פורמולה 1 עונת 1974

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 עונת 1974
1974 Formula One season
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 13 בינואר 1974
תאריך סיום 6 באוקטובר 1974
מספר עונה 25
מספר מרוצים בעונה 15
זוכה באליפות הנהגים אמרסון פיטיפלדי
נקודות הנהג הזוכה 55
זוכה באליפות היצרנים מקלארן
נקודות היצרן הזוכה 73 (75)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עונת 1974 הייתה העונה העשרים וחמש של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). ג'קי סטיוארט, שזכה באליפות בעונה הקודמת הודיע על פרישה בסיום העונה ולא ניסה להגן על תוארו. אמרסון פיטיפלדי וקליי רגזוני הגיעו למרוץ סיום העונה כמתמודדים על התואר. רגזוני איבד מקומות בשל בעיות טכניות ופיטיפלדי, שסיים רביעי, זכה בתואר. קבוצת מקלארן זכתה בתואר הקבוצתי בפעם הראשונה. פיטיפלדי, רוני פטרסון וקרלוס ראוטמן ניצחו שלושה מרוצים כל אחד. ג'ודי שכטר וניקי לאודה ניצחו שני מרוצים. רגזוני ודני האלם ניצחו מרוץ אחד. האלם פרש בסיום העונה.

במהלך העונה מצאו שני נהגים את מותם: פטר רבסון נהרג באימון לקראת גרנד פרי דרום אפריקה והלמוט קונינג נהרג במהלך גרנד פרי ארצות הברית, מרוץ סיום העונה.

עונת 1974 הייתה העונה הראשונה בה הנהגים התחרו עם מספר מכונית קבוע לאורך כל העונה כולה. המספרים התבססו על מקומן של הקבוצות בסיום עונת 1973. הנהג שזכה באליפות הורשה לשנות את מספר הרכב ל-1. בן זוגו לקבוצה היה יכול לשנות את המספר ל-2.

המרוצים בעונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 ארגנטינהארגנטינה גרנד פרי ארגנטינה אוסקר אלפרדו גולבז 13 בינואר שוודיהשוודיה רוני פטרסון שווייץשווייץ קליי רגזוני ניו זילנדניו זילנד דני האלם בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
2 ברזילברזיל גרנד פרי ברזיל אינטרלאגוס 27 בינואר ברזילברזיל אמרסון פיטיפלדי שווייץשווייץ קליי רגזוני ברזילברזיל אמרסון פיטיפלדי בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
3 דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) גרנד פרי דרום אפריקה קילאמי 30 במרץ אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד
4 ספרד (1945–1977)ספרד (1945–1977) גרנד פרי ספרד חארמה 28 באפריל אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה איטליהאיטליה פרארי
5 בלגיהבלגיה גרנד פרי בלגיה ניבל-בולר 12 במאי שווייץשווייץ קליי רגזוני ניו זילנדניו זילנד דני האלם ברזילברזיל אמרסון פיטיפלדי בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
6 מונקומונקו גרנד פרי מונקו מונקו 26 במאי אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה שוודיהשוודיה רוני פטרסון שוודיהשוודיה רוני פטרסון בריטניהבריטניה לוטוס-פורד
7 שוודיהשוודיה גרנד פרי שוודיה אנדרסטופ 9 ביוני צרפתצרפת פטריק דפילה צרפתצרפת פטריק דפילה דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ג'ודי שכטר בריטניהבריטניה טיירל-פורד
8 הולנדהולנד גרנד פרי הולנד זנדוורט 23 ביוני אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה שוודיהשוודיה רוני פטרסון אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה איטליהאיטליה פרארי
9 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת דיז'ון-פרנואה 7 ביולי אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ג'ודי שכטר שוודיהשוודיה רוני פטרסון בריטניהבריטניה לוטוס-פורד
10 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה ברנדס-האטץ' 20 ביולי אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ג'ודי שכטר בריטניהבריטניה טיירל-פורד
11 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרנד פרי גרמניה נורבורגרינג 4 באוגוסט אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ג'ודי שכטר שווייץשווייץ קליי רגזוני איטליהאיטליה פרארי
12 אוסטריהאוסטריה גרנד פרי אוסטריה אוסטרייכרינג 18 באוגוסט אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה שווייץשווייץ קליי רגזוני ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד
13 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה מונצה 8 בספטמבר אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה ברזילברזיל קרלוס פייס שוודיהשוודיה רוני פטרסון בריטניהבריטניה לוטוס-פורד
14 קנדהקנדה גרנד פרי קנדה מוספורט פארק 22 בספטמבר ברזילברזיל אמרסון פיטיפלדי אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה ברזילברזיל אמרסון פיטיפלדי בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
15 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית וטקינס גלן 6 באוקטובר ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן ברזילברזיל קרלוס פייס ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון שבע התוצאות הטובות מתוך שמונת המרוצים הראשונים בעונה ושש התוצאות הטובות מתוך שבעת המרוצים האחרונים בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5 6
נקודות 9 6 4 3 2 1

אליפות הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג ארגנטינהארגנטינה ברזילברזיל דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) בלגיהבלגיה מונקומונקו שוודיהשוודיה הולנדהולנד צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית אוסטריהאוסטריה איטליהאיטליה קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית נקודות
1 ברזילברזיל אמרסון פיטיפלדי 10 1 7 3 1 5 4 3 פרש 2 פרש פרש 2 1 4 55
2 שווייץשווייץ קליי רגזוני 3 2 פרש 2 4 4 פרש 2 3 4 1 5 פרש 2 11 52
3 דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ג'ודי שכטר פרש 13 8 5 3 2 1 5 4 1 2 פרש 3 פרש פרש 45
4 אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה 2 פרש 16 1 2 פרש פרש 1 2 5 פרש פרש פרש פרש פרש 38
5 שוודיהשוודיה רוני פטרסון 13 6 פרש פרש פרש 1 פרש 8 1 10 4 פרש 1 3 פרש 35
6 ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן 7 7 1 פרש פרש פרש פרש 12 פרש 6 3 1 פרש 9 1 32
7 ניו זילנדניו זילנד דני האלם 1 12 9 6 6 פרש פרש פרש 6 7 נפסל 2 6 6 פרש 20
8 בריטניהבריטניה ג'יימס האנט פרש 9 פרש 10 פרש פרש 3 פרש פרש פרש פרש 3 פרש 4 3 15
9 צרפתצרפת פטריק דפילה 6 8 4 8 פרש 9 2 6 8 פרש פרש פרש 11 5 6 14
10 בריטניהבריטניה מייק היילווד 4 5 3 9 7 פרש פרש 4 7 פרש 15 12
= בלגיהבלגיה ג'קי איקס פרש 3 פרש פרש פרש פרש פרש 11 5 3 5 פרש פרש 13 פרש 12
12 ברזילברזיל קרלוס פייס פרש 4 11 13 פרש פרש פרש DNQ 9 12 פרש 5 8 2 11
13 צרפתצרפת ז'אן-פייר בלטואז 5 10 2 פרש 5 פרש פרש פרש 10 12 פרש פרש פרש NC DNQ 10
14 צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'ארייר פרש פרש פרש 13 3 5 פרש 12 פרש 8 8 פרש פרש 10 6
= בריטניהבריטניה ג'ון ווטסון 12 פרש פרש 11 11 6 11 7 16 11 פרש 4 7 פרש 5 6
16 גרמניה המערביתגרמניה המערבית הנס-יואקים סטאק פרש פרש 5 4 פרש פרש פרש DNQ פרש 7 11 פרש פרש DNQ 5
17 איטליהאיטליה ארטורו מרצריו פרש פרש 6 פרש פרש פרש DNS פרש 9 פרש פרש פרש 4 פרש פרש 4
18 איטליהאיטליה ויטוריו ברמבילה 10 DNS 9 פרש 10 10 11 פרש 13 6 פרש DNQ פרש 1
= בריטניהבריטניה גרהאם היל פרש 11 12 פרש 8 7 6 פרש 13 13 9 12 8 14 8 1
= בריטניהבריטניה טופ פרייס פרש פרש פרש 8 6 פרש 10 פרש NC 1

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחישוב הנקודות הובאה בחשבון רק התוצאה הגבוהה ביותר שהושגה על נהג בקבוצה בכל מרוץ. התוצאות המודגשות הן התוצאות שנחשבו לחישוב הניקוד באליפות.

מיקום יצרן ארגנטינהארגנטינה ברזילברזיל דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) בלגיהבלגיה מונקומונקו שוודיהשוודיה הולנדהולנד צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית אוסטריהאוסטריה איטליהאיטליה קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית נקודות
1 בריטניהבריטניה מקלארן-פורד 1 1 3 3 1 (5) 4 3 6 2 15 2 2 1 4 73 (75)
2 איטליהאיטליה פרארי 2 2 16 1 2 4 פרש 1 2 4 1 5 פרש 2 11 65
3 בריטניהבריטניה טיירל-פורד 6 8 4 5 3 2 1 5 4 1 2 פרש 3 5 6 52
4 בריטניהבריטניה לוטוס-פורד 13 3 13 פרש פרש 1 פרש 8 1 3 4 פרש 1 3 פרש 42
5 בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד 7 7 1 11 11 6 9 7 16 6 3 1 5 8 1 35
6 בריטניהבריטניה הסקת'-פורד פרש 10 פרש פרש 3 פרש פרש פרש פרש 3 פרש 4 3 15
7 בריטניהבריטניה BRM 5 10 2 12 5 פרש פרש פרש 10 12 10 פרש פרש NC 9 10
8 ארצות הבריתארצות הברית שאדוו-פורד פרש פרש WD 7 13 3 5 פרש 12 8 6 8 10 פרש 10 7
9 בריטניהבריטניה מרץ'-פורד 8 9 5 4 9 פרש 10 10 11 פרש 7 6 פרש פרש פרש 6
10 בריטניהבריטניה איזו-מרלבורו-פורד פרש פרש 6 פרש 14 פרש 8 פרש 9 פרש פרש NC 4 15 פרש 4
11 בריטניהבריטניה סורטיס-פורד פרש 4 11 13 פרש פרש פרש פרש פרש 14 11 9 DNQ 10 פרש 3
12 בריטניהבריטניה לולה-פורד 11 11 12 פרש 8 7 6 פרש 13 13 9 12 8 11 8 1
ארצות הבריתארצות הברית פרנלי-פורד 7 נפסל 0
בריטניהבריטניה טרויאן-פורד 14 10 פרש DNQ פרש DNQ 10 פרש 0
ארצות הבריתארצות הברית פנסקה-פורד 12 פרש 0
בריטניהבריטניה טוקן-פורד פרש DNQ 14 NC 0
בריטניהבריטניה אנסינג-פורד DNS 15 פרש נפסל נפסל DNQ DNQ פרש DNQ DNQ DNQ NC 0
ניו זילנדניו זילנד אמון-פורד פרש DNS DNQ DNQ 0
יפןיפן מאקי-פורד DNQ DNQ 0
בריטניהבריטניה לינקאר-פורד DNQ 0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1974 בוויקישיתוף



הקודם:
ג'קי סטיוארט
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1974
אמרסון פיטיפלדי
הבא:
ניקי לאודה
הקודם:
לוטוס
אלופת העולם ליצרנים 1974
מקלארן
הבא:
פרארי