פורמולה 1 עונת 2002

פורמולה 1 עונת 2002
	מיכאל שומאכר זכה באליפות בפעם החמישית
סוג תחרות	מרוץ מכוניות
תאריך התחלה	3 במרץ 2002
תאריך סיום	13 באוקטובר 2002
מספר עונה	53
מספר מרוצים בעונה	17
זוכה באליפות הנהגים	מיכאל שומאכר
נקודות הנהג הזוכה	144
זוכה באליפות היצרנים	פרארי
נקודות היצרן הזוכה	221
	→ פורמולה 1 עונת 2001 פורמולה 1 עונת 2003 ←

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2002 נערכו 17 מרוצים. עונת 2002 נחשבת לאחת מהעונות הפחות מעניינות במהלך השנים, בעקבות שליטתו הבלתי מעורערת של מיכאל שומאכר בדירוג הנהגים לאורך העונה, וכן שליטתה של קבוצת פרארי בדירוג הקבוצות. בסיום העונה, הוביל שומאכר על פני חברו לקבוצת פרארי רובנס באריקלו שסיים במקום השני בפער עצום של 67 נקודות.

כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:

איסור על מערכות אלקטרוניות המאיצות את הרכב מיד בהתחלף רמזור הזינוק לירוק.
איסור על מערכות המסייעות בהכוונת הרכב אוטומטית.
הגדלת שטח המראות ב-20%.
הגדלת שטח האור האחורי ב-50%.

קבוצות ונהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה	יצרן	שלדה	מנוע	צמיגים	מספר	נהגים	סיבובים
איטליה סקודריה פרארי מרלבורו	פרארי	פרארי F2001 פרארי F2002	פרארי 050 פרארי 051	B	1	גרמניה מיכאל שומאכר	1–17
איטליה סקודריה פרארי מרלבורו	פרארי	פרארי F2001 פרארי F2002	פרארי 050 פרארי 051	B	2	ברזיל רובנס באריקלו	1–17
בריטניה ווסט מקלארן מרצדס	מקלארן-מרצדס	מקלארן MP4-17	מרצדס FO110M	M	3	בריטניה דייוויד קולטהרד	1–17
בריטניה ווסט מקלארן מרצדס	מקלארן-מרצדס	מקלארן MP4-17	מרצדס FO110M	M	4	פינלנד קימי רייקונן	1–17
בריטניה BMW ויליאמס F1	ויליאמס-BMW	ויליאמס FW24	BMW P82	M	5	גרמניה ראלף שומאכר	1–17
בריטניה BMW ויליאמס F1	ויליאמס-BMW	ויליאמס FW24	BMW P82	M	6	קולומביה חואן פבלו מונטויה	1–17
שווייץ סאובר פטרונס	סאובר-פטרונס	סאובר C21	פטרונס 02A	B	7	גרמניה ניק היידפלד	1–17
					8	ברזיל פליפה מאסה	1–15, 17
					8	גרמניה היינץ-הראלד פרנצן	16
אירלנד DHL ג'ורדן הונדה	ג'ורדן-הונדה	ג'ורדן EJ12	הונדה RA002E	B	9	איטליה ג'אנקרלו פיסיקלה	1–17
אירלנד DHL ג'ורדן הונדה	ג'ורדן-הונדה	ג'ורדן EJ12	הונדה RA002E	B	10	יפן טאקומה סאטו	1–17
בריטניה לאקי סטרייק BAR הונדה	BAR-הונדה	BAR 004	הונדה RA002E	B	11	קנדה ז'אק וילנב	1–17
בריטניה לאקי סטרייק BAR הונדה	BAR-הונדה	BAR 004	הונדה RA002E	B	12	צרפת אוליבייה פאניס	1–17
צרפת מילד סבן רנו F1	רנו	רנו R202	רנו RS22	M	14	איטליה יארנו טרולי	1–17
צרפת מילד סבן רנו F1	רנו	רנו R202	רנו RS22	M	15	בריטניה ג'נסון באטן	1–17
בריטניה יגואר רייסינג F1	יגואר-קוסוורת'	יגואר R3 יגואר R3B	קוסוורת'CR-3 קוסוורת'CR-4	M	16	בריטניה אדי אירוויין	1–17
בריטניה יגואר רייסינג F1	יגואר-קוסוורת'	יגואר R3 יגואר R3B	קוסוורת'CR-3 קוסוורת'CR-4	M	17	ספרד פדרו דה לה רוסה	1–17
בריטניה אורנג' ארווס	ארווס-קוסוורת'	ארווס A23	קוסוורת' CR-3	B	20	גרמניה היינץ-הראלד פרנצן	1–12
בריטניה אורנג' ארווס	ארווס-קוסוורת'	ארווס A23	קוסוורת' CR-3	B	21	ברזיל אנריקה ברנולדי	1–12
איטליה KL מינארדי אסיהטק	מינארדי-אסיהטק	מינארדי PS02	אסיהטק AT02	M	22	מלזיה אלכס יונג	1–12, 15–17
					22	בריטניה אנתוני דייווידסון	13–14
					23	אוסטרליה מארק ובר	1–17
יפן פנסוניק טויוטה רייסינג	טויוטה	טויוטה TF102	טויוטה RVX-02	M	24	פינלנד מיקה סאלו	1–17
יפן פנסוניק טויוטה רייסינג	טויוטה	טויוטה TF102	טויוטה RVX-02	M	25	בריטניה אלן מקניש	1–17
מקור:^[1]^[2]^[3]

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוב	מרוץ	מסלול	תאריך	פול פוזישן	הקפה מהירה	נהג מנצח	קבוצה מנצחת
1	אוסטרליה גרנד פרי אוסטרליה	אלברט פארק, מלבורן	3 במרץ	ברזיל רובנס באריקלו	פינלנד קימי רייקונן	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
2	מלזיה גרנד פרי מלזיה	ספאנג, קואלה לומפור	17 במרץ	גרמניה מיכאל שומאכר	קולומביה חואן פבלו מונטויה	גרמניה ראלף שומאכר	בריטניה ויליאמס-BMW
3	ברזיל גרנד פרי ברזיל	אינטרלאגוס, סאו פאולו	31 במרס	קולומביה חואן פבלו מונטויה	קולומביה חואן פבלו מונטויה	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
4	איטליה גרנד פרי סן מרינו	המסלול הבין-לאומי אנצו ודינו פרארי, אימולה	14 באפריל	גרמניה מיכאל שומאכר	ברזיל רובנס באריקלו	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
5	ספרד גרנד פרי ספרד	מסלול קטלוניה, ברצלונה	28 באפריל	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
6	אוסטריה גרנד פרי אוסטריה	A1 רינג, שפילברג	12 במאי	ברזיל רובנס באריקלו	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
7	מונקו גרנד פרי מונקו	מסלול מונטה קרלו, מונטה קרלו	26 במאי	קולומביה חואן פבלו מונטויה	ברזיל רובנס באריקלו	בריטניה דייוויד קולטהרד	בריטניה מקלארן-מרצדס
8	קנדה גרנד פרי קנדה	מסלול ז'יל וילנב, מונטריאול	9 ביוני	קולומביה חואן פבלו מונטויה	קולומביה חואן פבלו מונטויה	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
9	גרמניה גרנד פרי אירופה	נירבורגרינג, נירבורג	23 ביוני	קולומביה חואן פבלו מונטויה	גרמניה מיכאל שומאכר	ברזיל רובנס באריקלו	איטליה פרארי
10	בריטניה גרנד פרי בריטניה	מסלול סילברסטון, סילברסטון	7 ביולי	קולומביה חואן פבלו מונטויה	ברזיל רובנס באריקלו	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
11	צרפת גרנד פרי צרפת	מסלול מני-קור, מני-קור	21 ביולי	קולומביה חואן פבלו מונטויה	בריטניה דייוויד קולטהרד	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
12	גרמניה גרנד פרי גרמניה	הוקנהיימרינג, הוקנהיים	28 ביולי	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
13	הונגריה גרנד פרי הונגריה	הונגרורינג, מוגירוד	18 באוגוסט	ברזיל רובנס באריקלו	גרמניה מיכאל שומאכר	ברזיל רובנס באריקלו	איטליה פרארי
14	בלגיה גרנד פרי בלגיה	ספא-פרנקורשם, סטאוולוט	1 בספטמבר	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי
15	איטליה גרנד פרי איטליה	מסלול מונזה, מונצה	15 בספטמבר	קולומביה חואן פבלו מונטויה	ברזיל רובנס באריקלו	ברזיל רובנס באריקלו	איטליה פרארי
16	ארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית	אינדיאנפוליס ספידוויי, ספידוויי	29 בספטמבר	גרמניה מיכאל שומאכר	ברזיל רובנס באריקלו	ברזיל רובנס באריקלו	איטליה פרארי
17	יפן גרנד פרי יפן	מסלול סוזוקה, סוזוקה	13 באוקטובר	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי

דירוג נהגים סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום	נהג	קבוצה	נקודות
1	גרמניה מיכאל שומאכר	איטליה פרארי	144
2	ברזיל רובנס באריקלו	איטליה פרארי	77
3	קולומביה חואן פבלו מונטויה	בריטניה ויליאמס	50
4	גרמניה ראלף שומאכר	בריטניה ויליאמס	42
5	בריטניה דייוויד קולטהרד	בריטניה מקלארן	41
6	פינלנד קימי רייקונן	בריטניה מקלארן	24
7	בריטניה ג'נסון באטון	צרפת רנו	14
8	איטליה יארנו טרולי	צרפת רנו	9
9	בריטניה אדי ארוויין	בריטניה יגואר	8
10	גרמניה ניק היידפלד	שווייץ סאובר	7
10	איטליה ג'אנקרלו פיסיקלה	בריטניה ג'ורדן	7
12	קנדה ז'אק וילנב	יפן הונדה	4
12	ברזיל פליפה מאסה	שווייץ סאובר	4
14	צרפת אוליביה פאניס	יפן הונדה	3
15	יפן תקומה סאטו	בריטניה ג'ורדן	2
15	אוסטרליה מארק ובר	איטליה מינרדי	2
15	פינלנד מיקה סאלו	יפן טויוטה	2
15	גרמניה היינץ הרולד פרנצן	בריטניה ארוז	2

דירוג קבוצות סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום	קבוצה	נקודות
1	איטליה פרארי	221
2	בריטניה ויליאמס	92
3	בריטניה מקלארן	65
4	צרפת רנו	23
5	גרמניה סאובר	11
6	בריטניה ג'ורדן	9
7	בריטניה יגואר	8
8	יפן הונדה	7
9	איטליה מינרדי	2
9	יפן טויוטה	2
9	בריטניה ארוז	2

2001	2002	2003
מיכאל שומאכר	אלוף העולם - מיכאל שומאכר	מיכאל שומאכר
פרארי	אליפות היצרנים - פרארי	פרארי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2002 בוויקישיתוף

תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Braillon, Didier (2002). Domenjoz, Luc (ed.). Formula 1 Yearbook 2002–2003. Bath, Somerset: Parragon. pp. 20–41. ISBN 0-75259-146-0 – via Internet Archive.
^ "2002 FIA Formula One World Championship". הפדרציה הבין-לאומית לרכב. אורכב מ-המקור ב-2 ביוני 2002. נבדק ב-13 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
^ "12 Models in 2002". StatsF1. נבדק ב-13 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)

[2002Entrants-1] Braillon, Didier (2002). Domenjoz, Luc (ed.). Formula 1 Yearbook 2002–2003. Bath, Somerset: Parragon. pp. 20–41. ISBN 0-75259-146-0 – via Internet Archive.

[2] "2002 FIA Formula One World Championship". הפדרציה הבין-לאומית לרכב. אורכב מ-המקור ב-2 ביוני 2002. נבדק ב-13 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)

[3] "12 Models in 2002". StatsF1. נבדק ב-13 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]