פורטל:תוניסיה/היסטוריה/ערך נבחר/1
האע'לבים (בערבית: أغالبة) היו שושלת אמירים מוסלמים ששלטו על ממלכה צפון אפריקאית שהקיפה את שטחי טריפולי, תוניסיה המודרנית ומזרח אלג'יריה, בין השנים 800–909 לספירה.
ממלכת האע'לבים קמה כתוצאה מהתמוטטות שלטונו של בית עבאס בחלקיה המערביים של החליפות המוסלמית. מאמצע המאה ה-8 והלאה החלו לקום בחבלים שונים בצפון אפריקה נסיכויות ח'אריג'יות שונות, שהיו למעשה עצמאיות לחלוטין מהשלטון העבאסי. במקביל, במהלך המאה ה-9 לספירה, הצליח המנהיג המוסלמי אידריס בן עבדאללה לרכז סביבו ערבים וברברים כדי להקים נסיכות עצמאית באזור מרוקו של ימינו.
תגובתו של הח'ליף העבאסי הארון אל רשיד הייתה בהקמתו של מחוז חדש בצפון אפריקה בעל פיקוד עצמאי. מושכות השלטון על מחוז זה, ששטחו כלל את תוניסיה המודרנית ומזרח אלג'יריה, הופקדו בידיו של אברהים אבן אע'לב. אע'לב ויורשיו שמרו על קשר רשמי עם המזרח והכירו בעבאסים כשליטים החוקיים של העולם המוסלמי, אולם למעשה שלטו בממלכתם בעצמאות גמורה.
הממלכה האע'לבית הייתה המדינה המוסלמית החזקה והמשפיעה ביותר במערב במשך כל תקופת קיומה. למרות רצף של מרידות רבות שנערכו בידי השבטים הברברים, בני כיתות דתיות שונות וחלק מהחיילים הערבים, הצליחו השליטים האע'לבים לשמור על שלטונם, לשמר את צביונה הערבי והמוסלמי אורתודוקסי של המדינה ולבסס את חוזקה הצבאי והמדיני. כוחם נשען, בין השאר, על משמר פרטי שהתבסס על ילידי אפריקה. הישג נוסף שרשמו האע'לבים היה כיבושו של האי סיציליה מידי הביזנטים, במסע כיבוש שנמשך בתקופה של כ-50 שנה והקמתה של פרובינציה מוסלמית איתנה על שטח האי, סביב העיר פלרמו.