פורט אטוק
![]() | |
שער הכניסה למבצר | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מבצר |
שימוש | מחנה צבאי |
מיקום | אטוק כורד (אנ') |
מדינה |
פנג'אב (פקיסטן), ![]() |
בעלים |
האימפריה המוגולית האימפריה המראטהית האימפריה הסיקית האימפריה הבריטית פקיסטן |
מייסדים | אכבר, האימפריה המוגולית |
מפעיל | צבא פקיסטן |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1581–1583 (כשנתיים) |
תאריך פתיחה רשמי |
שנות ה־80 של המאה ה־16 ![]() |
חומרי בנייה | לבנים, אבנים |
מידות | |
אורך | 800 מטר |
רוחב | 400 מטר |
שטח | 200 דונם |
קואורדינטות | 33°53′31″N 72°14′13″E / 33.891944°N 72.236944°E |
www | |
| |
![]() ![]() |
פורט אטוק (בפנג'אבי: ਕਿਲ੍ਹਾ ਅਟਕ) הוא מבצר היסטורי שנבנה במאה ה-16 כ-90 ק"מ מערבית לאיסלמאבאד על ידי האימפריה המוגולית כדי להגן על גבולה המערבי של האימפריה וכדי לשמור על גשר אטוק שעבר על נהר האינדוס למרגלות המבצר. המבצר עבר מספר ידיים ונמצא כיום בתחום מדינת פקיסטן ומשמש את צבא פקיסטן.
ההיסטוריה של המבצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבצר נבנה בשנים 1581–1583 ליד העיר אטוק כורד (אנ') שבמדינת פנג'אב (פקיסטן) כדי לשמור על גשר שעבר מעל נהר האינדוס. המבצר נבנה בהוראתו של אכבר, קיסר האימפריה המוגולית, כדי להגן על ממלכתו מפני תקיפות של שבטים אפגנים.
ב-1758 נכבש המבצר על ידי טוקוג'י ראו הולקר (אנ'), המהראג'ה של אינדור, ואחד משליטיה של האימפריה המראטהית.
ב-1813, כחלק מקרב אטוק (אנ'), נכבש המבצר על ידי דוואן מוקהאם צ'אנד (אנ') שהיה מפקד צבא האימפריה הסיקית וכוחותיו הגיעו מאפגניסטן. מספר שנים לאחר הכיבוש חיזקו הסיקים את המבצר והוסיפו מצודות ששמרו על שעריו.
ב-1849 כבשו הבריטים את המבצר כחלק מההשתלטות הבריטית על פונג'אב. הבריטים פעלו גם הם לחזק את המבצר וכן בנו גשר קבוע על האינדוס. באוגוסט 1947, במסגרת חתימת הסכם חלוקת הודו בין הודו ופקיסטן, נמסר המבצר לידי פקיסטן והפך למפקדת הדיוויזיה השביעית של צבא פקיסטן. ב-1956 נמסר המבצר לשימושה של יחידת הכוחות המיוחדים של פקיסטן SSG (אנ') והוא נמצא בשימוש יחידה זו עד היום. עקב הפיכת המבצר למחנה צבאי נסגר המקום לתיירים.
ב-1999 התחוללה בפקיסטן הפיכה צבאית שחולל גנרל פרבז מושארף כנגד הנשיא הנבחר נוואז שריף ומושארף כלא את שריף במבצר.
מבנה המבצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבצר פרוש על הגדה המזרחית של נהר האינדוס. למבצר מבנה אליפטי שאורכו כ-800 מטר ורוחבו כ-400 מטר ושטחו כ-200 דונם והוא מוקף בחומה שאורכה כ-1,600 מטר ועובייה כמטר וחצי. בחומה נקבעו ארבעה שערים שכונו שער דלהי, שער לאהור, שער קבול ושער מורי. בקרבת שערים אלו חוזקה החומה ההיקפית במצדיות כדי להגן עליהם. בנוסף נבנו מספר מצדיות לאורך החומה.
בשטח המבצר מספר רב של מבנים שחלקם נבנו לפני המאה ה-20 וחלקם חדשים ומשמשים את החיילים המשרתים במקום.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מבצר אטוק במבט מצידו המערבי של האינדוס. בחזית התמונה שרידי גשר שהוקם קודם לתקופת השלטון הבריטי
-
מבט נוסף על המבצר מעברו השני של הנהר. ניכר האופן בו משתפל המבצר מראש גבעה ועד גדת הנהר
-
אחד מארבעת שערי המבצר. ניכרים סמלי המגן דוד המשמשים גם את ההינדים
-
גשר מ-1880 שבנו הבריטים מעל האינדוס. אחת ממשימות המבצר הייתה לשמור על גשר זה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של פורט אטוק
- מבצר אטוק, באתר emergingpakistan.gov.pk
- עובדות על מבצר אטוק, באתר informativefacts.com, פברואר 2019
- מבצר אטוק, באתר pakistaniat.com, 24 בינואר 2007
- מבצר אטוק, באתר travelpakistani.com
- מבצר אטוק, באתר "היסטוריה ומורשת אדריכלות של פקיסטן"
סקירת מבצר אטוק, סרטון באתר יוטיוב, 2020
- גילני לוגז,
תיאור מפורט של מבצר אטוק, סרטון באתר יוטיוב, 2021