פורמולה אי עונת 2017/2018

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה אי עונת 2017/2018
ז'אן-אריק ורן הזוכה באליפות הנהגים
ז'אן-אריק ורן הזוכה באליפות הנהגים
סוג תחרות מרוץ מכוניות למכונית חשמלית
תאריך התחלה 2 בדצמבר 2017
תאריך סיום 15 ביולי 2018
מספר עונה 4
מספר מרוצים בעונה 12
זוכה באליפות הנהגים ז'אן-אריק ורן
נקודות הנהג הזוכה 198
זוכה באליפות היצרנים אאודי ספורט אבט שפלר
נקודות היצרן הזוכה 264

עונת 2017/2018 היא העונה הרביעית של אליפות הפורמולה אי. במהלך העונה התקיימו 12 מרוצים הכוללים הוספת מרוץ שני בהונג קונג, מרוץ בצ'ילה ומרוץ בשווייץ. המרוצים במונקו, ארגנטינה וקנדה הוצאו מהסבב. העונה החלה ב-2 בדצמבר 2017 והסתיימה ב-15 ביולי 2018. ז'אן-אריק ורן, נהגה של קבוצת Techeetah זכה באליפות הנהגים. קבוצת אאודי ספורט שפלר זכתה באליפות היצרנים.

קבוצות ונהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה יצרן מנוע נהגים
מספר נהג מרוצים
גרמניהגרמניה אאודי ספורט אבט שפלר ספארק-אאודי[1] אאודי e-tron FE04[1] 1 ברזילברזיל לוקאס די גראסי[1] 1–12
66 גרמניהגרמניה דניאל אבט[1] 1–12
בריטניהבריטניה די.אס וירג'ין ספארק-סיטרואן די.אס וירג'ין DSV-03 2 בריטניהבריטניה סאם בירד[2] 1–12
36 בריטניהבריטניה אלכס לין[2] 1–12
בריטניהבריטניה פנסוניק יגואר ספארק-יגואר יגואר I-Type II 3 ברזילברזיל נלסון פיקה ג'וניור[3] 1–12
20 ניו זילנדניו זילנד מיטש אוונס[3] 1–12
מונקומונקו ונטורי ספארק-ונטורי ונטורי VM200-FE-03 4 שווייץשווייץ אדוארדו מורטרה[4] 1–8, 10
צרפתצרפת טום דילמן 9, 11–12
5 גרמניהגרמניה מרו אנגל[4] 1–12
ארצות הבריתארצות הברית דרגון רייסינג ספארק-פנסקה פנסקה EV-2 6 שווייץשווייץ ניל יאני[5] 1–2
ארגנטינהארגנטינה חוסה מריה לופז 3–12
7 בלגיהבלגיה ג'רום ד'אמברוזיו[6] 1–12
צרפתצרפת רנו אי. דאמס ספארק-רנו רנו Z.E. 17 8 צרפתצרפת ניקו פרוסט[7] 1–12
9 שווייץשווייץ סבסטיאן בואמי[7] 1–12
בריטניהבריטניה ניו[8] ספארק-ניו NextEV NIO Sport 003 16 בריטניהבריטניה אוליבר טורבי[9] 1–11
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין מה צ'ינגהואה 12
68 איטליהאיטליה לוקה פיליפי[9] 1–7, 9–12
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין מה צ'ינגהואה 8
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין Techeetah ספארק-רנו רנו Z.E. 17 18 גרמניהגרמניה אנדרה לוטרר[10] 1–12
25 צרפתצרפת ז'אן-אריק ורן 1–12
הודוהודו מהינדרה ספארק-מהינדרה מהינדרה M4Electro 19 שוודיהשוודיה פליקס רוזנקווסיט[11] 1–12
23 גרמניהגרמניה ניק היידפלד[11] 1–12
ארצות הבריתארצות הברית אנדרטי ספארק-אנדרטי[12] אנדרטי ATEC-03[12] 27 מונקומונקו קאמוי קוביאשי[13][14] 1–2
בריטניהבריטניה טום בלומקוויסט 3-8
צרפתצרפת סטפן סרזין 9–12
28 פורטוגלפורטוגל אנטוניו פליקס דה קוסטה[15] 1–12

שינויים בנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויים בתקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ההספק המרבי של המנועים במהלך המרוץ עלה ל-180 קילוואט במקום 170 קילוואט בעונה שעברה[22].
  • החל מהעונה הנוכחית נקודת הבונוס לנהג הקובע את זמן ההקפה המהירה תנתן רק בתנאי שהנהג יסיים את המרוץ באחד מעשרת המקומות הראשונים.

לוח המרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל אבט (מרכז הפודיום), לוקאס די-גרסי (משמאל) וז'אן-אריק ורן על הפודיום באי-פרי גרמניה
סיבוב מרוץ תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח
1 הונג קונגהונג קונג אי-פרי הונג קונג 2 בדצמבר 2017 צרפתצרפת ז'אן-אריק ורן בלגיהבלגיה ג'רום ד'אמברוזיו[23] בריטניהבריטניה סאם בירד
2 3 בדצמבר 2017 שוודיהשוודיה פליקס רוזנקוויסט ברזילברזיל לוקאס די גראסי[24] שוודיהשוודיה פליקס רוזנקוויסט
3 מרוקומרוקו אי-פרי מרקש 13 בינואר 2018 שווייץשווייץ סבסטיאן בואמי ברזילברזיל נלסון פיקה ג'וניור שוודיהשוודיה פליקס רוזנקוויסט
4 צ'ילהצ'ילה אי-פרי סנטיאגו 3 בפברואר 2018 צרפתצרפת ז'אן-אריק ורן בריטניהבריטניה סאם בירד צרפתצרפת ז'אן-אריק ורן
5 מקסיקומקסיקו אי-פרי מקסיקו סיטי 3 במרץ 2018 שוודיהשוודיה פליקס רוזנקוויסט ברזילברזיל לוקאס די גראסי גרמניהגרמניה דניאל אבט
6 אורוגוואיאורוגוואי אי-פרי פונטה דל אסטה 17 במרץ 2018 צרפתצרפת ז'אן-אריק ורן ארגנטינהארגנטינה חוסה מריה לופז צרפתצרפת ז'אן-אריק ורן
7 איטליהאיטליה אי-פרי רומא 14 באפריל 2018 שוודיהשוודיה פליקס רוזנקוויסט גרמניהגרמניה דניאל אבט בריטניהבריטניה סאם בירד
8 צרפתצרפת אי-פרי פריז 28 באפריל 2018 צרפתצרפת ז'אן-אריק ורן ברזילברזיל לוקאס די גראסי צרפתצרפת ז'אן-אריק ורן
9 גרמניהגרמניה אי-פרי ברלין 19 במאי 2018 גרמניהגרמניה דניאל אבט גרמניהגרמניה דניאל אבט גרמניהגרמניה דניאל אבט
10 שווייץשווייץ אי-פרי ציריך 10 ביוני 2018 ניו זילנדניו זילנד מיטש אוונס גרמניהגרמניה אנדרה לוטרר ברזילברזיל לוקאס די גראסי
11 ארצות הבריתארצות הברית אי-פרי ניו יורק 14 ביולי 2018 שווייץשווייץ סבסטיאן בואמי שוודיהשוודיה פליקס רוזנקוויסט ברזילברזיל לוקאס די גראסי
12 15 ביולי 2018 שווייץשווייץ סבסטיאן בואמי גרמניהגרמניה דניאל אבט צרפתצרפת ז'אן-אריק ורן

במאי 2017 פורסמה תוכנית המרוצים הראשונית לעונה[25]. מספר המרוצים המתוכנן לעונה גדל ל-14 מרוצים, לעומת 12 בעונה הקודמת. בתוכנית נכללו ארבעה מרוצים חדשים בסנטיאגו, סאו פאולו, רומא וציריך. ב-30 בנובמבר הוכרז כי המרוץ שתוכנן להתקיים בסאו פאולו ידחה לעונת 2018/2019 ובמקומו יתקיים מרוץ בפונטה דל אסטה, אורוגוואי שהיה חלק משתי העונות הראשונות של האליפות[26]. ב-18 בדצמבר הודיע ראש עיריית מונטריאול על ביטול המרוצים שתוכננו להתקיים בעיר עקב עלות גבוהה[27]. בעקבות כך צומצם מספר המרוצים בעונה ל-12.

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות באליפות חולקו בהתאם לפירוט בטבלה הבאה

מיקום 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 פול פוזישן הקפה מהירה
נקודות 25 18 15 12 10 8 6 4 2 1 3 1

אליפות הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נהג הונג קונגהונג קונג מרוקומרוקו צ'ילהצ'ילה מקסיקומקסיקו אורוגוואיאורוגוואי איטליהאיטליה צרפתצרפת גרמניהגרמניה שווייץשווייץ ארצות הבריתארצות הברית נקודות
1 צרפתצרפת ז'אן-אריק ורן 2 4 5 1 5 1 5 1 3 10 5 1 198
2 ברזילברזיל לוקאס די גראסי 17 13 פרש פרש 9 2 2 2 2 1 1 2 144
3 בריטניהבריטניה סאם בירד 1 5 3 5 17 3 1 3 7 2 9 10 143
4 שווייץשווייץ סבסטיאן בואמי 11 10 2 3 3 פרש 6 5 4 5 3 4 125
5 גרמניהגרמניה דניאל אבט 5 נפסל 11 פרש 1 14 4 7 1 13 2 3 120
6 שוודיהשוודיה פליקס רוזנקוויסט 14 1 1 4 פרש 5 פרש 8 11 15 14 5 96
7 ניו זילנדניו זילנד מיטש אוונס 12 3 12 7 6 4 9 15 6 7 פרש 6 68
8 גרמניהגרמניה אנדרה לוטרר נפסל 13 פרש 2 13 12 3 6 9 4 7 9 64
9 ברזילברזיל נלסון פיקה ג'וניור 4 12 4 6 4 פרש פרש פרש 12 פרש פרש 7 51
10 בריטניהבריטניה אוליבר טורבי 16 6 פרש 14 2 7 12 9 5 9 - - 46
11 גרמניהגרמניה ניק היידפלד 3 16 7 פרש פרש פרש 16 11 10 6 6 8 42
12 גרמניהגרמניה מרו אנגל 13 7 13 פרש 16 10 8 4 8 11 8 פרש 31
13 שווייץשווייץ אדוארדו מורטרה 7 2 17 13 8 17 10 13 - פרש - - 29
14 בלגיהבלגיה ג'רום ד'אמברוזיו NC 15 15 8 11 9 7 12 19 3 13 פרש 23
15 פורטוגלפורטוגל אנטוניו פליקס דה קוסטה 6 11 14 9 7 11 11 פרש 15 8 11 15 20
16 בריטניהבריטניה אלכס לין 8 9 9 פרש 10 6 פרש 14 16 16 פרש 14 17
17 ארגנטינהארגנטינה חוזה מריה לופז - - 6 פרש 12 8 17 10 18 12 פרש פרש 14
18 צרפתצרפת טום דילמן - - - - - - - - 13 - 4 פרש 12
19 צרפתצרפת ניקו פרוסט 9 8 13 10 פרש 15 14 16 14 פרש 10 11 8
20 בריטניהבריטניה טום בלומקוויסט - - 8 11 15 16 15 פרש - - - - 4
21 איטליהאיטליה לוקה פיליפי 10 פרש 16 12 14 13 13 - 17 פרש 15 פרש 1
22 צרפתצרפת סטפן סרזין - - - - - - - - 20 14 12 12 0
23 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין מה צ'ינגהואה - - - - - - - 17 - - - 13 0
24 מונקומונקו קאמוי קוביאשי 15 17 - - - - - - - - - - 0
25 שווייץשווייץ ניל יאני 18 18 - - - - - - - - - - 0
מקום נהג הונג קונגהונג קונג מרוקומרוקו צ'ילהצ'ילה מקסיקומקסיקו אורוגוואיאורוגוואי איטליהאיטליה צרפתצרפת גרמניהגרמניה שווייץשווייץ ארצות הבריתארצות הברית נקודות

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום קבוצה הונג קונגהונג קונג מרוקומרוקו צ'ילהצ'ילה מקסיקומקסיקו אורוגוואיאורוגוואי איטליהאיטליה צרפתצרפת גרמניהגרמניה שווייץשווייץ ארצות הבריתארצות הברית נקודות
1 גרמניהגרמניה אאודי ספורט אבט שפלר 1 17 14 פרש פרש 9 2 2 2 2 1 1 2 264
66 5 נפסל 10 פרש 1 14 4 7 1 13 2 3
2 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין Techeetah 18 נפסל 13 פרש 2 13 12 3 6 9 4 7 9 262
25 2 4 5 1 5 1 5 1 3 10 5 1
3 בריטניהבריטניה די.אס וירג'ין 2 1 5 3 5 פרש 3 1 3 7 2 9 10 160
36 8 9 9 פרש 10 6 פרש 14 16 16 פרש 14
4 הודוהודו מהינדרה 19 14 1 1 4 פרש 5 פרש 8 11 15 14 5 138
23 3 16 7 פרש פרש פרש 16 11 10 6 6 8
5 צרפתצרפת רנו אי. דאמס 8 9 8 13 10 פרש 15 14 16 14 פרש 10 11 133
9 11 10 2 3 3 פרש 6 5 4 5 3 4
6 בריטניהבריטניה פנסוניק יגואר 3 4 12 4 6 4 פרש פרש פרש 12 פרש פרש 7 119
20 12 3 11 7 6 4 9 12 6 7 פרש 6
7 מונקומונקו ונטורי 4 7 2 17† 13 8 17 10 4 13 פרש 4 פרש 72
5 13 7 12 פרש 16 10 8 13 8 11 8 פרש
8 בריטניהבריטניה ניו 16 16 6 פרש 14 2 7 12 9 5 9 DNS 13 47
68 10 פרש 16 12 14 13 13 17 17 פרש 15 פרש
9 ארצות הבריתארצות הברית דרגון רייסינג 6 18 18 6 פרש 12 8 17† 10 18 12 פרש פרש 41
7 NC 15 15 8 11 9 7 12 19 3 13 פרש
10 ארצות הבריתארצות הברית אנדרטי 27 15 17 8 11 15 16 15 פרש 20 14 12 12 24
28 6 11 14 9 7 11 11 פרש 15 8 11 15
מקום קבוצה הונג קונגהונג קונג מרוקומרוקו צ'ילהצ'ילה מקסיקומקסיקו אורוגוואיאורוגוואי איטליהאיטליה צרפתצרפת גרמניהגרמניה שווייץשווייץ ארצות הבריתארצות הברית נקודות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה אי עונת 2017/2018 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 "Audi unveils e-tron FE04". 27 בספטמבר 2017. נבדק ב-27 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "Alex Lynn steps up to full-time Formula E race seat with DS Virgin Racing". DS Virgin Racing. 5 בספטמבר 2017. אורכב מ-המקור ב-2017-09-05. נבדק ב-5 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 "Nelson Piquet Jr joins Jaguar for season four". fiaformulae.com. 21 בספטמבר 2017. נבדק ב-21 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Mitchell, Scott (20 באוקטובר 2017). "Venturi picks Mortara to partner Engel in Formula E". Motorsport.com. Motorsport Network. נבדק ב-20 באוקטובר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Smith, Topher (25 באוגוסט 2017). "Faraday Future Dragon Racing announces Jani for season four". e-racing.net. נבדק ב-14 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "D'Ambrosio to stay at Dragon for fourth season". 8 ביוני 2017. נבדק ב-14 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 "Sebastien Buemi, Nico Prost extend Renault e.dams Formula E deals". 9 ביוני 2017. נבדק ב-11 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Formula E: Teams & Drivers". FIA Formula E. נבדק ב-25 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Smith, Topher (2 באוקטובר 2017). "Filippi joins Turvey at NIO". e-racing.net. נבדק ב-4 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Lotterer and Vergne complete TECHEETAH line-up
  11. ^ 1 2 Douglas, Scott (20 בספטמבר 2017). "MAHINDRA STICK WITH ROSENQVIST AND HEIDFELD". thecheckeredflag.co.uk. The Checkered Flag. נבדק ב-20 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 Mitchell, Scott (23 במאי 2017). "Alexander Sims set for Andretti Formula E 2017/18 development role". Autosport. נבדק ב-23 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Mitchell, Scott (15 בנובמבר 2017). "Kobayashi to make Formula E debut in Hong Kong". Motorsport.com. נבדק ב-15 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ קוביאשי הוא יפני, אך מתחרה באליפות תחת דגל מונקו
  15. ^ Smith, Topher (2 באוקטובר 2017). "da Costa confirmed at MS&AD Andretti". e-racing.net. נבדק ב-4 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Nelson Piquet Jr joins Jaguar Formula E team for 2017/18 season, Autosport, 21 September 2017
  17. ^ Filippi joins Turvey at NIO, E-racing.net, 2 October 2017
  18. ^ Faraday Future Dragon Racing announces Jani for season four, E-racing.net, 24 August 2017
  19. ^ Lynn "excited" to get DS Virgin chance, E-racingmag.com, 3 October 2017
  20. ^ Sarrazin replaces Blomqvist at Andretti FE team, Motorsport.com, 7 May 2018
  21. ^ Dillmann to replace Mortara for Berlin ePrix, Motorsport.com, 29 April 2018
  22. ^ Formula E raises race power for season 4, 20 June 2017
  23. ^ ד'אמברוזיו קבע את זמן ההקפה המהירה ביותר, אך לא סיים בין עשרת הראשונים. נקודת הבונוס על ההקפה המהירה ניתנה לדניאל אבט
  24. ^ די גראסי קבע את זמן ההקפה המהירה ביותר, אך לא סיים בין עשרת הראשונים. נקודת הבונוס על ההקפה המהירה ניתנה לפליקס רוזנקוויסט
  25. ^ No London return but Chile on 2017/18 Formula E calendar, Autosport, 23 May 2017
  26. ^ Formula E returns to Punta del Este, 6 December 2017
  27. ^ Mayor Plante: No return to Montreal “under these conditions”, E-Racing.net, 18 December 2017


הקודם:
לוקאס די גראסי 		פורמולה אי - אלוף העולם לנהגים 2017/18
ז'אן-אריק ורן 		הבא:
ז'אן-אריק ורן
הקודם:
רנו אי. דאמס 		פורמולה אי - אלופת העולם ליצרנים 2017/18
אאודי ספורט אבט שפלר 		הבא:
DS Techeetah
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פורמולה_אי_עונת_2017/2018&oldid=33595547"