פורטל:תל אביב-יפו/הידעת?/קטעי הידעת?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1
הגרלת המגרשים על חולות העיר העומדת לקום

נהוג להתייחס לכ' בניסן ה'תרס"ט (11 באפריל 1909), היום בו הוגרלו המגרשים ונחנכה רשמית שכונת אחוזת בית, כיום הולדתה של העיר תל אביב. אך שכונות יהודיות שקמו סביב יפו והתאחדו לעיר תל אביב קדמו בהרבה לאחוזת בית. נווה צדק לדוגמה, נוסדה כבר ב-1887.

עריכה | תבנית | שיחה
2
מבט אל סמטה פלונית 7, הבניין האחרון ברחוב, הבנוי בסגנון אקלקטי

שמן של סמטה פלונית וסמטה אלמונית, היוצאות מרחוב המלך ג'ורג' בתל אביב, נקבע על ידי מאיר דיזנגוף בשנת 1922. מייסדן, התורם היהודי מאיר גצל שפירא, רצה לקרוא לסמטאות על שמו ועל שם אשתו, סוניה, אולם דיזנגוף, ראש העיר דאז, התנגד לכך ששפירא יקבע לבדו את שמותיהם של הרחובות. המחלוקת בדבר שמן של הסמטאות התפתחה למריבה עזה בין שפירא לדיזנגוף, וראש העיר הודיע כי הסמטאות יקראו פלונית ואלמונית, כך שלא ישאר זכר למייסדן. עם זאת, שמו של שפירא לא נעלם לגמרי מהנוף העירוני, ושכונת שפירא קרויה על שמו.

עריכה | תבנית | שיחה
3
משה שלוש

לאחר שנפטר ראש עיריית תל אביב הראשון, מאיר דיזנגוף, בשנת 1936, בחרה מועצת העירייה את משה שלוש כיורשו. שלטונות המנדט סירבו לאשר את הבחירה, וקבעו כי ישראל רוקח יהיה ראש העיר הבא. רוקח הסכים לקבל את התפקיד, למרות הפגיעה בהליך הדמוקרטי. מאז זכור שלוש כ"ראש העיר ליום אחד".

עריכה | תבנית | שיחה
4
Levante Fair Tower 1934.jpg

ביריד המזרח שהתקיים בשנת 1934 ביקרו כ-600,000 מבקרים, זאת בשעה שהיישוב העברי מנה פחות ממאתים אלף תושבים. לקראת היריד הוכשר שדה תעופה בינלאומי סמוך ללוד, לימים נמל התעופה בן-גוריון.

עריכה | תבנית | שיחה
5 כאשר הוחלט להחליף את שמה של אחוזת בית, נשקלו מספר הצעות, בהם נוה יפו, יפו החדשה, יפהפייה, הרצליה, עבריה, אביבה ו-שאננה. באספה הכללית של חברי אחוזת בית שנערכה ב-21 במאי 1910 התקבלה הצעתו של מנחם שינקין לקרוא לשכונה תל אביב, על שם תרגומו של נחום סוקולוב לספרו של בנימין זאב הרצל אלטנוילנד. שם זה מושאל מספר יחזקאל, ומשמעותו תל חורבות שנבנה מחדש. זהו גם שמו של יישוב בבבל העתיקה בו ביקר הנביא יחזקאל. עריכה | תבנית | שיחה
6
בניין טמפלרי ברחוב קפלן2.jpg

מחנה הקריה הוקם על בסיס המושבה הטמפלרית שרונה שננטשה כבר ב-1939. מבנים רבים בהם השתמש צה"ל, ובחלקם עדיין משתמש, הם מבנים לשימור בסגנון טמפלרי. בפרויקט ראשון מסוגו בישראל, הוזזו בשנת 2005 חמישה בתים לטובת הרחבת רחוב קפלן.

עריכה | תבנית | שיחה
7
Thermometter House Tel Aviv 2006-11.jpg

בית התרמומטר, הוא אחד מבנייני "העיר הלבנה" של תל אביב. מקור כינויו שנוי במחלוקת: יש המכנים אותו "תרמומטר" על שם דמיון חזיתו למדחום ויש המכנים אותו כך משום שתריסיו מאפשרים אוורור יעיל ושמירה על טמפרטורה נוחה בחדר המדרגות.

עריכה | תבנית | שיחה
8
Rehov Ben Yehuda.jpg

בשנות ה-30 וה-40 התיישבו עולים יהודים רבים שהגיעו מגרמניה בצפון תל אביב ובעיקר סביב רחוב בן יהודה. הם הקימו עסקים ומוסדות רבים שאפיינו את התרבות הגרמנית עד כדי כך שבאותם ימים זכה הרחוב לכינוי "בן יהודה שטראסה" ("שטראסה" (Straße) פירושו רחוב בגרמנית).

עריכה | תבנית | שיחה
9
New centaral station tel aviv2.jpg

התחנה המרכזית החדשה של תל אביב היא תחנת האוטובוסים הגדולה ביותר בעולם. עובדה זו דווקא אינה לזכותה של העיר: בנייתה נמשכה כ-30 שנה והקמתה גרמה נזקים כלכליים וחברתיים רבים ומתמשכים לשכונת נווה שאנן בה הוקמה. רבים מבקרים גם את תכנון התחנה שעל אף גודלה אינה כוללת חיבור עתידי לרכבת תחתית.

עריכה | תבנית | שיחה
10
ParkClor1.JPG

הקמת פארק צ'ארלס קלור לא תוכננה מראש, אלא הוא הוקם כפתרון לטיפול בפסולת הבנייה של שכונת מנשייה. הקבלנים שהרסו את בתי השכונה לא פינו את פסולת הבנייה, אלא דחפו אותה למקום הקרוב האפשרי-לתוך הים. במהרה הצטברו כמויות עצומות של פסולת בניין על החוף ובתוך הים. התברר כי זול יותר לכסות את ההריסות בעפר ולשתול עליו דשא מאשר לנקות את החוף. על תכנון הפארק שהוקם על גבי ההריסות הופקד אדריכל הנוף, המשורר ע. הלל.

עריכה | תבנית | שיחה
11
Tel Aviv Nachalat Binyamin street.JPG

מייסדי רחוב נחלת בנימין החליטו שאותו בנימין שעל שמו נקראת השכונה יהיה מי שיסייע למימון השכונה. אם הקרן הקיימת לישראל תסייע, הרחוב יקרא של שם בנימין זאב הרצל. אם הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד יסייע, השכונה תקרא על שמו. מכיוון שבסופו של דבר אף אחד לא סייע, נקבע כי הרחוב יקרא על שם שבט בנימין.

עריכה | תבנית | שיחה
12
בית ביאליק

שלושה רחובות בתל אביב נקראים על שם חיים נחמן ביאליק: רחוב ביאליק (שנקרא על שמו עוד בחייו), שדרות ח"ן (חיים נחמן) ורחוב אלוף בצלות בפלורנטין. בנוסף מחלקת העירייה מדי שנה את פרס ביאליק, ובית ביאליק בכיכר ביאליק פתוח לרשות הציבור. מלבד רחוב ביאליק, ישנם כמה רחובות בתל אביב שנקראים על שם דייר מפורסם שהתגורר בהם: שדרות בן-גוריון שינו את שמן מ"שדרות הקרן הקיימת" לאחר מותו של דוד בן-גוריון, רחוב אחד העם שנקרא על שם עטו של אשר צבי גינצברג עוד בחייו, ורחובות על שם מייסדי נווה צדק - רחוב שלוש (ע"ש אהרן שלוש), רחוב אמזלג (ע"ש יוסף אמזלג), רחוב רוקח (ע"ש שמעון רוקח) ורחוב ברנט (ע"ש זרח ברנט).

עריכה | תבנית | שיחה
13
Herzliya Hebrew Gymnasium, Tel Aviv.jpg

מגדל שלום בקצה רחוב הרצל נבנה במקום בו עמדה הגימנסיה העברית הרצליה, בית הספר העברי הראשון בת"א. המועצה לשימור אתרים שהוקמה בשנות ה-80 החליטה להציב את חזית הגימנסיה בתור הסמל שלה על מנת לזכור את הטעות המרה שנעשתה בהריסת המבנה ההיסטורי.

עריכה | תבנית | שיחה
14
Krovim krovim.JPG

בניין המגורים המוצג בסדרת הטלוויזיה "קרובים קרובים" כרחוב "ויטק 9" הוא למעשה בניין בסגנון הבינלאומי בשדרות רוטשילד, בפינת רחוב החשמונאים; האדריכל הוא שמואל שטיינבוק (1935).

עריכה | תבנית | שיחה
15
London Sqaure color.jpg

כיכר לונדון שנחנכה בשנת 1942 נקראה בשם זה כמחווה ואות כבוד לעמידת העם הבריטי ותושבי לונדון בהפצצות הכבדות מצד גרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה (הבליץ). כששופצה בשנות האלפיים, הוקדשה הכיכר להנצחת מאבק ההעפלה בבריטים, כך שהכיכר מערבת גם מוטיבים של הוקרה וגם של מאבק בבריטים.

עריכה | תבנית | שיחה
16
Golda Meir 03265u.jpg

בבחירות לראשות העירייה תל אביב-יפו ב-1955 היה מובטח רוב לגולדה מאירסון (מאיר) מול חיים לבנון. למרות זאת, סיכלו סיעות אגודת ישראל והפועל המזרחי את בחירתה על רקע התנגדותם למינוי אישה לתפקיד. לבסוף מונה לבנון לראשות העיר וכעבור 14 שנים נבחרה מאיר לתפקיד ראש ממשלת ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה
17
Yediot.jpg

מערכות שלושת העיתונים הגדולים בישראל נמצאו בתל אביב ברחובות שנקראו על שם מייסדיהם. מערכת "ידיעות אחרונות" שכנה ברחוב מוזס, מערכת "מעריב" שכנה בעבר ברחוב קרליבך ומערכת "הארץ" נמצאת ברחוב שוקן.

עריכה | תבנית | שיחה
18
גן העצמאות בחלקו הדרומי של מלון הילטון תל אביב

גן העצמאות הוא פארק לחוף הים בתל אביב. הגן ידוע כיום גם כמקום מפגש להומוסקסואלים.

גן העצמאות כסמל של תקופה בתרבות ההומוסקסואלית הישראלית נזכר גם ביצירות ספרותיות עבריות, ביניהן הרומאנים "גן העצים המתים" ו"דודה פרהומה לא הייתה זונה" מאת יוסי אבני ואף בשיר "בגן" מאת דורי מנור. אילן שיינפלד מזכיר את הגן ברבים משיריו, ביניהם פרידה: קדושתא (שבו מופיע המשפט: "ברוך אתה הגָן, מגֵן כל חושק"), והשיר גן פורח, שבו גן העצמאות הופך להיות גן מטאפורי המייצג את אהבת הגברים בכלל, על התענוג והאימה הכרוכים בה.

עריכה | תבנית | שיחה
19
TelAvivCityHall.jpg

בית עיריית תל אביב-יפו לא תמיד שכן במיקומו הנוכחי ברחוב אבן גבירול. עם הקמתה של העיר, שכן בשדרות רוטשילד מגדל מים שתחתיו התנהל "בית הוועד" שלימים הפך לעירייה. המבנה שכלל תחילה חדר אחד הורחב בהדרגה עד שהעירייה עברה למשכנה המרווח יותר בכיכר ביאליק ב-1925 - למבנה שתוכנן תחילה להיות בית מלון. רק ב-1965 עברה לבניין הגדול בכיכר מלכי ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה
20
שדרות יהודית בשכונה, על שם אשתו המנוחה של משה מונטיפיורי

פרדס מונטפיורי היה הפרדס הראשון בארץ ישראל שניטע וטופל בידי יהודים. בשנת 1842 הרב יהודה הלוי מרגוזה, הרב של יפו, רכש חלקה על גדות נחל איילון מצפון מזרח ליפו, בה נטע פרדס. בשנת 1855 נרכש הפרדס על ידי משה מונטיפיורי. בשנת 1922 נעקר הפרדס ובשטחו הוקמה שכונת מונטיפיורי.

עריכה | תבנית | שיחה
21
כיכר לבנה

המיצב כיכר לבנה בראש גבעת פארק וולפסון הוקם בהשראת סיפורים שונים מהתנ״ך. כגון; מגדל בבל, סולם יעקב, הפירמידות במצרים והסנה הבוער.

עריכה | תבנית | שיחה
22
Hadmo2006 0603 163547.JPG

נמל תל אביב שימש כנמל פעיל במשך פחות משלושים שנים, ובכך אפשר שהוא שובר שיאים. הנמל נחנך בשנת 1938, הושבת בתקופת מלחמת העולם השנייה, ונסגר (יחד עם נמל יפו) כשנפתח נמל אשדוד בשנת 1965. יחוד נוסף הוא שהמעגנה נחפרה בשטח החוף ולא נבנתה בים, כמקובל. כיום הוא משמש כמרכז לשימושי מסחר, בילוי ותיירות.

עריכה | תבנית | שיחה
23
Kolnoa Eden.JPG

קולנוע עדן בנוה צדק הוא בית הקולנוע הקבוע הראשון בארץ ישראל. הוא נפתח בשנת 1914 כראינוע ופעל עד 1974. זמן קצר לאחר פתיחתו פרצה מלחמת העולם הראשונה, והשלטונות העות'מאנים החרימו את מקרנת הסרטים מפני שחשדו שהיא משמשת כמשדר אלחוטי שמעביר מידע לצבא הבריטי. פעילותו חודשה רק לאחר שהבריטים כבשו את תל אביב.

עריכה | תבנית | שיחה
24
דיזנגוף (מימין) וצ'רצ'יל בביקור רשמי בתל אביב 1921

ב-1921 הגיע וינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות הבריטי, לביקור ממלכתי בתל אביב, וראש העיר מאיר דיזנגוף החליט להרשימו. מאחר שתל אביב הייתה אז בת פחות מ-15 שנה ורחובותיה היו דלים וחפים מצמחייה, הובאו עצים בוגרים מן המושבות הסמוכות, וניטעו באופן זמני בחולות שדרות רוטשילד. צ'רצ'יל עמד נפעם מול "העיר שהתפתחה פלאים", אך פרץ בצחוק למראה העצים הקורסים אחד אחד, כאשר ילדיה הסקרנים של תל אביב טיפסו עליהם כדי לחזות בשר מקרוב. דיזנגוף הנבוך לא ידע את נפשו, אך צ'רצ'יל רק טפח על שכמו ואמר לו: "הקפידו להעמיק שורשיכם, שכן בלעדיהם לא תחזיקו מעמד."

עריכה | תבנית | שיחה
25
Jaffa Oranges.jpg

המותג "תפוזי Jaffa", אחד מגאוות הייצוא הישראלי הקיים עד היום, התחיל בחברה לגידול וייצוא תפוזים של חברי תנועת הטמפלרים משרונה ווילהלמה באמצע המאה ה-19 אשר ייצאו את הסחורה מנמל יפו (Jaffa).

עריכה | תבנית | שיחה
26
שבוע הספר העברי בירושלים, כיום

שבוע הספר העברי המתקיים מדי שנה בכל רחבי הארץ, התחיל כיריד ספרים מוזלים בשדרות רוטשילד שנערך לראשונה ב-1926. היריד נערך ביוזמת המו"לית ברכה פלאי, מייסדת הוצאת הספרים מסדה.

עריכה | תבנית | שיחה
27
גן הגת

בין בנייני רחוב הלסינקי ורחוב "חברה חדשה" הסמוכים לכיכר המדינה מסתתר אתר ארכאולוגי קטן מהתקופה ההלניסטית ובו גת עתיקה. המקום הוא כיום גינה ציבורית שכונתית קטנה הנקראת גן הגת ואלמנטים מן האתר הארכאולוגי משלובים בעיצוב הנוף של הגן.

עריכה | תבנית | שיחה
28
שרידי שער העיר יפו מימי רעמסס
לפי סיפור עם מצרי, מאות שנים לפני מלחמת טרויה נכבשה העיר יפו על ידי המצרים בשיטה הדומה לסיפור הסוס הטרויאני. לאחר שצחותי, אחד משרי צבאו של תחותמס השלישי מלך מצרים, נכשל בכיבוש העיר, הוא שלח שליח לאשת שליט יפו שפיתה אותה לקבל שיירת חמורים נושאי כדי חרס כתשורה לאחר הכישלון. אשת השליט קיבלה את המתנה והכניסה את השיירה לעיר. מייד קפצו חיילים מצריים מתוך הכדים וכבשו את יפו. כיום מרבית האגיפטולוגים סבורים שהסיפור אינו נכון היסטורית ונועד לפאר את תחותמס השלישי.
עריכה | תבנית | שיחה
29
כרזת פרסום לגן החיות, 1948

בגן החיות של תל אביב, שפעל עד 1980 במקום בו שוכן כיום קניון גן העיר ברחוב אבן גבירול הוחזק אפילו אריה. שאגותיו היו נשמעות מדי יום בבתי המגורים שבסביבה ומפחידות את ילדי השכונה.

עריכה | תבנית | שיחה
30
גשר שלוש כיום

גשר שלוש המחבר את שכונת נווה צדק לדרך יפו, הוקם מעל הואדי שבו עברה מסילת הרכבת יפו-ירושלים. הגשר נבנה לכבוד אהרן שלוש, ממייסדי השכונה, ולימים נקרא על שמו. שלוש היה חוצה את הואדי שבו עברה המסילה בכל פעם שרצה להגיע מביתו בנווה צדק לחנותו ביפו. באחת הפעמים שחצה את הואדי כרכרתו התהפכה ושלוש נפצע. כעבור כמה ימי החלמה בביתו, שלוש זכה לביקור של המושל העות'מאני ביפו, שציווה לבנות גשר מעל הואדי. הגשר הוגבה בשנת 1918, לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים, כדי לאפשר מעבר של רכבות גבוהות יותר. עדיין ניתן להבחין בשתי שכבות הבנייה.

עריכה | תבנית | שיחה
31
המזרקה בשדרה

שדרות ירושלים בעיר יפו נסללו עקב קנאת מושלה האכזרי של יפו, חסן בק, בשדרות רוטשילד שסללו היהודים בתל אביב. בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה הוא החליט לסלול שדרה שלא תוביל לשום מקום, רק על מנת להוכיח שגם הוא יכול. בתצלום אוויר מאותה תקופה ניתן לראות את השדרה שמובילה דרומה לאחד מפרדסי יפו ומסתיימת שם - בת ים ששוכנת שם כיום עדיין לא הייתה קיימת. בעת השלטון הטורקי נקראה השדרה על שמו של ג'מאל פשה, מושל סוריה וארץ ישראל. בימי השלטון הבריטי היא נקראה על שם המלך ג'ורג' החמישי, ולאחר מלחמת העצמאות נקראה השדרה על שם העיר ירושלים.

עריכה | תבנית | שיחה
32
סביל אבו נבוט בשער יפו

סביל אבו נבוט הוא כינוי לשני סבילים (רהטים) שבנה מושל יפו אבו נבוט בראשית המאה ה-19. מסופר כי אבו נבוט נתן הוראה לנעול את שער העיר לאחר שקיעת החמה. לילה אחד הגיע אבו נבוט לשער לאחר שעת סגירתו. השומרים לא זיהו אותו, סירבו לתת לו להיכנס לעיר, ואף סירבו לתת לו מים להרוות את צמאונו. אבו נבוט בילה את הלילה מחוץ לעיר. למחרת הורה לערוף את ראשי השומרים ולבנות רהט מחוץ לשער העיר ובאתר נוסף על אם הדרך. לימים נהרסו החומות והשער, אך הרהט עדיין ניצב במקום.

עריכה | תבנית | שיחה
33
שקמה בגן יעקב

גן יעקב שבמתחם הבימה פותח כדי לשמר שני שקמים עתיקים ששרדו מחורשת השיקמים שהייתה במתחם. בשנות החמישים, כשהוחל בפיתוח המתחם, נעקרו רוב השיקמים. בעקבות מחאה ציבורית (שכחלק ממנה נכתב השיר "גן השיקמים"), הוחלט לשנות את תוכניות הבנייה, לשמר שני שקמים ולפתח סביבם גן. הגן, בתכנון האדריכל יעקב רכטר ואדריכל הנוף אברהם קרוון, נפתח לקהל בשנת 1965, כגן ייחודי בעל שני מפלסים.

עריכה | תבנית | שיחה
34
בית ויס, בפינת הרחובות הרצל ואחד העם בתל אביב

בחודש שבט ה'תר"ע (1910), נכנסה משפחתו של עקיבא אריה ויס, ממייסדי אחוזת בית, לביתה החדש, בית ויס ברחוב הרצל 2, באחוזת בית שזה עתה הוחל איכלוסה. באותה עת נולדה למשפחת ויס בת נוספת, שביעית במניין ילדי המשפחה, הבת הראשונה של העיר העברית הראשונה. אביה רצה לקרוא לה בשם "אחוזת בית" כשם היישוב שזה עתה נולד, אולם עקב התנגדות אשתו, נבחר כפשרה השם אחוּזָבֶּת, שנהגה בדומה לאליזבט. מכריה כינו אותה אחוזה.

עריכה | תבנית | שיחה
35
עטלף פירות מצוי על קליפות תפוזים

במרכז המסחרי דיזנגוף סנטר, מתחת לרחוב דיזנגוף בתל אביב ממוקם חלל ענק שתוכנן להיות מרכז תרבות, ובו אולם תיאטרון "צוותא 3". התוכנית לא יצאה לפועל והחלל נותר ריק. נכון לשנת 2007 החלל משמש חניון למשאיות ולאיסוף אשפה. במקום מקננת אוכלוסייה גדולה של עטלף פירות מצוי. העטלפים שוהים במשך היום במתחם הענק ובלילה יוצאים לאכול מפירות עצי הפרי של העיר, כמו שקמה ומיני פיקוס אחרים. משלחת של הנשיונל ג'יאוגרפיק ביקרה במקום כדי לסקור את מצבם.

עריכה | תבנית | שיחה
36
Jafa Station1891.jpg

תחנת הרכבת יפו, שאינה פעילה מאז מלחמת העצמאות, נמצאת בין שכונת מנשייה לבין שכונת נווה צדק. היא נחנכה ב-26 בספטמבר 1892 כתחנת הקצה של מסילת הרכבת יפו-ירושלים והייתה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון.

עריכה | תבנית | שיחה
37
מגדל מרגנית, מראה משדרות שאול המלך

מגדל מרגנית, גורד שחקים שהקים משרד הביטחון בקריה בתל אביב-יפו, הוא מבנה משרדים ומגדל תקשורת. בנייתו של המגדל החלה ב-1984 ולאחר בנייה של 50 המטרים הראשונים גילו מהנדסי הבניין כי המגדל נוטה על צדו בנטייה בלתי מורגשת בעין של 28 סנטימטר, רחוק בהרבה מהנטיה של מגדל פיזה המפורסם שנוטה 4.1 מטרים מבסיסו. הבנייה הופסקה, וחודשה רק לאחר מתן הנחיות תיקון מדויקות של המהנדסים. עם השלמתו מתנשא המגדל לגובה של 138 מטרים, ובמשך מספר שנים היה המבנה השני בגובהו בישראל (לאחר מגדל שלום). המבנה הגבוה עטור האנטנות הפך לאחד מסימני ההיכר של העיר תל אביב.

עריכה | תבנית | שיחה
38
גינת שינקין ובית תמי

האירוע הראשון בישראל לציון יום הגאווה התקיים ב-1993 בגינת שינקין בתל אביב. במקום הוצב ארון עץ ממנו יצאו הנוכחים באופן טקסי. במקום נכח צלם של העיתון "חדשות" ותמונותו של החייל יוסי מקייטון, הלבוש במדי צה"ל שיצא מאותו ארון עץ, התפרסמה בעיתון ובעקבותיה הועמד החייל לדין, נשפט למאסר וסולק מהנח"ל.

אירוע פומבי נוסף התקיים ב-1996 ובמסגרתו יצאה שיירה של כ-50 מכוניות פרטיות מרידינג לכיוון גן מאיר, מעוטרת בדגלי גאווה ושלטים הדורשים שיויון זכויות. השיירה כונתה "המתגלגאים" ולמרות שלא נדרש אישור משטרתי לקיומה, המשטרה עצרה במהלכה שתי רוכבות אופנוע לסביות, שנסעו בקדמת השיירה, בטענה שעברו על החוק האוסר רכיבה בצמד במקביל.

עריכה | תבנית | שיחה
39
KikarAtarim.JPG

כיכר נמיר (אתרים) שנמצאת מעל חוף הים בסוף שדרות בן-גוריון הייתה מקום אטרקטיבי בשנותיה הראשונות בלבד ונחלה כישלון חרוץ כמה שנים מאוחר יותר, כישלון שניכר עד היום. שמה הוסב לכיכר אתרים במקום כיכר נמיר בעקבות בקשתה של אורה, אלמנתו של מרדכי נמיר, ובמקום זאת נקראה על שמו דרך תל אביב חיפה, כדי להנציחו כיאות. זכורה במיוחד התבטאותו של ראש העיר לשעבר שלמה להט כי במהלך מלחמת המפרץ התפלל לטיל סקאד שיקדם את הריסת הכיכר, אך ללא נפגעים כמובן.

עריכה | תבנית | שיחה
40 ב-1 באפריל 1981 הודיעו בחדשות הבוקר של קול ישראל כי נפסל תוארה של מכבי תל אביב בכדורסל כאלופת אירופה הטרייה, משום שקהל האוהדים שנכח באולם פרץ למגרש כשנייה אחת לפני תום המשחק ולכן לא נסתיים משחק זה במועדו הרשמי, ולפי חוקת הכדורסל יש לקיים משחק חוזר. במהלך הבוקר ההוא רעשה הארץ, עד אשר חזר בו קול ישראל מדבריו והבהיר כי מדובר בכזב לכבוד האחד באפריל, יום הכזבים הבינלאומי. עריכה | תבנית | שיחה
41
שכונת מונטיפיורי מהאוויר

הרחובות בחלקה הדרומי של שכונת מונטיפיורי בתל אביב מנציחים את תולדות הדפוס העברי וקרויים על שם כמה מחלוצי הדפוס וההוצאה לאור בעברית. שונצינו, משפחת מדפיסים שפעלה באיטליה ובאימפריה העות'מאנית במאות ה-15 וה-16; ראם, בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20; האחים מסלאוויטא, בעלי בית דפוס ברוסיה; הוצאת הספרים תושיה מוורשה ומייסדה בן אביגדור; הוצאת שטיבל ומנהלה נחום טברסקי; ישראל ב"ק, מחדש הדפוס העברי בארץ ישראל במאה ה-19; ורבניצקי, ממייסדי הוצאת דביר. באזור פועלים כמה בתי דפוס, ובעבר ישבו בו מערכות העיתונים הצופה ועל המשמר. כיום יושבות בו מערכת העיתון "מעריב" וכן מערכת העיתון הרוסית נובוסטי נדלי.

עריכה | תבנית | שיחה
42
מצעד הגאווה בתל אביב

מצעד הגאווה בתל אביב הוא מצעד הגאווה הגדול ביותר במדינת ישראל וביבשת אסיה. זהו אירוע שנתי רב משתתפים הנהנה מחסויות מסחריות ומתמיכת עיריית תל אביב-יפו, ונושא אופי דמוי קרנבל וחגיגת רחוב המונית, הנערך מדי שנה בתל אביב במהלך הקיץ. בשנותיה הראשונות של תל אביב לא התקיים בה כלל מצעד גאווה, והניסיונות לקיימו זכו לגינוי ויחס עוין. רק בשנת 1998, החל המצעד להתקיים במתכונת המוכרת. בשנים האחרונות משתתפים בו מעל 100,000 צועדים, מתוכם עשרות אלפי תיירים מחו"ל.

עריכה | תבנית | שיחה
43
-
הוספה
44
-
הוספה