פורטל:תוניסיה/אישים נבחרים/גלריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


1

Bourguiba portrait.JPG

חביב בורגיבהערבית: حبيب بورقيبة, תעתיק מדויק: חביב בורקיבה; 3 באוגוסט 19036 באפריל 2000) היה נשיא תוניסיה משנת 1957 ועד שנת 1987. הוא נחשב לאבי האומה התוניסאית, ונוהגים להשוותו למוסטפא כמאל אטאטורק בשל הרפורמות הפרו-מערביות שהונהגו במהלך שנות שלטונו.

בורגיבה נולד במונסתיר, והפך לנשיא בשנת 1957 לאחר הדחתו של המלך (שמלוכתו הייתה מוסדרת בחקיקה). הוא תמך בחילון ובשוויון זכויות לנשים. בשנת 1975 בחר בו הפרלמנט התוניסאי כנשיא לכל חייו.

נשיאותו הופסקה ב-7 בנובמבר 1987 בהפיכה שביצע ראש הממשלה זין אל-עאבדין בן עלי: בן עלי הסתייע ברופאים כדי להכריז על בורגיבה בלתי כשיר לשלטון עקב שיטיון, תפס את מקומו כנשיא המדינה ושלחו למעצר בית במונסתיר, שם היה כלוא למעלה מ-12 שנים, עד מותו.

לערך המלא

2

מוחמד בועזיזי.jpg

טארק א-טייב מוחמד אבן בועזיזי (ערבית: طارق الطيب محمد البوعزيزي; 29 במרץ 1984 - 4 בינואר 2011) היה רוכל תוניסאי שנודע בעיקר בשל כך שהצית את עצמו כאות מחאה ב-17 בדצמבר 2010, מה שהוביל לפרוץ המהפכה בתוניסיה בתוך המדינה ולאביב הערבי כנגד המשטרים האוטוקרטיים במדינות ערביות רבות. ההצתה העצמית שלו באה במחאה על היחס שקיבל משוטרת שסגרה את דוכן הירקות שלו (אשר היה מקור הפרנסה היחיד של משפחתו) והשפילה אותו בפומבי, וכן כנגד השחיתות הגדולה והעוני בתוניסיה.

בועזיזי למעשה הוביל לגל של מחאות לאחר מותו, כאשר צעירים רבים כמוהו שהתקשו לשלם על הוצאותיהם על אף שעבדו באופן מסודר תלו את האשמה במשטר הסמכותני של זין אל-עאבדין בן עלי ובסופו של דבר הביאו להפלתו ולכינון דמוקרטיה. המחאות בתוניסיה הובילו למחאות בארצות ערב רבות נוספות, שבחלקן חיכו את בועזיזי גברים נוספים שהציתו את עצמם בניסיון להוביל מאבק כנגד המשטרים האוטוקרטיים שלהם.

בשנת 2011, לאחר המהפכה בתוניסיה ומותו של בועזיזי, הוענק לו פרס סחרוב לחופש המחשבה יחד עם ארבעה פעילים דמוקרטיים נוספים, על "השינויים ההיסטוריים שביצעו בעולם הערבי". הוא הונצח על ידי ממשלת תוניסיה באמצעות בול דואר הנושא את תמונתו. המגזין "טיימס" הבריטי העניק לבועזיזי את התואר "האיש של 2011", אמוץ עשהאל מעיתון הג'רוזלם פוסט כינה אותו "איש השנה היהודית 5771" וכתב העת "המפגין" בחר בו לאיש השנה של 2011.

לערך המלא

3

Abdelwahab Meddeb - Comédie du Livre 2011 - Montpellier - P1150907.jpg

עבד-אל-והאב מדבצרפתית: Abdelwahab Meddeb, בערבית: عبد الوهاب المدب; 1946 תוניס - 5 בנובמבר 2014) היה הוגה, סופר, משורר, מסאי, מתרגם ומפיק תוכניות רדיו צרפתי, ממוצא ערבי-תוניסאי. מדב ניהל את כתב העת הבינלאומי והרב-תחומי "דדאל" (Dédale), כיהן כמרצה לספרות השוואתית באוניברסיטת פריז X - נאנטר והפיק את התוכנית השבועית "תרבויות האסלאם" (Cultures d'islam) בערוץ הרדיו הצרפתי "France Culture". התפרסם במיוחד בביקורתו החריפה של האסלאמיזם והאלימות והקנאות הקשורה אליו. הוא ראה בהם "מחלה של האסלאם" בן זמננו ודגל ברפורמה של הדת והפוליטיקה בחברות הערביות והאסלאמיות באמצעות אימוץ עקרונות החופש והזכות על הגוף, המעוגנות בתרבות המודרנית החילונית המערבית, ושאינן להערכתו מנוגדות למסורות נאורות שהיו קיימות בהיסטוריה של הערבים ושל האסלאם.

החל ממסותיו, הרומנים, שיריו ועבודתו העריכה הראשונים בשנות ה-70, כתיבתו של מדב הייתה תמיד רב-גונית ורבת-פנים, ויצרה פרויקט ספרותי ייחודי שבו השתלבו סוגות ספרותיות שונות. פולימאת, הוגה בעל ידע רחב, כתביו הושפעו על ידי מה שהוא קרא "הגנאלוגיה הכפולה" שלו כאינטלקטואל מערבי ובו זמנית בעל תרבות מוסלמית, צרפתי ובו זמנית ערבי. תנועות משפטיו ומקצביהם בצרפתית התאימו למסַפֵּר סיפורים המתהלך לו ("פלאנר" flâneur) ברחובות העיר, ולהרהורים של משורר חסר גבולות. דימויים אסוציאטיביים איפשרו לסיפוריו לנדוד מעל זמנים ומרחבים, לשוחח עם סופרים כמו דנטה ואבן ערבי, עם פילוסופים כמו ההוגים הקדם-סוקרטים, עם המשוררים הסופיים, או עם מלארמה, שפינוזה, אריסטו ואבן רושד, ואף עם המשוררים הקלאסיים של סין ויפן. באופן פורמלי, השתמש מדב במה שהוא כינה "אסתטיקת ההטרוגניות" ושיחק בסוגות ספרותיות ממסורות שונות, כמו הרומן המודרניסטי האירופי, השירה הערבית הטרום-אסלאמית, השירה המסיטית האסלאמית, ההייקו היפני וכו'.

אף על פי שהוא כתב רק בצרפתית, עבודות התרגום שלו מיצירות המשוררים שכתבו בערבית בימי הביניים יחד עם שאיפתו הספרותית המודעת "לשחרר את הרפרנס האסלאמי מההקשר הצר שלו, על מנת לנוע בשיח הצרפתי בן זמננו",הביאו לכתיבתו את העקבות המסתוריות של תרבות ה"האחר". העדפת הסופר את פורצי הדרך שבתרבות הערבית והפרסית אפשרה לו לחקור את המשאבים התרבותיים הקדומים שבבסיס הצורות הספרותיות הפוסט מודרניות תוך שימת דגש על ההיבטים האסתטיים, הרוחניים והאתיים של האסלאם. יצירתו של מדב, שתורגמה ללמעלה מ-12 שפות, פתחה והעשירה את הדו-שיח עם הספרות המודרנית בת זמננו.

ב-5 בנובמבר 2014 נפטר מדב כתוצאה מסרטן ריאות בו נאבק מספר שנים.

לערך המלא

4

Nadia Khiari (22e Maghreb des Livres, Paris, 13 et 14 février 2016).jpg

נאדיה ח'יארי היא קומיקסאית וקריקטוריסטית תוניסאית, ילידת שנות השבעים. עד שנת 2011 הייתה ח'יארי מורה מן המניין במכון התוניסאי לאמנות, לאחר שלמדה אמנות באקס-אן-פרובאנס שבצרפת, ללא רקע של פרסום קריקטורות או לימודי קומיקס. אולם האירועים הפוליטיים שהובילו למהפכה בתוניסיה הובילו אותה לפרסם באופן צדדי קריקטורות ורצועות קומיקס העוקבות אחר דמותו של וויליס החתול, דמות חתול שמייצג אירועים מכוננים שהביאו את המהפכה, כמו התאבדותו של מוחמד בועזיזי או ההפגנות בתוניס. עד מהרה ועם תחילת ההפגנות ההמוניות הפכה דמותו של וויליס לסמל של המחאה הציבורית, וכונה אף "חתול המהפכה". כל אותה עת, מלבד השתתפותה בהפגנות, פרסמה עשרות קריקטורות של וויליס החתול בעילום שם. רק לאחר שנפל זין אל-עאבדין בן עלי מהשלטון וכוננה דמוקרטיה במדינה חשפה את עצמה ח'יארי כיוצרת של וויליס. בתוך שנים אחדות הפכה לפעילת זכויות אדם ידועה, וזכתה בפרסים רבים על פועלה למען הדמוקרטיה וחופש הביטוי. היא אף חברה בארגון קריקטוריסטים למען שלום שם היא פעילה יחד עם קומיקסאים נוספים לקידום שלום בין מדינות העולם, ושיתפה פעולה במסגרתו גם עם הקומיקסאי הישראלי מישל קישקה.

לערך המלא

5

פורטל:תוניסיה/אישים נבחרים/5

6

פורטל:תוניסיה/אישים נבחרים/6

7

פורטל:תוניסיה/אישים נבחרים/7

8

פורטל:תוניסיה/אישים נבחרים/8

9

פורטל:תוניסיה/אישים נבחרים/9

10

פורטל:תוניסיה/אישים נבחרים/10

11

פורטל:תוניסיה/אישים נבחרים/11

12

פורטל:תוניסיה/אישים נבחרים/12

13

פורטל:תוניסיה/אישים נבחרים/13

14

פורטל:תוניסיה/אישים נבחרים/14

15

פורטל:תוניסיה/אישים נבחרים/15

16

פורטל:תוניסיה/אישים נבחרים/16

17

פורטל:תוניסיה/אישים נבחרים/17

18

פורטל:תוניסיה/אישים נבחרים/18

19

פורטל:תוניסיה/אישים נבחרים/19

20

פורטל:תוניסיה/אישים נבחרים/20