה. הצארינה ענדה לו את המדליות באופן אישי ונתנה לו במתנה יד תותבת. הצאר הציע לטרומפלדור מספר הטבות ובהן קריירה צבאית ואחוזה גדולה, אך הוא סירב וביקש לעלות לארץ ישראל. טרומפלדור נהרג במאורעות תל חי בי"א באדר ה'תר"פ (1 במרץ 1920). יחד עם חמישה ממגיני תל חי שנהרגו באותו יום, ושניים שנהרגו קודם לכן, הוא מונצח בשם העיר הסמוכה – קריית שמונה.	עריכה | תבנית | שיחה
15	ז'אן ויקטור מארי מורו ז'אן ויקטור מארי מורו, גנרל מהולל שפיקד על צבאות הרפובליקה הצרפתית במלחמתה נגד אויביה, שינה את עמדתו הפוליטית, בין היתר, בגלל ריב אישי עם נפוליאון, שעלה בינתיים לשלטון בצרפת והצטרף למלוכנים. בקרב דרזדן הורה נפוליאון באופן אישי לכוון את התותחים לעבר גבעה שעליה ניצב מורו עם הצאר הרוסי אלכסנדר הראשון וקצינים נוספים, ולפי האגדה, אפילו ירה בתותח בעצמו. כתוצאה מהירי נפצע מורו אנושות ונפטר מפצעיו ימים אחדים לאחר מכן.	עריכה | תבנית | שיחה
16	יקתרינה הגדולה בדומה לביטוי הרווח נח בשבע שגיאות, המהווה משל לשגיאת כתיב גסה, קיימת בדיחה רוסית הנוגעת לכישורי האיות הגרועים של יקטרינה הגדולה. יקטרינה הייתה לצארית של רוסיה ב-1762, ובשל מוצאה הגרמני-פרוסי כנראה לא שלטה היטב בשפה הרוסית. הבדיחה מספרת שאת המילה הרוסית בת שתי האותיות щи (שצ'י, מרק עממי רוסי), שנכתבת בגרמנית Schtschi, היא כותבת ברוסית בשמונה אותיות, כפי שהורגלה בגרמנית, אף על פי שהמילה קלה לכתיבה.	עריכה | תבנית | שיחה
17	סרגיי קריקאליוב ב-19 במאי 1991 שוגר הקוסמונאוט הסובייטי סרגיי קריקאליוב לתחנת החלל מיר, למשימה שאורכה המתוכנן היה חמישה חודשים. אך חודשיים לפני מועד החזרה המתוכנן התפרקה ברית המועצות, ותוכנית החלל שלה חולקה בין רוסיה שקיבלה את מרכז הבקרה, אוקראינה שקיבלה את מערכות הטילים, וקזחסטן שבשטחה נמצא נמל החלל קוסמודרום בייקונור. שלוש הרפובליקות לא הצליחו להגיע להסכמה על שיגור חללית חילוץ, ושיגרו רק חללית בלתי מאוישת לאספקת מזון וחמצן. בסופו של דבר תרמה גרמניה שיגור של חללית סויוז וקריקאליוב חזר לכדור הארץ לאחר 313 ימים בחלל. הוא שהה בתחנת החלל כמעט שישה חודשים מעבר למתוכנן. קריקאליוב המשיך לטוס לחלל, ונכון ל-2009 הוא עדיין קוסמונאוט פעיל המחזיק בשיא השהייה המצטברת בחלל, שש משימות שמשכן המצטבר 803 ימים.	עריכה | תבנית | שיחה
18	מוני מושונוב וליאור אשכנזי בסרט מתנה משמיים, שבו הם מדברים גאורגית יהודית. בסרט הקולנוע "המרדף אחר אוקטובר האדום" הדמויות מדברות אנגלית ורוסית לסירוגין, אולם השחקנים מדברים רק באנגלית. מהצופים נדרש לדמיין שחלק מהאנגלית שהם שומעים היא רוסית. בניגוד לזה, בסרט "אירופה אירופה", שבו הדמויות מדברות לסירוגין בגרמנית, פולנית ורוסית, הקהל אכן שומע שפות אלו. זאת למרות שליהוק שחקנים רב לשוניים הצליח רק באופן חלקי. מדובבים הוקלטו על קטעי הסרט, שהשחקנים לא ביטאו היטב. ישנם סרטים, כמו "אהבה גנובה", "מתנה משמיים", "חתונה מאוחרת" או "ארץ חדשה", שהשחקנים מדברים בהם בשפות מגוונות לאחר שלמדו אותן לצורך ההפקה. אולם, ריאליזם בקולנוע לא חייב להיווצר דווקא באמצעים ריאליים. בסרט האמריקני הגרוטסקי בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן, הדמויות חדלות מדי פעם מלדבר אנגלית ומדברות ביניהן קזחית, אלא שאף אחד מהשחקנים אינו מדבר קזחית באמת. סשה ברון-כהן מדבר עברית כאילו היא קזחית, והאחרים עונים לו בארמנית וברומנית, כאילו הם מדברים קזחית.	עריכה | תבנית | שיחה
19	תמונה מתוך הסרט "קונטקט". הצייר מלמד את החוצן לזמזם את המנגינה. בשל סיבות אידאולוגיות וכלכליות, סרטים אמריקאיים כמעט שלא הופצו בברית המועצות הקומוניסטית, ובכללם "הסנדק" (1972). למרות זאת, נעימת הנושא של "הסנדק", Speak Softly Love, הייתה מוכרת לתושבי ברית המועצות היטב. זאת בזכות "קונטקט" - סרט מדע בדיוני מצויר באורך 10 דקות, שהופק בברית המועצות בשנת 1978 ומאז הוצג פעמים רבות בטלוויזיה הסובייטית. בסרט מוצג צייר מכדור הארץ הפוגש חוצן, שמנסה לתקשר אתו. הצייר נבהל תחילה, אבל בסוף מצליח לתקשר עם החוצן בזכות אותה המנגינה. הזמנים השתנו מאז: ברית המועצות התפרקה וסרטים אמריקאיים מוצגים ברוסיה כמו בכל העולם, ואף על פי שגם "הסנדק" מוכר היום לקהל הרוסי, המנגינה הזאת עדיין מזוהה בקרבו בעיקר עם הסרט המצויר "קונטקט".	עריכה | תבנית | שיחה
20	משגר קטיושות קַטְיוּשָה הוא שמו העממי של משגר רקטות שפותח בברית המועצות בסוף שנות השלושים. יוסיף סטלין לא נטה חסד למפתחי הרקטה, ובשנים 1937–1938 נאסרו ראשי הפרויקט במסגרת "הטיהורים הגדולים" שהנהיג הרודן. מבין המפתחים, גאורגי לנגמק ואיוון קליימנוב הוצאו להורג לאחר שהואשמו במהלך משפט מפוברק ב"התארגנות אנטי-סובייטית", ואילו מזלם של ולנטין גלושקו וסרגיי קורוליוב שפר עליהם, והם השתחררו ממחנה גולאג אחרי שש שנים בלבד. השניים המשיכו לעסוק בפיתוח טילים ומשגרים וברבות השנים הוביל קורוליוב את תוכנית החלל הסובייטית במסגרת המירוץ לחלל.	עריכה | תבנית | שיחה
21	בריה עם סטלין (ברקע) ובתו של סטלין, סבטלנה בספר "1984", רומן דיסטופי מאת ג'ורג' אורוול המתאר השתלטות עתידנית של משטר טוטליטרי על העולם, עובד הגיבור וינסטון סמית כפקיד במערכת שתפקידה לשכתב את ההיסטוריה בהתאם לרצון השלטון. השכתוב נעשה באמצעות גזירה של קטעי עיתון מעיתונים שנמצאו בארכיון, והחלפתם בקטעים "תקינים" יותר. תיאור זה אינו כה בדיוני, ונעשה בעבר הלכה למעשה בברית המועצות. דוגמה לכך היא בעדכון שהתקבל בשנות החמישים לאנציקלופדיה הסובייטית הגדולה, ועיקרו החלפת הערך על לברנטי בריה, שהיה ראש הנ.ק.ו.ד., בתוספת לערך על מצר ברינג כדי למלא את החלל שנוצר באנציקלופדיה, לאחר שבריה הוצא להורג באשמת בגידה, כחלק ממאבקי הכוחות על השלטון לאחר מות סטלין.	עריכה | תבנית | שיחה
22	מיקומו של המחוז היהודי האוטונומי בברית המועצות בשנת 1934 הוקמה בדרום-מזרח ברית המועצות, בסמוך למנצ'וריה שבסין ומצפון לנהר האמור, אוטונומיה תרבותית בשם המחוז היהודי האוטונומי. זאת לאור חזונו של יוסיף סטלין למדיניות לאומית על פיה כל לאום קיבל טריטוריה בה יוכל לשמור על תרבותו העצמאית במסגרת הסוציאליזם וכן בתגובה לציונות שכתנועה לאומית היוותה איום על החזון הבין-לאומי הסובייטי. השפה הרשמית באוטונומיה הייתה יידיש. העיר המרכזית ובירת המחוז היא בירוביג'ן. לעיתים קוראים בטעות לכל האזור בשם זה.	עריכה | תבנית | שיחה
23	חרושצ'וב וסטלין, 1936 הנאום הסודי הוא נאום בן ארבע שעות שנשא ניקיטה חרושצ'וב בליל 24 - 25 בפברואר 1956 בפני מושב סגור של הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית ובו הוקיע את פולחן האישיות שהנהיג יוסיף סטלין, ואת פשעיו, עריצותו ורצח ההמונים בכל תקופת שלטונו. הנאום לא פורסם אך הוברח למערב על ידי יהודי פולני בשם ויקטור גרייבסקי. גרייבסקי עלה לישראל ושימש סוכן כפול בשירות השב"כ במשך כחמש עשרה שנים, במהלכן הזין את הק.ג.ב. במידע מודיעיני מסולף.	עריכה | תבנית | שיחה
24	טיל יריחו על כן השיגור ב-8 באוקטובר 1973, ביומה השלישי של מלחמת יום הכיפורים, פורום מצומצם של ממשלת ישראל בראשותה של גולדה מאיר הורה לחמש את טילי היריחו בעלי היכולת הגרעינית במידה וכוחות צה"ל לא יצליחו להדוף את המצרים והסורים. במבצע החשאי להכנת הטילים השתתפו גם רכבות משא של רכבת ישראל שסייעו בהעברת הטילים ממקום האחסון לבסיסי השיגור. הטילים מוקמו בכוונה במקום בו יצולמו על ידי לווייני ריגול סובייטיים כדי שמידע זה יגיע למצרים וירתיע אותם.	עריכה | תבנית | שיחה
25	מגן האימפריה הרוסית שני נסיכים רוסים טוענים כיום לכתר הצאר הרוסי, שאיננו מאויש מאז 1917. האחת היא הנסיכה מריה ולדימירובנה רומנובה, בת-נינו של הצאר אלכסנדר השני, אשר ממוקמת, נכון ל-2011, גם במקום ה-117 לסדר הירושה לכתר הבריטי, כבת דודה מדרגה רביעית של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת. הטוען השני לכתר, ניקולאי רומנוביץ' רומנוב, צאצאו של הצאר ניקולאי הראשון, מתגורר כיום ברומא ובשווייץ. בזמן מלחמת העולם השנייה, פנתה אליו ממשלת איטליה הפשיסטית והציעה לו להיות מלך מונטנגרו, שבה שלטה אז ממשלת בובות בחסות איטלקית, אך ניקולאי דחה את ההצעה. כיום, הוא מנהל את חיי היום-יום שלו לפי הלוח היוליאני, שאינו מהווה עוד את לוח השנה הרשמי באף אחת ממדינות העולם.	עריכה | תבנית | שיחה
26	התמונה המעובדת של הנפת הדגל. השעון הימני רוטש ועובה העשן המיתמר מעל ברלין יבגני חאלדיי, צלם יהודי שהצטרף לצבא האדום, התקנא בתצלום הנפת הדגל באיוו ג'ימה של ג'ו רוזנטל, ונשא עמו את דגל ברית המועצות כדי ליצור תמונת ניצחון מקבילה עבור ארצו. לאחר כיבוש הרייכסטג שבברלין ב-2 במאי 1945, הגיע חאלדיי למבנה ההרוס וביקש מכמה חיילים שיניפו את הדגל. על אף שהתמונה בוימה, היא הפכה לאחת המפורסמות בהיסטוריה של הצילום. בתמונה המקורית של חאלדיי מבצבצים שני שעונים על ידו של אחד החיילים, ככל הנראה שלל ביזה מאחת הגופות שפגש בדרכו. כדי לא לבייש את הצבא האדום רוטשה התמונה ואחד השעונים הועלם. באותה הזדמנות הוסיף חאלדיי עשן לתצלום כדי להאדיר את הרושם.	עריכה | תבנית | שיחה
27	הקרב על קופנהגן. הצי הבריטי פרוש בקדמת התמונה, בקו אלכסוני, העיר קופנהגן נראית ברקע, ובתווך הצי הדני. במהלך מלחמות צרפת המהפכנית הצאר הרוסי פאבל הראשון, שהיה תחילה בעל בריתה של בריטניה, ארגן קבוצה של מדינות ובהן מדינות סקנדינביה לברית של נייטרליות חמושה. בריטניה ראתה בכך איום על העליונות ימית של הצי הבריטי וההאדמירליות שלחה צי בפיקודו של אדמירל הייד פארקר וסגנו הוריישו נלסון לשבור את הברית. האדמירל פארקר בן ה-61 התחתן זמן קצר לפני כן עם נערה בת 18 שזכתה לכינוי פודינג יורקשייר ולא היה להוט לעזוב את הנמל אל שדה הקרב, ומשיצא ללב ים לא מיהר להתקיף את נמלי האויב. נלסון הזמין את האדמירל חובב התענוגות לארוחה גורמה ובמהלכה שיכנע אותו לתקוף את קופנהגן לאלתר. הקרב החל ב-2 באפריל 1801 כאשר הבריטים תוקפים מעמדת נחיתות מספרית וטקטית, האש של שני הצדדים הייתה כבדה מאד, והבריטים נתקלו בהתנגדות גדולה יותר מזו שציפו לה. האדמירל שהיה מחוץ לשדה הקרב נתקף הפאניקה והורה על נסיגה, נלסון פנה לקפטיין ספינת הדגל שלו, ואמר לו: "יש לי רק עין אחת - זכותי להיות עיוור לפעמים". לאחר מכן קירב את הטלסקופ לעינו העיוורת ואמר: "אינני רואה את האיתות". הקרב נסתיים בניצחון בריטי מוחץ, ולשפה האנגלית נוסף הביטוי "להפנות עין עיוורת" (To turn a blind eye). זמן קצר לאחר הקרב התברר כי למרבה האירוניה לא היה בו כל צורך, הצאר הרוסי נרצח ביום 11 במרץ 1801 - והברית התפרקה.	עריכה | תבנית | שיחה
28	אמבולנס צבאי ליגה V היה ארגון שנוסד בתקופת מלחמת העולם השנייה בארץ ישראל ומטרתו הייתה לסייע לברית המועצות במלחמתה בגרמניה הנאצית. שיא פעילות הארגון היה רכישתם של שלושה אמבולנסים שנמסרו לצבא האדום. האמבולנסים נסעו דרך עבר הירדן, עיראק ואיראן, וב־28 באפריל 1943 הגיעו לטהראן ונמסרו לידי אנשי השגרירות הסובייטית.	עריכה | תבנית | שיחה
29	יהודית פולגאר, 2008 ב-1994 השתתפה יהודית פולגאר באליפות לינארס בשחמט, בעת שהייתה רק בת 17. בסיבוב החמישי בטורניר נפגשה למשחק שחמט עם אלוף העולם דאז גארי קספרוב. במפגש ביניהם הזיז קספרוב את אחד מכלי המשחק ועזב אותו לשבריר שנייה, אך התחרט לאחר מכן והניח את הכלי בערוגה אחרת, וזאת בניגוד לכללי השחמט שאינם מתירים מעשה שכזה. פולגאר שמה לב לכך, אך היא לא התלוננה בפני השופט שכן לא רצתה ליצור אי-נעימויות באירוע האליפות הראשון שבו השתתפה, וכן חששה שאי-קבלת תלונתה תגרום לה לספוג עונש של הפחתת זמן התור שלה. האירוע הוקלט במצלמה, שאכן תיעדה שקספרוב עזב את הכלי למשך רבע שנייה. המשחק נמשך והסתיים בסופו של דבר בתיקו. האירוע עורר סערה וגרר ביקורת על מנהל הטורניר שלא הכריז על הפסד טכני של קספרוב בעת שהיו בידיו הראיות המצולמות, והוא זכור עד היום בעולם השחמט. פולגאר מעולם לא ניצחה את קספרוב במשחק שחמט רגיל, אך ניצחה אותו במשחק שחמט בזק.	עריכה | תבנית | שיחה
30	אמן שחמט במשחק סימולטני נתן שרנסקי, שהיה אסיר ציון ואחר כך פוליטיקאי ופעיל חברתי ישראלי, ישב ממושכות בצינוק, שבכלא הסובייטי, בשל פעילותו הציונית. לטענתו, אחד הדברים שסייעו לו לשמור על שפיותו וגם על שמחת חייו היה כישרונו בשחמט. הוא טוען שבדמיונו הוא שיחק בשחמט, נגד עצמו, בלא שנזקק ללוח משחק או לכלים כל שהם. את כישורי השחמט שלו הוא הוכיח כשגארי קספרוב ביקר בישראל. שרנסקי נבחר לשמש כאחד היריבים של אמן השחמט במשחק סימולטני (מצב בו אמן שחמט מנהל מספר משחקים נגד מספר יריבים בו זמנית) והיה מהבודדים שניצחו את קספרוב. גם הטענה כי שרנסקי שיחק שחמט בדמיונו אמינה. יש שחמטאים שמסוגלים לזה. יש גם שחמטאים שמשחקים נגד יריב, כאשר רק היריב רואה את הלוח, והוא מכריז בקול רם על שמות המשבצות שאליהן הוא מזיז את הכלים. יש אפילו שחמטאים שמנהלים משחק סימולטני עיוור – רק יריביהם למשחקים, המתקיימים בו זמנית, רואים את לוחות המשחק.	עריכה | תבנית | שיחה
31	כלי שחמט אליפות העולם בשחמט לשנת 1984 היא אליפות העולם בשחמט הארוכה ביותר שהתקיימה אי פעם, וגם היחידה שהסתיימה ללא מנצח. המתחרים היו אנטולי קרפוב - האלוף המכהן, וגארי קספרוב - הטוען לכתר. הם היו אמורים לשחק מספר משחקים בלתי מוגבל, עד שהראשון ביניהם יגיע לשישה ניצחונות על השני. מתוך תשעת המשחקים הראשונים, קרפוב ניצח בארבעה. אבל קספרוב לא נכנע, וב-17 המשחקים הבאים השיג תיקו. במשחק מספר 27 שוב ניצח קרפוב, שעתה נזקק לעוד ניצחון אחד בלבד, כדי לזכות שוב באליפות. במשחק מספר 32 השיג קספרוב את ניצחונו הראשון בתחרות (וניצחונו הראשון על קרפוב אי פעם). התחרות נמשכה עם עוד ועוד תוצאות תיקו, במשך חמישה חודשים, שבהם קרפוב איבד כ-10 ק"ג ממשקלו ואושפז מספר פעמים בשל אפיסת כוחות. אחרי המשחק ה-48 התוצאה הייתה 5:3, ויו"ר פיד"ה הפסיק את התחרות ללא מנצח, בשל דאגה לבריאות המתחרים. האליפות לשנת 1985 נערכה כמה חודשים אחר כך, ובה ניצח קספרוב את קרפוב וזכה בתואר.	עריכה | תבנית | שיחה
32	דגל אדום מתנופף יום הפועלים הבינלאומי, הנחוג ב־1 במאי, והדגל האדום, סמל הסוציאליזם, נקבעו בעקבות "אירועי היימרקט" בשיקגו במאי 1886. המהומות החלו לאחר שביתה שערכו האיגודים המקצועיים בארצות הברית למען הגבלת יום העבודה ל־8 שעות. במהלך המהומות נהרגו 60 פועלים ו־6 שוטרים. צבעו של הדגל האדום מציין את דמם השפוך.	עריכה | תבנית | שיחה
33	הסופר בוריס פסטרנק הוכרז כחתן פרס נובל לספרות לשנת 1958 בזכות ספרו "דוקטור ז'יוואגו" שהתקבל בהערכה בעולם המערבי. אולם, בברית המועצות, מולדתו, התגובה הייתה שונה לחלוטין. פסטרנק הוכרז "אנטי-סובייטי" בגלל הצגת המהפכה הבולשביקית בצורה לא מחמיאה בספרו וסולק מאיגוד הסופרים הסובייטי. עקב כך, נאלץ פסטרנק לוותר על הפרס. הרומן פורסם בברית המועצות רק ב-1988, כמעט 30 שנה לאחר מותו של פסטרנק.	עריכה | תבנית | שיחה
34	פיצוץ גרעיני - באותו יום זה נמנע לדעת מומחים שונים, בליל 26 בספטמבר 1983, מנע לוטננט-קולונל סטניסלב פטרוב, שהיה קצין תורן בבונקר Serpukhov-15 הסמוך למוסקבה, מלחמת עולם גרעינית בין ארצות הברית לברית המועצות. מעט לאחר חצות התקבלה התרעה מהלוויינים על שיגור טיל בין-יבשתי מכיוונה של ארצות הברית, אך פטרוב החליט על דעת עצמו, ובניגוד להוראות, כי מדובר בהתרעת שווא. גם לאחר שהתקבלה התרעה על ארבעה טילים נוספים, בחר פטרוב להתעלם ממנה ולא לדווח לממונים עליו. פטרוב נסמך על חוסר-ההיגיון שבשליחת טיל אחד או כמה טילים בודדים, וכן על כך שבעבר התגלו תקלות בתפקוד מערכת הלוויין הסובייטית. בדיעבד התגלה כי אכן מדובר היה בתקלה טכנית, שנבעה ממערך נדיר של השתקפות אור השמש על עננים גבוהים, בצירוף עם תוואי מסלולי הלוויינים. הסובייטים התעלמו לחלוטין מנכונות מעשהו של פטרוב, והוא אף ננזף על הפרת הוראות. ההוקרה היחידה לה זכה פטרוב הייתה בדמות פרס כספי בסך אלף דולר, ושתי אזרחויות-כבוד מטעם "התאחדות אזרחי העולם" בסן פרנסיסקו ובניו יורק.	עריכה | תבנית | שיחה
35	פסל אמא מולדת; באופק ניתן לראות את נוף העיר וולגוגרד בשנת 1925, לאחר מהפכת אוקטובר, שונה שמה של העיר צָאריצין (Цари́цын), שנקראה על שמו של צאר רוסיה, לסטָלינגרד (Сталингра́д), על שמו של יוסיף סטלין. זאת, כחלק מניסיונותיו של המשטר המהפכני למחות את זכרו של המשטר הצארי ולהאדיר את שלטונו של סטלין. ב-1961, כחלק מהצעדים לדה-סטליניזציה ולצמצום פולחן אישיותו של סטלין, החליטה ממשלת חרושצ'וב על שינוי שם העיר לשמה הנוכחי, וולגוגרד (Волгогра́д, "עירהּ של הוולגה"). אלא, שישנם שישה ימים בשנה שבהם העיר חוזרת לשמה ההיסטורי "סטלינגרד", כאמצעי להנצחת גבורתהּ של העיר בקרב סטלינגרד וגבורתה של רוסיה במלחמת העולם השנייה. ששת הימים הם, 2 בפברואר (יום סיום קרב סטלינגרד), 9 במאי (יום הניצחון), 22 ביוני (יום תחילת מבצע ברברוסה), 23 באוגוסט (יום תחילת קרב סטלינגרד), 2 בספטמבר (יום סיום מבצע סערת אוגוסט) ו-19 בנובמבר (יום תחילת מבצע אורנוס).	עריכה | תבנית | שיחה
36	במשך הרבה שנים, אויבי מדינת ישראל חומשו בנשק תוצרת ברית המועצות, בניגוד לישראל. מטוס המיג 21 מסומן במספר 007 כמחווה למוסד, כפי שהוצג בתערוכת צה"ל בגני התערוכה 1966 לקראת מלחמת ששת הימים ביקש מפקד חיל האוויר, עזר ויצמן, מראש המוסד, מאיר עמית, שישיג מטוס מיג 21. זאת כדי שטייסי צה"ל יוכלו להתאמן בהתמודדות עם מטוס הקרב החדיש של האויב, שהיה זר למדינות המערב. עמית פנה אל סוכנו בטהראן, יעקב נמרודי, וזה נזכר כי יהודי תושב עיראק, יוסף שמש, פנה אליו, ביוזמתו, בדיוק בעניין זה. שמש שכנע את מוניר רדפא, טייס קרב מתוסכל, לערוק. ואחרי הכנות מדוקדקות, רדפא נחת בישראל עם מיג 21, שמספרו הסידורי 007 (בתמונה), וחוברת הדרכה.	עריכה | תבנית | שיחה
37	ציור חיילי צבא ארצות הברית. ב-1950 פלשה קוריאה הצפונית לקוריאה הדרומית, בעידודו של סטלין, מנהיג ברית המועצות, שרצה בהתפשטות הקומוניזם. הצבא הצפון קוריאני חצה את קו הרוחב 38 וכבש את עיר הבירה של קוריאה הדרומית, סיאול. נשיא ארצות הברית, הרי טרומן, שחשש מהתפשטות הקומוניזם, שיגר צבא, שהדף את הצפון קוריאנים אל מעבר לקו הרוחב 38, כבש את עיר הבירה של קוריאה הצפונית פיונגיאנג, והגיע עד סמוך לגבול הרפובליקה העממית של סין. הסינים התערבו במלחמה, ושיגרו צבא גדול, שהדף את האמריקנים דרומה, מעבר לקו הרוחב 38, וכבש את הבירה סיאול. אולם האמריקנים ריכזו כוחות, כבשו בחזרה את סיאול, הדפו את הסינים לקו הרוחב 38, שם נעצרו.	עריכה | תבנית | שיחה
38	עקב המלחמה בין גאורגיה ורוסיה לא היה ברור אם גאורגיה תשתתף באירוויזיון 2009 שנערך ברוסיה. לאחר שרוסיה נתנה לגאורגיה 12 נקודות באירוויזיון הילדים, החליטה גאורגיה להשתתף בתחרות עם השיר "We Don't Wanna Put In". השיר נפסל על ידי הוועדה המרכזית של התחרות בטענה שהשיר מייצג עמדה פוליטית ומרמז על ראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין. גאורגיה דחתה את הטענות והתבקשה לשלוח שיר אחר. גאורגיה סרבה, החליטה לשאת בתוצאות ולפרוש מהתחרות כחודשיים לפני קיומה.	עריכה | תבנית | שיחה
39	כנסיית השילוש הקדוש במגרש הרוסים סחר חליפין שהיה נהוג לפני המצאת הכסף אינו שכיח כיום כבעבר. למרות זאת, בשל מחסור כספי, נחתמה עסקה בשנות ה-60 בין ישראל לברית המועצות, לפיה תרכוש ישראל את מגרש הרוסים בירושלים תמורת שני מיליון לירות בכסף, ומיליון וחצי נוספים בתפוזים. ישראל הייתה אז אחת מיצואניות התפוזים הגדולות בעולם, ובעקבות העסקה נשלחו לברית המועצות כמויות גדולות של תפוזי Jaffa, עד שהחוב כוסה במלואו.	עריכה | תבנית | שיחה
40	פיליפ תומאזו מארינטי, מייסד הפוטוריזם התנועה הפוטוריסטית התפתחה באיטליה בתחילת המאה ה-20. אמנים פוטוריסטים רבים היו מקורבים למנהיגים פשיסטים ותמכו בעמדות הפשיסטיות, ואחד ממייסדי הפוטוריזם, פיליפו תומאזו מארינטי, היה קרוב לבניטו מוסוליני עצמו. לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, שר התעמולה יוזף גבלס פתח תערוכה בה הוצגה בין היתר אמנות פוטוריסטית כמחווה לבעלי הברית האיטלקים. עם זאת, לאחר מכן, היטלר הוקיע את האמנות הפוטוריסטית עקב שורשיה הלאטינים ועקב אימוץ הסגנון על ידי הבולשביקים הקומוניסטים בברית המועצות. בעקבות הוקעת הזרם על ידי היטלר, מוסוליני הטיל מגבלות על הפוטוריזם באיטליה. האמנים הפוטוריסטים המשיכו לפעול, אבל תחת שמות אחרים לסגנונם כדי לעקוף את המגבלות, על אף שלא היה שינוי סגנוני של ממש ביצירותיהם.	עריכה | תבנית | שיחה
41	הרבה סמלים לאומיים מכילים עופות: סמל ארצות הברית סמל אוסטריה סמל ארצות הברית מכיל עיטם לבן-הראש עד תום מלחמת העולם הראשונה היה במרכז סמל אוסטריה עיט דו ראשי, שסימל את האימפריה האוסטרו הונגרית, לאחר המלחמה הוחלף העיט בעיט חד ראשי. סמל איסלנד מכיל חיות שונות, ביניהן עיט. סמל גרמניה מכיל במרכזו את העיט. כבר בשנת 1200 הוכר העיט כסמלו של קרל הגדול. תומכי המגן בסמל האי מאן הם בז ועורב. סמל רוסיה הוא עיט דו ראשי. סמל פולין מכיל עיט לבן שלראשו כתר, וציפורניו ומקורו מוזהבים. גם סמלי מצרים והרשות הפלסטינית מכילים עופות.	עריכה | תבנית | שיחה
42	תיאורים הומו-ארוטיים ניתן למצוא בכתביהם של ארבעה מענקי הספרות והשירה הרוסית - לב טולסטוי, אלכסנדר פושקין, ניקולאי גוגול ומיכאיל לרמונטוב. טולסטוי חווה משיכה הומוסקסואלית ותיעד אותה הן ביומנו האישי והן באוטוביוגרפיה של שנות ילדותו ובחרותו. תיאורים של משיכה פיזית בין גברים, כלולים בשתיים מיצירותיו הגדולות, הקוזאקים ואנה קארנינה. פושקין כתב לחברו הטוב פיליפ ויגל, שהיה הומוסקסואל, מה הוא חושב על תשמיש המיטה בין שני גברים. פושקין התייחס להומוסקסואליות בהבנה, קלילות ולעיתים בקורטוב של הומור, ומעולם לא יצא חוצץ נגדה. לרמונטוב, בשתי פואמות שכתב בצעירותו, תיאר סצנה הומו-ארוטית של חבריו באקדמיה של חיל הפרשים. יומניו האישיים של גוגול שפעו תיאורים ארוטיים של משיכתו לגברים. מתוך הכתבה יחסים הומו-לסביים במגזר דוברי הרוסית; מחברים: איגור יבדוסין, דוד פז, עוז אלמוג; אתר אגודת הלהט"ב	עריכה | תבנית | שיחה
43	ולנטינה טרשקובה, 2002 לאחר טיסתו ההיסטורית של יורי גגארין לחלל בחללית ווסטוק 1, שלחה עובדת טקסטיל בשם ולנטינה טרשקובה, מכפר רוסי קטן, מכתב לתוכנית החלל הסובייטית ובו היא מבקשת להיות קוסמונאוטית. באותו זמן רצה ראש מהנדסי תוכנית החלל הסובייטית סרגיי קורוליוב לבסס את יתרונה של ברית המועצות במרוץ לחלל וחיפש לתפקיד אישה בעלת כושר גופני גבוה וניסיון בצניחה חופשית, שגילה קטן מ-30 שנה, גובהה אינו עולה על 1.70 מטר, משקלה קטן מ-70 קילוגרם, ויש לה התאמה אידאולוגית לקומוניזם. טרשקובה נבחרה מתוך מאות מועמדות, וב-16 ביוני 1963 הפכה לאישה הראשונה בחלל, בטיסה האחרונה של תוכנית ווסטוק ששוגרה מנמל החלל בייקונור. היא לא הייתה טייסת ולכן לא ניתנה לה שליטה על כלי הטיס, אך ערנותה הצילה את חייה ואת גאוות ברית המועצות. בשלב מסוים היא הבחינה שהחללית מתרחקת מכדור הארץ במקום להתקרב אליו. לאחר שדיווחה על כך למרכז הבקרה נמסרו לה באמצעות מכשיר הקשר נתונים חדשים שהטעינה לטייס האוטומטי. החללית הצליחה לשוב לאטמוספירה וטרשקובה צנחה בשלום. לבקשת קורוליוב דבר השגיאה נשמר בסוד במשך שנים.	עריכה | תבנית | שיחה
44	ספוטניק 1 במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20, המלחמה הקרה בין ארצות הברית וברית המועצות, מעצמות־העל הייתה בשיא עוצמתה. המלחמה התבטאה, בין השאר, בפיתוח טילים בליסטיים בין־יבשתיים. ברית המועצות השתמשה בטילים גם עבור תוכנית החלל שלה, אותה החלה לפתח מעט לפני האמריקנים. שתי המעצמות נעזרו רבות בידע הגרמני, ששימש במלחמת העולם השנייה לפיתוח ה־V-2. בשני נושאים אלו הובילה ברית המועצות, שב־1956 הייתה לראשונה ששיגרה טיל בליסטי בין יבשתי – ה־R-7 סמיורקה. ב-1957 היא גם שיגרה את הלוויין הראשון, ספוטניק 1. ב-1961 שיגרה ברית המועצות את החללית המאוישת הראשונה, ווסטוק 1 ובה הקוסמונאוט יורי גגארין. האמריקנית הצליחו להשיג את הסובייטים ולשגר את האדם הראשון לירח, בין השאר משום שצירפה לתוכנית החלל אפולו את צוות מהנדסי הטילים, ששבתה מגרמניה הנאצית.	עריכה | תבנית | שיחה
45	אירוע טוּנְגּוּסְקָה היה פיצוץ עז שאירע באגן נהר טונגוסקה הסלעי, בלב יער הטייגה בסיביר, בשנת 1908. האירוע גרם להרס סביבתי עצום, ואולם בשל הריחוק ממקום יישוב, לא ידוע שאבדו חיי אדם. עד היום לא ידוע בוודאות מה היה הגורם לפיצוץ, אך הסברה המקובלת היא כי הוא נגרם כתוצאה מפגיעת מטאוריט בכדור הארץ.	עריכה | תבנית | שיחה
46	האש בתוך שער הגיהנום של דרווזה בוערת כבר למעלה מ-50 שנה ברציפות. הבור, שבקוטר של כ-70 מטרים ובעומק 30 מטר ליד הכפר דרווזה שבטורקמניסטן, נוצר בטעות: בשנת 1971 במסגרת חיפוש אחר מאגרי נפט תת-קרקעיים, גאולוגים סובייטים קדחו אל תוך חלל תת-קרקעי, וציוד הקידוח קרס פנימה תוך כדי יצירת הבור הרחב. הם גילו כי הבור מלא בגז רעיל, וכדי להיפטר מהגז ולקחת את הציוד ששקע לבור הם החליטו לכלות את הגז בצורה טבעית על ידי הדלקתו. הגאולוגים העריכו שהגז יתכלה תוך כמה ימים, אולם בפועל הבור בוער מאז אותו יום. התושבים שגרים סמוך לאתר העניקו לבור את שמו "שער הגיהנום", בשל האש, החום הרב ועצם היותו בור פעור באמצע המדבר. בנובמבר 2013 ירד החוקר הראשון לקרקעית הבור ואסף דוגמיות מהקרקע ומהאקסטרמופילים בקרקעית.	עריכה | תבנית | שיחה
47	משחק טטריס טטריס היא סדרת משחקי הווידאו השנייה הנמכרת ביותר בהיסטוריה. נכון לשנת 2021, רק סדרת מריו מכרה יותר עותקים ממנה. אף על פי שמדובר במשחק שכולל רק שבע צורות פשוטות, ההיסטוריה שלו הייתה סבוכה וסוערת במידה מפתיעה. טטריס פותח לראשונה בשנת 1984 על ידי מהנדס המחשבים הסובייטי אלכסיי פז'יטנוב, והפך ללהיט במעבדות מחשבים בברית המועצות, ומאוחר יותר יצא גם מגבולותיה עד להונגריה - שם התגלה על ידי איש העסקים הווארד סטיין, שרצה לקנות את הזכויות למשחק. כתוצאה מאי הבנה בינו לבין פז'יטנוב, סטיין החל למכור את הזכויות לטטריס לחברות אחרות - מבלי שהן יהיו בידו בפועל. סטיין השיג לבסוף אישור פורמלי מ"אלרוג", הגוף הסובייטי שהיה אחראי על ייצוא של תוכנות מחשב, לגבי העברת הזכויות אליו. אך הזכויות למשחק המשיכו להיות מועברות בין חברות מערביות, ללא ידיעתה של ברית המועצות. זאת עד שחברת נינטנדו ניסתה לקנות את הזכויות לטטריס בשביל הגיים בוי, ישירות מאלרוג. בשלב הזה התחיל מאבק משפטי על הזכויות, שבסופו של דבר הותיר את נינטנדו בתור הבעלים העיקריים של זכויות ההפצה של טטריס. פז'יטנוב עצמו לא הרוויח כסף ישירות מהמשחק עד שנת 1996, אז סוף סוף עלה בידו לקנות את הזכויות למשחק שהוא עצמו פיתח.	עריכה | תבנית | שיחה
48	לאחר פיצוץ מלון המלך דוד החלו הבריטים לבצר את משרדי הממשלה ולבתר את העיר מטעמי ביטחון. הבריטים פינו בעלי חנויות ועסקים יהודים ממגרש הרוסים ומרחוב יפו הסמוך, והקימו באזור מתחם צבאי מבוצר ומגודר. המתחם נקרא בפי תושבי ירושלים היהודים בלעג בשם "בווינגרד", על שם שר החוץ הבריטי ארנסט בווין ולזכר ביצורי העיר סטלינגרד שעמדה בגבורה בקרבות מלחמת העולם השנייה.	עריכה | תבנית | שיחה
49	במשך מאות שנים אסרו המוסלמים שליטי ארץ ישראל על הנוצרים לצלצל בפעמוני כנסייה בירושלים, כחלק מחוקים מפלים שנחקקו נגד מיעוטים דתיים. בשל כך השתמשו הנוצרים בנאקוס - קורת עץ שהשתלשלה מהתקרה, ועליה הקישו בפטיש עץ. רק במחצית המאה ה-19 הוסר האיסור, והפעמון הנוצרי הראשון צלצל בירושלים בפסגת הר הזיתים, בכנסיית העלייה הרוסית. עם זאת, ישנן עדות נוצריות (הארמנים למשל), המשתמשות עד היום ב'נאקוס' בנוסף לפעמון, לזכר הימים ההם.	עריכה | תבנית | שיחה
50	במסגרת מוקדמות מונדיאל 1974 היו אמורות נבחרות ברית המועצות וצ'ילה לשחק אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ, כשהמנצחת בסיכום שני המשחקים מעפילה למונדיאל 1974. המשחק הראשון בברית המועצות הסתיים בתיקו 0-0 אך נבחרת ברית המועצות לא התייצבה למשחק הגומלין בצ'ילה בגלל מהפכת 1973, ובגלל שאסירים שמאלנים הוצאו להורג באצטדיון הלאומי של צ'ילה. המשחק "החל" למעשה, ו-11 השחקנים הצ'ילאנים "התמודדו" מול אפס שחקנים סובייטים. המשחק התקיים לפני אלפי צופים משועשעים. השחקנים הצ'ילאנים מסרו את הכדור זה לזה עד שהקפטן שלהם בעט בו לתוך השער וקבע את תוצאת המשחק 1-0 לצ'ילה, שהעפילה למונדיאל.	עריכה | תבנית | שיחה
51	בספר הקומיקס פורץ הדרך מאוס מאת ארט ספיגלמן אשר היה לראשון שעסק בנושא השואה כל עם מוצג כחיה אחרת, וזה לא מקרה: לאיורם של כל עם/מדינה בחיה שונה יש בסיס. היהודים הם עכברים, שנרדפים על ידי הנאצים, חתולים. האמריקאים הם כלבים, שרוצים להרוג את החתולים ואילו הסובייטים הם דובים בשל התנהגותם ה"פראית" במלחמה או בשל הביטוי "הדב הרוסי". הבריטים הם דגים מכיוון שהם נמצאים בצד השני של התעלה, או בגלל המאכל הלאומי שלהם, פיש אנד צ'יפס. הצרפתים (מופיעה רק דמות צרפתית אחת בספר השני) הם צפרדעים, בשל הסטריאוטיפ שלהם כאוכלי תמנונים וצפרדעים.	עריכה | תבנית | שיחה
52	קרייסקי בשנת 1970 בשנת 1973 נכנע קנצלר אוסטריה, ברונו קרייסקי, לדרישת מחבלים ערבים, וסגר את מחנה מעבר העולים לישראל מברית המועצות, שהיה ליד וינה. הוא לא חש מספיק אמפתיה ליהודים, שנמלטו מדיקטטורה, למרות שגם הוא היה יהודי, ולמרות שבשנות ה-30 הוא ברח מארצו, מפחד הנאצים. גולדה מאיר ניסתה להניאו מהחלטתו, אך הוא כינה אותה, בעיתונות, בכינויים מזלזלים, וטען שהיא סחטנית. אם כי היחס של קרייסקי לגולדה לא היה יוצא דופן. כשניצול השואה היהודי-אוסטרי, שמעון ויזנטל, ביקש מקרייסקי, שלא יקים קואליציה עם חברי פרלמנט, שעברם מתקופת השואה מפוקפק, קרייסקי טען שוויזנטל אינו רגיש לסבל, שקרייסקי עבר במלחמת העולם השנייה, ושמפעל ציד הנאצים של ויזנטל אנטי-פטריוטי. כשמנחם בגין ניסה להניא את קרייסקי מלהכיר באש"ף, והתנצח עמו בנושא, קרייסקי עבר לגידופים על רקע עדתי - "בסך הכול מדובר בעורך דין קטן מפולין".	עריכה | תבנית | שיחה
53	המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל נוסדה בשנת 1919, שנתיים לאחר המהפכה הרוסית, בתור "מפלגת הפועלים הסוציאליסטית" - מפ"ס, והשתתפה בוועידת היסוד של ההסתדרות בשנת 1920. בשנת 1922 שינתה את שמה לפק"פ - פאלעסטינישע קומוניסטישע פרטיי. בחירת השפה היידית לא הייתה מקרית - היא נבעה משלילת הציונות, שתחיית הלשון העברית הייתה אחד מעיקריה.	עריכה | תבנית | שיחה
54	רג'פ טאיפ ארדואן במהלך ביקורו של ראש ממשלת טורקיה, טאיפ ארדואן, בבתומי שבגאורגיה, ב-12 באוגוסט 2004, הוא סיפר כי מוצאו גאורגי. לדבריו הוא בן למשפחה גאורגית מוסלמית (צ'בנבורי), שמוצאה בבתומי, שנמלטה מגאורגיה לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878). סבו של ארדואן נהרג בגאורגיה בשנת 1916 במהלך המלחמה כנגד כוחות האימפריה הרוסית במלחמת העולם הראשונה.	עריכה | תבנית | שיחה
55	גנרל חורף (בתמונה) הוא האנשה לחורף הרוסי. תנאי האקלים הקשים והכפור העז ששורר באזור בעת חודשי החורף, וכן הבוץ הטובעני שנגרם מגשמי הסתיו, תרמו לכשלונם של מספר ניסיונות פלישה צבאיים לרוסיה לאורך ההיסטוריה. המפורסמת שבהן הייתה פלישת נפוליאון לרוסיה ב-1812. הפיקוד הרוסי, שידע כי אין בכוחו להילחם בקרב פנים אל פנים, נקט בטקטיקת אדמה חרוכה (נסיגה תוך הרס אספקה ומזון), שמטרתו הייתה למשוך את הצרפתים אל מעמקי רוסיה. כתוצאה מגישה זו, החורף הרוסי והשיבושים באספקה היו לגורם מכריע בתבוסתו של נפוליאון, אשר סימנה את תחילת סוף שלטונו ושקיעת האימפריה שבנה. גרמניה הנאצית נחלה אף היא תבוסה בעת פלישתה לרוסיה. העובדה שהפלישה לא הצליחה להשיג את ייעדיה לפני כניסת החורף הרוסי, הקשתה על התקדמות הצבא הגרמני לכיוון מוסקבה והביאה לנפגעים רבים, אך לא הכריעה את הכף לטובת הצבא האדום.	עריכה | תבנית | שיחה
56	מחסום ערבי בשער הגיא נגד שיירות יהודיות לירושלים במלחמת העצמאות ישראל בר מונה על ידי דוד בן-גוריון לכתוב את ההיסטוריה הרשמית של מלחמת העצמאות מכיוון שהיה דוקטור בהיסטוריה. מאוחר יותר נתגלה כמרגל למען ברית המועצות ונידון לעשר שנות מאסר ואף הסתבר שבדה לעצמו את התואר האקדמי עם עלייתו ארצה.	עריכה | תבנית | שיחה
57	שלח את עמי - 1972 ב-7 במרץ 1972, לרגל חג הפסח, הנפיק השירות הבולאי בול דואר הנושא את הכתובת "שלח את עמי" בעברית, בערבית, ברוסית ובאנגלית. בול זה נועד להיות חלק מהמערכה להסרת איסור העלייה שהוטל על יהודי ברית המועצות. ישראלים רבים שלחו ליהודים בברית המועצות מכתבים עם הבול, אך השלטונות הסובייטיים חששו מהמסר "מעורר המחלוקת" של הבול, והחזירו את המכתבים לישראל על בסיס סעיף בתקנות איגוד הדואר העולמי שאוסר על הנפקת בולים בעלי מסר פוגעני או בלתי מוסרי.	עריכה | תבנית | שיחה
58	ירחמיאל פלזנשטיין בשנת 1943 פיקד ירחמיאל (מיליה) פלזנשטיין על מחלקה בצבא האדום, החמושה במקלעים, שהשתתפה בנחיתת סער בחצי האי קרים, שנחשבה לפעולה חסרת סיכוי. הלוחמים שטו בלילה סוער באסדות נגררות, לרוחב מיצר. הכוח הופגז גם על ידי כלי שיט גרמניים וגם מהחוף, וחלקו טבע. פלזנשטיין הסתער עם מחלקתו מהמים הרדודים, כבש כקילומטר מהחוף המבוצר, והחזיק בו במשך שבוע, כנגד 12 מתקפות נגד מאסיביות, ללא תגבורת וללא אספקה. הוא, אישית, הרג אז למעלה מחמישים חיילים נאצים, ונפצע קשות מקליע, שפילח את לסתו ולשונו. הוא נחשב כמת, אך בשל התעקשות של ידידו, הוא פונה לבית חולים צבאי בסוצ'י, שבו שהה ארבעה חודשים. הוא שלח מכתב לאביו, לפיו הוא פצוע. אך במקביל קיבל האב מכתב מהצבא, שלפיו בנו, כביכול, נהרג. זאת משום שהפקיד האחראי האמין, שכל כדור בראש, בהכרח הורג. כשהחלים, פלזנשטיין שב ליחידתו, גילה, שנותרו מהרכבה המקורי רק שני חיילים חיים, ולאחר שהוא נפצע קשה שנית בלוחמה, בשנת 1944, הוא חזר לבית החולים. רשויות ברית המועצות העניקו לפלזנשטיין מדליית זהב של גיבור ברית המועצות ועיטור לנין. אולם הוא נדרש להחזיר את עיטוריו בשנת 1974, כתנאי לאישור עלייה לארץ ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
59	מדליית ארד עם דיוקנו של טדאוש קושצ'ושקו. האציל הפולני, טדאוש קושצ'ושקו, היה קצין בצבא המורדים האמריקאי, ואחד מגיבורי מלחמת העצמאות של ארצות הברית. הרעיונות הליברליים שייבא משם גרמו לו לשחרר את הצמיתים מאחוזתו שבפולין. הדבר הכניס אותו לחובות כבדים, מהם יצא רק כאשר בלחץ פוליטיקאים, הוסר הווטו על גויסו לצבא פולין, למרות הטפותיו לשוויון זכויות לכל אזרח. כמפקד דיוויזיה הוא קיבל עיטור גבורה ממפקדיו, אולם הוא סירב לקבל עיטור דומה מהמלך, כחלק מהטפתו לביטול המלוכה. על סירובו זה הוא קיבל עיטור ממהפכני צרפת. לאחר כניעת המלך לפולשים, קושצ'ושקו הכריז על עצמו כמנהיג לאומי, והקים צבא נגד הכיבוש הרוסי. צבא זה, שהכיל באופן חדשני אף גדוד פרשים יהודי, נכשל מיד. כאשר הצארית יקטרינה השנייה מתה, בנה, פאוול הראשון, השתדל להפוך את כל פקודותיה, ושחרר את קושצ'ושקו מהשבי, עם כל יתר האסירים הפוליטיים הפולנים. קושצ'ושקו בילה את שארית חייו בגלות, לאחר שסירב לפניות קיסר צרפת, נפוליאון, להשתתף במלחמותיו, ובתמורה להיות מנהיג-בובה של דוכסות ורשה. אולם למרות מפעל חייו למען הרפובליקות, קושצ'ושקו נקבר בקריפטה של קתדרלת ואוול, לצד מלכי פולין.	עריכה | תבנית | שיחה
60	יהושע לייב דיסקין אירוע יוצא דופן הביא את הרב והפוסק יהושע לייב דיסקין (המהרי"ל דיסקין) לעזוב את משרת הרבנות בבריסק ולעלות לארץ ישראל. אישה צעירה בבריסק תבעה גט מבעלה, והלה הסכים בתנאי שתשלם לו סכום כסף גדול כ"פיצוי" ותפקיד את הסכום אצל המהרי"ל. הגט ניתן, אך אשת הרב, שזעמה על הסחיטה, החזירה לאישה את הכסף. הבעל הגרוש תבע את המהרי"ל אצל השלטונות, והוא נאסר באשמת מעילה. מה שהציל אותו משליחה לעבודת פרך בסיביר היה שוחד גדול לסוהרים, שבזכותו ברח עם אשתו מרוסיה בשנת ה'תרל"ז (1877), והשתקע בירושלים, שם הפך למנהיג עדת הפרושים, והנהיג חרם נגד המשכילים והמחדשים.	עריכה | תבנית | שיחה
61	וודקה מזויפת גורמת למותם של עשרות אלפי אנשים מדי שנה, בעיקר ברוסיה. משקאות מזויפים מכילים לעיתים קרובות כהלים נוספים מלבד האתנול, שהוא האלכוהול המוכר ממשקאות חריפים ומופק באמצעות התססה וזיקוק של דגנים, סלק וגידולים נוספים עתירי פחמימה. מבין כהלים רעילים אלה נפוץ המתנול, ששתייתו עלולה לגרום לעיוורון כתוצאה מפגיעה בעצב הראייה ואף למוות. זאת כתוצאה מתוצר החמצון הרעיל של המתנול – פורמלין. במקרה של שתיית מתנול יש להגיע במהירות האפשרית לבית חולים, עוד בטרם החל המתנול להתפרק בגוף. הטיפול המקובל במקרה כזה הוא החדרת כמות גדולה של אתנול לגופו של החולה. האתנול תופס את מקומו של המתנול בכבד, ומאלץ אותו לצאת עם השתן.	עריכה | תבנית | שיחה
62	מגדל סיימביקה בקרמלין בקאזאן מגדל סיימביקה הוא מאתריו המוכרים של מתחם הקרמלין בקאזאן שברוסיה, והיה המבנה הגבוה בו. המגדל נוטה על צדו, וההערכה היא כי הנטייה מגיעה ל-198 ס"מ. מועד הקמתו של המגדל אינו ידוע, ורוב החוקרים סבורים שהוא הוקם בסוף המאה ה-17 או בתחילת המאה ה-18, בהשפעת מגדלי הקרמלין במוסקבה. האגדה מספרת שהמגדל הוקם על ידי איוואן הרביעי במאה ה-16, תוך שבוע בלבד, והיא מוסיפה שהמלכה הטטרית של קאזאן, סיימביקה, קפצה ממנו אל מותה, ומכאן שמו. בתקופת האימפריה הרוסית נשא המגדל בראשו פסל של עיט דו-ראשי, וזה הוחלף בכוכב האדום עם עליית הקומוניסטים לשלטון, ובסהר לאחר הפרסטרויקה. המגדל ומכלול הקרמלין בקאזאן הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000.	עריכה | תבנית | שיחה
63	המלך אדוארד השביעי מלך הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד אדוארד השביעי, היה ידוע בכינוי "הדוד של אירופה". זאת משום שקשרי המשפחה הפנימיים בין משפחות המלוכה של אירופה גרמו לכך, שדרכו או דרך אשתו המלכה אלכסנדרה, הוא היה דודם של קיסר גרמניה וילהלם השני, צאר רוסיה ניקולאי השני ואשתו הנסיכה אלכסנדרה, ויקטוריה מלכת ספרד, אשת יורש העצר של שוודיה, מריה מאדינבורו מלכת רומניה ואשת המלך פרדיננד הראשון והרוזנים מהסה וסקסה-קובורג-גותה. כמו כן היה בן דודם של מלכי בלגיה, פורטוגל, בולגריה והולנד וגיסם של מלכי דנמרק ויוון.	עריכה | תבנית | שיחה
64	הסימן @ במדינות שונות מכונה הסימן @, ששימושו העיקרי בציון כתובות דואר אלקטרוני, בכינויים שונים. בישראל מכנים את הסימן במילת הסלנג "שטרודל" (בשל המאפה הדומה לו בצורתו) או בחלופה העברית "כרוכית", באוסטריה – מולדת עוגת השטרודל – הוא מכונה "a מסחרי", באנגלית – "at" (אצל), בצ'כיה ובסלובקיה – "הרינג", בגרמניה ובסלובניה – "קופיף", ברומניה ובהולנד – "זנב קוף", ברוסיה – "כלבלב", בשוודיה ובדנמרק – "חדק של פיל", באיטליה ובצרפת – "חילזון", בקוריאה – "שבלול" ובאיסלנד – "אוזן".	עריכה | תבנית | שיחה
65	גרגוריוס השלושה עשר, מתקין הלוח הגרגוריאני מהפכת אוקטובר, שבה הפילו הקומוניסטים בהנהגת לנין את הממשלה הליברלית של אלכסנדר קרנסקי ברוסיה, אירעה ב־7 בנובמבר 1917. היא נקראת "מהפכת אוקטובר" משום שבאותה עת היה נהוג ברוסיה הלוח היוליאני, שלפיו היה התאריך 25 באוקטובר. המעבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני החל באוקטובר 1582, על פי צו של האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר, כאשר יום אחרי 4 באוקטובר חל 15 באוקטובר. בתחילה, עורר השינוי זעם בקרב רבים. אנשים אף יצאו לרחובות להפגנות ומחו על "גנבת" עשרה ימים מחייהם. המדינות האחרונות שביצעו את המעבר היו רוסיה ויוון, כאשר האחרונה ייסדה ב־1923 לוח דומה משלה. עם זאת, הכנסייה הרוסית וכנסיות אורתודוקסיות נוספות עדיין מציינות את מועדיהן על פי הלוח היוליאני.	עריכה | תבנית | שיחה
66	טרומפלדור בשבי היפני יוסף טרומפלדור ידוע בתור הלוחם המהולל שלחם באויביו באמצעות ידו היחידה, אך לא כך דמיין טרומפלדור הצעיר את עתידו. טרומפלדור היה תלמיד מצטיין ובגיל 14 הושפע מאד מתורתו של טולסטוי והפך לצמחוני ולפציפיסט. בשנת 1902, כשקיבל את צו הגיוס, נאלץ להתגייס בעידוד אביו וכדי "שלא יאשימו את היהודים בפחדנות". הוא אמנם הפגין גבורה בשדה הקרב, אך שולמית לסקוב, מחברת הביוגרפיה של טרומפלדור, כתבה את דעותיו על הלחימה – "אין לתפוס נשק אלא ככלות כל הקצים". כשנפל בשבי היפני, יסד במחנה השבויים כיתות לימוד לאנאלפביתים, כיתות להשכלה גבוהה, ספרייה ולהקת תיאטרון. בשל כך דמותו של טרומפלדור מעוררת הערכה ביפן עד היום, וב-2006 נפתחה תערוכה לזכרו בעיר טקאישי שבה נכלא. עם זאת, כשחזר לרוסיה הפך לקצין היהודי הראשון שלא נאלץ להמיר את דתו, והאתוס כלוחם מהולל נקבע.	עריכה | תבנית | שיחה
67	חיידקים גורמי עגבת מחלות ומגפות רבות נושאות שמות של אזורים או מדינות, לדוגמה: קדחת מערב הנילוס, קדחת ים-תיכונית משפחתית, קדחת נשיכת הקרציה האפריקאית, שושנת יריחו, שפעת סינגפור והשפעת הספרדית. גם העגבת זכתה לכינויים רבים על שם מדינות רבות: באיטליה היא נקראה במשך מאות שנים בשם "המחלה הצרפתית". בצרפת היא נקראה "המחלה האנגלית", ביפן - "המחלה הפורטוגלית", ברוסיה - "המחלה הפולנית" ובפולין - "המחלה הגרמנית". בשנת 2015 החליט ארגון הבריאות העולמי, שאין לתת למחלות או גורמי זיהום שמות של מקומות גאוגרפיים	עריכה | תבנית | שיחה
68	רוסיה וסין מנסות להצטרף ללא הצלחה (עדיין) לארגון המדינות האסלאמיות בטענה שהן מייצגות את המוסלמים אשר חיים במדינות שלהן. אולם המטרה העיקרית היא לנצל את הארגון העולמי לצרכים פוליטיים וכלכליים. ארגון המדינות האסלאמיות מאגד 57 מדינות. 7 מדינות שהצטרפו לארגון אינן רואות את עצמן כמדינות מוסלמיות, בפרט מדינות באפריקה שהצטרפו לארגון לצרכים כלכליים ברורים, כמוזמביק.	עריכה | תבנית | שיחה
69	אלכסיי ליאונוב אלכסיי ליאונוב היה האדם הראשון בהיסטוריה שביצע הליכת חלל. ב-18 במרץ 1965 יצא אל מחוץ לחללית ווסחוד 2 לריחוף שנמשך 23 דקות ו-41 שניות. המשימה תוכננה ל-12 דקות בלבד, אבל לחץ האוויר בחליפת החלל שלו ניפח אותה והוא לא הצליח להיכנס חזרה דרך הפתח. רק לאחר שחרור אוויר לחלל הצליח ליאונוב להידחק חזרה לחללית. בחזרה לכדור הארץ, ארעה תקלה במערכת ההנחיה האוטומטית והטייס פאבל בלייב נאלץ לנווט את תא הנחיתה באופן ידני. הצמד נחת כ-1,000 ק"מ מהיעד והם נאלצו לבלות יומיים בקור המקפיא של הרי אוראל עד שחולצו. למעשה, הם שהו בהרים זמן רב יותר מאשר בחלל.	עריכה | תבנית | שיחה
70	-	הוספה
71	-	הוספה
72	-	הוספה
73	-	הוספה
74	-	הוספה
75	-	הוספה
76	-	הוספה
77	-	הוספה
78	-	הוספה
79	-	הוספה
80	-	הוספה
81	-	הוספה
82	-	הוספה
83	-	הוספה
84	-	הוספה
85	-	הוספה
86	-	הוספה
87	-	הוספה
88	-	הוספה
89	-	הוספה
90	-	הוספה
91	-	הוספה
92	-	הוספה
93	-	הוספה
94	-	הוספה
95	-	הוספה
96	-	הוספה
97	-	הוספה
98	-	הוספה
99	-	הוספה
100	-	הוספה

בחזרה לפורטל