פורטל:תולדות עם ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    


City of David.jpg 2nd century Rome gold goblet shows Jewish ritual objects.jpg Arc de Triumph copy.jpg Maurycy Gottlieb - Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur.jpg דיוקן עצמי (1924) ראובן רובין, מוזיאון ישראל.jpg Bundesarchiv Bild 183-N0827-318, KZ Auschwitz, Ankunft ungarischer Juden.jpg Declaration of State of Israel 1948 2.jpg Itamar-Atzmon-doar-ivry50mil.JPG

תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.

תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של האל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה.

מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור".

לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון איגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם.

גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים.

ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת.

Jewish History P.png
תוכן הפורטל
חדשות במחקר תולדות עם ישראל
היום בתולדות עם ישראל
תאריך עברי תאריך לועזי
ערך נבחר ערכים מומלצים
תמונה נבחרת אישיות נבחרת
נושא נבחר היסטוריון נבחר
מוזיאונים בתולדות עם ישראל
משאבים
מחקרים ארכיונים
ספרות יפה מקורות
מיזמי הפורטל ספרי ויקיפדיה
בתולדות עם ישראל
כרונולוגיה
פורטלים קרובים
קדימה, לעבודה!



פריטים

יהודה מגידוביץ - אדריכל בתל אביב

פועלו ויצירתו של האדריכל יהודה מגידוביץ נסקרים במאמרה של רות מגידו-חצרוני, בכתב העת אריאל (גיליון 190-189) שכותרו 101 שנים לתל אביב. הגיליון הוא קובץ מחקרים ותעודות עם מבט היקפי היסטורי-תרבותי על התרבות העברית החדשה שנוצרה בתל אביב, המצטרף ליבול מחקרים על העיר שראו אור מראשית המאה ה-21.
מגידוביץ התמנה למהנדס העיר תל אביב הראשון, על ידי ראש העיר מאיר דיזנגוף. במקביל הוא עסק בפעילות ציבורית וייסד עם חבריו את "אגודת המהנדסים והאדריכלים". יצירתו האדריכלית של מגידוביץ, הכוללת כחמש מאות מבנים אשר תכנן ובנה בתל אביב וברעננה, מבני ציבור, תעשייה ובתי מגורים, במשך ארבעה עשורים, משקפת את המעבר מההסגנון האקלקטי בשנות העשרים, אל הסגנון הבינלאומי בשנות השלושים והארבעים. היא מייצגת את תולדות תל אביב, כמיקרוקוסמוס גדוש של התרבות העברית המתהווה ואת מנעד הסגנונות שבוטאו בארץ ישראל המנדטורית ובעשור הראשון למדינת ישראל.
מגידו-חצרוני, נכדתו, ערכה מחקר מתעד ומסכם של כל המבנים, תוכניותיהם וייעודיהם במשך השנים; מחקר שנעזר בין השאר במצאי התעודות והתרשימים בארכיוני עיריית תל אביב. כמה בראשית המאה ה-21, מבניו של מגידוביץ הם יעד שימור מבנים, אחד מהם, מבנה "מלון גינוסר" (פנסיון גינוסר או מלון בן נחום), בקרן הרחובות שדרות רוטשילד 32 ואלנבי 118: "הבניין הראשון שבנה מגידוביץ בתל אביב והראשון שהוקם כבית מלון". דגמים אחדים של מבנים בתכנונו של מגידוביץ, חלקם שנהרסו, מוצבים במבואות מגדל שלום בתל אביב.

מבנה "מלון גינוסר" (צולם בחורף 2012)


וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה

עמדותיו ומדיניותו של המנהיג הבריטי וינסטון צ'רצ'יל אל הציונות ואל שואת היהודים מוצגת במחקרו של פרופ' מיכאל יוסף כהן, שהתבסס על עיון בארכיונו הפרטי של צ'רצ'יל, שנפתח מאז אמצע שנות התשעים של המאה ה-20. המחקר התפרסם בכתב העת Modern Judaism‏ (28/2) שראה אור ב-2008 (ושוב בקצרה, בכתב העת כיוונים חדשים (25) דצמבר 2011).

כהן מערער על התפיסה שצ'רציל אהד באופן כללי את העניין הציוני והיהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה, שבה כיהן כראש ממשלתה וכמנהיגה הנערץ של הממלכה המאוחדת. למעשה, טוען כהן, צ'רציל מעולם "לא אימץ את הרעיון הציוני - ולא הייתה סיבה לצפות ממנו שיעשה כך". וגם לאחר השואה התנגד לעלייתה של שארית הפליטה לארץ ישראל. מקרה מבחן בולט באדישותו למצוקת היהודים, הוא התנגדותו להפצצת מחנה ההשמדה אושוויץ, עמדה שהייתה משותפת לראשי בעלות הברית בתקופת המלחמה. על אף העובדה שהוא ידע על רצח העם שהתרחש במחנות הריכוז וההשמדה; כך במילותיו, שכתב בקיץ 1944, על "אחד הפשעים הגדולים והנוראים שבוצעו אי פעם". אולם הוא העדיף שהפסקת הטבח במחנות תבוא כפועל יוצא של "ניצחונן המהיר של בעלות הברית", בתשובתו למכתבי הפנייה בעניין של הלורד מלצ'ט והארכיבישוף מקנטרברי, וברוח זו הושבה ריקם גם בקשתו להפצצת המחנות של נשיא ההסתדרות הציונית הד"ר חיים ויצמן.
התנגדותו של צ'רצ'יל להפצצה הוסתרה בתקופת המלחמה, ולאחריה הוא טען שלא ידע על השואה אלא רק בסיומה.

צילום אוויר של מחנה אושוויץ I, משנת 1944



הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני

הזהות והתודעה העצמית של יהודים בשלהי תקופת בית שני (בשנת 70) ובשתי המאות שלאחר חורבנו, העסיקה היסטוריונים רבים, במיוחד ממחצית המאה ה-20. שאלת המחקר העיקרית שעמדה ביסוד מחקרי המלומדים היא: האם המשבר שגרם חורבן בית המקדש השני, סימן שינוי רחב בתודעה העצמית של היהודים כאומה? או שלמרות הזעזוע שבחורבן, תקף הרצף בה?

במחקרו המסועף אשר התפרסם בכתב העת קתדרה (57) שראה אור בתשרי תשע"א 2010, הראה פרופ' משה דוד הר, כי השינויים שהתחוללו בעקבות החורבן במציאות ובתודעה, היו פחותים מתהליכי הרצף וההמשכיות; הר קובע כי "עצם זהותה ומהותה של האומה עמד בעינו ולא נשתנה" גם לאחר תקופת המרד הגדול; וכן, כי "השינויים שחלו בחורבן שני לא היו חריפים כמו אלו שחלו בחורבן ראשון, אף לא כמו אלו שהפרידו בין תקופת המשנה והתלמוד או, לשון אחר, בין סוף הזמן העתיק לבין מה שמכנים גם בתולדות ישראל בשם ימי הביניים".

מסקנתו, בין שאר תובנות המחקר, שהמחלוקות הרבות בין היסטוריונים, על תיקוף של התודעה היהודית העצמית וכמו שגם הצטיירה אצל העמים סביבה, נגזרה במידה רבה מאופן השימוש של ההיסטוריונים בספרות חז"ל כמקור היסטורי, ובמיוחד מתפיסת מעמדו של מוסד הנשיאות ומעמדו של הנשיא כמנהיג כלל הציבור לפני ואחרי אירועי מלחמת בר כוכבא.

פסיפס גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בחמת טבריה



Mapai Symbol.svg

ג' בחשוון תרצ"ג, 2 בנובמבר 1932, התקיימה הוועידה השנייה של מפלגת פועלי ארץ ישראל, מפא"י. מפא"י הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית, הגדולה ביישוב בתקופת המנדט. היא נוסדה בשנת 1930 מאיחוד מפלגות הפועלים: הפועל הצעיר ואחדות העבודה. חברי המפלגה ממגזרים שונים הקימו ארגונים ומוסדות, אשר חלשו על חיי החברה והתרבות של היישוב, ואף על היבטים בחיי קהילות יהודיות בחוץ לארץ. הגדול והעיקרי שבהם היה ההסתדרות הכללית, אשר נוסדה בשנת 1920, ומשנת 1925 הוציאה לאור את העיתון דבר. חברי המפלגה ייסדו את תיאטרון האהל, את תנועת נוער הנוער העובד והלומד ואת ארגון הספורט - הפועל. בתחום הכלכלה היו תחת השפעתה בנק הפועלים), חברת ביטוח הסנה, החברה לעבודות חקלאיות יכין, ודן ואגד. בתחום הביטחון היה כפוף למנהיגיה ארגון "ההגנה", אשר נוסד ב-1920, אך התפתחותו הואצה לאחר הקמתה, ונעזרה בכלל ארגוניה ומוסדותיה.

אתמולחודש חשוון בתולדות עם ישראלמחר

NablusRoad.jpg

23 באוקטובר 1922, א' בחשוון תרפ"ג, התכנסה האספה הכללית של אגודת נחליאל - חברה חרדית להתיישבות חקלאית באזור ירושלים. שמה של החברה נלקח מפסוק בספר במדבר: "וממתנה נחליאל", וגם על שמו של הרב ד"ר יצחק ברויאר שכתב את הספר נחליאל. משתתפי האספה ערכו דיון על רכישת קרקע באזור ענתות, וקבלו על מעשי הונאה של מתווכי קרקעות.

אתמולחודש אוקטובר בתולדות עם ישראלמחר


נפתלי הרץ וייזל

נפתלי הרץ וייזל (ויזל, וסלי, בקיצור נה"ו או רנה"ו, חי ה' בטבת תפ"ו - ל' בשבט תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 - 28 בפברואר 1805), בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית. חיבורו "דברי שלום ואמת", שעניינו שינוי מקיף בחינוך היהודי, עורר פולמוס סוער בין המשכילים הראשונים לבין רבני קהילות באירופה. מחזור השירים שחיבר על דמותו של משה, "שירי תפארת", השפיע על כמה דורות של משוררים אחריו, וחלק מן החוקרים רואים בו את ראשיתה של הספרות העברית החדשה.



משה הס, אחד ממבשרי הציונות

Crystal Clear action 1leftarrow.pngמבשרי הציונות הם הוגי הדעות אשר יצרו את עולם הרעיונות והמונחים של ההגות הציונית ממחצית המאה ה-19, והציגו אותו בכתביהם. אישים אלו ביקשו להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מבשרי הציונות פעלו בשנים 1860-1874, בטרם ההכנות לעלייה הראשונה (1881), הציונות מדינית (1896) והציונות המעשית. בין מבשרי הציונות מקובל למנות את הרב יהודה אלקלעי (1798‏-1878), הרב צבי קלישר (1795-‏1874), והוגה הדעות משה הס (1812‏-1875). הוגה הדעות והעסקן הציוני נחום סוקולוב הגדיר כ"מבשר הציונות" את כל מי שחפץ בחידוש היישוב העברי בארץ ישראל, ודאג לגורלו של עם ישראל. הגדרה רחבה זו הובילה אותו לכלול ברשימתו אישים כגון משה מונטיפיורי, אדולף כרמיה, אליעזר בן יהודה ואף את שבתי צבי. גישה דומה ניתן למצוא אצל נתן מיכאל גרבר, אשר גם הוא החל למנות את "מבשרי הציונות" במאה ה-17, אולם הגדרתו ל"מבשר הציונות" הוא כל מי ששאף להקמת מדינה עברית, בין אם היא בארץ ישראל, או בכל מקום אחר בעולם. בדעה זו תמך ההיסטוריון בן-ציון דינור, והביא אסמכתאות לה בכתביו.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה


טוען את הלשוניות...
דגל ישראל - תחיית הלשון העברית - פלינדרס פיטרי - שלמה פיינגולד - עצים עתיקים בארץ ישראל - אברהם יצחק הכהן קוק - זאב ז'בוטינסקי - אברהם ישעיהו קרליץ - לוי אשכול - הרמן שטרוק - שמואל יוסף עגנון - אליעזר ליבנה - שרה טהון - פיסול ישראלי - השומר - תל אביב-יפו - שדרות רוטשילד - כפר סבא - ההעפלה - ההגנה - משטרת המנדט - הרכבת המנדטורית - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - גרשם שלום - ארתור שפנייר - יוסף זריצקי - מרכז הכרמל - נשר (עיר) - רמת השרון - אבא חושי - היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל - מכבי חשמונאי ירושלים - ארגון צבאי לאומי - צבי רוזנבלט - שמחה בלאס - מוזיקה קלאסית ישראלית - החוק להגנת האומה - העלייה לביריה - פרשת הרצח בחולות תל נוף - יצחק דנציגר - נמרוד (פסל) - גדר הצפון - חי"ש - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי - ישראל קסטנר - אושוויץ - מאוטהאוזן - המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה - משה דיין - מנחם בגין - שמעון פרס - יצחק שמיר - איסר הראל - עמוס קינן - מלון המלך דוד - פרשת הסרג'נטים - חיים ארלוזורוב (אוניית מעפילים) - תל אביב במלחמת העצמאות - גבולות מדינת ישראל - תל אביב במלחמת העצמאות - מדיניות לשונית בישראל - הכנסת - המשפט בישראל - החקיקה בישראל - מנורת הכנסת - חיל ההנדסה הישראלי - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - דלות החומר - משה גרשוני - גבעת המבתר - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מבצע ערצב 19 - שייטת ספינות הטילים - נגמ"שים כבדים בצה"ל - יהל"ם - מרכבה (טנק) - חוק ההסדרים - הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 - הגן הארכאולוגי ירושלים - קריית עיריית ירושלים
#888888
#cccccc

Rashi woodcut.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png רבי שלמה בן יצחק, ובקיצור: רש"י, היה תלמיד חכם צרפתי נודע. נחשב לאחד מגדולי מפרשי התנ"ך והתלמוד, והראשון שעשה זאת באופן כמעט מקיף. רש"י למד בישיבות מגנצא (מיינץ) וורמיזא (וורמס) שבאשכנז מגיל 20 עד הגיעו לגיל 30, ושם עוצב עולמו הרוחני. במקביל היה עליו לפרנס את אשתו ובנותיו. אין יודעים בבירור כיצד התפרנס, שכן, הוא סירב לקבל שכר על תפקידיו כאיש רוח ומנהיג. הוא למד אצל רבי יעקב בן יקר, רבי יצחק הלוי ורבי יצחק בן יהודה – מתלמידי רבנו גרשום. בתום לימודיו חזר רש"י לטרוייש והשתלב מיד בחיי הקהילה היהודית. הוא הצטרף לבית הדין בעיר והחל לפסוק הלכות לכל יהודי הסביבה. על פי הידע הרב שהוא מפגין בנוגע לגידול גפנים וההרחבה היתרה שהוא נוקט במקומות הקשורים להם, רש"י ייסד ישיבה בטרוייש, וגם ממנה לא קיבל שכר. שנותיו האחרונות היו בתקופת מסעי הצלב ופגיעתם הקה של הצלבנים בקהילות יהודית רבות במערב ומרכז אירופה. הוא נפטר בכ"ט בתמוז ד'תתס"ה (1105).

Crystal Clear action back.pngלערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה בנושא אישיות נבחרת

Professor Mordehai Altshuler.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.pngמרדכי אלטשולר הוא היסטוריון ישראלי העוסק בחקר יהדות מזרח אירופה. הוא פרופסור אמריטוס במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1991. הוא נולד בפולין ב-1932 וב-1950 הגיע לישראל. מחקריו מתמקדים בעיקר ביהדות ברית המועצות. פרסם בערך מאה מאמרים בכתבי עת ובקבצים מדעיים בעברית, באנגלית, ביידיש וברוסית על היבטים שונים מחיי יהודי ברית המועצות בעבר ובהווה. המאמרים מטפלים בצורות שונות של התארגנות יהודית, תרבות וספרות, דמוגרפיה, יחס הרשויות וכיוצא הזה. בשנים האחרונות, מאז התפרקותה של ברית המועצות, פרסם חומר ארכיוני רב על יהודים שנשמר בגנזכים הסודיים.

Crystal Clear action back.pngלערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה של היסטוריונים נבחרים



Joods historisch museum.jpg

המוזיאון להיסטוריה יהודיתהולנדית: Joods Historisch Museum) באמסטרדם, מציג את ההיסטוריה של יהדות הולנד ואת פזורתה בתפוצות ישראל.

Shulchan aruch.jpg


הידעת את הארץ סדרת ספרים.jpg
Crystal Clear action 1leftarrow.png הידעת את הארץ היא סדרה בת שישה ספרים מאת יוסף ברסלבי, שנושאה הוא בגאוגרפיה, היסטוריה ואתנוגרפיה של האוכלוסייה בארץ ישראל.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה


Crystal Clear action 1leftarrow.png העבדיידיש - דער קנעכט) - רומן מפרי עטו של יצחק בשביס זינגר. נכתב במקור ביידיש ומגולל את קורותיו ואת סיפורו של יעקב, תלמיד חכם שנמכר לעבדות לאחר גזרות ת"ח ת"ט ומתאהב באישה גויה. דרך עיניו של יעקב מסופרים קורות יהדות פולין בשלהי המאה ה-17. היצירה החשובה עוסקת בביקורת על הממסד הרבני ועל החברה היהודית, ומתארת את המציאות הקשה ששררה בפולין לאחר הפרעות ביהודים. בשנת 2002 הועלתה ההצגה "העבד", המבוססת על הספר, בתיאטרון גשר, בעיבודו ובימויו של הבמאי יבגני אריה ובהשתתפותם של סשה דמידוב (בתפקיד יעקב) ויבגניה דודינה (בתפקיד ואנדה).

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה

ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.

Gnazim.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png מכון "גְּנָזִים", הוא הארכיון הישראלי המרכזי ליצירות מסוגות שונות בספרות עברית, בבית הסופר בתל אביב. מכון גנזים הוקם ביוזמתו של הסופר והעורך אשר ברש במסגרת אגודת הסופרים העבריים בשנת 1950, במטרה להגן ולשמור לדורות על הספרות העברית. נמצאים בו כתבי יד של כ-750 יוצרים: משוררים, מחזאים וסופרים במדיה מגוונים, שנלקטו בארץ ובפזורה היהודית.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה


Signature Kiev letter.svg

Crystal Clear action 1leftarrow.png מכתב קייבאנגלית: The Kievian Letter; באוקראינית Київський лист) הוא מכתב מתחילת המאה ה-10 (לפי דעות אחרות: מן המאה ה-11), אשר נכתב על ידי כוזרים יהודים בקייב. מדובר במכתב בקשה כתוב עברית, אשר נכתב בשם אחד מבני קהילת הכוזרים היהודים בקייב. המכתב הוא חלק מאוסף עצום שהובא לקיימברידג' על ידי שניאור זלמן שכטר מגניזת קהיר. הוא נתגלה בשנת 1962 בידי נורמן גולב (Norman Golb) מאוניברסיטת שיקגו, בעת שעבר על מסמכים מן הגניזה. רוב החוקרים מעריכים כי המכתב נכתב בסביבות שנת 930. אחרים, בהתבססם על טבעו ה"מפציר" של המכתב, מעריכים יש לתארך את המכתב לתקופה מאוחרת יותר, שבה לא כבר היו הכוזרים כוח עיקרי בפוליטיקה של העיר.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה






History timeline.svg
היסטוריה של עם ישראל אירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורת ספירת הנוצרים מדינת ישראל תחילת הציונות והעליות לפני קום המדינה בית המקדש הראשון בית המקדש השני גלות אשור (עשרת השבטים) גירוש ספרד ופורטוגל תקופת השופטים תקופת המלכים תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרונים תקופת בית ראשון גלות בבל תקופת בית שני סוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135) השואה גלות רומי תקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלות תקופות של עליה לארץ ישראל תקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקית תקופות בהן היה קיים בית המקדש


P La Liberte.png P Bible.png סמל פורטל צה"ל.png P beta israel.png P kkl.png P Holocaust.png
היסטוריה תנ"ך צה"ל ביתא ישראל היישוב השואה
P Israel Flag2.png P judaism.svg P Aleph.png P Heritage sites In Israel.png P Archaeology3.png PiconNL.png
ישראל יהדות השפה העברית אתרי מורשת בישראל ארכאולוגיה
של המזרח הקרוב
הספרייה הלאומית


Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
  • נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -

מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)


מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים