פורטל:תולדות עם ישראל/היום בתולדות עם ישראל/אוקטובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר

1_באוקטובר
Two F-15I Ra'am.JPEG
1 באוקטובר 1985, התבצעה פעולת התקיפה של חיל האוויר הישראלי במפקדת אש"ף בחמאם א-שאט בתוניס. הפעולה הייתה תגמול על גל פיגועים שהחל בשלהי קיץ 1985, וכלל חדירת מחבלים לאזור הביטחון בגבול הצפון והשתלטות על היאכטה "פירסט" ורצח שלושת נוסעיה הישראלים, על ידי לוחמי כוח 17 של אש"ף. על הפעולה החליט שר הביטחון יצחק רבין. צוותות הטייסים והנווטים נבחרו על פי ניסיונם בהפעלת מטוסי f-15. נבחר יום שלישי בשבוע, כדי למזער את הפגיעה באזרחים נופשים, והוענק שם: "מבצע רגל עץ". אבדות הפלסטינים היו בין 60 ל-75 הרוגים, ועוד כמספר הזה פצועים. תלונה הוגשה למועצת הביטחון של האו"ם על ידי תוניס, ובעקבותיה התקבלה החלטת גינוי חריפה לישראל, ב-4 באוקטובר.
עריכה | תבנית | שיחה
2_באוקטובר
PikiWiki Israel 9846 The first working Camp Tel Mond.JPG

2 באוקטובר 1928, י"ח בתשרי תרפ"ט, התכנסה הוועידה הארצית של "התאחדות האזרחים הלאומיים", ארגון לא מפלגתי שבו השתתפו, בדרך כלל, תומכי "הציונים הכלליים" והרוויזיוניסטים. הועידה הצהירה על הבעת תודה להנהלה הציונית על עבודתה ביישוב, ועל מחאתה על מאורעות תרפ"ט ובכלל זה, המהומות בכותל, ועל הגבלת העלייה היהודית לארץ ישראל בידי ממשלת המנדט הבריטי. הוועידה קראה לקרן קיימת לישראל וקרן היסוד להקצות מקרקעות בבעלותן להתיישבות חקלאית חדשה.

עריכה | תבנית | שיחה
3_באוקטובר
Bundesarchiv Bild 101I-027-1477-15, Marseille, Gare d'Arenc. Deportation von Juden.jpg

3 באוקטובר 1940, ממשלת צרפת של וישי קבלה את חוק מעמד היהודים או תקנון היהודיםצרפתית: statut des Juifs) האנטישמי. הוא נחקק אחרי ניסיון שערכה ממשלת צרפת ב-22 ביולי 1940, כאשר החליטה על בדיקתן מחדש של ההתאזרחויות שאושרו לאחר שנת 1927 - צעד ששלל מ-7,000 יהודים את אזרחותם הצרפתית, אולם לא עורר התנגדות אצל האוכלוסייה. החוק היה השינוי הבולט ביותר במעמד היהודים בצרפת מאז המהפכה הצרפתית. ונוסח ברוח חוקי נירנברג בגרמניה הנאצית. הוא הוחל כבר למחרת היום, 4 באוקטובר 1940, יהודים שאינם אזרחי צרפת במחנות רוכזו, ונשלחו לאחר מכן אל מחנה השמדה.

עריכה | תבנית | שיחה
4_באוקטובר
Betar2.jpg

4 באוקטובר 1933, י"ד בתשרי תרצ"ד, נפתחה בתל אביב המועצה הארצית של תנועת הנוער בית"ר, והשתתפו בה 44 צירים. התנועה הוקמה בי"ט בטבת תרפ"ד, 27 בדצמבר 1923 על ידי זאב ז'בוטינסקי "ראש ביתר" ובני נוער ממעריציו, כעתודה לכוח מגן עברי ביישוב. היא נקראה על שם העיר הקדומה ביתר של המורדים באימפריה הרומית, וכראשי תיבות: ברית הנוער העברי על שם יוסף טרומפלדור, שהיה ידידו הנערץ. ז'בוטינסקי קבע את סמל התנועה, במנורה, לפי סמל הגדודים העבריים, אשר היה ממייסדיהם במלחמת העולם הראשונה.

עריכה | תבנית | שיחה
5_באוקטובר
מפת 11 הנקודות בנגב.jpg

5 באוקטובר-6 באוקטובר 1946, י"א בתשרי תש"ז, מוצאי יום הכיפורים, עלו להתיישבות בנגב, בתוך לילה אחד במבצע חסר תקדים עד אז - אחד עשר גרעיני התיישבות. הסוכנות היהודית יזמה את המבצע כדי לבסס את האחיזה הישראלית המעשית והמדינית בנגב. היישובים הוקמו על ידי קבוצות חניכים של רוב תנועות הנוער הציוניות בארץ ובעולם, וכן מעפילים ולוחמי הפלמ"ח. והם: אורים על ידי בני נוער מבולגריה חניכי גורדוניה והמכבי הצעיר מחבר הקבוצות; בארי על ידי חניכי הנוער העובד, הצופים והחלוץ; גל און על ידי חניכי השומר הצעיר מפולין וצפון אמריקה; חצרים על ידי חניכי הצופים; כפר דרום על ידי חברי הפועל המזרחי; משמר הנגב בידי חניכי הנוער הבורוכובי וניצולי שואה מצרפת, בלגיה ופולין; נבטים על ידי חניכי "החלוץ" מעיראק; נירים בידי חניכי השומר הצעיר ובני נוער מאירופה; קדמה על ידי חניכי הנוער העובד והקיבוץ המאוחד; שובל בידי חניכי השומר הצעיר מהארץ ומדרום אפריקה ומעפילי מהאונייה פאטריה; תקומה חברים דתיים בפלמ"ח ועולים מטורקיה, רומניה, הונגריה ותוניס.

עריכה | תבנית | שיחה
6_באוקטובר
SupremeCourtIsrael01 ST 06.jpg

6 באוקטובר 1925, י"ח בתשרי תרפ"ו, הוועידה הראשונה של "החברה למשפט עברי בארץ ישראל", התכנסה לראשונה. על סדר יומה היה כינון משפט עברי; משתתפי הוועידה וחבריהם בקשו לכונן מערכת משפט יהודית עברית עבור היישוב והמדינה שבדרך, אשר תכלול מחד גיסא, את הלכה והמקורות עבריים בכלל, כגון המשנה, התלמוד, ספרות השו"ת והפסיקה; ומאידך גיסא, את אמות המידה ותפיסות העולם החדשות, וכפי שבוטאו בספרות העברית בעת החדשה עד ימיהם. מאמציהם הניחו את היסודות למשפט בישראל, לספרות המשפטית הישראלית ולפסקי הדין והחלטות בתי המשפט בישראל.

עריכה | תבנית | שיחה
7_באוקטובר
Asefathanivharim.jpg

7 באוקטובר 1920, כ"ה בתשרי תרפ"א, יומה הראשון של אספת הנבחרים בארץ ישראל. על סדר יומה עמדו המגבלות שהטילו שלטונות המנדט הבריטי על העלייה לארץ ישראל, ובעיות הארגון והתעסוקה ביישוב, והיחסים שבין היישוב להסתדרות הציונית. האספה הודיעה על קבלת המרות של ההסתדרות הציונית "בכל השאלות הקשורות בהקמת הבית הלאומי". חלק מהדיונים הוקדש לתחומי הסמכות של אספת הנבחרים והרכבה, בהתאם להגדרתה העצמית: "המוסד העליון לסידור ענייניו הציבוריים והלאומיים של העם העברי בארץ-ישראל וביאת-כוחו היחידה כלפי פנים וכלפי חוץ". נבחר הועד הלאומי, אשר מנה 38 חברים. החלטות האספה נמסרו לנציב העליון יחד עם הבקשה להכרת שלטונות המנדט ב"ועד הלאומי" ובמוסדות הנבחרים של היישוב.

עריכה | תבנית | שיחה
8_באוקטובר
Egyptianbridge.jpg

8 באוקטובר 1973, י"ב בתשרי תשל"ד, החלה מתקפת הנגד של צה"ל בגדה המזרחית של תעלת סואץ, כחלק מחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. כוחות השריון של צה"ל, פתחו בה במטרה לפרוץ את הקו המצרי, שהתבסס בגדה המזרחית של תעלת סואץ לאחר צליחתה עם פרוץ המלחמה. אולם היא נהדפה על ידי הצבא המצרי, אשר בלמו את הכוחות הישראלים ואף התקדמו ונאחזו בחלקים מציר החת"ם המרוחק 8-10 קילומטרים מתעלת סואץ. הצלחתו של הצבא המצרי. כישלון המתקפה השפיעה על הציבור וההנהגה הישראלית, גרמה להחלפתו של אלוף פיקוד הדרום הישראלי, שמואל גונן, ולהתגברות המחאה הציבורית בישראל לאחר סיום המלחמה.

עריכה | תבנית | שיחה
9_באוקטובר
Birion2.jpg

9 באוקטובר 1930, י"ז בתשרי תרצ"א, מול מלון פלטין, שנודע כמרכז התוועדות של קצינים ופקידים בכירים בממשלת המנדט, ברחוב נחלת בנימין פינת אחד העם בתל אביב, נערכה הפגנה מחאה ראשונה של קבוצת צעירים, שנקראה: "ברית הבריונים", על מדיניותה ומעשיה, בעקבות מאורעות תרפ"ט 1929. "ברית הבריונים" הוקמה על ידי אנשי התנועה רוויזיוניסטית בארץ ישראל. בראשה עמדו ד"ר אב"א אחימאיר, המשורר אורי צבי גרינברג וד"ר יהושע ייבין; אשר פעלו כמנהיגים אידאולוגים גם בתנועת הנוער בית"ר; ובהמשך באצ"ל ובלח"י.

עריכה | תבנית | שיחה
10_באוקטובר
Hebraization of surnames.jpg

10 באוקטובר 1925, כ"ב בתשרי תרפ"ו, בוועידה הארצית של גדודי מגיני השפה מרחבי הארץ, החליטו הנאספים על איחוד והתארגנות משותפת. "גדוד מגיני השפה בארץ ישראל" נוסד באייר תרפ"ג אפריל 1923, בשלהי תקופת העלייה השלישית. מייסדו היה הרצל בן-ארי, שפעל למען טהרת השפה העברית, ופנה ליישמו בציבוריות היישובית בעזרת תלמידי גימנסיה הרצליה, תלמידות הסמינר ע"ש לוינסקי, וכן תלמידים מ"בית הספר למסחר" בתל אביב, פועלים ופקידים. ההנהלה כללה גם את צבי נשרי, עזרא דנין, אהרון חוטורצקי והרצל בן-ארי. סניפים נוספים ל"גדוד מגיני השפה" נוסדו בירושלים, בחיפה, בצפת, בראש פינה, ברחובות, בראשון לציון, בעקרון, ביבניאל, ואף בחוץ לארץ. הנערות והנערים של גדוד מגיני השפה הניפו את הסיסמאות: "יהודי דבר עברית!", "פרוד לשונות – פרוד לבבות", "שפה אחת – נפש אחת" ו-"עברי דבר עברית!", בקרב קהל דובר לועזית ברחובות, וכרזותיהם הודבקו בכל אתר בולט בערים הגדולות.

עריכה | תבנית | שיחה
11_באוקטובר
Carte debut 20e siecle.jpg

11 באוקטובר 1941, גורשו על פי צו כ-50 אלף מיהודי צ'רנוביץ אל גיטו שהוקם ליד העיר. מצב היהודים בבירת בוקובינה החמיר לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. בעקבות מבצע ברברוסה נסוגו הרוסים מזרחה, לאחר שגייסו לשורות הצבא האדום צעירים רבים מהקהילה היהודית הגדולה; וב-30 ביוני 1941, יצאו מצ'רנוביץ תוך שהם מבעירים בניינים רבים בעיר. עם כניסת הכוחות החמושים של גרמניה הנאצית, שאליהם התלוו כוחות רומנים, וכן אזרחים רומנים ואוקראינים, חויבו היהודים לשאת טלאי צהוב; ואחר נערכו גלי טבח, התעללות וביזה ביהודים. על פי רשימות שהוכנו על ידי גופי ממשל מקומיים, אלפי יהודים נשלחו לעבודות כפייה, ואלפים מבין המנהיגות האינטלקטואלית והרוחנית של הקהילה היהודית הוצאו להורג, בידי המשטרה הרומנית ויחידות האיינזצגרופן הגרמניות. לאחר הגרוש לגיטו, הונם ורכושם של היהודים הועבר לזכות בנק רומניה. ב-12 באוקטובר, הוציא שליט רומניה יון אנטונסקו צו גירוש של יהודי העיר לטרנסניסטריה. עד נובמבר 1942, נשארו בצ'רנוביץ כחמש מאות יהודים.

עריכה | תבנית | שיחה
12_באוקטובר
Warsawghettomap.jpg

12 באוקטובר 1940, י' בתשרי תש"א, ביום הכיפורים, נמסרה פקודת שלטונות הכיבוש הנאציים בפולין להקמת גטו ורשה. הפקודה שודרה ברדיו מטעם מפקד מחוז ורשה, ונאמר בה כי יהודי העיר אינם רשאים יותר לגור ברחבי עיר, אלא במקום שיועד להם על ידי השלטונות. במקביל, כ-100,000 פולנים פונו מן האזור המיועד, ובמקומם נשלחו אליו כ-180,000 יהודים, שהצטרפו לכ-200,000 שכבר התגוררו בו. אוכלוסיית היהודים, שמנתה 38% מאוכלוסיית העיר, הצטופפה באזור שהיווה 2% בלבד משטחהּ. רבים מן הבניינים נהרסו בהפצצות, ולא היו ראויים למגורים, ורבבות בני אדם נעשו חסרי קורת גג. הם נאלצו להשתכן בהריסות או בגינות ובשטחים פתוחים; אולם השלטונות החלו להפקיע גם את השטחים הריקים, והצפיפות בגטו הביאה לתחלואה ותמותה רחבה.

עריכה | תבנית | שיחה
13_באוקטובר
Bnai brith certificate.jpg

13 באוקטובר 1843, הוקם ארגון בני ברית בניו יורק. המסדר העצמאי של בני ברית הוא ארגון חברתי יהודי שנוסד בניו יורק על ידי הנרי ג'ונס ו-11 מחבריו. כיום מונה הארגון כחצי מיליון חברים ב-60 מדינות והוא אחד הארגונים היהודיים הגדולים בעולם. המייסדים של הארגון, שקם לראשונה בארצות הברית, היו שנים עשר מהגרים יהודים מגרמניה. הארגון שם לו למטרה לאחד את עם ישראל, לפתח את ההשכלה, לשפר את מוסר העם ולעזור לנזקקים. בין השאר ביקש הארגון ליצור גשר אל החברה הלא-יהודית. המסדר דומה במבנהו למסדר "הבונים החופשיים" אך איננו קשור אליו. לשכות רבות של הבונים החופשיים התנו הצטרפות אליהן בהשתייכות לדת הנוצרית, לכן נדרשו היהודים לפתרון נפרד.

עריכה | תבנית | שיחה
14_באוקטובר
Sobibor.JPG

14 באוקטובר 1943, פרץ מרד במחנה השמדה סוביבור. סמוך לשעת השקיעה, בשעה 4 אחר הצהריים, בזמן מסדר התמרדו האסירים הכלואים במחנה, שהועסקו בעבודות כפייה שונות, והצליחו להרוג 11 מאנשי האס אס במקום. במהלך הבריחה נהרגו גם שלושה שומרים אוקראינים. האסירים היהודים רצו לכל כיוון, ופרצו את השער הראשי ואת הגדרות. 400 מתוך 600 האסירים הכלואים במחנות 1 ו-2 הצליחו לפרוץ אל מחוץ למחנה, אולם רבים (לפחות 80 איש) נורו למוות, בניסיון הבריחה או שנהרגו כאשר על מוקשים בשדות שהקיפו את המחנה. לפי הערכת הנאצים כ-320 אסירים שניסו לברוח הצליחו להגיע אל היערות, אולם קרוב למאה מהם נתפסו במצוד שנערך ביערות הסמוכים ביומיים שלאחר מכן, עשרות אחרים הוסגרו במרוצת הזמן לחיילי האס אס, או שנרצחו על ידי האוכלוסייה המקומית.

עריכה | תבנית | שיחה
15_באוקטובר
Beersheba 1948.jpg

15 באוקטובר 1948, התחיל מבצע יואב לכיבוש הנגב במלחמת העצמאות. היה זה המבצע הצבאי הראשון בו הוקם פיקוד על כוחות שכללו שלוש חטיבות: חטיבת הנגב פלמ"ח, חטיבת יפתח פלמ"ח, וחטיבת גבעתי. הכוח קיבל סיוע מגדוד משוריין של חטיבה 8. יש הרואים את "מבצע יואב" כחלק ממערכה כוללת שראשיתה במבצע אבק - מערכה לוגיסטית אווירית לחידוש האספקה לנגב ולהחלפת חטיבת הנגב בחטיבת יפתח, המשכה במבצע אגרוף - מערכה שנועדה להשיג עליונות אווירית וסיומה במערכה היבשתית "מבצע יואב".

עריכה | תבנית | שיחה
16_באוקטובר
Hadassah University Hospital, Mt. Scopus, Jerusalem.jpg

16 באוקטובר 1934, ז' בחשוון תרצ"ה, הונחה אבן הפינה לבית החולים האוניברסיטאי בהר הצופים. הבניין ניצב ברכס הר הצופים בירושלים. תוכנן על ידי האדריכל היהודי אריך מנדלסון ופתח את שעריו לציבור כבית חולים המנוהל בקשר עם האוניברסיטה העברית בשנת 1938. במלחמת העצמאות ננטש הבניין, וחידש את פעולתו לאחר מלחמת ששת הימים. מראשית המאה ה-21, הבניין משמש חלק ממרכז הרפואי גדול, המופעל על ידי "ההסתדרות הציונית הדסה" בירושלים.

עריכה | תבנית | שיחה
17_באוקטובר
Hashomer slik in Kfar Giladi.jpg

17 באוקטובר 1918, י"א בחשוון תרע"ט, חברי ארגון "השומר" התכנסו בטבריה, לאחר הגלות והנתק בשנות מלחמת העולם הראשונה. בכינוס החלו אנשי הארגון לדון על המשך דרכם כארגון מגן חשאי. ארגון "השומר" הוקם ב-1909 על ידי יצחק בן צבי וישראל שוחט. עד המלחמה שגשג והתרחב כארגון השמירה וההגנה הגדול בארץ ישראל, אשר הטביע את חותמו על צמיחת היישוב היהודי בשנות העלייה השנייה; אולם הארגון ידע גם כשלונות, ורבים מחבריו נהרגו. במהלך המלחמה רדפו השלטונות העות'מאניים את אנשי הארגון, והגלו את מנהיגיו מחוץ לארץ. לאחר המלחמה, מנהיגי היישוב ומנהיגי מפלגת "פועלי ציון" שהפכה ל"אחדות העבודה", שאנשי "השומר" היו חבריה, בקשו את פירוקו; ופעלו לצירופם אל הקמת ארגון "ההגנה" הרחב, כארגון המגן של היישוב, הכפוף להסתדרות הכללית. "השומר" ציית רשמית לבקשה, אולם תחת זאת הקימו מנהיגיו את "הקיבוץ החשאי". במסגרתו פעלו אנשי "השומר" פעל עד שלהי שנות העשרים, ייסדו אקדמיה צבאית ומערך אימונים מסועף בעמק יזרעאל, ומספר מחבריו השתלמו בנושאים צבאיים באירופה כולל טיס וימאות. בשל רכישות רבות, מחסני הנשק שברשות הארגון בשנות פעילותו היו גדולים מאלו של ההגנה. אולם לאחר דין ודברים בין "הקיבוץ" לחברים ב"אחדות העבודה", ואחר כך, מאורעות תרפ"ט, הצטרפו חבריו אל ההגנה.

עריכה | תבנית | שיחה
18_באוקטובר 18 באוקטובר 1927, כ"ב בתשרי תרפ"ח, נפתח בפריס משפטו של שלום שוורצבארד, אשר הרג את סימון פטליורה, מנהיג הרפובליקה העממית של אוקראינה, על מעורבותו בפוגרומים ההמוניים בקהילות יהודי אוקראינה במלחמת האזרחים של 19181920, עד לכיבוש אוקראינה על ידי הצבא האדום. שווארצבארד זוכה על ידי בית המשפט הצרפתי מכל אשמה. ביום הפתח המשפט, כאות הזדהות עם שוורצבארד, התקיימה בתל אביב תהלוכת אבל "לזכר 100,000 חללי הפרעות באוקרינה". עריכה | תבנית | שיחה
19_באוקטובר
PikiWiki Israel 13042 Palmach Memorial in Kibbutz Tzova.jpg

19 באוקטובר 1948, ה' בחשוון תש"ט, נוסד קיבוץ צובה ממערב לירושלים על ידי חברי הפלמ"ח. באתר הקיבוץ ממצאים ארכאולוגים רבים. מהתקופה הכנענית בארץ ישראל מתקופת בית ראשון, ומהתקופה הצלבנית. בכפר הערבי סובא אשר שכן באתר עד מלחמת העצמאות היה בסיס לכוחות הערביים אשר חסמו את הדרך לירושלים. הכפר נכבש ב-13 ביולי 1948 על ידי לוחמי חטיבת הראל של הפלמ"ח, כחלק ממבצע דני.

עריכה | תבנית | שיחה
20_באוקטובר
Jewish zones 1947.jpg

20 באוקטובר 1930, כ"ח בתשרי תרצ"א, פורסם הספר הלבן השני, אשר היה הודעה מדינית של שלטונות המנדט הבריטי. הוא נקרא על שם שר המושבות הבריטי הלורד פאספילד. קובץ התקנות החדש ביקש להדגיש את ה"התחייבות הכפולה", שוות משקל, של בריטניה כלפי היהודים והערבים בארץ ישראל. למעשה, הוא הגביל את מכירת קרקעות ליהודים בארץ ישראל, צמצם את העלייה היהודית אליה. וכמו כן, פוחת בו מעמד הבכורה שהיה סוכנות היהודית בפיתוח הארץ, וכגוף מייצג בכל הנוגע להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה
21_באוקטובר
Beersheva 1950.jpg

21 באוקטובר 1948, י"ח בתשרי תש"ט, כוחות צה"ל כבשו את באר שבע. היישוב היה בשליטת הצבא המצרי מאז 19 במאי 1948. הוחלט כי במסגרת מבצע יואב תכבוש חטיבת הנגב בפיקוד נחום שריג את העיר ב-20 באוקטובר 1948. מטוסי חיל האוויר מדגם בי-17 הפציצו את העיר, וב-21 באוקטובר החלה הרעשה ארטילרית והתקפות הסחה משוריינות. מחלקת הפריצה של גדוד 9 וגדוד 89 של החטיבה המשוריינת 8 הובילו את ההבקעה לשטח המבוצר בעיר עד לבניין המשטרה שבו הייתה ממוקמת מפקדת הצבא המצרי, אשר הודיעה על כניעה בשעות הצהריים.

עריכה | תבנית | שיחה
22_באוקטובר
Naval Ensign of Israel.svg

22 באוקטובר 1948, י"ט בתשרי תש"ט, פעולת חיל הים הישראלי בים התיכון אשר הובילה לשליטה אסטרטגית ישראלית. בפיקודו של יוחאי בן נון הפליגה יחידת החיל, בשם: "סירות הנפץ" על סיפונה של אוניית החיל "מעוז" מנמל יפו אל חוף עזה. הלוחמים הסתערו על האונייה "האמיר פארוק" של הצבא המצרי, מהמשוכללות והחמושות בצי המצרי, פגעו והטביעו אותה. בעקבות פעולה זו, נמנע הצי המצרי מהפרעה נוספת לצי הישראלי. על פעולתו הנועזת במהלך הפעולה אל מול אש מצרית חזקה, קבל בן נון את התואר גיבור ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה
23_באוקטובר
NablusRoad.jpg

23 באוקטובר 1922, א' בחשוון תרפ"ג, התכנסה האספה הכללית של אגודת נחליאל - חברה חרדית להתיישבות חקלאית באזור ירושלים. שמה של החברה נלקח מפסוק בספר במדבר: "וממתנה נחליאל", וגם על שמו של הרב ד"ר יצחק ברויאר שכתב את הספר נחליאל. משתתפי האספה ערכו דיון על רכישת קרקע באזור ענתות, וקבלו על מעשי הונאה של מתווכי קרקעות.

עריכה | תבנית | שיחה
24_באוקטובר
Colored Semel.png

24 באוקטובר 1933, כ"ו בטבת תרצ"ג המועצה הכפולה הרביעית של השומר הצעיר, אשר עסקה בתנועת הנוער "השומר הצעיר", התנועה המיישבת" הקיבוץ הארצי והמפלגה. השתתפו כ-1500 צירים, חברי 25 קיבוצים של התנועה המיישבת. על סדר יומה של המועצה עמדו פיתוח הכלכלה הרחבת ההון העומדים לרשותה של תנועת הפועלים הארצישראלית וחיזוק עמדת הפועל בארץ. הדובר המרכזי היה מנהיג התנועה מאיר יערי, אשר הרצה על "הצורך בדרך סינתטית (מאחדת) בין ציונות גדולה וסוציאליזם בינלאומי".

עריכה | תבנית | שיחה
25_באוקטובר
Ylamdan.JPG

25 באוקטובר 1924, כ"ז בתשרי תרפ"ה, הוקמה התאחדות-סופרים בתל אביב. להנהלת ההתאחדות נבחרו היוצרים יצחק למדן, שלום שטרייט, פסח גינזבורג ואשר ברש. בין מטרותיה היו הקמת דו-שבועון לספרות ואמנות, שעורכיו הם אשר ברש ואליעזר שטיינמן, והוצאת ספרים.

עריכה | תבנית | שיחה
26_באוקטובר
Hussein Clinton Rabin.jpg

26 באוקטובר 1994, כ"א בחשוון תשנ"ה, נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן במעבר הגבול החדש מצפון לאילת. השתתפו בטקס חוסיין מלך ירדן ועבד אל-סלאם אל-מג'אלי, ראש ממשלת ירדן, יצחק רבין ראש ממשלת ישראל, עזר ויצמן נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, וביל קלינטון נשיא ארצות הברית. ההסכם הסדיר את הגבולות ואת חלוקת משאבי הטבע; הוא קבע נורמליזציה ביחסים הכלכליים, והגדיר את היחסים הדיפלומטיים בין מדינת ישראל לממלכת ירדן.

עריכה | תבנית | שיחה
27_באוקטובר
Villa Wannsee.jpg

27 באוקטובר 1942, התקיים החלק האחרון של ועידת ואנזה. בשם זה נקראה סדרת כנסים של נציגים מכל משרדי הממשל הנאצי, ב"וילה ואנזה" שברחוב "אם גרוסן ואנזה" (Am Grossen Wannsee), בפרבר ואנזה בברלין. בכנסים תכננו את מימוש היעד הראשי של האידאולוגיה הנאצית והוא הכחדת היהודים, שנקרא "הפתרון הסופי". המתכנסים מכל זרועות הממשל הנאצי, דנו באמצעים ובמנגנונים לאיסוף היהודים ושילוחם למחנות השמדה בשטחי הכיבוש של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. הכנס הראשון התקיים ב-20 בינואר 1942 והכנס השני התקיים ב-26 במרץ. בשני הכנסים האחרונים דנו בסוגיית נישואים בין יהודים לבין מי שהוגדרו כ"בני הגזע הארי" וצאצאיהם.

עריכה | תבנית | שיחה
28_באוקטובר
Flag of Israel.svg

28 באוקטובר 1948, כ"ה בתשרי תש"ח, נקבע דגל מדינת ישראל במתכונתו הישראלית הרשמית: רקע לבן, ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד בגוון זהה. הדגל מייצג את המדינה, ריבונותה, מוסדותיה ואזרחיה, בישראל בעולם. ראשיתו בימי העלייה הראשונה, והוא אומץ כדגלה של התנועה הציונית מיום היווסדה ב-1897. דגל זה הועדף על פני "דגל שבעת הכוכבים" שהציע בנימין זאב הרצל. לאחר קום מדינת ישראל התלבטה מועצת המדינה הזמנית לגבי דגלה של המדינה.

עריכה | תבנית | שיחה
29_באוקטובר
1956 Suez war - conquest of Sinai-HE.jpg

29 באוקטובר 1956, כ"ד בחשוון תשי"ז, פרצה מלחמת סיני (הידועה בשם "מבצע קדש"). המלחמה התנהלה בין מצרים לבין לישראל, עד ה-5 בנובמבר 1956, א' בכסלו תשי"ז. ישראל כבשה במהלך המלחמה את חצי האי סיני ולאחר הסכמי שביתת הנשק פינתה אותו. המלחמה נוהלה בשיתוף פעולה עם בריטניה וצרפת, שמבצען המשותף כנגד מצרים במקביל למבצע הישראלי נקרא בשם מבצע מוסקטר. צבא הגנה לישראל, ובראשו הרמטכ"ל משה דיין, השיג ניצחון מלא במלחמה. המלחמה נקראה על שם קדש ברנע, עיר מקראית בדרום הארץ, ממנה שלח משה את המרגלים לתור את ארץ כנען.

עריכה | תבנית | שיחה
30_באוקטובר
Saria.jpg

30 באוקטובר 1918, נחתם הפסקת האש של מודרוס. חתימת ההסכם סיימה למעשה את מצב הלחימה של מלחמת העולם הראשונה בין האימפריה העות'מאנית לבין מדינות ההסכמה, ההסכם נחתם בין שר הימייה העות'מאני חוסיין ראוף אורביי לבין האדמירל הבריטי סומרסט גוף-קאלת'ורפ על סיפון אוניית הצי המלכותי הבריטי "אגממנון", כאשר עגנה בנמל מודרוס שבאי למנוס ביוון. התאריך סימל את תום שנות המלחמה הקשות לתושבי אסיה, אירופה ואפריקה, ולקהילות היהודיות, שחבריהן לקחו חלק במאמץ המלחמתי משני צדי החזית, ומאידך סבלו מפגיעתם של גייסות וכנופיות אזרחים מקומיים. כניסת הצבא הבריטי לארץ ישראל, סיימה את התקופה העות'מאנית, ופתחה את תקופת המנדט.

עריכה | תבנית | שיחה
31_באוקטובר
IAF Squadron 140.png

31 באוקטובר 1956, כ"ו בחשוון תשי"ז, בעיצומה של מלחמת סיני, יצאה טייסת מטוסי קרב "נשר הזהב" של חיל האוויר הישראלי, למשימת תקיפה במתחם אבו עגילה. היא נתקלה באש נגד מטוסים חזקה של ההצבא המצרי. המטוס המוביל נפגע והתרסק, ובו מפקד הטייסת סרן משה אשל. בו ביום מונה סגנו, עובדיה נחמן למחליפו, על ידי מפקד החיל האלוף דן טולקובסקי. מספר שעות לאחר מכן, יצאה הטיסת למשימת תקיפה באזור רפיח.

עריכה | תבנית | שיחה

ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר