פורטל:תולדות עם ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    


City of David.jpg 2nd century Rome gold goblet shows Jewish ritual objects.jpg Arc de Triumph copy.jpg Maurycy Gottlieb - Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur.jpg דיוקן עצמי (1924) ראובן רובין, מוזיאון ישראל.jpg Bundesarchiv Bild 183-N0827-318, KZ Auschwitz, Ankunft ungarischer Juden.jpg Declaration of State of Israel 1948 2.jpg Itamar-Atzmon-doar-ivry50mil.JPG

תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.

תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של האל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה.

מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור".

לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון איגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם.

גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים.

ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת.

Jewish History P.png
תוכן הפורטל
חדשות במחקר תולדות עם ישראל
היום בתולדות עם ישראל
תאריך עברי תאריך לועזי
ערך נבחר ערכים מומלצים
תמונה נבחרת אישיות נבחרת
נושא נבחר היסטוריון נבחר
מוזיאונים בתולדות עם ישראל
משאבים
מחקרים ארכיונים
ספרות יפה מקורות
מיזמי הפורטל ספרי ויקיפדיה
בתולדות עם ישראל
כרונולוגיה
פורטלים קרובים
קדימה, לעבודה!



פריטים

יהודה מגידוביץ - אדריכל בתל אביב

פועלו ויצירתו של האדריכל יהודה מגידוביץ נסקרים במאמרה של רות מגידו-חצרוני, בכתב העת אריאל (גיליון 190-189) שכותרו 101 שנים לתל אביב. הגיליון הוא קובץ מחקרים ותעודות עם מבט היקפי היסטורי-תרבותי על התרבות העברית החדשה שנוצרה בתל אביב, המצטרף ליבול מחקרים על העיר שראו אור מראשית המאה ה-21.
מגידוביץ התמנה למהנדס העיר תל אביב הראשון, על ידי ראש העיר מאיר דיזנגוף. במקביל הוא עסק בפעילות ציבורית וייסד עם חבריו את "אגודת המהנדסים והאדריכלים". יצירתו האדריכלית של מגידוביץ, הכוללת כחמש מאות מבנים אשר תכנן ובנה בתל אביב וברעננה, מבני ציבור, תעשייה ובתי מגורים, במשך ארבעה עשורים, משקפת את המעבר מההסגנון האקלקטי בשנות העשרים, אל הסגנון הבינלאומי בשנות השלושים והארבעים. היא מייצגת את תולדות תל אביב, כמיקרוקוסמוס גדוש של התרבות העברית המתהווה ואת מנעד הסגנונות שבוטאו בארץ ישראל המנדטורית ובעשור הראשון למדינת ישראל.
מגידו-חצרוני, נכדתו, ערכה מחקר מתעד ומסכם של כל המבנים, תוכניותיהם וייעודיהם במשך השנים; מחקר שנעזר בין השאר במצאי התעודות והתרשימים בארכיוני עיריית תל אביב. כמה בראשית המאה ה-21, מבניו של מגידוביץ הם יעד שימור מבנים, אחד מהם, מבנה "מלון גינוסר" (פנסיון גינוסר או מלון בן נחום), בקרן הרחובות שדרות רוטשילד 32 ואלנבי 118: "הבניין הראשון שבנה מגידוביץ בתל אביב והראשון שהוקם כבית מלון". דגמים אחדים של מבנים בתכנונו של מגידוביץ, חלקם שנהרסו, מוצבים במבואות מגדל שלום בתל אביב.

מבנה "מלון גינוסר" (צולם בחורף 2012)


וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה

עמדותיו ומדיניותו של המנהיג הבריטי וינסטון צ'רצ'יל אל הציונות ואל שואת היהודים מוצגת במחקרו של פרופ' מיכאל יוסף כהן, שהתבסס על עיון בארכיונו הפרטי של צ'רצ'יל, שנפתח מאז אמצע שנות התשעים של המאה ה-20. המחקר התפרסם בכתב העת Modern Judaism‏ (28/2) שראה אור ב-2008 (ושוב בקצרה, בכתב העת כיוונים חדשים (25) דצמבר 2011).

כהן מערער על התפיסה שצ'רציל אהד באופן כללי את העניין הציוני והיהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה, שבה כיהן כראש ממשלתה וכמנהיגה הנערץ של הממלכה המאוחדת. למעשה, טוען כהן, צ'רציל מעולם "לא אימץ את הרעיון הציוני - ולא הייתה סיבה לצפות ממנו שיעשה כך". וגם לאחר השואה התנגד לעלייתה של שארית הפליטה לארץ ישראל. מקרה מבחן בולט באדישותו למצוקת היהודים, הוא התנגדותו להפצצת מחנה ההשמדה אושוויץ, עמדה שהייתה משותפת לראשי בעלות הברית בתקופת המלחמה. על אף העובדה שהוא ידע על רצח העם שהתרחש במחנות הריכוז וההשמדה; כך במילותיו, שכתב בקיץ 1944, על "אחד הפשעים הגדולים והנוראים שבוצעו אי פעם". אולם הוא העדיף שהפסקת הטבח במחנות תבוא כפועל יוצא של "ניצחונן המהיר של בעלות הברית", בתשובתו למכתבי הפנייה בעניין של הלורד מלצ'ט והארכיבישוף מקנטרברי, וברוח זו הושבה ריקם גם בקשתו להפצצת המחנות של נשיא ההסתדרות הציונית הד"ר חיים ויצמן.
התנגדותו של צ'רצ'יל להפצצה הוסתרה בתקופת המלחמה, ולאחריה הוא טען שלא ידע על השואה אלא רק בסיומה.

צילום אוויר של מחנה אושוויץ I, משנת 1944



הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני

הזהות והתודעה העצמית של יהודים בשלהי תקופת בית שני (בשנת 70) ובשתי המאות שלאחר חורבנו, העסיקה היסטוריונים רבים, במיוחד ממחצית המאה ה-20. שאלת המחקר העיקרית שעמדה ביסוד מחקרי המלומדים היא: האם המשבר שגרם חורבן בית המקדש השני, סימן שינוי רחב בתודעה העצמית של היהודים כאומה? או שלמרות הזעזוע שבחורבן, תקף הרצף בה?

במחקרו המסועף אשר התפרסם בכתב העת קתדרה (57) שראה אור בתשרי תשע"א 2010, הראה פרופ' משה דוד הר, כי השינויים שהתחוללו בעקבות החורבן במציאות ובתודעה, היו פחותים מתהליכי הרצף וההמשכיות; הר קובע כי "עצם זהותה ומהותה של האומה עמד בעינו ולא נשתנה" גם לאחר תקופת המרד הגדול; וכן, כי "השינויים שחלו בחורבן שני לא היו חריפים כמו אלו שחלו בחורבן ראשון, אף לא כמו אלו שהפרידו בין תקופת המשנה והתלמוד או, לשון אחר, בין סוף הזמן העתיק לבין מה שמכנים גם בתולדות ישראל בשם ימי הביניים".

מסקנתו, בין שאר תובנות המחקר, שהמחלוקות הרבות בין היסטוריונים, על תיקוף של התודעה היהודית העצמית וכמו שגם הצטיירה אצל העמים סביבה, נגזרה במידה רבה מאופן השימוש של ההיסטוריונים בספרות חז"ל כמקור היסטורי, ובמיוחד מתפיסת מעמדו של מוסד הנשיאות ומעמדו של הנשיא כמנהיג כלל הציבור לפני ואחרי אירועי מלחמת בר כוכבא.

פסיפס גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בחמת טבריה




Mashbir22.jpg

כ"ט באב תרע"ט, 25 באוגוסט 1919, בכנרת התכנסה מועצת המשביר המרכזי. "המשביר" הוקם בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1916, כהתאגדות פועלים לנוכח המצוקה הכלכלית הקשה ששררה בארץ עקב המלחמה. ברל כצנלסון ומאיר רוטברג תכננו והקימו גוף קוקאפרטיבי שירכוש בסיטונאות תשומות חקלאיות מן היצרנים, יאגור אותם, וימכור אותם במחיר עלות וללא רווח. המשרד הארצישראלי הלווה ל"משביר" את ההון הראשוני שהיה דרוש להקמתו. שמו נקבע על ידי כצנלסון על פי יוסף המקראי שהיה "המשביר" במצרים (בראשית מ"ב), והוא נוהל בתקופה הראשונה על ידי רוטברד. במועצה בקיץ 1919, גיבשו חברי "המשביר" דרכי ארגון ופעולה חדשות; הם קבעו כי המשביר הוא מוסד כלכלי קואופרטיבי שמטרתו היא אספקת צורכיהם הכלכליים והתעסוקתיים של חבריו, והוא מטפל בשיווק התוצרת החקלאית שלהם. להנהלתו נבחרו לוי אשכול-שקולניק ודוד רמז.

אתמולחודש אב בתולדות עם ישראלמחר

PikiWiki Israel 1197 Agriculture in Israel קטיף שקדים בכרם חזרזור (נוה עוז כיום)..jpg

21 באוגוסט 1919, כ"ה באב תרע"ט, יומה הראשון של מועצת הסתדרות הפועלים החקלאיים במרחביה. ראשיתה, בשנת תרע"ח 1918. כאשר הוקמה על ידי אנשי "אחדות העבודה", רוב חבריו אנשי העלייה השנייה ומיעוטם אנשי השלישית. על סדר יומה הונחו מצב התעסוקה והעבודות שנמסרו לפועלים, שאלות "הקבוצה", כינון "קופת חולים" ו"קרן עבודה", הרחבת ההתיישבות החקלאית והקמת יישובי התימנים, הכנסת שיטות עבודה ומכשירים חדשים, ובניית התרבות העברית החדשה בארץ ישראל.

אתמולחודש אוגוסט בתולדות עם ישראלמחר


חורבות המרחצאות הרומאיים

חמת גדר היא אתר מרחצאות מרפא ונופש הממוקם בדרום רמת הגולן, בעמק נהר הירמוך, בו נובעים מעיינות חמים עשירים במינרלים. מרחצאות חמת גדר היו בשימוש מהתקופה הרומית, הודות לסגולותיהם בריפוי מחלות עור. במקום נמצאו שרידים של מרחצאות מפוארים מהתקופה הרומית וכן כתובות המשבחות אותם מהתקופה הביזנטית.

בתל המצוי במרכז האתר נמצאו שרידי בית כנסת מהמאה החמישית. בחפירות שנערכו בשנת 1932 התגלתה רצפת פסיפס מפוארת ויחידה במינה, הנמצאת כיום בכניסה לבית המשפט העליון בירושלים. מתוכנן ומעיצובן של הכתובות שנמצאו בשלושת הפסיפסים שברצפת בית הכנסת עולה כי בחמת גדר הייתה קהילה יהודית אמידה. בתלמוד הבבלי התירו חז"ל לרחוץ במרחצאות של חמת גדר בשבת.



Hebrewbooks org 42621 520.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.pngגזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים. בחלק מהמקרים הוצע ליהודים להנצל באמצעות המרת דת לדת הנוצרית. מלבד הרציחות והחורבן הרב שהיה במאורעות תתנ"ו, המאורעות הובילו להשפעה תודעתית, עקב הטראומה הציבורית שהייתה כלולה במאורעות ביחס לעם ישראל. מהגזירות נשתמרו קינות שנרשמו על קהילות שחרבו ובייחוד קהילתו של רש"י שהתרכזה בשלש הערים שכונו בפי היהודים 'קהילות שו"ם' - שפירא, ורמייזא ומגנצא (כיום שפייר, וורמס ומיינץ. חלק מקינות נאמרים בתשעה באב בבתי הכנסת של קהילות האשכנזים. כמו כן נשתמרו בספרות הנוצרית תיאורים ואיורים בהם נראה הטבח במהלך מסע הצלב, הן באירופה, והן לאורך מסעם במזרח התיכון ובייחוד בארץ ישראל.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה


טוען את הלשוניות...
דגל ישראל - תחיית הלשון העברית - פלינדרס פיטרי - שלמה פיינגולד - עצים עתיקים בארץ ישראל - אברהם יצחק הכהן קוק - זאב ז'בוטינסקי - אברהם ישעיהו קרליץ - לוי אשכול - הרמן שטרוק - שמואל יוסף עגנון - אליעזר ליבנה - שרה טהון - פיסול ישראלי - השומר - תל אביב-יפו - שדרות רוטשילד - כפר סבא - ההעפלה - ההגנה - משטרת המנדט - הרכבת המנדטורית - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - גרשם שלום - ארתור שפנייר - יוסף זריצקי - מרכז הכרמל - נשר (עיר) - רמת השרון - אבא חושי - היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל - מכבי חשמונאי ירושלים - ארגון צבאי לאומי - צבי רוזנבלט - שמחה בלאס - מוזיקה קלאסית ישראלית - החוק להגנת האומה - העלייה לביריה - פרשת הרצח בחולות תל נוף - יצחק דנציגר - נמרוד (פסל) - גדר הצפון - חי"ש - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי - ישראל קסטנר - אושוויץ - מאוטהאוזן - המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה - משה דיין - מנחם בגין - שמעון פרס - יצחק שמיר - איסר הראל - עמוס קינן - מלון המלך דוד - פרשת הסרג'נטים - חיים ארלוזורוב (אוניית מעפילים) - תל אביב במלחמת העצמאות - גבולות מדינת ישראל - תל אביב במלחמת העצמאות - מדיניות לשונית בישראל - הכנסת - המשפט בישראל - החקיקה בישראל - מנורת הכנסת - חיל ההנדסה הישראלי - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - דלות החומר - משה גרשוני - גבעת המבתר - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מבצע ערצב 19 - שייטת ספינות הטילים - נגמ"שים כבדים בצה"ל - יהל"ם - מרכבה (טנק) - חוק ההסדרים - הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 - הגן הארכאולוגי ירושלים - קריית עיריית ירושלים
#888888
#cccccc

Smolenskin.png

Crystal Clear action 1leftarrow.png פרץ סמולנסקין היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון". נולד ברוסיה הלבנה ועבר להתגורר בווינה, וייסד וערך את עיתון "השחר". בראשית דרכו, סבר כי המאחד את עם ישראל היא תרבותו, ההיסטוריה שלו והעברית שפת התנ"ך, ללא זיקה לכברת ארץ מוגדרת. הוא דגל בטיפוח הלאומיות היהודית ותחיית הלשון העברית. אולם לאחר הסופות בנגב ב-1881, הצטרף אל "חובבי ציון" והטיף לעלייה והתיישבות בארץ ישראל. ספרו הנודע התועה בדרכי החיים תיאר את חיי היהודים במזרח אירופה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה בנושא אישיות נבחרת

פרופ' כץ 12.1989.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png פרופסור יעקב כ"ץ (15 בנובמבר 1904 - 20 במאי 1998) היה מחנך, היסטוריון וסוציולוג ישראלי, חתן פרס ישראל. הוא הוזמן ב-1949 לעבוד ברבע משרה כמרצה זוטר במחלקה לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1958 ראה אור ספרו "מסורת ומשבר". בספר זה טבע כ"ץ את המושג "חברה מסורתית" ועשה לראשונה שימוש בכלים סוציולוגיים בחקר ההיסטוריה היהודית. הספר נחשב עד היום לספר יסוד בתחום ההיסטוריה היהודית, הוא ראה אור בכמה מהדורות ואף תורגם לאנגלית, גרמנית, רוסית והונגרית.בשנת 1959 היה יעקב כ"ץ לפרופסור מן המניין. בין השנים 1963-1959 שימש דיקן הפקולטה למדעי החברה. בשנים 1972-1969 כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית, ובמשך עשר שנים (1971-1961) שימש חבר המועצה להשכלה גבוהה. כל אותן שנים המשיך לכתוב ולפרסם מאמרים וספרים. בשנת 1973 והוא בן 68 פרש לגמלאות. בשנים הבאות הרבה לחקור ולפרסם והמשיך לקחת חלק פעיל בחיים האקדמיים. עבודתו של כ"ץ היא רחבת היקף, ומתפרשת על נושאים רבים. תחום התמחותו של כ"ץ היה תולדות עם ישראל חידושו המרכזי של כ"ץ נגע לאופן בו תפס את האורתודוקסיה היהודית. לטענתו, האורתודוקסיה איננה המשכה הישיר של היהדות המסורתית אלא חידוש יהודי של ראשית המאה ה-19, אשר בא כתגובת נגד לתהליכי החילון מצד אחד, ותנועת רפורמה דתית מצד שני.

Crystal Clear action back.pngלערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה של היסטוריונים נבחרים



Bet Eliyahu P1130291.JPG

מוזיאון ההגנה הנמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב-יפו, מציג את תולדות ארגון "ההגנה" הגדול בין ארגוני המגן שהוקמו ביישוב היהודי בארץ ישראל תקופת המנדט הבריטי. "ההגנה" הוקם בראשית שנות העשרים. פיתוחו העיקרי החל לאחר מאורעות תרפ"ט. ערב הקמת המדינה הוא היה הבסיס להקמת צה"ל.


Posh in kfar bilu.jpg Hagana Ribbon.jpg


Tashah.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png תש"ח הוא ספרו של הסופר הישראלי יורם קניוק, על תקופת מלחמת העצמאות, כאשר שירת כלוחם בבפלי"ם וחטיבת הראל של פלמ"ח בדרך לירושלים הנצורה. קניוק מתאר בלשונו הייחודית, את תודעת בני הדור, לבטיהם, כאביהם ומאוויהם. הספר ראה אור ב-2010.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה

ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.

Sherman Bldg.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי נמצא בגבעת רם בקמפוס האוניברסיטה העברית בירושלים.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה


Vista general de Masada.jpg


Crystal Clear action 1leftarrow.png תולדות מלחמת היהודים ברומאים, בלטינית: Bellum Judaicum, הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו, שנודע בשמו הרומי: יוספוס פלביוס. יוספוס היה איש צבא ומפקד בכיר של לוחמים בתקופת המרד הגדול של היהודים כנגד האימפריה הרומית, בשנים 6673. הוא הכיר היטב את החברה היהודית בת זמנו בארץ ישראל. ובשל כך, ידע למסור בסדרת ספריו, שאחד ממנה היה "מלחמות היהודים", תמונה רחבה של החיים והאירועים התרבותיים, הכלכליים, והפוליטיים בארץ ישראל בתקופתו. הספר חובר לאחר כישלון המרד, והשלכותיו: חורבן בית שני, החרבתו של היישוב היהודי בארץ, והגליית רבים אל רומא, יוספוס היה אחד מן הגולים, ועסק בכתיבת העבר היהודי הקרוב של תקופתו מתוך רצון להנציח בפרוטרוט את שחרב לעולמים, וגם לשבח את שוביו הרומים.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה




Fertile Crescent map He.png

Crystal Clear action 1leftarrow.png שמות, מונחים ומושגים בתנ"ך. מטרת המיזם ליצור ולטפח ערכים, תמונות וחטיבות ידע שהוזכרו שקשורים אל התנ"ך, הסביבה הגאוגרפית והעידן ההיסטורי שבו נכתב.

Crystal Clear action back.png לדף המיזם

Crystal Clear action info.png לרשימת מיזמי הפורטל



History timeline.svg
היסטוריה של עם ישראל אירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורת ספירת הנוצרים מדינת ישראל תחילת הציונות והעליות לפני קום המדינה בית המקדש הראשון בית המקדש השני גלות אשור (עשרת השבטים) גירוש ספרד ופורטוגל תקופת השופטים תקופת המלכים תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרונים תקופת בית ראשון גלות בבל תקופת בית שני סוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135) השואה גלות רומי תקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלות תקופות של עליה לארץ ישראל תקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקית תקופות בהן היה קיים בית המקדש


P La Liberte.png P Bible.png סמל פורטל צה"ל.png P beta israel.png P kkl.png P Holocaust.png
היסטוריה תנ"ך צה"ל ביתא ישראל היישוב השואה
P Israel Flag2.png P judaism.svg P Aleph.png P Heritage sites In Israel.png P Archaeology3.png PiconNL.png
ישראל יהדות השפה העברית אתרי מורשת בישראל ארכאולוגיה
של המזרח הקרוב
הספרייה הלאומית


Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
  • נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -

מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)


מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים