פורמולה 1 עונת 1976

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 עונת 1976
1976 Formula One season
James Hunt - Dutch GP 1976 crop.jpg
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 25 בינואר 1976
תאריך סיום 24 באוקטובר 1976
מספר עונה 27
מספר מרוצים בעונה 16
זוכה באליפות הנהגים ג'יימס האנט
נקודות הנהג הזוכה 69
זוכה באליפות היצרנים פרארי
נקודות היצרן הזוכה 83
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עונת 1976 הייתה העונה העשרים ושבע של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). במהלך העונה התקיימו 16 מרוצים. בנוסף התקיימו שני מרוצים שלא נכללו בסבב האליפות.

הקרב על אליפות הנהגים היה צמוד בין ניקי לאודה, אלוף העונה הקודמת, וג'יימס האנט והוכרע רק במרוץ האחרון, לטובתו של האנט. הבריטי הצטרף לקבוצת מקלארן במקומו של אמרסון פיטיפלדי, שעבר להתחרות בקבוצת פיטיפלדי שהקים אחיו, וילסון.

האנט ניצח את גרנד פרי ספרד אך לאחר סיום המרוץ נפסל ניצחונו של עקב רוחב מכונית החורג מן התקנות. לאודה הוכרז כמנצח במרוץ. הקבוצה ערערה בטענה שמדובר בהתרחבות של הצמיגים. הערעור התקבל כעבור חודשיים והניצחון הושב להאנט. האנט ניצח בגרנד פרי צרפת. הזינוק למרוץ הבא, בריטניה, החל במאבק צמוד בין לאודה לבן קבוצתו השווייצרי קליי רגצוני. נגיעה של מכוניותיהם הובילה להתנגשות של האנט ברגצוני. המרוץ הופסק ובהזנקה מחדש הופיעו האנט ורגצוני באופן חריג עם המכוניות החלופיות. האנט זכה במרוץ לעיני הקהל הביתי ולאודה סיים שני. אף שרגצוני, נהג פרארי בעצמו, זינק במכונית חלופית, ערערה פרארי על חוקיות המקרה וזכתה לפסילת הנהגים במכוניות החלופיות. עקב כך נפסל ניצחונו של האנט ולאודה זכה במקום הראשון.

לאודה נפצע קשה בהתרסקות במהלך גרנד פרי גרמניה, תאונה שכמעט וגבתה את חייו. האנט ניצח את המרוץ. הוא סיים במקום הרביעי בגרנד פרי אוסטריה וניצח בהולנד, שני מרוצים מהם נעדר לאודה בשל הפציעה. האנט ניצח בקנדה ובארצות הברית, אך לאודה שסיים על הפודיום (מקום שלישי) שמר על ההובלה עם פער של 3 נקודות לקראת המרוץ האחרון שהתקיים ביפן. מריו אנדרטי ניצח את המרוץ, שהתקיים בתנאי מזג אוויר קשים. לאודה נאלץ לפרוש בגלל התנאים המסוכנים והאנט, שסיים שלישי במרוץ, זכה באליפות בפער של נקודה אחת.

סרט הקולנוע "Rush" מבוסס על העונה אירועי העונה ומתמקד ביחסי החברות-יריבות של לאודה והאנט.

המרוצים בעונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 ברזילברזיל גרנד פרי ברזיל אינטרלאגוס 25 בינואר בריטניהבריטניה ג'יימס האנט צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'רייה אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה איטליהאיטליה פרארי
2 דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) גרנד פרי דרום אפריקה קילאמי 6 במרץ בריטניהבריטניה ג'יימס האנט אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה איטליהאיטליה פרארי
3 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי מערב ארצות הברית לונג ביץ' 28 במרץ שווייץשווייץ קליי רגאצוני שווייץשווייץ קליי רגאצוני שווייץשווייץ קליי רגאצוני איטליהאיטליה פרארי
4 ספרד (1945–1977)ספרד (1945–1977) גרנד פרי ספרד חראמה 2 במאי בריטניהבריטניה ג'יימס האנט גרמניה המערביתגרמניה המערבית יוכן מאס בריטניהבריטניה ג'יימס האנט בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
5 בלגיהבלגיה גרנד פרי בלגיה זולדר 16 במאי אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה איטליהאיטליה פרארי
6 מונקומונקו גרנד פרי מונקו מונקו 30 במאי אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה שווייץשווייץ קליי רגאצוני אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה איטליהאיטליה פרארי
7 שוודיהשוודיה גרנד פרי שוודיה אנדרסטופ 13 ביוני דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ג'ודי שכטר ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ג'ודי שכטר בריטניהבריטניה טירל-פורד
8 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת פול רישארד 4 ביולי בריטניהבריטניה ג'יימס האנט אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה בריטניהבריטניה ג'יימס האנט בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
9 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה ברנדס האטץ' 18 ביולי אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה איטליהאיטליה פרארי
10 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרנד פרי גרמניה נורבורגרינג 1 באוגוסט בריטניהבריטניה ג'יימס האנט דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ג'ודי שכטר בריטניהבריטניה ג'יימס האנט בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
11 אוסטריהאוסטריה גרנד פרי אוסטריה אוסטרייכרינג 15 באוגוסט בריטניהבריטניה ג'יימס האנט בריטניהבריטניה ג'יימס האנט בריטניהבריטניה ג'ון ווטסון ארצות הבריתארצות הברית פנסקה-פורד
12 הולנדהולנד גרנד פרי הולנד זנדוורט 29 באוגוסט שוודיהשוודיה רוני פטרסון שווייץשווייץ קליי רגאצוני בריטניהבריטניה ג'יימס האנט בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
13 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה מונצה 12 בספטמבר צרפתצרפת ז'אק לאפיט שוודיהשוודיה רוני פטרסון שוודיהשוודיה רוני פטרסון בריטניהבריטניה מרץ'-פורד
14 קנדהקנדה גרנד פרי קנדה מוספורט פארק 3 באוקטובר בריטניהבריטניה ג'יימס האנט צרפתצרפת פטריק דפלייה בריטניהבריטניה ג'יימס האנט בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
15 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית וטקינס גלן 10 באוקטובר בריטניהבריטניה ג'יימס האנט בריטניהבריטניה ג'יימס האנט בריטניהבריטניה ג'יימס האנט בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
16 יפןיפן גרנד פרי יפן פוג'י ספידווי 24 באוקטובר ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי צרפתצרפת ז'אק לאפיט ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי בריטניהבריטניה לוטוס-פורד

שינויים בלוח המרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרנד פרי ארגנטינה נקבע כמרוץ הראשון של העונה ואמור היה להתקיים ב-11 בינואר, אך בוטל מסיבות כלכליות ופוליטיות.

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון שבע התוצאות הטובות מתוך שמונת המרוצים הראשונים בעונה ושבע התוצאות הטובות מתוך שמונת המרוצים האחרונים בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5 6
נקודות 9 6 4 3 2 1

אליפות הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג ברזילברזיל דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) ארצות הבריתארצות הברית ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) בלגיהבלגיה מונקומונקו שוודיהשוודיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית אוסטריהאוסטריה הולנדהולנד איטליהאיטליה קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית יפןיפן נקודות
1 בריטניהבריטניה ג'יימס האנט פרש 2 פרש 1 פרש פרש 5 1 נפסל 1 4 1 פרש 1 1 3 69
2 אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה 1 1 2 2 1 1 3 פרש 1 פרש 4 8 3 פרש 68
3 דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ג'ודי שכטר 5 4 פרש פרש 4 2 1 6 2 2 פרש 5 5 4 2 פרש 49
4 צרפתצרפת פטריק דפלייה 2 9 3 פרש פרש 3 2 2 פרש פרש פרש 7 6 2 פרש 2 39
5 שווייץשווייץ קליי רגאצוני 7 פרש 1 11 2 14 6 פרש נפסל 9 2 2 6 7 5 31
6 ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי פרש 6 פרש פרש פרש פרש 5 פרש 12 5 3 פרש 3 פרש 1 22
7 בריטניהבריטניה ג'ון ווטסון פרש 5 NC פרש 7 10 פרש 3 3 7 1 פרש 11 10 6 פרש 20
8 צרפתצרפת ז'אק לאפיט פרש פרש 4 12 3 12 4 14 נפסל פרש 2 פרש 3 פרש פרש 7 20
9 גרמניה המערביתגרמניה המערבית יוכן מאס 6 3 5 פרש 6 5 11 15 פרש 3 7 9 פרש 5 4 פרש 19
10 שוודיהשוודיה גונאר נילסון פרש פרש 3 פרש פרש פרש פרש פרש 5 3 פרש 13 12 פרש 6 11
11 שוודיהשוודיה רוני פטרסון פרש פרש 10 פרש פרש פרש 7 19 פרש פרש 6 פרש 1 9 פרש פרש 10
12 בריטניהבריטניה טום פרייס 3 7 פרש 8 10 7 9 8 4 8 פרש 4 8 11 פרש פרש 10
13 גרמניה המערביתגרמניה המערבית האנס-יואכים שטוק 4 12 פרש פרש פרש 4 פרש 7 פרש פרש פרש פרש פרש פרש 5 פרש 8
14 ברזילברזיל קרלוס פייס 10 פרש 9 6 פרש 9 8 4 8 4 פרש פרש פרש 7 פרש פרש 7
15 אוסטרליהאוסטרליה אלן ג'ונס NC 9 5 פרש 13 פרש 5 10 פרש 8 12 16 8 4 7
16 ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן 12 פרש פרש 4 פרש פרש פרש 11 פרש פרש פרש פרש 9 3
17 ברזילברזיל אמרסון פיטיפלדי 13 17 6 פרש DNQ 6 פרש פרש 6 13 פרש פרש 15 פרש 9 פרש 3
18 ניו זילנדניו זילנד כריס אמון 14 8 5 פרש 13 פרש פרש פרש DNS 2
19 איטליהאיטליה ויטוריו ברמבילה פרש 8 פרש פרש פרש פרש 10 פרש פרש פרש פרש 6 7 14 פרש פרש 1
20 גרמניה המערביתגרמניה המערבית רולף סטולמן 6 12 פרש 1

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרארי 312T זכתה באליפות היצרנים
מקלארן סיימה שנייה
מקום יצרן ברזילברזיל דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) ארצות הבריתארצות הברית ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) בלגיהבלגיה מונקומונקו שוודיהשוודיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית אוסטריהאוסטריה הולנדהולנד איטליהאיטליה קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית יפןיפן נקודות
1 איטליהאיטליה פרארי 1 1 1 2 1 1 3 פרש 1 9 WD 2 2 6 3 5 83
2 בריטניהבריטניה מקלארן-פורד 6 2 5 1 6 5 5 1 פרש 1 4 1 פרש 1 1 3 74 (75)
3 בריטניהבריטניה טירל-פורד 2 4 3 פרש 4 2 1 2 2 2 11 5 5 2 2 2 71
4 בריטניהבריטניה לוטוס-פורד פרש 10 פרש 3 פרש פרש פרש 5 פרש 5 3 3 13 3 פרש 1 29
5 ארצות הבריתארצות הברית פנסקה-פורד פרש 5 NC פרש 7 10 פרש 3 3 7 1 פרש 11 10 6 פרש 20
6 צרפתצרפת ליז'ייה-מאטרה פרש פרש 4 12 3 12 4 14 נפסל פרש 2 פרש 3 פרש פרש 7 20
7 בריטניהבריטניה מרץ'-פורד 4 8 10 פרש פרש 4 7 7 פרש פרש 6 6 1 9 5 פרש 19
8 בריטניהבריטניה Shadow-פורד 3 7 7 8 9 7 9 8 4 8 פרש 4 8 11 10 10 10
9 בריטניהבריטניה ברבהאם-אלפא רומיאו 10 פרש 9 4 פרש 9 8 4 8 4 פרש פרש פרש 7 פרש פרש 9
10 בריטניהבריטניה סורטיס-פורד 11 NC 9 5 פרש 13 16 5 10 9 8 12 15 8 4 7
11 ברזילברזיל פיטיפלדי-פורד 11 17 6 פרש DNQ 6 פרש פרש 6 13 פרש פרש 15 פרש 9 פרש 3
12 בריטניהבריטניה אנסיגן-פורד 8 5 פרש 13 פרש 18 פרש פרש פרש פרש 10 13 פרש WD 2
13 ארצות הבריתארצות הברית פרנלי-פורד 6 פרש 1
בריטניהבריטניה הסקת'-פורד 15 DNQ DNQ פרש DNQ פרש 17 7 15 8 12 16 20 12 8 0
קנדהקנדה וולף-ויליאמס-פורד 8 13 DNQ 7 11 11 פרש 10 DNQ פרש פרש פרש DNQ פרש 14 פרש 0
הולנדהולנד בורו-פורד 13 8 DNQ פרש WD פרש פרש 0
יפןיפן קוג'ימה-פורד 11 0
בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד DNQ 12 פרש DNQ פרש DNS 12 WD WD 0
בריטניהבריטניה BRM פרש WD 0
בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד DNQ 0
יפןיפן מאקי-פורד DNQ 0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1976 בוויקישיתוף



הקודם:
ניקי לאודה
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1976
ג'יימס האנט
הבא:
ניקי לאודה
הקודם:
פרארי
אלופת העולם ליצרנים 1976
פרארי
הבא:
פרארי